ארגז כלים טוב מעו״ד
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ארגז כלים טוב מעו״ד
מכר
מאות
עותקים
ארגז כלים טוב מעו״ד
מכר
מאות
עותקים

ארגז כלים טוב מעו״ד

5 כוכבים (5 דירוגים)

עוד על הספר

תקציר

ספר זה מיועד לכל עורכי הדין, שנמצאים בתחילת דרכם לעצמאות עסקית ואינם חוששים לסגת כדי לזנק קדימה.
הם, כמו רבים אחרים, יגלו שהיסוד המרכזי להצלחה טמון באמונה שלמה בעצמם. אם מוסיפים לכך עיקשות וכושר התמדה, סוללים את הדרך למשרד עורכי דין מצליח. עם זאת, לא כולם יודעים לנהל את עצמם כעצמאים מהיום הראשון, ואין לצפות לכך, אך הפנמת העצות הבאות עשויה להניח בפניהם הצלחה שמגיעה רק לפתחם של בעלי הניסיון. הצלחתו של ספר זה נמדדת במידת יכולתו לסייע למעוניינים לפתוח עסק מצליח בתחום עריכת הדין.
אם נצליח למנוע ממך את הטעויות שאנחנו חווינו בתחילת דרכנו, נדע ששליחותנו הושלמה.

הספר ארגז כלים טוב מעו"ד נכתב על ידי עורכי הדין עמית שטרייכמן ולירן גלפנד, תוך שילוב תובנותיהם של כמה מעורכי הדין ומאנשי המקצוע המובילים בתחום, כדי לעזור ולהכין את הקרקע לפתיחת משרד עורכי דין מצליח גם עבורך.
 

פרק ראשון

1.
מבוא


משרד עורכי דין הוא קודם כול עסק ורק אחר כך משרד שהמומחיות המשפטית היא לחם חוקו. תפיסה זו הולכת ותופסת תאוצה בעולם עריכת הדין הישראלי, אך אינה רווחת כפי שהיא צריכה להיות.

מאחר שכזו הייתה תפישת עולמנו, בתחילת דרכנו פנינו לעמותת "קרן שמש",1 לקבלת הדרכה ועזרה. כמו כל בעל עסק הגענו לריאיון קבלה, אך על רקע גבות מורמות בפליאה מתמשכת על כך שאיננו מתאימים, נדחינו בטענה כי עריכת דין איננה עסק, ונאלצנו לחזור כלעומת שבאנו. שעה שחישבנו מסלול מחדש הבנו שהסירוב נבע מתמונת מציאות עגומה. רוב האנשים עדיין לא מבינים שמשרד עורכי דין הוא ביזנס לכל דבר ועניין, ושמשרד עורכי דין בתחילת דרכו הוא יזמות שדורשת מיומנות לא פחותה מאשר הקמת "Waze", "יונדאי", "טבע" או "מיקרוסופט" בראשית ימיהן. שיעורים רבים וסטירות לחי מצלצלות ליוו את דרך החתחתים שחיכתה לנו. על רקע התחרות הגואה בקרב עורכי הדין בישראל, למדנו שכדי להצליח לא מספיק שנהיה הטובים ביותר בתחומנו, אלא צריך גם לדעת לנהל עסק.

אם בשנת 1970 היו רשומים בלשכת עורכי הדין כ־6,000 עורכי דין בלבד, כיום המספר נוסק ל־77,000 ואף יותר. אם בעבר עסקו במקצוע אנשים שנולדו לתוכו, כיום עריכת דין היא קריירה שנייה עבור רבים. אומנם לא כל מי שרשום כעורך דין עוסק במקצוע, אך די במחצית הכמות כדי להציף שוק שפונה לקהל מצומצם יחסית במדינת ישראל.

"על פי ממצאינו, מדורגת ישראל במקום השני מתוך 17 המדינות שנכללו במחקר דירוג העומס השיפוטי. ברמת הפעילות המשפטית (היחס בין מספר התיקים לגודל האוכלוסייה) נמצאת ישראל במקום הראשון, ואילו ביחס שבין מספר התושבים למספר השופטים נמצאת ישראל במקום השישי (מספר נמוך יחסית של שופטים לגודל האוכלוסייה)."2

