דיאטה בקצב השעון הביולוגי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
דיאטה בקצב השעון הביולוגי
מכר
מאות
עותקים
דיאטה בקצב השעון הביולוגי
מכר
מאות
עותקים
4.1 כוכבים (16 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: הוצאה עצמית
  • תאריך הוצאה: 2020
  • קטגוריה: בריאות
  • מספר עמודים: 186 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 6 דק'

דניאלה יעקובוביץ'

פרופסור דניאלה יעקובוביץ' (MD) היא רופאה מומחית באנדוקרינולוגיה, פרופסור לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה באוניברסיטת וירג'יניה בארצות הברית, וביחידה לטיפול בסוכרת במרכז הרפואי ע"ש וולפסון, אוניברסיטת תל אביב

פרופסור דניאלה יעקובוביץ' השלימה את לימודי הרפואה בוונצואלה והתמחתה באנדוקרינולוגיה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. במשך למעלה משלושים שנה הובילה מחקרים ואיסוף נתונים אקדמיים כפרופסור לרפואה באוניברסיטת קומונוולס וירג'יניה בארה"ב. פרופ' יעקובוביץ' עלתה לישראל בשנת 2009, ומאז עובדת וחוקרת ביחידה לסוכרת במרכז הרפואי וולפסון המסונף לאוניברסיטת תל אביב.

אחד ההיבטים האקדמיים פורצי הדרך במחקר של פרופ' יעקובוביץ' הוא המחקר אודות השפעת השעון הביולוגי על אופן עיכול המזון, השמנה וסוכרת, כמו גם על תסמונות ומצבים פיזיולוגיים אחרים, כמו בעיות פוריות על רקע תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).

פרופ' יעקובוביץ' פועלת על מנת להפיץ את ממצאי המחקרים, שיש בהם כדי להשפיע באופן מרחיק לכת על הבחירות התזונתיות שלנו, על הדיאטה שאנחנו בוחרים ועל חלוקת הארוחות על פני היום.

פרופ' יעקובוביץ' הרצתה בפני קהילות מקצועיות ברחבי העולם – בישראל, בארה"ב, בסין, בדרום אמריקה ובאירופה. תוצאות המחקרים בניהולה פורסמו בכתבי העת היוקרתיים ביותר בתחומי הרפואה והאנדוקרינולוגיה, כמו DiabetesCare, New England Journal of Medicine ועוד. מחקרים אלה מהווים את התשתית לכל הכתוב בספר ולשיטת האכילה המוצעת בו – שיטת הדיאטה בקצב השעון הביולוגי, המסייעת להורדה במשקל ולטיפול בסוכרת.

חוליו ויינשטיין

פרופסור חוליו ויינשטיין (MD) הוא מייסד ומנהל היחידה לסוכרת במרכז הרפואי ע"ש וולפסון. סגן יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת. יו"ר ועדת הלסינקי. פרופ' חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. נשיא האגודה הישראלית לסוכרת לשעבר. שותף פעיל במאות מחקרים, לאומיים ובין־לאומיים, בנושאים רבים הקשורים למחלת הסוכרת על מגוון היבטיה.

מלמד ומרצה בנושאים רבים הקשורים במחלת הסוכרת. בעל ניסיון בן עשרות שנים בטיפול בחולי סוכרת. בשיתוף עם פרופסור דניאלה יעקובוביץ' פיתח מחקרים רבים אשר נתנו את הבסיס המדעי לחשיבות ארוחת הבוקר ולתזמון הארוחות לטיפול בהשמנה ולאיזון סוכרת.

זהר לנדאו

פרופסור זהר לנדאו (MD) היא מומחית ברפואת ילדים ובאנדוקרינולוגיה של ילדים ומתבגרים. פרופ' לנדאו עבדה שנים רבות כמנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה ילדים וסוכרת במרכז הרפואי וולפסון וכעת מנהלת את מחלקת ילדים במרכז הרפואי ברזילי. פרופ' לנדאו שותפה במחקרים רבים העוסקים בסוכרת (מסוג 1 ומסוג 2) ובהשמנה וכן במחקרים העוסקים בתזמון ארוחות ובתכולתן והשפעתן על הירידה במשקל ואיזון הסוכרת. לפרופ' לנדאו ניסיון קליני עשיר באנדוקרינולוגיה של ילדים, סוכרת והשמנה.

