גילגמש הצעיר וחוטף הגורזלים

הַקְדָּמָה

כַּמָּה טוֹב שֶׁחֲזַרְתֶּם! אַתֶּם בֶּטַח רוֹצִים לָדַעַת מַה קָרָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּשֶׁנֶּשֶׁר הָאָנְזוּ הִגִּיעַ לְאֶרֶךְ. מִיָּד אֲסַפֵּר לָכֶם, אֲבָל קֹדֶם לָכֵן, רַק אַזְכִּיר לְמִי מִכֶּם שֶׁשָּׁכַח מָה קָרָה בַּסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים.

אָז שְׁמִי גִילְגַמֶשׁ, אֲנִי כְּבָר בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה וָחֵצִי שָׁנִים וְגָר בָּעִיר אֶרֶךְ שֶׁבְּאֶרֶץ שׁוּמֵר. אִמָּא שֶׁלִּי הִיא נִינְסוּן, אֵלַת הַפָּרוֹת, וְאַבָּא שֶׁלִּי הוּא לֻגַלְבַּנְדַה, מֶלֶךְ הָעִיר.

לִפְנֵי שְׁנָתַיִם, כְּשֶׁשָּׁבַרְתִּי (בְּטָעוּת!) פֶּסֶל שֶׁל אֵל, וְזֶה חֵטְא נוֹרָא בְּאַרְצֵנוּ, אֶנְלִיל מֶלֶךְ הָאֵלִים הֶעֱנִישׁ אוֹתִי: הוּא שָׁלַח אוֹתִי לַגַּן הַמְּכֻשָּׁף לִמְצֹא אֶת פֶּרֶא הָאָדָם אֶנְכִּידוּ וְלַהֲפֹךְ אוֹתוֹ לְאָדָם מְתֻרְבָּת. לְשִׂמְחָתִי, כְּשֶׁמָּצָאתִי אֶת אֶנְכִּידוּ גִּלִּיתִי שֶׁהוּא בְּעֶצֶם יֶלֶד כָּמוֹנִי, וְנִהְיֵינוּ חֲבֵרִים בַּלֵּב וּבַנֶּפֶשׁ. כְּשֶׁאֶנְכִּידוּ נֶחְטַף לַשְּׁאוֹל בִּידֵי הַכּוּסָרִיכּוּ הַנּוֹרָאִים, יָרַדְתִּי לַשְּׁאוֹל לְהַצִּיל אוֹתוֹ.

"כֵּן, אֲבָל אַל תִּשְׁכַּח שֶׁזֶּה הָיָה בְּאַשְׁמָתְךָ", אֲנִי שׁוֹמֵעַ בְּדִמְיוֹנִי אֶת קוֹלוֹ שֶׁל חֲבֵרִי הַזּוֹעֵם. זֶה נָכוֹן, אֶנְכִּידוּ נֶחְטַף בְּאַשְׁמָתִי, אֲבָל בַּסּוֹף הִצַּלְתִּי אוֹתוֹ וּמֵאָז הוּא גָּר אִתִּי בָּאַרְמוֹן וַאֲנַחְנוּ תַּלְמִידִים לְמוֹפֵת בָּאֵדוּבָּה, וּבִכְלָל לֹא נִכְנָסִים לְצָרוֹת. עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד...

פֶּרֶק 1

"הַצִּילוּ! אַרְיֵה!" נִשְׁמְעוּ צְרָחוֹת מִחוּץ לָאֵדוּבָּה, "מַהֵר, לִסְגֹּר אֶת הַשְּׁעָרִים, לִקְרֹא לְשׁוֹמְרֵי הַמֶּלֶךְ!"

"אֶנְכִּידוּ, בּוֹא נֵצֵא לִרְאוֹת עַל מָה הַצְּעָקוֹת", לָחַשְׁתִּי. "אוּלַי נַצְלִיחַ לִתְפֹּס אֶת הָאַרְיֵה!"