בין האיומים הבולטים, שמשפיעים על כל משרד עורכי דין, ניתן למצוא את שחיקת המקצוע ושחיקת מעמדו של עורך הדין הבודד בתוך ההמון. במיוחד מאז שנפתחו מכללות פרטיות רבות, שמכשירות משפטנים לצד האוניברסיטאות, מעמדם של עורכי דין בחברה, ובעיקר מספרם, הפכו לאיום גלובלי מהבחינה המקצועית. האיום הזה רק הולך וגובר משנה לשנה, במיוחד בישראל. זו הסיבה שלאורך שנים רבות פועלת הלשכה להארכתה של תקופת ההתמחות לשנה וחצי, ובשנת 2017 אושר הרעיון בכנסת ישראל. זו הסיבה שהוקשחו תנאי המעבר של מבחני הקבלה, כחלק ממדיניות שנועדה לצמצם את מספר עורכי הדין החדשים שנכנסים לשוק בכל שנה. כמו כן, מתכונת הבחינה שונתה ונוסף פרק בשם "הקייס המשפטי", שעל הנבחנים להתמודד עמו ועם הקושי הלא מבוטל שהוא מעמיס עליהם.

בשנת 2008 עתר לבג"ץ עורך הדין אילן בומבך, לשעבר יו"ר ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, נגד שר המשפטים, ודרש "להציל את כבוד מקצוע עריכת הדין" ולמנוע ממנו "להידרדר לעברי פי פחת".

"מזה שנים עדה החברה בישראל למספרים חסרי תקדים ופרופורציה של מוסמכים חדשים במקצוע עריכת הדין. בתוך שנים ספורות תמנה קהיליית עורכי הדין 50,000 עורכי דין פעילים. מדובר בשיא עולמי ללא תקדים וללא תחרות בעולם. עורך דין אחד מתוך פחות מ־200 איש באוכלוסיית המדינה! לא ניתן להתעלם מהתוצאות המסוכנות של 'ההצפה' במקצוע עריכת הדין, הגורמות לשיבוש חמור של היחס שבין היצע וביקוש בשוק השירותים המשפטיים, וכמובן לירידה ברמתם של עורכי הדין."3

ריבוי עורכי הדין מביא לכך שעל כל תיק נלחמים עשרות עורכי דין. הלקוחות בוחרים את עורכי הדין שלהם מתוך מבחר גדול מאי פעם. אנשים רבים מגיעים למשרדים רק אחרי שביצעו סקר שוק מעמיק: אם אחד לא עונה הם פונים לשני. אם השני מבקש יותר כסף מהשלישי על פגישת ייעוץ, הם פונים לעורך דין רביעי שגובה פחות עבור פגישת היכרות, או שאינו גובה כלל עבור הפגישה הראשונה. אם הלה דוחה את הפגישה בשבוע בלבד הם יוותרו גם עליו וימצאו עורך דין חמישי שגם לא גובה כסף בגין הפגישה וגם זמין באופן מיידי. כמעט ואין מקצוע נוסף בישראל שגובה מחיר כל כך גבוה מבעליו בשל תחרות כה גדולה, כמו מקצוע עריכת הדין. על רקע זה וכחלק מאג'נדה שקובעת כי תכנון לטווח ארוך אינו מותרות אלא הכרח, על כל עורכי הדין בראשית דרכם להצטייד בארגז כלים שיוביל אותם להצלחה.

ספר זה נועד בדיוק לשם מטרה זו. הוא נועד לכם, עורכי דין בעלי מנה גדושה של התלהבות ומוטיבציה, שמעוניינים לפתוח משרד משלהם, שגמרו בדעתם לפנות לדרך עצמאית, אך נתקלים במציאות רוויה ביותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה באשר לדרך בה יצעדו אל עצמאות עסקית וכלכלית.

כזו הייתה גם המציאות הפרטית שלנו. הצלחתנו לא הגיעה מהר. ספר זה נכתב צעד אחר צעד, לאחר שביצענו טעות אחר טעות, משגה אחרי משגה. כל טעות וכל שטות שחווינו בתחילת הדרך הפכו לפרקים בספר. לו רק היה לנו ספר שכזה בתחילת דרכנו, היינו גומעים אותו בשקיקה וצרות רבות היו נמנעות.

את הטעות הנפוצה הבאה לא אנחנו ביצענו, אלא שניים מחברינו, עורכי דין שפתחו משרד במקביל אלינו. הם שכרו מתחם משרדים מפואר במרכז תל אביב ושילמו בעבורו אלפי שקלים בחודש, ולו רק כדי שיוכלו להתפאר ולומר, ״יש לנו משרד בתל אביב.״ לא חלף זמן רב עד שמשרדם נסגר. הם ואנחנו למדנו כמה חשוב, במיוחד בתחילת הדרך, למנף את העסק תוך שמירת כסף ליום מעונן, מבלי לבזבז כספים לשם הראוותנות. למדנו שלהתרברב במקצוע הנחשק הזה בימיו הראשונים של כל משרד, משמעו להתרסק.