שני צמרת

שני צמרת (RD) היא דיאטנית קלינית, B.Sc M.Sc בביוכימיה, מדעי המזון והתזונה, האוניברסיטה העברית בירושלים. כיום סטודנטית לדוקטורט במכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה, האוניברסיטה העברית ומלגאית בתכנית הברונית אריאן דה רוטשילד לתלמידות דוקטורט.

תקציר

הספר ילמד אתכם שאפשר לאכול ממתקים בשעה הנכונה ועדיין לרדת במשקל בלי לגרום נזק לבריאות.
בעשרת הפרקים הראשונים תמצאו את הבסיס המדעי לדיאטה וסקירה של מחקרים שבדקו והוכיחו את חשיבות זמני הארוחות לירידה במשקל. אם אתם מתעניינים בעיקר בדיאטה תוכלו לקרוא תחילה את פרק 11, שם תמצאו הדרכה לבחירות תזונתיות לפי הדיאטה בקצב השעון הביולוגי. בפרקים 17-12 תמצאו מידע על יעילות הדיאטה בקצב השעון הביולוגי לטיפול בבעיות פוריות ובסוכרת, על חשיבותה עבור ילדים, וכן הסברים על הקשר בין הדיאטה בקצב השעון הביולוגי לבין הפעילות גופנית ושנת הלילה. 

אנחנו מקווים כי שיטת הדיאטה בקצב השעון הביולוגי תהפוך לאורח החיים החדש שלכם, על מנת שתישארו רזים לאורך כל חייכם.

פרק ראשון

הקדמה
עלינו לחפש דרכים חדשות להתמודד עם מגפות המאה ה־21 – השמנת יתר וסוכרת


בשנת 1997 הוגדרה השמנת יתר חולנית כמגיפה עולמית על ידי ארגון הבריאות העולמי. ארה"ב היא המדינה הממוקמת בראש טבלת שיעור האזרחים הסובלים מהשמנת יתר בעולם. סקר שפורסם ב־2017 מצא כי ישראל נמצאת בראש הטבלה מבין מדינות אירופה מבחינת שכיחות ההשמנה.

ההשמנה מובילה באופן ישיר להתפתחות מחלת הסוכרת בקרב מבוגרים וילדים. שיעור השמנת היתר והסוכרת לא פחת באף מדינה בשלושת העשורים האחרונים, ונראה כי היקף שתי המגיפות הללו רק ילך ויגדל בעתיד הקרוב.

המטבוליזם משתנה לאורך היום

גופנו מתפקד באופן שונה לאורך שעות היממה, והמזונות שאנו אוכלים מתעכלים בגוף באופן שונה ביום ובלילה, זאת משום שהגוף כפוף למערכת זמנים פנימית המכונה השעון הביולוגי.

מערכת השעון הביולוגי מונחית על ידי שעון מרכזי הממוקם במוח ומגיב לשינויים בעוצמת האור (יום ולילה), ועל ידי שעונים פריפריאליים הנמצאים במספר רב של רקמות בגופנו. השעונים הפריפריאליים אינם רגישים לעוצמת האור אולם הם מתפקדים באופן שונה בשעות שונות של היממה.

כאשר מערכת השעון הפנימי פועלת בסינכרון ובהרמוניה משתחררים בגוף גלים של הורמונים ואנזימים בכמויות שעולות ויורדות לאורך היום. התהליך הזה מכונה המקצב הצירקדי של הגוף.


לפני היקיצה מתרחשת עלייה בהפרשת האנזימים וההורמונים השונים, שמשפיעה על תהליך העיכול וחילוף החומרים של המזונות שאנו אוכלים בארוחת הבוקר. זו הסיבה שמומלץ לאכול ארוחת בוקר זמן קצר לאחר היקיצה.

זאת ועוד, אכילת ארוחת בוקר עם היקיצה מפעילה את ההורמונים המסייעים בתהליך הירידה במשקל ובשליטה על תחושת הרעב והשובע ועל מאזן הסוכרים בדם. לפנות ערב פוחתת הפרשת ההורמונים האלה בגוף, כהכנה לשנת הלילה. לכן עם רדת הערב נכון להפחית את כמות המזון. במצב זה הגוף ישתמש במאגרי השומן לאנרגיה, מה שיכול לעודד ירידה במשקל.

 

לא רק מה שאתם אוכלים משמעותי, חשוב גם מתי אתם אוכלים.