"הַצִּילוּ! זֶה הַסּוֹף שֶׁלָּנוּ!" נִשְׁמְעוּ עוֹד וְעוֹד זְעָקוֹת.

"וָואאארְרְרְר" הִרְעִידָה שְׁאָגָה אַדִּירָה אֶת הָאֲוִיר.

"מַהֲרוּ, יְלָדִים, הִכָּנְסוּ לַחֲצַר הַמִּקְדָּשׁ וְסִגְרוּ אֶת הַדְּלָתוֹת", הֵאִיץ בָּנוּ הַמּוֹרֶה.

"בּוֹא, אֶנְכִּידוּ, זֹאת הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁלָּנוּ לְהַרְפַּתְקָה קְטַנָּה. מָה כְּבָר יָכוֹל לְעוֹלֵל לָנוּ אַרְיֵה? אֲנַחְנוּ הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר בָּעִיר אֶרֶךְ. בּוֹא, נוּ", שִׁדַּלְתִּי אֶת חֲבֵרִי.

"טוֹב, גִילְגַמֶשׁ, רַק תִּשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס אוֹתָנוּ לְצָרוֹת הַפַּעַם", בִּקֵּשׁ אֶנְכִּידוּ.

הִתְגַּנַּבְנוּ בִּזְרִיזוּת הַחוּצָה. נִתְקַלְנוּ בַּהֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים שֶׁרָצוּ בְּבֶהָלָה לְכָל הַכִּוּוּנִים, כְּמוֹ מְשֻׁגָּעִים.

"הָאַרְיֵה שָׁם", קָרָא אִישׁ אֶחָד וְהִצְבִּיעַ לְכִוּוּן אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.

"לֹא, הוּא בִּכְלָל בְּאֵזוֹר הַנָּהָר, בַּצַּד הַשֵּׁנִי", אָמְרָה אִשָּׁה אַחַת תּוֹךְ כְּדֵי רִיצָה.

"וָואאארְרְרְר", נִשְׁמְעָה שְׁאָגָה נוֹסֶפֶת, וְהַפַּעַם מַמָּשׁ מֵעָלֵינוּ.

הֵרַמְנוּ מַבָּטֵינוּ. הַשֶּׁמֶשׁ עָמְדָה גָּבוֹהַּ בַּשָׁמַיִם, אַךְ אֶת הָעִיר אֶרֶךְ כִּסָּה צֵל עֲנָקִי, צֵל מִפְלַצְתִּי שֶׁל אַרְיֵה וְצִפּוֹר.

"תִּרְאֶה, גִילְגַמֶשׁ, זֶה בִּכְלָל לֹא אַרְיֵה. רֶגַע, זֶה נֶשֶׁר הָאָנְזוּ! מָה הוּא עוֹשֶׂה כָּאן?" שָׁאַל אֶנְכִּידוּ מֻפְתָּע.

"הוּא עָף לְגַג הָאַרְמוֹן! בּוֹא נָרוּץ לְשָׁם וְנִשְׁאַל אוֹתוֹ מָה הוּא מְחַפֵּשׂ", וְרַצְנוּ בִּמְהִירוּת אֶל הָאַרְמוֹן. הִשְׁתַּדַּלְנוּ שֶׁלֹּא לְהִתְנַגֵּשׁ בָּאֲנָשִׁים הַמְּבֹהָלִים שֶׁהִתְרוֹצְצוּ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר בְּחִפּוּשׂ אַחַר מַחֲסֶה מֵהָאַרְיֵה הַמְּרַחֵף. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לָאַרְמוֹן טִפַּסְנוּ בִּמְהִירוּת בַּמַּדְרֵגוֹת הַמּוֹבִילוֹת לַגַּג, וּבְעוֹדֶנּוּ עוֹמְדִים וְסוֹקְרִים אֶת הַשָּׁמַיִם שָׁמַעְנוּ שְׁאָגָה אַדִּירָה, וּמַשַּׁב רוּחַ חָזָק כִּמְעַט וְהֵעִיף אוֹתָנוּ מֵהַגַּג.

