שפתיים סדוקות מלח
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שפתיים סדוקות מלח

שפתיים סדוקות מלח

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: פרדס הוצאה לאור
  • תאריך הוצאה: דצמבר 2020
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 70 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 10 דק'

חבצלת שפירא

חבצלת שפירא, עורכת לשון ומידענית. גדלה בקיבוץ גן שמואל. מתגוררת בחיפה. "שפתיים סדוקות מלח" הוא ספרה הראשון.

תקציר

הפה הוא המקום

שָׁם נִפְגָּשִׁים רֹק בְּרֹק
שִׁנַּיִם בְּלָשׁוֹן
שְׂפָתַיִם שֶׁל מַעְלָה בִּשְׂפָתַיִם שֶׁל מַטָּה
בַּמְּעָרָה הַחֲשׂוּפָה הָרִירִית הַזּוֹ
הַשְּׁרִירִים וְהָעֲצָמוֹת הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר
הֵם יְכוֹלִים לִקְרֹעַ
וְעוֹשִׂים זֹאת
לִפְעָמִים בְּמִקְרֶה, לִפְעָמִים בְּכַוָּנָה


הקריאה בקובץ המפתיע והמרתק הזה מגלה משוררת בעלת קול מובהק ומנעד פואטי רחב, הנעה במיומנות וברגישות רבה בין מרחבים אישיים, גופניים, ארס־פואטיים ולשוניים; משוררת היודעת לרחף בקלות ובגמישות בין מלנכוליה להומור דק, בין ייסורי נפש צורבים לאבחנות שנונות.
מה שמתחיל בנימה של ספק־התנצלות, אירונית לכאורה, על עצם הרצון להביא לעולם את השירים האלה, צומח ואז ממריא למחוזות גבוהים של שירה שמפגישה את האינטימי, הגופני והרגשי עם העולם החיצון, המשפחה, המציאות החברתית והטבע. רוחב היריעה של השירים הופך את הקריאה בהם לחוויה רבת פנים, אשר מזמינה לחזור ולהעמיק ולגלות בהם רבדים נוספים. 
הלשון היא גיבורה ראשית בשירים אלו: לא רק השפה, גם הלשון האנטומית, האיבר המאפשר לנו לדבר, ולא בכדי מתערפל ההבדל בין המשמעויות של המילה. השפה העברית היא אלמנט ייחודי ומפעים בשירים – עברית כמרחב מחיה נפשי, טבעי, כמעט מולד, שהעקירה ממנו מאיימת ומערערת.
שירי הספר חוקרים, באותה עברית נפלאה ובוטחת, נושאים גדולים: אהבה וגוף, התעלומות הגדולות של הקיום והיקום, ואפילו פלאי הטבע; ויוצרים ספר ביכורים עמוק, מרשים ומהדהד.

אבנר שץ


חבצלת שפירא, עורכת לשון ומידענית. גדלה בקיבוץ גן שמואל. מתגוררת בחיפה. זהו ספרה הראשון.

 