 

אצל הסובלים מהשמנת יתר וסוכרת חל שיבוש בשעונים הביולוגיים שגורם להיעדר תחושת רעב עם היקיצה ועלייה בתחושת הרעב בשעות אחר הצוהריים והערב. השיבוש הזה פוגע ביכולת לרדת במשקל.

אכילה בזמן הלא נכון מפעילה את מעגל ההשמנה ומוציאה את הגוף מהרמוניה

דפוסי אכילה כמו דילוג על ארוחת בוקר, אכילת ארוחות קטנות לאורך היום או אכילת פחמימות בשעות הערב פוגעים בהרמוניה של השעון הביולוגי ומובילים להשמנה.

השיבוש בזמני הארוחות בחיים המודרניים מוביל למגפת השמנת היתר

בחיים המודרניים אנו חשופים לתאורה מלאכותית בכל שעות היממה. בעבר בני האדם בילו את שעות החשכה בשינה. לחשיפה המתמדת לאור יש השפעה מזיקה על הסינכרון של השעון הביולוגי לארוחות.

התהליך הזה מתרחש אצל אלה שמעדיפים לדלג על ארוחת הבוקר, ורגילים לאכול פחמימות בשעות הערב, כשעולה זמינות ההורמונים האחראיים על המרת האוכל לשומן. דוגמה נפוצה לכך היא סטודנטים שרכונים על מסך המחשב בשעות הקטנות של הלילה בעודם אוכלים כריך או חטיף שישמור על ערנותם. גם העובדים בעבודת משמרות (כגון רופאים ואחיות) אוכלים בדרך כלל את הארוחה המרכזית של היום בשעות הערב והלילה.


לוח הזמנים הלחוץ של הבוקר, המאפיין משפחות רבות, מביא לדילוג על ארוחת הבוקר. השינוי בזמני הארוחות מביא לעלייה במשקל, אפילו ללא שינוי בכמות הקלוריות הנצרכות מדי יום.

מחקרים רבים, כולל המחקרים שלנו, הראו כי אכילה ושינה שאינן מתוזמנות עם השעון הביולוגי מובילות להשמנה וסוכרת, מחלות המאפיינות את העידן המודרני. החוקרים מכנים את התופעה הזאת, "האבולוציה של הזמנים המודרניים".

התנסות בדיאטות רבות מובילה לשיעורי השמנה גדולים יותר

מרבית הדיאטות מתמקדות בהפחתת התצרוכת הקלורית או בהגבלת סוגי המזונות, ואינן מתייחסות לזמני האכילה ולתחושת הרעב והתשוקה לפחמימות והתאמתם למקצב הביולוגי הטבעי של הגוף.

נפוצה מאוד התופעה של ירידה מהירה במשקל בשבועות הראשונים של הדיאטה, שמשפרת את מצב הרוח ומעניקה תחושת סיפוק מיעילות השינוי. אך עד מהרה פוחת קצב הירידה ואליו מתלווה תחושת עייפות, תסכול וייאוש. ההרגשה הרעה גורמת לנו לשוב להרגלי התזונה הקודמים ואף לצריכה מוגברת של קלוריות כפיצוי על התקופה שכללה התמודדות מאתגרת והימנעות ממאכלים אהובים. כך חוזרים רבים למשקלם הקודם ואף מוסיפים קילוגרמים למשקלם בסוף התהליך.


מחקרים מראים שוב ושוב שדיאטות הרזיה שרק מקטינות את כמות המזון ולא מתייחסות לכיול מחדש של מנגנוני הרעב והשובע וההתמכרות למיני מאכלים אינן מובילות בדרך כלל לירידה ארוכת טווח במשקל.

למעשה, הפחתה קלורית לאורך כל שעות היום משבשת את השעונים הביולוגיים ומחריפה את תחושות הרעב והתשוקה למזון, כך שהחזרה למשקל ההתחלתי או אף למשקל גבוה ממנו היא לעיתים קרובות רק עניין של זמן.

