פרק א: עקרונות כלליים
[1]
התאוריה אינה המלחמה בפועל.
[2]
אמנות המלחמה היא אמנות פשוטה וכול כולה ביצוע; דבר בה אינו נעשה באופן סתמי, הכול בה הוא שכל ישר, דבר בה אינו אידיאולוגיה.
[3]
המילים הן הכול.
[4]
מלחמה היא עניין של דעה.
[5]
הכול במלחמה הוא עניין של דעה: דעה על אודות האויב, דעה על חייליך שלך. אחרי קרב אבוד, ההבדל בין המנוצח למנצח הוא עניין של מה בכך.
[6]
אין הכרח לומר מה מתכוונים לעשות ברגע שעושים זאת.
[7]
לאמנות המלחמה יש עקרונות בלתי משתנים, שמטרתם העיקרית היא להגן על הצבאות מפני טעויות המפקדים באשר לכוחו של האויב; טעות הנעשית תמיד, לעיתים יותר ולעיתים פחות.
[8]
כל פעולה צריכה להיעשות על פי תוכנית, כיוון שהמקרה אינו מניב הצלחה למאומה. במלחמה דבר אינו מתקבל אלא על פי חישוב; כל מה שאינו נלמד לפרטי פרטים אינו מניב כל תוצאה. במלחמה יש צורך ברעיונות פשוטים ומדויקים.
[9]
כאשר אין לך כלל שיטה מדינית אתה מניח לעצמך להיגרר אחרי המאורעות.
[10]
אירוע אינו צריך לנהל את המדיניות, אלא המדיניות היא שצריכה לנהל את האירועים.
[11]
כאשר מתחילים לרכוש את ההרגל להתנהלות העניינים, אזי בזים לכל התאוריות ומשתמשים בהן כדרך הגיאומטריקנים, לא כדי ללכת בקו ישר, אלא כדי להמשיך באותו כיוון.
[12]
כל מה שהוא רק פנטזיה ואינו מושתת על עניין אמיתי אינו מחזיק מעמד מול מפלה.
[13]
במלחמה, לעולם אין לעשות מרצון דבר שיהיה גרוע ממה שעשוי לקרות.
[14]
דבר אינו יכול להיות אבסולוטי במלחמה.
[15]
ראשי הצבא מונחים בידי ניסיונם שלהם או בידי כישרונם. טקטיקה, תמרונים, ידע של מהנדס ושל תותחן אפשר ללמוד מחיבורים, כמעט כמו שאפשר ללמוד גיאומטריה; אך הידע של מרכיביה העיליים של המלחמה אינו נרכש אלא באמצעות ניסיון ולימוד תולדותיהן של המלחמות ושל הקרבות שניהלו המצביאים הגדולים. האם בלימודי דקדוק לומדים לחבר שיר של האיליאדה או טרגדיה של קורניי?[1]
[16]
במלחמה, הכלל הראשון של המצביא העליון של הצבא הוא להסתיר את מעשיו, לבדוק אם עומדים לרשותו האמצעים להתגבר על מכשולים ולעשות ככל האפשר כדי להתגבר עליהם כאשר הוא נחוש בדעתו.
[17]
עניין מצער הוא תמיד להניח לציבור להתוודע אל הוויכוחים המתגלעים בין ראשי הסמכויות. יש לציית תמיד לסמכות העליונה, מלבד להביא לידיעת הממשלה את הקובלנות שמוצאים לנכון להעלות.
[18]
הצלחת המלחמה תלויה בשיקול דעתו, בהתנהגותו הטובה ובניסיונו של הגנרל.
[19]
לא הלגיונות חצו את הרוּבּיקוֹן אלא יוליוס קיסר.
[20]
במלחמה, רק המצביא העליון מבין את חשיבותם של דברים מסוימים, ורק הוא יכול, בעזרת רצונו ובסיוע בינתו וסמכותו המעולות, לנצח ולהתגבר על כל הקשיים.
[21]
לממשלה קולקטיבית יש רעיונות פשוטים פחות והיא זקוקה לזמן רב יותר כדי להחליט.
[22]
אל תנהלו מועצת מלחמה, אך שִמעו את עצתו של כל איש ואיש בנפרד.
[23]
לאיש מלחמה נחוץ אופי חזק ונחוש בה במידה שנחוצה לו תעוזת לב; אנשים אמיצי לב ואופי חלש כשירים לכך פחות; זו ספינה שיש לה הַתרנָה מאוד לא מאוזנת ביחס לזְבוֹריתה;[2] מוטב אופי חזק ונחוש במידה מרובה ותעוזה פחותה. אנשים שיש להם תעוזה בינונית ואופי מאוזן, מצליחים תכופות במקצוע זה; צריך שהבסיס יהיה כמידת הגובה. מצביאים שהיו להם תעוזה ותבונה באותה מידה הם קיסר, חניבעל, הנסיך אֶזֶ'ן[3] ופרידריך.[4]
[24]
במקצוע המלחמה, כמו בספרות, לכל אחד יש סגנון משלו.
