רעואל וחבריו
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
רעואל וחבריו

רעואל וחבריו

ספר מודפס

עוד על הספר

גרשון ברין

גרשון ברין הוא פרופסור אמריטוס במגמה למקרא, בחוג לתרבות העברית, באוניברסיטת תל-אביב. הוא שימש כראש החוג למקרא באוניברסיטה, פירסם ספרים בתחום הנבואה הקלאסית, המשפט המקראי, המגילות הגנוזות ופרשנות המקרא של ימי הביניים ועוד מאמרי מחקר רבים בתחומים השונים של חקר המקרא.

תקציר

רעואל וחבריו - פרשנים יהודיים מביזנטיון מסביבות המאה העשירית לספירה

במאה העשירית ולאחריה עסקה חבורה של מלומדים יהודים, שחיו תחת שלטונה של הקיסרות הביזנטית, בפירוש המקרא. הפירוש שהוציאו מתחת ידיהם הוא הראשון המגיע אלינו בעברית מארצות הנוצרים בתקופת ימי הביניים.

רק שם אחד מבין חבריה, רעואל, נודע לנו על פי כתבים אלה. רעואל ופרשנים אחרים כתבו פירושים למקרא, שיש בהם חידושים בעלי חשיבות השופכים אור על שלב חשוב בהתפתחות פרשנות המקרא היהודית.

הפרשנות הביזנטית מפתיעה בחדשנותה ובפרט בגלל זמנה הקדום. פרשני הקובץ הביזנטי הם משלהי האלף הראשון לספירה, ומבחינה זו הם חלוצי פרשני ימי הביניים היהודיים באירופה. למעשה חיבוריהם ראויים להיחשב כראשונים שנכתבו עברית על אדמת אירופה הנוצרית.

בחיבורו מנסה גרשון ברין להצביע במפורט על טיבם של הפרשנים החלוצים האלה מבחינה פורמאלית ומבחינת מערך הרעיונות והנושאים שלהם. הוא עושה זאת על ידי בחינה מדוקדקת של דבריהם: קודם כל מתוך בירורם הפנימי הביזנטי, רק משנתברר לו זה פנה לבדוק מחד את טיבם על ידי השוואת לפרשנים הגדולים של ימי הביניים: רש"י, ראב"ע, רשב"ם, רד"ק, וחבריהם שזמן כולם הוא לאחר הפרשנים הביזנטיים. גם יחסם של פרשני הקובץ הביזנטי לחז"ל נבדק לאורך כל נושאי החיבור.

כן נבחנו יחסי הפרשנים הביזנטיים מן המאות השתים־עשרה ואילך לקודמיהם פרשני הקובץ הביזנטי שבמרכז מחקרו, וזאת כדי לעמוד על מידת הקשרים ביניהם ולבחון את קיומה של "אסכולה של פרשנות ביזנטית", אם בכלל היתה כזאת.

גרשון ברין הוא פרופסור אמריטוס במגמה למקרא, בחוג לתרבות העברית, באוניברסיטת תל-אביב. הוא שימש כראש החוג למקרא באוניברסיטה, פירסם ספרים בתחום הנבואה הקלאסית, המשפט המקראי, המגילות הגנוזות ופרשנות המקרא של ימי הביניים ועוד מאמרי מחקר רבים בתחומים השונים של חקר המקרא.


"זהו מחקר שיטתי ראשון ופורץ דרך על אודות פרשנות המקרא הביזנטית הקדומה. תוכנו העשיר מעיד על עיון מעמיק ועבודת מחקר מקיפה וקפדנית. ברין ניתח את את הפירושים הביזנטיים לפרטי פרטיהם ובדק בדיקה מדוקדקת כל סוגיה וסוגיה. הספר כתוב בשפה בהירה, צורתו החיצונית נאה ומכובדת, ויש לברך על כך את הוצאת אוניברסיטת תל אביב. ניתן בהחלט לקבוע שבספר זה קידם פרופ' ברין צעדים רבים קדימה את חקר תולדות פרשנות המקרא בביזנטיון בפרט ואת חקר ואת חקר תולדות הפרשנות למקרא בכלל."

יהונתן יעקבס, בית מקרא נח (תשע"ג) חוברת א

פרק ראשון

רעואל וחבריו | מתוך דברי ההקדמה

ספר זה כתבתיו במשך שנים רבות ובאכסניות שונות בארץ ובחוץ לארץ. ראשית כתיבתו בביתי השני, בחוג למקרא של אוניברסיטת תל אביב, המשכו בעת ששהיתי בשנת תשנ"ה כחוקר אורח באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה. וכששבתי משם המשכתי את מחקרי עד היום כפרופסור אמריטוס של אוניברסיטת תל אביב, בחוג לתרבות עברית, מגמת מקרא.

חיבורַי בפרשנות המקרא החלו במחקרי על ר' יהודה החסיד, והמשכם על ר' אברהם אבן עזרא, ספרי בפרשנות המקרא עוסק במפעלו הפרשני של ר' יוסף קרא.