נֶשֶׁר הָאָנְזוּ נָחַת לְיָדֵינוּ.

"בְּאֶנְלִיל וְאִינַנַּה! נֶשֶׁר הָאָנְזוּ, מָה קָרָה לְךָ?" זָעַקְתִּי. רַעֲמָתוֹ שֶׁל נֶשֶׁר הָאָנְזוּ הָיְתָה שְׁחֹרָה וְלֹא כְּחֻלָּה וְיָפָה כְּמוֹ שֶׁהִיא בְּדֶרֶךְ כְּלָל; מִגּוּפוֹ, גּוּף שֶׁל צִפּוֹר, נִמְרְטוּ נוֹצוֹת רַבּוֹת, וּשְׁנֵי טְפָרִים חָסְרוּ בְּרַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית.

אַבָּא שֶׁלִּי הִגִּיעַ לַגַּג בְּרִיצָה. מְעַנְיֵן, מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ רָץ.

"מָה קָרָה לְךָ, נֶשֶׁר הָאָנְזוּ? מָה קָרָה?" שָׁאַל אָבִי בְּבֶהָלָה, מִתְנַשֵּׁף מֵהָרִיצָה.

"הַמֶּלֶךְ לֻגַלְבַּנְדַה, אֲנִי זָקוּק לְעֶזְרָתְךָ", עָנָה נֶשֶׁר הָאָנְזוּ בְּקוֹל צָרוּד. "הַמִּפְלֶצֶת חֻמְבַּבַּה פָּרְצָה לַגַּן הַמְּכֻשָּׁף, חָטְפָה שְׁלוֹשָׁה מִיְּלָדַי וְלָקְחָה אוֹתָם לְיַעַר הָאֲרָזִים. עַפְתִּי בְּעִקְבוֹת הַמִּפְלֶצֶת וְנִלְחַמְתִּי בְּחֻמְבַּבַּה, אַךְ לֹא הִצְלַחְתִּי לְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ. לֹא הִצְלַחְתִּי לִגְבֹּר עַל קַרְנֵי הָאֵימָה שֶׁלּוֹ. הוּא חָטַף אֶת יְלָדַי כְּדֵי לַהֲפֹךְ אוֹתָם לַעֲבָדִים. עַכְשָׁו יוּכַל לִבְנוֹת לְעַצְמוֹ מֶרְכָּבָה, לִרְתֹּם אֵלֶיהָ אֶת יְלָדַי וְלָעוּף בַּשָּׁמַיִם".

"הַגּוּרְזָלִים הַמִּסְכֵּנִים", אָמַרְתִּי בִּכְאֵב וְנִזְכַּרְתִּי בַּיְּצוּרִים הַטּוֹבִים, הַחֲמוּדִים וְהָרַכִּים שֶׁהִתְכַּרְבְּלוּ סְבִיבִי בַּלַּיְלָה בַּקֵּן.

"הַגּוּרְזָלִים? הוּא לָקַח אֶת הַגּוּרְזָלִים? אֶת הַיְּלָדִים הָרַכִּים וְהַטּוֹבִים שֶׁלְּךָ?" צָעַק אָבִי. יָדָיו הִתְּקַמְּצוּ לְאֶגְרוֹפִים, עֵינָיו הִתְכַּוְּצוּ לַחֲרַכִּים קְטַנִּים וּשְׂפָתָיו נִצְמְדוּ זוֹ לָזוֹ. לְעִתִּים נְדִירוֹת רָאִיתִי אוֹתוֹ זוֹעֵם כָּל כָּךְ.

"אַתָּה מַכִּיר אֶת הַיְּלָדִים שֶׁל נֶשֶׁר הָאָנְזוּ?" שָׁאַלְתִּי אֶת אָבִי בִּזְהִירוּת.

