החברה האזרחית
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
החברה האזרחית
הוספה למועדפים

החברה האזרחית

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

מיכאל מירו

ד"ר מיכאל מירו הוא עיתונאי עצמאי וחוקר מדע המדינה והחברה, לשעבר מנהל "קול ישראל" ועיתונאי בכיר ברשת ב' של קול ישראל. במהלך שנות עבודתו התבונן, חקר והוביל שידורי כתבות ותכניות העוסקות בחברה האזרחית וביכולת שלה להשפיע על הממשלה והכנסת.

תקציר

ארגוני החברה האזרחית הם נדבך בעל משמעות מיוחדת במרקם היחסים וההתנהלות עם הממשל והעסקים. המודל שמוצג בספר זה הוא משולש שבו לכל קדקוד תפקיד משלו. החברה האזרחית הפכה עם השנים לבית היוצר לרעיונות ציבוריים ולמועמדים ראויים למפלגות ולכנסת. בעוד שהעסקים עסוקים בייצור, מסחר ושיווק מוצרים, החברה האזרחית מציעה מרכול של רעיונות, בעיקר הצעות חוק שנבחרי הציבור מאמצים. הממצאים הללו שעולים ממחקר ארוך שנים מחזקים את העובדה שהחברה האזרחית בכלל ובישראל בפרט הפכה להיות שחקן מרכזי בתהליכי קבלת החלטות. מדובר בפעילות יומיומית של הארגונים בהנגשת מידע מבוסס ובעיבוד המידע בידי אנשי מקצוע מיומנים לכדי תכניות פעולה והצעות שהופכות לחוקים. תיאור התהליך הזה הוא חדשני, הוא תורם רבות להבנת היכולת של אזרחים להשפיע על קבלת החלטות. העידן הדיגיטלי חיזק את המגמה הזאת, ולצד התנגשויות בין אזרחים לממשל, אשר מקבלות ביטוי ברשתות החברתיות, מתנהל דיאלוג מתמיד ופורה שמניב תוצאות לקידום האינטרסים האזרחיים במשטר דמוקרטי. זאת אף זאת, התהליך הזה מחזק את ממדי השתתפות האזרחים בעיצוב הדמוקרטיה, כל זאת לצד המהלכים של הממשל להצר את צעדי האזרחים והתקשורת ביכולת להביע מחאה.

החברה האזרחית – בית ספר לפוליטיקה מדגים את המודל האידיאלי של למידה מתמדת של צרכי הציבור כדרך טובה ויעילה להכשרת מועמדים ומועמדות לתפקידים ציבוריים בכלל ובכנסת בפרט. הספר מציע מודל של יחסי גומלין ערכיים בין הארגונים באשר הם לבין הממשל; הוא מספק כלים לארגונים אזרחיים ולמקבלי ההחלטות ביחס לאופן שבו ניתן לקדם אינטרסים אזרחיים באמצעות בניית הסכמות.

ד"ר מיכאל מירו הוא עיתונאי עצמאי וחוקר מדע המדינה והחברה, לשעבר מנהל "קול ישראל" ועיתונאי בכיר ברשת ב' של קול ישראל. במהלך שנות עבודתו התבונן, חקר והוביל שידורי כתבות ותכניות העוסקות בחברה האזרחית וביכולת שלה להשפיע על הממשלה והכנסת.

פרק ראשון

הקדמה


הספר שלפניכם מציג את הקשרים המורכבים והדינמיים בין ארגוני החברה האזרחית לבין המוסדות הפוליטיים המרכזיים. בדרך כלל ארגונים אזרחיים נוצרים עם התגבשותה של קבוצת אזרחים המזהה אינטרס שניתן לקדמו בשיתוף פעולה. היחסים המורכבים והמסועפים בין ארגונים אזרחיים ובין המוסדות הפוליטיים המרכזיים יוצרים מעין מערכת כלכלית הדומה לזו המתקיימת בארגונים עסקיים, כל זאת מכיוון שדפוסי הפעולה של ארגונים אלו מתפקדים כמעין "מרכולים", ״ספקים״ ו״משווקים״ של רעיונות המשמשים תחליף לפונקציה של יצירת אידיאולוגיה שאפיינה בעבר את המפלגות. אותם רעיונות מנוכסים על ידי מקבלי ההחלטות, כאשר לא אחת ארגוני החברה האזרחית מסתפקים ב״תרומה״ זו, בין בשל הרצון לשמור על ייחודיות וטהרנות ובין בשל הרצון לפעול מול גזרה רחבה של מפלגות.