בפרשנות הביזנטית התחלתי להתעניין עם הופעת ספרו של ניקולס דה לנג' .Greek Jewish Texts from the Cairo Genizah, Tubingen 1996

הפרשנות הביזנטית מפתיעה בחדשנותה ובפרט בגלל זמנה הקדום. פרשני הקובץ הביזנטי הם משלהי האלף הראשון לספירה, ומבחינה זו הם חלוצי פרשני ימי הביניים היהודיים באירופה. למעשה חיבוריהם ראויים להיחשב כראשונים שנכתבו עברית על אדמת אירופה הנוצרית.

בחיבורי הנתון כאן אני מנסה להצביע במפורט על טיבם של הפרשנים החלוצים האלה מבחינה פורמאלית ומבחינת מערך הרעיונות והנושאים שלהם. אני עושה זאת על ידי בחינה מדוקדקת של דבריהם: קודם כל מתוך בירורם הפנימי הביזנטי, רק משנתברר לי זה פניתי לבדוק מחד את טיבם על ידי השוואת לפרשנים הגדולים של ימי הביניים: רש"י, ראב"ע, רשב"ם, רד"ק, וחבריהם שזמן כולם הוא לאחר הפרשנים הביזנטיים. גם יחסם של פרשני הקובץ הביזנטי לחז"ל נבדק לאורך כל נושאי החיבור.

כן בחנתי את יחסי הפרשנים הביזנטיים מן המאות השתים־עשרה ואילך לקודמיהם פרשני הקובץ הביזנטי שבמרכז מחקרי כאן, וזאת כדי לעמוד על מידת הקשרים ביניהם ולבחון את קיומה של "אסכולה של פרשנות ביזנטית", אם בכלל היתה כזאת.

גרשון ברין
חולון, תשע"ב

גרשון ברין

גרשון ברין הוא פרופסור אמריטוס במגמה למקרא, בחוג לתרבות העברית, באוניברסיטת תל-אביב. הוא שימש כראש החוג למקרא באוניברסיטה, פירסם ספרים בתחום הנבואה הקלאסית, המשפט המקראי, המגילות הגנוזות ופרשנות המקרא של ימי הביניים ועוד מאמרי מחקר רבים בתחומים השונים של חקר המקרא.

עוד על הספר

רעואל וחבריו גרשון ברין

רעואל וחבריו | מתוך דברי ההקדמה

ספר זה כתבתיו במשך שנים רבות ובאכסניות שונות בארץ ובחוץ לארץ. ראשית כתיבתו בביתי השני, בחוג למקרא של אוניברסיטת תל אביב, המשכו בעת ששהיתי בשנת תשנ"ה כחוקר אורח באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה. וכששבתי משם המשכתי את מחקרי עד היום כפרופסור אמריטוס של אוניברסיטת תל אביב, בחוג לתרבות עברית, מגמת מקרא.

חיבורַי בפרשנות המקרא החלו במחקרי על ר' יהודה החסיד, והמשכם על ר' אברהם אבן עזרא, ספרי בפרשנות המקרא עוסק במפעלו הפרשני של ר' יוסף קרא.

בפרשנות הביזנטית התחלתי להתעניין עם הופעת ספרו של ניקולס דה לנג' .Greek Jewish Texts from the Cairo Genizah, Tubingen 1996

הפרשנות הביזנטית מפתיעה בחדשנותה ובפרט בגלל זמנה הקדום. פרשני הקובץ הביזנטי הם משלהי האלף הראשון לספירה, ומבחינה זו הם חלוצי פרשני ימי הביניים היהודיים באירופה. למעשה חיבוריהם ראויים להיחשב כראשונים שנכתבו עברית על אדמת אירופה הנוצרית.

בחיבורי הנתון כאן אני מנסה להצביע במפורט על טיבם של הפרשנים החלוצים האלה מבחינה פורמאלית ומבחינת מערך הרעיונות והנושאים שלהם. אני עושה זאת על ידי בחינה מדוקדקת של דבריהם: קודם כל מתוך בירורם הפנימי הביזנטי, רק משנתברר לי זה פניתי לבדוק מחד את טיבם על ידי השוואת לפרשנים הגדולים של ימי הביניים: רש"י, ראב"ע, רשב"ם, רד"ק, וחבריהם שזמן כולם הוא לאחר הפרשנים הביזנטיים. גם יחסם של פרשני הקובץ הביזנטי לחז"ל נבדק לאורך כל נושאי החיבור.

כן בחנתי את יחסי הפרשנים הביזנטיים מן המאות השתים־עשרה ואילך לקודמיהם פרשני הקובץ הביזנטי שבמרכז מחקרי כאן, וזאת כדי לעמוד על מידת הקשרים ביניהם ולבחון את קיומה של "אסכולה של פרשנות ביזנטית", אם בכלל היתה כזאת.

גרשון ברין
חולון, תשע"ב