"וַדַּאי שֶׁהוּא מַכִּיר אוֹתָם", אָמַר נֶשֶׁר הָאָנְזוּ בְּקוֹל חָנוּק. "קֹדֶם שֶׁהָיָה מֶלֶךְ, כְּשֶׁעֲדַיִן הָיָה חַיָּל צָעִיר, אָבִיךָ טִפֵּל בִּילָדַי".

הִבַּטְתִּי בְּאָבִי וְתָהִיתִי, מָתַי הוּא עָזַר לְנֶשֶׁר הָאָנְזוּ אוֹ לַגּוּרְזָלִים? מֵעוֹדִי לֹא שָׁמַעְתִּי סִפּוּר כָּזֶה, וְהוּא דַּוְקָא סִפֵּר לִי כַּמָּה סִפּוּרֵי יַלְדוּת עֲסִיסִיִּים. "אַבָּא, מָתַי עָזַרְתָּ לַגּוּרְזָלִים?" שָׁאַלְתִּי לְבַסּוֹף.

"זֶה הָיָה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, כְּשֶׁהָיִיתִי אִישׁ צָעִיר, חַיָּל בַּצָּבָא שֶׁל אֶנְמֶרְכַּר. אֵלֶּה הָיוּ יְמֵי מִלְחָמָה בֵּין הָעִיר אַרַתַּה לָעִיר אֶרֶךְ. אֶנְמֶרְכַּר, הַמֶּלֶךְ שֶׁל אֶרֶךְ, יָצָא לִכְבֹּשׁ אֶת אַרַתַּה. יָמִים רַבִּים הָלַכְנוּ וּבְדַרְכֵּנוּ עָבַרְנוּ הָרִים וּגְבָעוֹת. הָיִיתִי הַצָּעִיר מִבֵּין שְׁמוֹנַת אַחַי הַגִּבּוֹרִים, וּבַדֶּרֶךְ חָלִיתִי וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת. אַחַי הִשְׁאִירוּ אוֹתִי בַּמְּעָרָה לָנוּחַ וּלְהִתְרַפֵּא וְצִיְּדוּ אוֹתִי בְּבָשָׂר וּבְמַיִם. קָדַחְתִּי מֵחֹם וְלֹא יָכֹלְתִּי לָזוּז מֵרֹב כְּאֵבִים. יָשַׁנְתִּי בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים, וּכְשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי גִּלִּיתִי שֶׁהָאֵלִים הֵכִינוּ לִי מְקוֹר מַיִם וְצֶמַח בַּעַל כּוֹחוֹת מְיֻחָדִים לְרַפֵּא בְּנֵי אָדָם, זֶהוּ צֶמַח הָרַפֵּא־נִי־נָא. לְאַחַר שֶׁאָכַלְתִּי מֵהַצֶּמַח, שָׁתִיתִי וְהִתְחַזַּקְתִּי, יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ אַחַר אַחַי. שׁוׂטַטְתִּי לְבַדִּי בֶּהָרִים יָמִים רַבִּים וְהָיִיתִי בּוֹדֵד מְאוֹד, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד רָאִיתִי אֶת הַקֵּן שֶׁל נֶשֶׁר הָאָנְזוּ וּבַקֵּן מָצָאתִי אֶת הַגּוּרְזָלִים הַחֲמוּדִים. הֵם הָיוּ רְעֵבִים מְאוֹד, אָז נָתַתִּי לָהֶם מֵהַבָּשָׂר הַמְּשֻׁמָּר שֶׁהָיָה לִי, אַחַר כָּךְ נִקִּיתִי אֶת הַקֵּן וַאֲפִלּוּ הִבְרַחְתִּי מִשָּׁם נָחָשׁ שֶׁנִּסָּה לְהִתְנַכֵּל לָהֶם. כָּךְ שָׁמַרְתִּי עֲלֵיהֶם עַד שֶׁנֶּשֶׁר הָאָנְזוּ חָזַר. הוּא הוֹדָה לִי מְאוֹד, וּלְאוֹת הוֹקָרָה בֵּרֵךְ אוֹתִי וְהֶעֱנִיק לִי מְהִירוּת וְחֹזֶק שֶׁל רוּחַ סְעָרָה. כָּךְ הִצְלַחְתִּי לַחֲזֹר לְאַחַי וְלַצָּבָא, וְלַעֲזֹר לָהֶם לְנַצֵּחַ בַּמִּלְחָמָה".

