גילגמש הצעיר והמסע לשאול

שָׁלוֹם, חֲבֵרִים!

טוֹב שֶׁחֲזַרְתֶּם! יֵשׁ לִי הֲמוֹן הַרְפַּתְקָאוֹת חֲדָשׁוֹת לְסַפֵּר לָכֶם עַל שׁוֹרֵי־אָדָם, עַל שֵׁדִים מַפְחִידִים, עַל גֶשְׁתִינַנַּה וְעַל... רֶגַע, אַתֶּם בִּכְלָל יוֹדְעִים מִי אֲנִי?

שְׁמִי גִילְגַמֶשׁ, אֲנִי בֶּן תֵּשַׁע וְגָר בָּעִיר אֶרֶךְ שֶׁבְּאֶרֶץ שׁוּמֵר. אִמָּא שֶׁלִּי הִיא נִינְסוּן, אֵלַת הַפָּרוֹת, וְאַבָּא שֶׁלִּי הוּא לֻגַלְבַּנְדַה, מֶלֶךְ הָעִיר. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁבַרְתִּי (בְּטָעוּת!) פֶּסֶל שֶׁל אֵל, וְזֶה חֵטְא נוֹרָא בְּאַרְצֵנוּ, אֶנְלִיל, מֶלֶךְ הָאֵלִים, הֶעֱנִישׁ אוֹתִי. הוּא שָׁלַח אוֹתִי לַגַּן הַמְּכֻשָּׁף לִמְצֹא אֶת פֶּרֶא הָאָדָם אֶנְכִּידוּ וְלַהֲפֹךְ אוֹתוֹ לְאָדָם מְתֻרְבָּת. לְצֹרֶךְ הַמְּשִׂימָה קִבַּלְתִּי אַלָּה שֶׁעוֹזֶרֶת לִי וְתִיק אַצּוֹת שֶׁקּוֹסֵם אֹכֶל וּבְגָדִים. לְשִׂמְחָתִי, מָצָאתִי אֶת אֶנְכִּידוּ, גִּלִּיתִי שֶׁהוּא בְּעֶצֶם יֶלֶד כָּמוֹנִי, וְנִהְיֵינוּ חֲבֵרִים. אֶנְלִיל, מֶלֶךְ הָאֵלִים, שָׁלַח אֶת שְׁנֵינוּ לַעֲזֹר לַעֲנַק הַגַּן שֶׁסָּבַל מִכְּאֵבֵי שִׁנַּיִם אֲיֻמִּים, וּבִתְמוּרָה הָעֲנָק הִבְטִיחַ לָתֵת לָנוּ אֶת הָאֶבֶן הָאֲדֻמָּה שֶׁתּוֹבִיל אוֹתָנוּ לַיְּצִיאָה מֵהַגַּן הַמְּכֻשָּׁף. כְּפִי שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לְתָאֵר לְעַצְמְכֶם, זֶה לֹא הָיָה פָּשׁוּט כָּל כָּךְ...

פֶּרֶק 1

עֲנַק הַגַּן אָמַר שֶׁהָאֶבֶן הָאֲדֻמָּה נִמְצֵאת בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ, וּלְשָׁם פָּנֵינוּ הָיוּ מוּעָדוֹת. אַחֲרֵי צְעִידָה אֲרֻכָּה בַּיַּעַר רָאִינוּ מֵרָחוֹק אֶת בֵּית הָעֲנָק. קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ הָאַדִּירִים שֶׁהִקִּיפוּ אֶת גַּג הַבַּיִת בִּשְּׂרוּ רָעוֹת, וּכְשֶׁנִּכְנַסְנוּ פְּנִימָה, הַבֶּטֶן שֶׁלִּי הִתְהַפְּכָה: הַבַּיִת הָיָה מְבֻלְגָּן וּמְטֻנָּף; הָיוּ שָׁם הָרֵי זֶבֶל וּבְקֹשִׁי הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲבֹר בֵּינֵיהֶם; הָרָהִיטִים נִצְּבוּ הֲפוּכִים וּבְגָדִים הָיוּ זְרוּקִים בְּכָל פִּנָּה; שְׁאֵרִיּוֹת אֹכֶל רְקוּבוֹת הֵפִיצוּ סֵרָחוֹן קָשֶׁה מִנְּשֹׂא; וְעַל הַתִּקְרָה שׁוֹטְטוּ עַכְּבִישִׁים בְּגֹדֶל כַּף יָדִי.

