מפתחות

"אני צריך שתאהבי אותי תמיד
כי אמא דפקה אותי עם עודף תשומת לב ומרק.
הגיל עובר אותי בתחרות ריצה 
ואני מביט בו מאחור, בעיניים של ילד בלי ילדים, 
מנצח אותי..."

קובץ השירים "מפתחות" הוא צניחה ללא מצנח אל תוך נפשו של רווק תל אביבי רגיש ובודד  הצמא לאהבת אשה, אך בעוד שאלה הם תיאורים גנריים וסתמיים, המשורר כותב את עצמו כאינדיבידואל גמור,
רחוק מכל תבנית רגילה ומוכרת. זהו דיוקן נוקב של תוך.  שחקן תיאטרון שאינו מביא ולו רבע מסכה אל המילים שהוא מגיש לעולם.