"אֲנִי זוֹכֵר", אָמַר נֶשֶׁר הָאָנְזוּ. "הַגּוּרְזָלִים שֶׁטִּפַּלְתָּ בָּהֶם אָז, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, גָּדְלוּ וְהָפְכוּ גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים. וְעַכְשָׁו, הַמֶּלֶךְ לֻגַלְבַּנְדַה הַיָּקָר, אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּעֲזֹר לִי לְהַצִּיל אֶת יְלָדַי הַצְּעִירִים. הֵם עֲדַיִן קְטַנִּים מִדַּי לְהִלָּחֵם מוּל חֻמְבַּבַּה, וְלֹא הִצְלַחְתִי לְהַצִּילָם. אֲנִי חַיָּב לַחֲזֹר לַקֵּן לִשְׁמֹר עַל יֶתֶר הַגּוּרְזָלִים פֶּן חֻמְבַּבַּה יְנַסֶּה לַחֲטֹף גַּם אוֹתָם".

פָּנָיו שֶׁל אָבִי נָפְלוּ, "נֶשֶׁר הָאָנְזוּ הַיָּקָר, אֵינִי יָכוֹל לַעֲזֹב אֶת אֶרֶךְ. הַנְּתִינִים שֶׁלִּי הֵם כְּמוֹ יְלָדַי. מִי יִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם? מִי יָגֵן עֲלֵיהֶם?" קוֹלוֹ שֶׁל אָבִי הָיָה סָדוּק.

נֶשֶׁר הָאָנְזוּ נֶאֱנַח וְהִשְׁפִּיל אֶת רֹאשׁוֹ. תָּקַעְתִּי אֶת מַרְפְּקִי בְּמָתְנָיו שֶׁל אֶנְכִּידוּ, הוּא קָפַץ בְּבֶהָלָה, הִבִּיט בִּי וְהִנְהֵן.

"אֲנִי! אֲנִי וְאֶנְכִּידוּ נַעֲזֹר לְנֶשֶׁר הָאָנְזוּ", הִתְפָּרַצְתִּי.

"אַתָּה? אֲבָל אַתָּה רַק יֶלֶד, בְּקֹשִׁי נַעַר. אַתָּה צָעִיר מִדַּי", פָּסַק נֶשֶׁר הָאָנְזוּ.

אָבִי הִבִּיט בִּי בְּהַעֲרָכָה, "גִילְגַמֶשׁ רַק קְצָת יוֹתֵר צָעִיר מִמָּה שֶׁאֲנִי הָיִיתִי אָז, כְּשֶׁעָזַרְתִּי לְךָ, וְהוּא אֵינוֹ לְבַדּוֹ, אֶנְכִּידוּ יְלַוֶּה אוֹתוֹ. גִילְגַמֶשׁ וְאֶנְכִּידוּ יַעַזְרוּ לְךָ! הֵם חֲכָמִים וַחֲזָקִים, וַאֲנִי אֶתֵּן לָהֶם אֶת כָּל מָה שֶּׁיִּצְטָרְכוּ לַמַּסָּע", אָמַר אָבִי נֶחְרָצוֹת.

הָיִיתִי גֵּאֶה בְּאָבִי, הוּא רָאָה שֶׁאֲנִי בּוֹגֵר וְאַחְרָאִי, שֶׁאֲנִי יָכוֹל לָצֵאת לְיַעַר הָאֲרָזִים וּלְהִלָּחֵם בְּחֻמְבַּבַּה, וְהִתְמַלֵּאתִי תְּחוּשַׁת כָּבוֹד וְאַחְרָיוּת. "נֶאֱרֹז צֵידָה לַדֶּרֶךְ וְנֵצֵא בְּהֶקְדֵּם! נָכוֹן, אֶנְכִּידוּ?" שָׁאַלְתִּי.