פרק ראשון

לקוראיי

*
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מִתְנַצֶּלֶת
מֵרֹאשׁ
עַל טָעוּיוֹת הַנִּקּוּד
עַל חֹסֶר הַמִּקּוּד
עַל הָעִנְיָנִים הַלֹּא גְּמוּרִים
עַל הַכְּתָמִים הָעֲכוּרִים
עַל הַנְּשִׁימוֹת הַדְּלוּחוֹת
עַל הַצִּפָּרְנַיִם הַמְּלֻכְלָכוֹת
עַל הַשִּׁנַּיִם הַטְּחוּנוֹת
עַל הַשָּׁנִים הַשְּׁחוּנוֹת
עַל הַתְּאוּרָה הַגְּרוּעָה
עַל הַשִּׁכְחָה הַפְּרוּעָה
עַל הַמִּלִּים
הָאֲרֻכּוֹת, הַמִּתְעַקְּשׁוֹת, הַנִּדְחָקוֹת.
*
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מִתְנַצֶּלֶת
רֵאשִׁית עַל הַנְּדִירוּת
שֵׁנִית עַל הַמְּיֻשָּׁנוּת
שְׁלִישִׁית עַל הָאֹרֶךְ
רְבִיעִית עַל הַהֲבָרוֹת הַמְּסֻרְבָּלוֹת
חֲמִישִׁית עַל עֶשֶׂר הָאוֹתִיּוֹת הַלּוֹעֲזִיּוֹת
הַמִּצְטָרְפוֹת לִצְלִילִים חוֹרְקִים, מְשֻׁבָּשִׁים:
בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת אֶתְחַזֶּה לְלִילִי, לְהָקֵל, מִתְרַגֶּלֶת
שֶׁכָּאן לֹא קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת, מִתַּרְגֶּמֶת
מִשָּׂפָה זָרָה אַחַת לְאַחֶרֶת
וַעֲדַיִן, שְׁמִי אֶחָד וַאֲנִי נִנְעֶלֶת
בְּתוֹכוֹ, יְחִידָה
וְזָרָה
*
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מִתְחַלְחֶלֶת
לַמַּחְשָׁבָה שֶׁאֶשָּׁאֵר כָּזֹאת
אַחַת וִיחִידָה, לְכָל הַיּוֹתֵר
בְּתוֹךְ אֵיזֶה גּוּף מִתְפּוֹרֵר
נֶאֱחָז בְּגוּפִים אֲחֵרִים
מִתְהַפֵּךְ בְּתוֹכָם
מְחַפֵּשׂ בְּנֵי אָדָם.
*
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מְסֻגֶּלֶת
לִהְיוֹת כְּמִי שֶׁחַיָּה
בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה
בְּתוֹךְ הַגּוּף הַזֶּה
שֶׁאֵינָהּ מִתְבַּלְבֶּלֶת וְאֵינָהּ שׁוֹאֶלֶת
מָה הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁל מִי הַגּוּף הַזֶּה, מִסְתַּגֶּלֶת
לְצוּרוֹתֵיהֶם הַמִּתְחַלְּפוֹת, מִסְתַּכֶּלֶת
בְּצִבְעֵי הַמַּיִם שֶׁלָּהֶם, כָּל נְגִיעָה
מְצַיֶּרֶת אֲדָווֹת, שׁוֹקֶלֶת
אִם לִטְבֹּל בְּתוֹכָם
וּמָה יוֹתִירוּ עַל הָעוֹר
הַשָּׁקוּף
*
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מְרַגֶּלֶת
אַחֲרֵי בְּנֵי אָדָם,
לְהָבִין וּלְחַקּוֹת
אֶת הַמַּבָּטִים, הַתְּנוּעוֹת,
צוּרַת הִלּוּכָם, הִתְפַּזְּרָם
וְהֵאָסְפָם
אֶל הָעוֹלָם
וּמִמֶּנּוּ
*
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מִתְנַהֶלֶת
בְּצוּרָה שֶׁלֹּא מְבַיֶּשֶׁת, מְבַקֶּשֶׁת
מִיְּצִירֵי הָעִוְעִים לִשְׁמֹר עַל שֶׁקֶט,
מִתְעַמֶּקֶת בָּרְצָפוֹת, מְחַפֶּשֶׂת פִּנָּה
חֲבוּיָה, צָרָה, עֲדִינָה
לִיצֹר שָׁם, לְהִצָּרֵר
בִּצְרוֹר הַחַיִּים.
*
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת, אוֹ שֶׁלֹּא קוֹרְאִים, וַאֲנִי בָּאָה
כְּדַרְכָּן שֶׁל פְּרָחִים צַיְתָנִיּוֹת
שֶׁאֵינָן מְחֻבָּרוֹת לָאֲדָמָה
עברית
אֲבוֹתַי וְאִמּוֹתַי מְדַבְּרִים בִּשְׂפַת קֹדֶשׁ
וַאֲנִי בִּשְׂפַת הַחֹל
אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם
הַגַּרְגִּירִים מִתְעַרְבְּבִים בַּקֶּצֶף
עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים
מֶלַח מַיִם מֶלַח מַיִם
חוֹל
בָּעֵינַיִם, בַּנְּחִירַיִם, מִתַּחַת לַצִּפָּרְנַיִם
מְפֻחָד וּמִתְחַבֵּא בֵּינִי לְבֵינֵי הוּא מְבַקֵּשׁ
שֶׁאֲדַבֵּר
כְּשֶׁהוֹרַי שׁוֹתְקִים
 