מנגד, ישנם פעילים אזרחיים שבכל זאת מבקשים לעבור מזירה של אספקת רעיונות אל זירה של קבלת החלטות, בין כבודדים ובין כארגון מפלגתי (למשל "התנועה הירוקה" בבחירות של שנת 2009).

המטרה העיקרית של ספר זה היא לאתר את הדפוס שמאפיין יחסים אלו, המתקיימים בו־בזמן הן במרחב הממשי והן במרחב הווירטואלי, וזאת משום שאותם יחסים מציבים את הארגונים בעמדת מפתח כמעצבי האידיאולוגיה של המפלגות. התהליכים שיתוארו להלן כמעט לא נבחנו עד כה בגישת מחקר איכותנית, המתבססת על ראיונות עומק ותצפיות. על רקע זה, הספר מבקש לבחון את היחסים המורכבים בין הארגונים האזרחיים, לצד תנועות של ארגונים ובודדים, לבין המפלגות; בין המגזר האזרחי לבין המגזר המפלגתי והכנסת. הספר משרטט את המניעים ואת מגוון הפעילויות של חברי ארגוני החברה האזרחית במעברים ממצב שבו הם פועלים בעיקר בזירה האזרחית ועד מצב שבו הם הופכים לשחקנים פוליטיים ממוסדים בזירה המפלגתית ובכנסת. המעברים ממוקד אחד של פעילות למוקד אחר הם תופעות המתרחשות לעיתים ברמת הארגון ולעיתים ברמת הפרט, בין שמדובר במנהיג קבוצה או בחבר מהשורה.

בפרק הראשון אסקור את חלקה של החברה האזרחית בבניית תרבות פוליטית; בפרק השני אעמוד על תפקידה של התקשורת האזרחית בעידן הדיגיטלי, בעיקר הרשתות החברתיות שצצות כפטריות לאחר הגשם; בפרק השלישי אגדיר את התרומה העיקרית של החברה האזרחית באספקת רעיונות ואידיאולוגיה למפלגות ולכנסת בכינוי "המרכול האזרחי", ובפרק הרביעי אציג את התהליך שבו המרכול הזה פועל וחשוף לעיני כלל הציבור גם ברשתות החברתיות, בכל האמצעים הדיגיטליים המצויים בשוק; בפרק החמישי יוצגו המאבקים בין החברה האזרחית למפלגות ולכלל חברי הכנסת על קביעת סדר היום, מאבקים שלא אחת יוצרים מערכת של יחסי גומלין בין הארגונים לבין חברי הכנסת והמפלגות.

בטרם נצא למסע, אבקש להודות למנחה שלי בעבודת הדוקטורט, פרופ' גבי שפר, מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. תודות גם למשפחתי האהובה - יעל, עודד, דפנה ונעה, שחיזקו את כוחי לעמוד במשימה. הספר מוקדש לזכרם של אהוביי שאינם עוד, הוריי פליקס ואיוה ואחי דני, שנפטר לפני שנים ממחלה קשה.

מיכאל מירו

ד"ר מיכאל מירו הוא עיתונאי עצמאי וחוקר מדע המדינה והחברה, לשעבר מנהל "קול ישראל" ועיתונאי בכיר ברשת ב' של קול ישראל. במהלך שנות עבודתו התבונן, חקר והוביל שידורי כתבות ותכניות העוסקות בחברה האזרחית וביכולת שלה להשפיע על הממשלה והכנסת.