[25]
המעט שאפשר לדרוש מהמִנהל הוא שהחיילים יילחמו בנשק שווה ערך [לזה שבידי האויב]. זו חובתו הראשונה של שׂר ודבר אינו מצדיק אותו שלא למלא אותה. כלום אין לנו די ליקויים בלעדי זה של החימוש? באשר ל"אִם" ול"אבל" — אלה אינם מצדיקים דבר. מִנהל אינו אחראי למתרחש. אין להצדיק שׂר במאומה — עליו להצליח. בנוגע אליו אין כלל אחר.
[26]
יש להיות איטי בשיקול הדעת ומהיר בביצוע.
[27]
אל תרבו בהצהרות והימנעו מלדווח בעיתונים על מעשיכם המנהליים גרידא. פרסום רב זה, שעיתוני אירופה מנצלים אותו, יש בו חסרונות רבים יותר מיתרונות.
[28]
מהותה של אמנות המלחמה היא להרוויח זמן כאשר כוחותיך נחותים.
[29]
נחוץ אומץ כדי להיאבק נגד כוח, לפעמים נחוץ אומץ רב יותר כדי להודות בחולשתך.
[30]
אדם חכם וזהיר לעולם אינו מגדיל את מספר אויביו.
[31]
מהותה של אמנות המלחמה היא שגם אם צבאך נחות מצבא האויב, תצליח תמיד לרכז יותר כוחות מאשר לאויבך בנקודה שבה אתה מותקף. אמנות זו אינה נלמדת בספרים. זוהי מהותה של דרך פעולה המהווה לאמיתו של דבר את רוח המלחמה.
[32]
אמנות המלחמה היא לערוך את חילותיך כך שיהיו בכל מקום ומקום בעת ובעונה אחת. אמנות הצבת החילות היא האמנות הגדולה של המלחמה. הצב תמיד את חילותיך כך שיימצאו תמיד מלוכדים מקץ ימים מועטים, יעשה האויב את אשר שיעשה.
[33]
כוחו של צבא, בדומה לשיעור התנועה במכניקה, נאמד לפי המסה כפול המהירות.
[34]
האמצעים הגדולים ביותר, כאשר הם מפוזרים, אינם מניבים כל תוצאה. בארטילריה כמו בחיל הפרשים ובחיל הרגלים, במקומות מבוצרים ובכל המערכת הצבאית.
[35]
כדי לא להיות מופתע מהשגת ניצחונות, יש לחשוב אך ורק על תבוסות.
[36]
אל תתקוף חזיתית את עמדות האויב כשאתה יכול להתגבר עליהן בכך שתעקוף אותן.
[37]
אל תעשה את מה שרוצה האויב ולו רק מפני שהוא משתוקק לכך. התרחק משדה מערכה שהוא סייר בו ולמד אותו, והתרחק ביתר קפידה משדה קרב שהוא ביצר אותו והתחפר בו.
[38]
כיוון שהמלחמה היא מקצוע של ביצוע, יש לדחות את כל התחבולות המסובכות. פשטות היא התנאי הראשון לכל התמרונים הטובים.
[39]
יאשימו אותי בנמהרות, לא באיטיות, ועדיין צריך שיהיו לי שעות כושר לשיקול דעת.
[40]
מכתבך רווי התלהבות ונמרצוּת במידה רבה מדי. במלחמה אין בכך כל צורך, במלחמה יש צורך בדיוק, באופי ובפשטות.
[41]
בחיים הכול מהווה בעיה, רק באמצעות הידוע אפשר להגיע אל הלא־ ידוע.
[42]
מה עממי יותר מצבא? גנרל שלא יוכל לרגֵש את חייליו, תחסר לו התכונה החשובה ביותר מבין התכונות הנחוצות להשגת ניצחון.
[43]
בני האדם הם מה שאתה רוצה שיהיו.
[44]
אנו רוצים להאמין שאף קצין לא יהיה שפֵל דיו כדי לנצל לרעה את בוּרוּתוֹ של החייל. אך החייל, חשדן מטבע בריאתו, האם יהיה חשדן פחות, ודעתו בדבר הכבוד העמוק שהמשמעת דורשת ממנו לחלוק לקצין, כלום לא תשתנה בשל כך?
[45]
תלמידי בית הספר הצבאי יאכלו מתוך פִנכה, ישהו בקסרקטין ואת ארוחת הערב יאכלו במטבח.
[46]
התכנסות של גברים אינה יוצרת חיילים; אימונים, חינוך ומיומנות משווים לגברים אופי של חיילים.
[47]
לכידוּת כוחות, פעילות והחלטה איתנה למות בכבוד — אלה הם שלושת העקרונות הגדולים של אמנות המלחמה, ובזכותם שיחק לי מזלי בכל מבצעיי. המוות הוא לא־כלום; אך לחיות מנוצח ובלי כבוד, משמע למות יום־יום.
[48]
כל המאורעות היכולים להתרחש אינם צריכים למנוע מאיש צבא לציית. הכישרון במלחמה משמעו לסלק את הקשיים שיש ביכולתם להקשות על מִבצע, ובכך למנוע את כישלונו.