בשיטת הדיאטה בקצב השעון הביולוגי תלמדו כיצד התזמון הנכון בין שעות האכילה לשעונים הפנימיים של הגוף יעזור לכם להפחית משקל ולשלוט ברמות הסוכר. בנוסף תלמדו אילו מרכיבים של שיטת הדיאטה בקצב השעון הביולוגי יפחיתו את תחושת הרעב שלכם ואילו טכניקות יסייעו לכם לשלוט בדחף או בהתמכרות לפחמימות ולמזונות מתוקים בשעות הערב בתזמון שאינו מתאים לקצב השעון הפנימי של הגוף שלכם. כך תוכלו להאיץ את קצב חילוף החומרים וההמרה של מזון לאנרגיה זמינה ולתגונן מפני השמנה חוזרת.

 

אל תשכחו! על מנת להפחית במשקל ולמנוע סוכרת, חשוב יותר לשאול מתי אתם אוכלים מאשר כמה קלוריות אתם אוכלים.

 

פרופסור דניאלה יעקובוביץ' (MD) היא רופאה מומחית באנדוקרינולוגיה, פרופסור לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה באוניברסיטת וירג'יניה בארצות הברית, וביחידה לטיפול בסוכרת במרכז הרפואי ע"ש וולפסון, אוניברסיטת תל אביב

פרופסור דניאלה יעקובוביץ' השלימה את לימודי הרפואה בוונצואלה והתמחתה באנדוקרינולוגיה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. במשך למעלה משלושים שנה הובילה מחקרים ואיסוף נתונים אקדמיים כפרופסור לרפואה באוניברסיטת קומונוולס וירג'יניה בארה"ב. פרופ' יעקובוביץ' עלתה לישראל בשנת 2009, ומאז עובדת וחוקרת ביחידה לסוכרת במרכז הרפואי וולפסון המסונף לאוניברסיטת תל אביב.

אחד ההיבטים האקדמיים פורצי הדרך במחקר של פרופ' יעקובוביץ' הוא המחקר אודות השפעת השעון הביולוגי על אופן עיכול המזון, השמנה וסוכרת, כמו גם על תסמונות ומצבים פיזיולוגיים אחרים, כמו בעיות פוריות על רקע תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).

פרופ' יעקובוביץ' פועלת על מנת להפיץ את ממצאי המחקרים, שיש בהם כדי להשפיע באופן מרחיק לכת על הבחירות התזונתיות שלנו, על הדיאטה שאנחנו בוחרים ועל חלוקת הארוחות על פני היום.

פרופ' יעקובוביץ' הרצתה בפני קהילות מקצועיות ברחבי העולם – בישראל, בארה"ב, בסין, בדרום אמריקה ובאירופה. תוצאות המחקרים בניהולה פורסמו בכתבי העת היוקרתיים ביותר בתחומי הרפואה והאנדוקרינולוגיה, כמו DiabetesCare, New England Journal of Medicine ועוד. מחקרים אלה מהווים את התשתית לכל הכתוב בספר ולשיטת האכילה המוצעת בו – שיטת הדיאטה בקצב השעון הביולוגי, המסייעת להורדה במשקל ולטיפול בסוכרת.

חוליו ויינשטיין

פרופסור חוליו ויינשטיין (MD) הוא מייסד ומנהל היחידה לסוכרת במרכז הרפואי ע"ש וולפסון. סגן יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת. יו"ר ועדת הלסינקי. פרופ' חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. נשיא האגודה הישראלית לסוכרת לשעבר. שותף פעיל במאות מחקרים, לאומיים ובין־לאומיים, בנושאים רבים הקשורים למחלת הסוכרת על מגוון היבטיה.

מלמד ומרצה בנושאים רבים הקשורים במחלת הסוכרת. בעל ניסיון בן עשרות שנים בטיפול בחולי סוכרת. בשיתוף עם פרופסור דניאלה יעקובוביץ' פיתח מחקרים רבים אשר נתנו את הבסיס המדעי לחשיבות ארוחת הבוקר ולתזמון הארוחות לטיפול בהשמנה ולאיזון סוכרת.

זהר לנדאו

פרופסור זהר לנדאו (MD) היא מומחית ברפואת ילדים ובאנדוקרינולוגיה של ילדים ומתבגרים. פרופ' לנדאו עבדה שנים רבות כמנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה ילדים וסוכרת במרכז הרפואי וולפסון וכעת מנהלת את מחלקת ילדים במרכז הרפואי ברזילי. פרופ' לנדאו שותפה במחקרים רבים העוסקים בסוכרת (מסוג 1 ומסוג 2) ובהשמנה וכן במחקרים העוסקים בתזמון ארוחות ובתכולתן והשפעתן על הירידה במשקל ואיזון הסוכרת. לפרופ' לנדאו ניסיון קליני עשיר באנדוקרינולוגיה של ילדים, סוכרת והשמנה.