כַּאֲשֶׁר אֲבוֹתַי וְאִמּוֹתַי נוֹטְשִׁים אֶת עֶמְדוֹתֵיהֶם
וּמִתְחַבְּטִים בֵּינָם לְבֵינָם
אִם לִפְתֹּחַ אֶת הַפֶּה בִּכְלָל
אֲנִי גּוֹרֶסֶת חוֹל בַּשִּׁנַּיִם
מְעַבָּה אוֹתוֹ עַל הַלָּשׁוֹן
וְיוֹרֶקֶת

חבצלת שפירא

חבצלת שפירא, עורכת לשון ומידענית. גדלה בקיבוץ גן שמואל. מתגוררת בחיפה. "שפתיים סדוקות מלח" הוא ספרה הראשון.

סקירות וביקורות

לשרטט את הגבול, לפרוץ למרחב נירית קוּרמן פנס 16/06/2021 לקריאת הסקירה המלאה >
לשרטט את הגבול, לפרוץ למרחב נירית קוּרמן פנס 16/06/2021 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

  • הוצאה: פרדס הוצאה לאור
  • תאריך הוצאה: דצמבר 2020
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 70 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 10 דק'

סקירות וביקורות

לשרטט את הגבול, לפרוץ למרחב נירית קוּרמן פנס 16/06/2021 לקריאת הסקירה המלאה >
לשרטט את הגבול, לפרוץ למרחב נירית קוּרמן פנס 16/06/2021 לקריאת הסקירה המלאה >
שפתיים סדוקות מלח חבצלת שפירא
לקוראיי