"כֵּן, בְּוַדַּאי", אָמַר אֶנְכִּידוּ, "נַעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי לַעְזֹר לְנֶשֶׁר הָאָנְזוּ וְלַגּוּרְזָלִים".

"תּוֹדָה לָכֶם, גִילְגַמֶשׁ וְאֶנְכִּידוּ, וְגַם לְךָ, הַמֶּלֶךְ לֻגַלְבַּנְדַה, שֶׁאַתָּה מוּכָן לִשְׁלֹחַ אֶת בִּנְךָ לִמְשִׂימָה כֹּה מְסֻכֶּנֶת. אֲנִי סוֹמֵךְ עֲלֵיכֶם, גִילְגַמֶשׁ וְאֶנְכִּידוּ. וְכָעֵת אֲנִי חַיָּב לַחֲזֹר לַגַּן הַמְּכֻשָּׁף, לִשְׁמֹר עַל יְלָדַי וְלֶאֱגֹר כּוֹחוֹת, בְּתִקְוָה שֶׁנִּתְרָאֶה בְּקָרוֹב", אָמַר נֶשֶׁר הָאָנְזוּ, פָּרַשׂ אֶת כְּנָפָיו וְעָלָה אַט־אַט לַשָּׁמַיִם.

"גִילְגַמֶשׁ, הַדֶּרֶךְ מְלֵאָה בְּסַכָּנוֹת, בְּשֵׁדִים וּבְרוּחוֹת", פָּנָה אֵלַי אָבִי, "וּכְשֶׁתַּגִּיעוּ לְיַעַר הָאֲרָזִים תִּצְטָרְכוּ לְהִתְמוֹדֵד עִם חֻמְבַּבַּה. זֹאת מְשִׂימָה לֹא פְּשׁוּטָה. בּוֹא נֵרֵד לַחֲדַר הַכֵּס, בִּרְצוֹנִי לְהַרְאוֹת לָכֶם דְּבַר־מָה". יָרַדְנוּ מִגַּג הָאַרְמוֹן, נִכְנַסְנוּ לַחֲדַר הַכֵּס, וְאָבִי הוֹצִיא מֵאַחַת הַתֵּבוֹת הַנְּעוּלוֹת מְגִלָּה.

"זֹאת מַפָּה מְיֻחֶדֶת. הֵכִין לִי אוֹתָהּ סוֹחֵר מִצְרִי. לֹא תַּאֲמִינוּ, אֲבָל שָׁם, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁמֵּעֵבֶר לַמִּדְבָּר, הֵם כּוֹתְבִים עַל גַּבֵּי חֹמֶר וּשְׁמוֹ פַּפִּירוּס שֶׁהֵם מְיַצְּרִים מִצֶּמַח הַגֹּמֶא". אָבִי פָּרַשׂ אֶת הַמַּפָּה עַל הָרִצְפָּה, "אַתֶּם רוֹאִים? הַפַּס הַכָּחֹל מְסַמֵּן אֶת הַנָּהָר שֶׁלָּנוּ, נְהַר הַפְּרָת. הַמִּגְדָּל הַזֶּה הוּא הַזִּיגוּרָט שֶׁל אֶרֶךְ, הָעִיר שֶׁלָּנוּ. עַל מְנַת לְהַגִּיעַ לְיַעַר הָאֲרָזִים אַתֶּם צְרִיכִים לָלֶכֶת לְאֹרֶךְ הַפְּרָת עַד לְכָאן", וְהוּא הִצְבִּיעַ עַל קְבוּצַת עֵצִים בִּקְצֵה הַמַּפָּה. "זֹאת הַכְּנִיסָה לְיַעַר הָאֲרָזִים".