שני צמרת

שני צמרת (RD) היא דיאטנית קלינית, B.Sc M.Sc בביוכימיה, מדעי המזון והתזונה, האוניברסיטה העברית בירושלים. כיום סטודנטית לדוקטורט במכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה, האוניברסיטה העברית ומלגאית בתכנית הברונית אריאן דה רוטשילד לתלמידות דוקטורט.

עוד על הספר

  • הוצאה: הוצאה עצמית
  • תאריך הוצאה: 2020
  • קטגוריה: בריאות
  • מספר עמודים: 186 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 6 דק'
דיאטה בקצב השעון הביולוגי דניאלה יעקובוביץ', חוליו ויינשטיין, זהר לנדאו, שני צמרת

הקדמה
עלינו לחפש דרכים חדשות להתמודד עם מגפות המאה ה־21 – השמנת יתר וסוכרת


בשנת 1997 הוגדרה השמנת יתר חולנית כמגיפה עולמית על ידי ארגון הבריאות העולמי. ארה"ב היא המדינה הממוקמת בראש טבלת שיעור האזרחים הסובלים מהשמנת יתר בעולם. סקר שפורסם ב־2017 מצא כי ישראל נמצאת בראש הטבלה מבין מדינות אירופה מבחינת שכיחות ההשמנה.

ההשמנה מובילה באופן ישיר להתפתחות מחלת הסוכרת בקרב מבוגרים וילדים. שיעור השמנת היתר והסוכרת לא פחת באף מדינה בשלושת העשורים האחרונים, ונראה כי היקף שתי המגיפות הללו רק ילך ויגדל בעתיד הקרוב.

המטבוליזם משתנה לאורך היום

גופנו מתפקד באופן שונה לאורך שעות היממה, והמזונות שאנו אוכלים מתעכלים בגוף באופן שונה ביום ובלילה, זאת משום שהגוף כפוף למערכת זמנים פנימית המכונה השעון הביולוגי.

מערכת השעון הביולוגי מונחית על ידי שעון מרכזי הממוקם במוח ומגיב לשינויים בעוצמת האור (יום ולילה), ועל ידי שעונים פריפריאליים הנמצאים במספר רב של רקמות בגופנו. השעונים הפריפריאליים אינם רגישים לעוצמת האור אולם הם מתפקדים באופן שונה בשעות שונות של היממה.

כאשר מערכת השעון הפנימי פועלת בסינכרון ובהרמוניה משתחררים בגוף גלים של הורמונים ואנזימים בכמויות שעולות ויורדות לאורך היום. התהליך הזה מכונה המקצב הצירקדי של הגוף.


לפני היקיצה מתרחשת עלייה בהפרשת האנזימים וההורמונים השונים, שמשפיעה על תהליך העיכול וחילוף החומרים של המזונות שאנו אוכלים בארוחת הבוקר. זו הסיבה שמומלץ לאכול ארוחת בוקר זמן קצר לאחר היקיצה.

זאת ועוד, אכילת ארוחת בוקר עם היקיצה מפעילה את ההורמונים המסייעים בתהליך הירידה במשקל ובשליטה על תחושת הרעב והשובע ועל מאזן הסוכרים בדם. לפנות ערב פוחתת הפרשת ההורמונים האלה בגוף, כהכנה לשנת הלילה. לכן עם רדת הערב נכון להפחית את כמות המזון. במצב זה הגוף ישתמש במאגרי השומן לאנרגיה, מה שיכול לעודד ירידה במשקל.

 

לא רק מה שאתם אוכלים משמעותי, חשוב גם מתי אתם אוכלים.

 

אצל הסובלים מהשמנת יתר וסוכרת חל שיבוש בשעונים הביולוגיים שגורם להיעדר תחושת רעב עם היקיצה ועלייה בתחושת הרעב בשעות אחר הצוהריים והערב. השיבוש הזה פוגע ביכולת לרדת במשקל.

אכילה בזמן הלא נכון מפעילה את מעגל ההשמנה ומוציאה את הגוף מהרמוניה

דפוסי אכילה כמו דילוג על ארוחת בוקר, אכילת ארוחות קטנות לאורך היום או אכילת פחמימות בשעות הערב פוגעים בהרמוניה של השעון הביולוגי ומובילים להשמנה.