עוד על הספר

החברה האזרחית מיכאל מירו

הקדמה


הספר שלפניכם מציג את הקשרים המורכבים והדינמיים בין ארגוני החברה האזרחית לבין המוסדות הפוליטיים המרכזיים. בדרך כלל ארגונים אזרחיים נוצרים עם התגבשותה של קבוצת אזרחים המזהה אינטרס שניתן לקדמו בשיתוף פעולה. היחסים המורכבים והמסועפים בין ארגונים אזרחיים ובין המוסדות הפוליטיים המרכזיים יוצרים מעין מערכת כלכלית הדומה לזו המתקיימת בארגונים עסקיים, כל זאת מכיוון שדפוסי הפעולה של ארגונים אלו מתפקדים כמעין "מרכולים", ״ספקים״ ו״משווקים״ של רעיונות המשמשים תחליף לפונקציה של יצירת אידיאולוגיה שאפיינה בעבר את המפלגות. אותם רעיונות מנוכסים על ידי מקבלי ההחלטות, כאשר לא אחת ארגוני החברה האזרחית מסתפקים ב״תרומה״ זו, בין בשל הרצון לשמור על ייחודיות וטהרנות ובין בשל הרצון לפעול מול גזרה רחבה של מפלגות.

מנגד, ישנם פעילים אזרחיים שבכל זאת מבקשים לעבור מזירה של אספקת רעיונות אל זירה של קבלת החלטות, בין כבודדים ובין כארגון מפלגתי (למשל "התנועה הירוקה" בבחירות של שנת 2009).

המטרה העיקרית של ספר זה היא לאתר את הדפוס שמאפיין יחסים אלו, המתקיימים בו־בזמן הן במרחב הממשי והן במרחב הווירטואלי, וזאת משום שאותם יחסים מציבים את הארגונים בעמדת מפתח כמעצבי האידיאולוגיה של המפלגות. התהליכים שיתוארו להלן כמעט לא נבחנו עד כה בגישת מחקר איכותנית, המתבססת על ראיונות עומק ותצפיות. על רקע זה, הספר מבקש לבחון את היחסים המורכבים בין הארגונים האזרחיים, לצד תנועות של ארגונים ובודדים, לבין המפלגות; בין המגזר האזרחי לבין המגזר המפלגתי והכנסת. הספר משרטט את המניעים ואת מגוון הפעילויות של חברי ארגוני החברה האזרחית במעברים ממצב שבו הם פועלים בעיקר בזירה האזרחית ועד מצב שבו הם הופכים לשחקנים פוליטיים ממוסדים בזירה המפלגתית ובכנסת. המעברים ממוקד אחד של פעילות למוקד אחר הם תופעות המתרחשות לעיתים ברמת הארגון ולעיתים ברמת הפרט, בין שמדובר במנהיג קבוצה או בחבר מהשורה.

בפרק הראשון אסקור את חלקה של החברה האזרחית בבניית תרבות פוליטית; בפרק השני אעמוד על תפקידה של התקשורת האזרחית בעידן הדיגיטלי, בעיקר הרשתות החברתיות שצצות כפטריות לאחר הגשם; בפרק השלישי אגדיר את התרומה העיקרית של החברה האזרחית באספקת רעיונות ואידיאולוגיה למפלגות ולכנסת בכינוי "המרכול האזרחי", ובפרק הרביעי אציג את התהליך שבו המרכול הזה פועל וחשוף לעיני כלל הציבור גם ברשתות החברתיות, בכל האמצעים הדיגיטליים המצויים בשוק; בפרק החמישי יוצגו המאבקים בין החברה האזרחית למפלגות ולכלל חברי הכנסת על קביעת סדר היום, מאבקים שלא אחת יוצרים מערכת של יחסי גומלין בין הארגונים לבין חברי הכנסת והמפלגות.

בטרם נצא למסע, אבקש להודות למנחה שלי בעבודת הדוקטורט, פרופ' גבי שפר, מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. תודות גם למשפחתי האהובה - יעל, עודד, דפנה ונעה, שחיזקו את כוחי לעמוד במשימה. הספר מוקדש לזכרם של אהוביי שאינם עוד, הוריי פליקס ואיוה ואחי דני, שנפטר לפני שנים ממחלה קשה.