שפות של צדק
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שפות של צדק

שפות של צדק

ספר מודפס

עוד על הספר

יונתן יובל

יונתן יֹובֵל (1969) הוא סופר, משורר ופרופ' למשפטים. החל לפרסם סיפורים קצרים בעיתון "הארץ" וב"ידיעות אחרונות". סיפוריו זיכו אותו (פעמיים) בפרס ראשון בתחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ". נוסף על כתיבת פרוזה , עוסק בכתיבת שירה. פירסם עד היום את ספר השירים "הומו אורבנוס" (הקיבוץ המאוחד, 2004) ואת ספר הסיפורים "סוס טרויאני" (2009). משמש כמרצה למשפטים.
ספריו כתובים בלשון דחוסה המרתכת יחד את הגבוה והנמוך ומגלגלת בהקשרים ישראליים, יהודיים ומערביים מוטיבים של נידחות, בדידות, אלימות, טירוף, פיגור, זיהום, מוות, מין לא נורמטיבי (גילוי עריות) ואפוקליפטיות משיחית. בולטת בהם הצגת קולו של האחר – המזרחי, הערבי, הדתי, המהגר, איש השוליים הכלכליים-חברתיים. האקספרסיוניזם הדחוס, הגרפי והאלים מהווה כלי ביטוי לחשיפת צד התפר של החזון הציוני.


תקציר

המשפט הוא תוצר של שפה ושל תקשורת. כמעט כל מה שאנו עושים במשפט — טוענים, מתווכחים, משכנעים, מחוקקים, מתוודים, מספרים סיפורים, משקרים, מעליבים, כורתים חוזה, מוציאים דיבה, חורצים דין — נעשה בשפה ומושפע מנורמות לשוניות (ולעתים גם מעצב אותן). אין כמעט תחום של פעילות אנושית שהמשפט אינו חל עליו, ואין תחום שהשפה — היצירה המורכבת והעשירה ביותר של האנושות – אינה חלה עליו. ספרו מרחיב הדעת של יונתן יֹובֵל עוסק בדרכים שבהן השפה מתפקדת במשפט. הוא מציג את המשפט כמערכת שיוצרת, משחקת והורסת משמעויות. יֹובֵל מציג ומיישם מודלים מתחום הפילוסופיה של הלשון, הבלשנות, האנתרופולוגיה, התיאולוגיה ותורת הספרות כדי להבין איך המשפט עובד, ומי אנחנו כאשר אנחנו עושים משפט. אגב כך הוא מציג באור חדש דילמות מתחומים משפטיים מגוונים, ביניהם המשפט הפלילי, דיני חוזים, משפט וטכנולוגיה, דיני משפחה, דיני ראיות, משפט בינלאומי והמשפט העברי. ספר שתענוג לקרוא.

יונתן יובל

יונתן יֹובֵל (1969) הוא סופר, משורר ופרופ' למשפטים. החל לפרסם סיפורים קצרים בעיתון "הארץ" וב"ידיעות אחרונות". סיפוריו זיכו אותו (פעמיים) בפרס ראשון בתחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ". נוסף על כתיבת פרוזה , עוסק בכתיבת שירה. פירסם עד היום את ספר השירים "הומו אורבנוס" (הקיבוץ המאוחד, 2004) ואת ספר הסיפורים "סוס טרויאני" (2009). משמש כמרצה למשפטים.
ספריו כתובים בלשון דחוסה המרתכת יחד את הגבוה והנמוך ומגלגלת בהקשרים ישראליים, יהודיים ומערביים מוטיבים של נידחות, בדידות, אלימות, טירוף, פיגור, זיהום, מוות, מין לא נורמטיבי (גילוי עריות) ואפוקליפטיות משיחית. בולטת בהם הצגת קולו של האחר – המזרחי, הערבי, הדתי, המהגר, איש השוליים הכלכליים-חברתיים. האקספרסיוניזם הדחוס, הגרפי והאלים מהווה כלי ביטוי לחשיפת צד התפר של החזון הציוני.


עוד על הספר

שפות של צדק יונתן יובל