השיבוש בזמני הארוחות בחיים המודרניים מוביל למגפת השמנת היתר

בחיים המודרניים אנו חשופים לתאורה מלאכותית בכל שעות היממה. בעבר בני האדם בילו את שעות החשכה בשינה. לחשיפה המתמדת לאור יש השפעה מזיקה על הסינכרון של השעון הביולוגי לארוחות.

התהליך הזה מתרחש אצל אלה שמעדיפים לדלג על ארוחת הבוקר, ורגילים לאכול פחמימות בשעות הערב, כשעולה זמינות ההורמונים האחראיים על המרת האוכל לשומן. דוגמה נפוצה לכך היא סטודנטים שרכונים על מסך המחשב בשעות הקטנות של הלילה בעודם אוכלים כריך או חטיף שישמור על ערנותם. גם העובדים בעבודת משמרות (כגון רופאים ואחיות) אוכלים בדרך כלל את הארוחה המרכזית של היום בשעות הערב והלילה.


לוח הזמנים הלחוץ של הבוקר, המאפיין משפחות רבות, מביא לדילוג על ארוחת הבוקר. השינוי בזמני הארוחות מביא לעלייה במשקל, אפילו ללא שינוי בכמות הקלוריות הנצרכות מדי יום.

מחקרים רבים, כולל המחקרים שלנו, הראו כי אכילה ושינה שאינן מתוזמנות עם השעון הביולוגי מובילות להשמנה וסוכרת, מחלות המאפיינות את העידן המודרני. החוקרים מכנים את התופעה הזאת, "האבולוציה של הזמנים המודרניים".

התנסות בדיאטות רבות מובילה לשיעורי השמנה גדולים יותר

מרבית הדיאטות מתמקדות בהפחתת התצרוכת הקלורית או בהגבלת סוגי המזונות, ואינן מתייחסות לזמני האכילה ולתחושת הרעב והתשוקה לפחמימות והתאמתם למקצב הביולוגי הטבעי של הגוף.

נפוצה מאוד התופעה של ירידה מהירה במשקל בשבועות הראשונים של הדיאטה, שמשפרת את מצב הרוח ומעניקה תחושת סיפוק מיעילות השינוי. אך עד מהרה פוחת קצב הירידה ואליו מתלווה תחושת עייפות, תסכול וייאוש. ההרגשה הרעה גורמת לנו לשוב להרגלי התזונה הקודמים ואף לצריכה מוגברת של קלוריות כפיצוי על התקופה שכללה התמודדות מאתגרת והימנעות ממאכלים אהובים. כך חוזרים רבים למשקלם הקודם ואף מוסיפים קילוגרמים למשקלם בסוף התהליך.


מחקרים מראים שוב ושוב שדיאטות הרזיה שרק מקטינות את כמות המזון ולא מתייחסות לכיול מחדש של מנגנוני הרעב והשובע וההתמכרות למיני מאכלים אינן מובילות בדרך כלל לירידה ארוכת טווח במשקל.

למעשה, הפחתה קלורית לאורך כל שעות היום משבשת את השעונים הביולוגיים ומחריפה את תחושות הרעב והתשוקה למזון, כך שהחזרה למשקל ההתחלתי או אף למשקל גבוה ממנו היא לעיתים קרובות רק עניין של זמן.

בשיטת הדיאטה בקצב השעון הביולוגי תלמדו כיצד התזמון הנכון בין שעות האכילה לשעונים הפנימיים של הגוף יעזור לכם להפחית משקל ולשלוט ברמות הסוכר. בנוסף תלמדו אילו מרכיבים של שיטת הדיאטה בקצב השעון הביולוגי יפחיתו את תחושת הרעב שלכם ואילו טכניקות יסייעו לכם לשלוט בדחף או בהתמכרות לפחמימות ולמזונות מתוקים בשעות הערב בתזמון שאינו מתאים לקצב השעון הפנימי של הגוף שלכם. כך תוכלו להאיץ את קצב חילוף החומרים וההמרה של מזון לאנרגיה זמינה ולתגונן מפני השמנה חוזרת.

 

אל תשכחו! על מנת להפחית במשקל ולמנוע סוכרת, חשוב יותר לשאול מתי אתם אוכלים מאשר כמה קלוריות אתם אוכלים.