הָעֲנָק מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו בְּהִתְנַצְּלוּת, "אִם תַּעַזְרוּ לִי לְסַדֵּר אֶת הַבַּיִת, אוּכַל לִמְצֹא אֶת הָאֶבֶן הָאֲדֻמָּה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁתַּעֲזֹר לָכֶם לַחְזֹר הַבַּיְתָה", הִבְטִיחַ.

"אֲנִי, גִילְגַמֶשׁ, נָסִיךְ וּבֵן שֶׁל אֵלָה, מִיָּמַי לֹא נִקִּיתִי אוֹ סִדַּרְתִּי דָּבָר! תָּמִיד נִקּוּ וְסִדְּרוּ אַחֲרַי הַמְּשָׁרְתִים וְהַמְּשָׁרְתוֹת. אֲנִי אֶצְטָרֵךְ לְנַקּוֹת אֶת זֶה?" מִלְמַלְתִּי לְעַצְמִי בִּשְׁאַט נֶפֶשׁ. חַשְׁתִּי תְּחוּשַׁת גֹּעַל, וּצְמַרְמֹרֶת הִרְעִידָה אֶת גּוּפִי, אֲבָל לֹא הָיָה טַעַם לְהִתְלוֹנֵן. יוֹתֵר מִכֹּל, רָצִיתִי לַחְזֹר הַבַּיְתָה, לִרְאוֹת שׁוּב אֶת אִמָּא וְאַבָּא וּלְהַכִּיר לְאֶנְכִּידוּ אֶת עוֹלָמִי, וּלְשֵׁם כָּךְ הָיִיתִי זָקוּק לָאֶבֶן הָאֲדֻמָּה. אָז נִגַּשְׁנוּ לַמְּלָאכָה - לְנַקּוֹת אֶת בֵּית הָעֲנָק וּלְלַמֵּד אוֹתוֹ לְסַדֵּר וּלְנַקּוֹת.

קֹדֶם כֹּל, הוֹצֵאנוּ אֶת כָּל הַזֶּבֶל מֵהַבַּיִת וְשָׂרַפְנוּ אוֹתוֹ בִּמְדוּרָה גְּדוֹלָה; אַחַר כָּךְ טִאטֵאנוּ אֶת הָרִצְפָּה בְּעֶזְרַת מַטְאֲטֵא עָשׂוּי מֵעָנָף שֶׁבְּקָצֵהוּ קָשַׁר אֶנְכִּידוּ זְרָדִים קְטַנִּים; הָעֲנָק מִלֵּא דְּלָיֵי מַיִם וַאֲנַחְנוּ קִרְצַפְנוּ אֶת הָרִצְפָּה בְּעֶזְרַת סְחָבוֹת וּבְגָדִים קְרוּעִים. אֲפִלּוּ אֶת הַקִּירוֹת הָיִינוּ צְרִיכִים לִשְׁטֹף כִּי גַּם בָּהֶם דָּבְקוּ שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל אֹכֶל. יוֹם שָׁלֵם נִקִּינוּ אֶת הַבַּיִת, אֵיזֶה עֹנֶשׁ! לְבַסּוֹף, כְּשֶׁהַבַּיִת הָיָה נָקִי, סִדַּרְנוּ אֶת כָּל הָרָהִיטִים בִּמְקוֹמָם. עֲנָק הַגַּן עָמַד בַּצַּד וּמִדֵּי פַּעַם הִשְׁמִיעַ מִלְמוּלֵי הִתְפַּעֲלוּת, "אָה, אָז לְשָׁם הַנַּעַל הַזֹּאת נֶעֶלְמָה!" וּ"בֶּאֱמֶת לֹא אָהַבְתִּי אֶת הַדַּיְסָה הַזֹּאת שֶׁדְּבוּקָה לַקִּיר".