[49]
אמנות המלחמה היא אמנות בעלת עקרונות שאסור להפר אותם לעולם. שינוי קו הפעולה שלך הוא פעולה גאונית, לאבד זאת היא פעולה כה חמורה עד שהיא הופכת לפושע את הגנרל האשם באובדנו.
[50]
במלחמה, המרגלים והידיעות אינם נחשבים כהוא זה. אם תסמוך עליהם, יהיה זה בבחינת סיכון חיי אנשיך על סמך חישובים קלושים מאוד.
[51]
הָביאו לידיעתי את הלכי הרוח של הציבור לא באמצעות דיווחים מעורפלים שאינם ראויים כלל לאמון, כידוע לכם, אלא באמצעות דו"חות כלליים שאוכל לתת בהם אמון.
[52]
הַפְנוּ ללשכתי את כל העיתונים ואת כל המתפרסם בממלכת האויב. אערוך מהם סיכום ואלמד ממנו פרטים רבים העשויים לעניין אותי.
[53]
בסופו של דבר, יש לעשות מלחמה. נתעדכן כהלכה באמצעות הכמרים, ראשי הערים, ראשי המנזרים, בעלי הרכוש העיקריים, דברי הדואר. הידיעות הזורמות אלינו מכל עבר יכולות לספק לנו יום־יום מידע על דברי דואר שנתפסו, דו"חות על אודות אנשים שנעצרו, כאלה שננהג בהם היטב ונשחררם לאחר שימסרו את המידע הנחוץ לנו. נראה אז את האויב מגיע, נוכל ללכד את כל כוחותינו, לחלץ ממנו מהלכים בלא ידיעתו ולהסתער על אגפיו בשעה שהוא ישקול עדיין תוכנית התקפית.
[54]
עובדה היא זו שכאשר אינך נמצא במדבר שממה אלא בארץ מאוכלסת, והגנרל חסר מידע — משמע שלא ידע לנקוט אמצעים נאותים כדי להיות בעל מידע. השירותים שהתושבים מספקים לגנרל של האויב לעולם אינם ניתנים מתוך חיבה, ואפילו לא תמורת כסף. המידע המובהק ביותר שאתה מקבל נמסר [על ידי הנכבשים] כדי להגן על עצמם, כדי לשמור על רכושם, על חייהם, על עירם ועל מנזריהם.
[55]
יש להכריח את האנשים לדַבֵּר.
[56]
נחוץ יתר רוגע בניהול העניינים הצבאיים, ובטרם תאמין לדיווחים, עליך לדון בהם. כל מה שהמרגלים והסוכנים אומרים מבלי שראו את הדבר במו עיניהם הוא כאין וכאפס, ותכופות מה שראו כמוהו כלא־כלום. מה שאני אומר לכם כאן הוא חסר תועלת כיוון שרק הניסיון מסוגל לצמצם למידה נכונה את כל הדיווחים המפתיעים אותנו בתחילה.
[57]
מלחמה אינה פעולת שיטור.
[58]
אמנות המשטרה היא להעניש בחומרה, כדי שלא להעניש לעיתים קרובות.
[59]
אפילו ארנב אחד אינו צריך לחצות את הקווים. הראשון שיחצה, יְרו בו, בין שהוא חף מפשע ובין שהוא אשם. פחד זה יישא ברכה. איננו יודעים מה עושה האויב; יש לדאוג לכך שהאויב לא ידע מה אנו עושים.
[60]
המאורעות משנים בהכרח את היערכות הצבא. מה שחשוב הוא לתפוס את הרגע.
[61]
בפוליטיקה, כמו במלחמה, רגע אבוד אינו חוזר לעולם.
[62]
אין לנוע מול הצבא כולו כמו שנעים מול צבא מובס.
[63]
התורה הצבאית היא להַנגיד כוח לכוח, ופוליטיקה בריאה משמעה להישמר למן הרגע שנראה לך שכוח כלשהו מאיים עליך.
[64]
אמנות המלחמה משמעה לדעת להפעיל אחרים יותר מאשר להתעייף בעצמך יתר על המידה.
[65]
המוניטין של כלי הנשק במלחמה הוא הכול, והוא שווה ערך לכוחות הממשיים.
[66]
הבהלה מדכאת את הרוחות ומשתקת את אומץ הלב.
[67]
חומרה יתרה, דם ומוות מניבים אנשים משולהבים וקדושים מעונים, ומולידים החלטות אמיצות ונואשות.
[68]
כל כוח צבאי שאינו מאורגן — מושמד כאשר נעים לקראתו.
[69]
מהם התנאים הנדרשים לעליונותו של צבא?
א. האִרגון;
ב. מידת ההתרגלות למלחמה אצל הקצין ואצל החייל;
ג. מידת האֵמוּן והביטחון שהכול רוחשים לעצמם, כלומר, אומץ לב, סבלנות, וכל מה שהדימוי העצמי תורם להעצמת רוח הלחימה.
[70]
אחד העקרונות החשובים במלחמה הוא להדגיש את עוצמת כוחותיך ולא להמעיט בערכם.