*
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מִתְנַצֶּלֶת
מֵרֹאשׁ
עַל טָעוּיוֹת הַנִּקּוּד
עַל חֹסֶר הַמִּקּוּד
עַל הָעִנְיָנִים הַלֹּא גְּמוּרִים
עַל הַכְּתָמִים הָעֲכוּרִים
עַל הַנְּשִׁימוֹת הַדְּלוּחוֹת
עַל הַצִּפָּרְנַיִם הַמְּלֻכְלָכוֹת
עַל הַשִּׁנַּיִם הַטְּחוּנוֹת
עַל הַשָּׁנִים הַשְּׁחוּנוֹת
עַל הַתְּאוּרָה הַגְּרוּעָה
עַל הַשִּׁכְחָה הַפְּרוּעָה
עַל הַמִּלִּים
הָאֲרֻכּוֹת, הַמִּתְעַקְּשׁוֹת, הַנִּדְחָקוֹת.
*
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מִתְנַצֶּלֶת
רֵאשִׁית עַל הַנְּדִירוּת
שֵׁנִית עַל הַמְּיֻשָּׁנוּת
שְׁלִישִׁית עַל הָאֹרֶךְ
רְבִיעִית עַל הַהֲבָרוֹת הַמְּסֻרְבָּלוֹת
חֲמִישִׁית עַל עֶשֶׂר הָאוֹתִיּוֹת הַלּוֹעֲזִיּוֹת
הַמִּצְטָרְפוֹת לִצְלִילִים חוֹרְקִים, מְשֻׁבָּשִׁים:
בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת אֶתְחַזֶּה לְלִילִי, לְהָקֵל, מִתְרַגֶּלֶת
שֶׁכָּאן לֹא קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת, מִתַּרְגֶּמֶת
מִשָּׂפָה זָרָה אַחַת לְאַחֶרֶת
וַעֲדַיִן, שְׁמִי אֶחָד וַאֲנִי נִנְעֶלֶת
בְּתוֹכוֹ, יְחִידָה
וְזָרָה
*
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מִתְחַלְחֶלֶת
לַמַּחְשָׁבָה שֶׁאֶשָּׁאֵר כָּזֹאת
אַחַת וִיחִידָה, לְכָל הַיּוֹתֵר
בְּתוֹךְ אֵיזֶה גּוּף מִתְפּוֹרֵר
נֶאֱחָז בְּגוּפִים אֲחֵרִים
מִתְהַפֵּךְ בְּתוֹכָם
מְחַפֵּשׂ בְּנֵי אָדָם.
*
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מְסֻגֶּלֶת
לִהְיוֹת כְּמִי שֶׁחַיָּה
בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה
בְּתוֹךְ הַגּוּף הַזֶּה
שֶׁאֵינָהּ מִתְבַּלְבֶּלֶת וְאֵינָהּ שׁוֹאֶלֶת
מָה הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁל מִי הַגּוּף הַזֶּה, מִסְתַּגֶּלֶת
לְצוּרוֹתֵיהֶם הַמִּתְחַלְּפוֹת, מִסְתַּכֶּלֶת
בְּצִבְעֵי הַמַּיִם שֶׁלָּהֶם, כָּל נְגִיעָה
מְצַיֶּרֶת אֲדָווֹת, שׁוֹקֶלֶת
אִם לִטְבֹּל בְּתוֹכָם
וּמָה יוֹתִירוּ עַל הָעוֹר
הַשָּׁקוּף
*
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מְרַגֶּלֶת
אַחֲרֵי בְּנֵי אָדָם,
לְהָבִין וּלְחַקּוֹת
אֶת הַמַּבָּטִים, הַתְּנוּעוֹת,
צוּרַת הִלּוּכָם, הִתְפַּזְּרָם
וְהֵאָסְפָם
אֶל הָעוֹלָם
וּמִמֶּנּוּ
*
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מִתְנַהֶלֶת
בְּצוּרָה שֶׁלֹּא מְבַיֶּשֶׁת, מְבַקֶּשֶׁת
מִיְּצִירֵי הָעִוְעִים לִשְׁמֹר עַל שֶׁקֶט,
מִתְעַמֶּקֶת בָּרְצָפוֹת, מְחַפֶּשֶׂת פִּנָּה
חֲבוּיָה, צָרָה, עֲדִינָה
לִיצֹר שָׁם, לְהִצָּרֵר
בִּצְרוֹר הַחַיִּים.
*
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת, אוֹ שֶׁלֹּא קוֹרְאִים, וַאֲנִי בָּאָה
כְּדַרְכָּן שֶׁל פְּרָחִים צַיְתָנִיּוֹת
שֶׁאֵינָן מְחֻבָּרוֹת לָאֲדָמָה
עברית
אֲבוֹתַי וְאִמּוֹתַי מְדַבְּרִים בִּשְׂפַת קֹדֶשׁ
וַאֲנִי בִּשְׂפַת הַחֹל
אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם
הַגַּרְגִּירִים מִתְעַרְבְּבִים בַּקֶּצֶף
עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים
מֶלַח מַיִם מֶלַח מַיִם
חוֹל
בָּעֵינַיִם, בַּנְּחִירַיִם, מִתַּחַת לַצִּפָּרְנַיִם
מְפֻחָד וּמִתְחַבֵּא בֵּינִי לְבֵינֵי הוּא מְבַקֵּשׁ
שֶׁאֲדַבֵּר
כְּשֶׁהוֹרַי שׁוֹתְקִים
 
כַּאֲשֶׁר אֲבוֹתַי וְאִמּוֹתַי נוֹטְשִׁים אֶת עֶמְדוֹתֵיהֶם
וּמִתְחַבְּטִים בֵּינָם לְבֵינָם
אִם לִפְתֹּחַ אֶת הַפֶּה בִּכְלָל
אֲנִי גּוֹרֶסֶת חוֹל בַּשִּׁנַּיִם
מְעַבָּה אוֹתוֹ עַל הַלָּשׁוֹן
וְיוֹרֶקֶת