לפני המקצועיות, השירות והמומחיות, חלק הארי של עורכי הדין בתחילת דרכם מבזבזים את זמנם ואת כספם על "שואו". אומנם עורך הדין הוא המותג, והרושם שהוא מותיר משפיע על הדרך בה הוא נראה, אבל יש גבול גם לתפיסת עולם זו. בכדי לעשות רושם נדמה לרבים מדי שהם חייבים לרכוש מרצדס מנקרת עיניים ולהגיע לפגישות באיחור אופנתי בן עשרים דקות עד חצי שעה, כדי ש"הלקוח יעריך אותנו יותר". ניסיוננו מלמד שמקבץ התנהגויות מטופשות שכאלה מוביל לאבדון.

ספר זה נועד למנוע ממך טעויות כאלה ואחרות, תוך שהוא עוסק בשאלות ובהתחבטויות רבות שמאפיינות את מקצוע עריכת הדין. בין השאלות הללו נדון בסוגיה שמטרידה את כולם — כסף. חייהם של רבים מעורכי הדין שמעוניינים לפתוח משרד עמוסים בהוצאות ובהתחייבויות שמכבידות על קבלת ההחלטה לצאת לעצמאות. צעירים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם, קל וחומר בעלי תשלומי משכנתא והורים לילדים, הופכים את ההרפתקה הזו לקשה הרבה יותר.

רבים אומרים, "בשנה הראשונה לא תרוויח כסף" ואומנם רבים מעורכי הדין בתחילת דרכם העצמאית "מביאים כסף מהבית" ועסוקים רק בשאלה אחת: "איך אשרוד את החודש ואכסה את ההוצאות".

ספר זה הוא הבסיס לאותה דרך עצמאית. הוא יעניק לכם כלים בניהול, בשיווק, ביחסי ציבור ויעשיר אתכם במחשבות יצירתיות שתפקידן להקטין את ההוצאות ולהגדיל את ההכנסות.

ספר זה מיועד לכל אותם עורכי דין שנמצאים בתחילת דרכם לעצמאות עסקית, ואינם חוששים לרדת כדי לעלות. הוא אינו מיועד לנרתעים מעצם המחשבה שבתחילת דרכם העצמאית עליהם להימנע משכירת משרד ב"מגדלי בונבון" ובמקומו לשכור חדר ישיבות צנוע או לעבוד מהבית.

ספר זה נכתב על ידי עורכי הדין עמית שטרייכמן ולירן גלפנד בשילוב עם תובנותיהם של כמה עורכי דין ואנשי מקצוע מובילים. בחרנו להציג כאן את הפרקטיקה שעוסקת בניהול עסק בכלל, ובניהול משרד עורכי דין בפרט, כפי שהיא מתרחשת בשטח. הצלחתו של ספר זה תימדד בראש ובראשונה על פי מידת יכולתו לסייע ולהעניק כלים מעשיים למעוניינים לפתוח עסק מצליח בתחום עריכת הדין. אם נצליח למנוע ממך את הטעויות שאנחנו וחברינו ביצענו בתחילת דרכנו, נגשים את שליחותנו.

קריאה מהנה ומעשירה לכולם.

1. ארגון ללא מטרת רווח שמטרתו לעודד יזמים צעירים בתחילת דרכם.

2. "העומס על מערכות משפט: ניתוח השוואתי של 17 מדינות". דו"ח מסכם. ד"ר רענן סוליציאנו־קינן, ד"ר אמנון רייכמן ופרופ' ערן ויגודה־גדות. מאי 2007.

3. מתוך אתר גלובס, 26 באוקטובר 2008, "בומבך לבג"ץ: הורו לשר המשפטים לעצור הצפת מקצוע עוה"ד — מנעו גלישה למציאות של 50,000 עורכי דין בישראל".

עוד על הספר

ארגז כלים טוב מעו״ד עמית שטרייכמן, לירן גלפנד

1.
מבוא


משרד עורכי דין הוא קודם כול עסק ורק אחר כך משרד שהמומחיות המשפטית היא לחם חוקו. תפיסה זו הולכת ותופסת תאוצה בעולם עריכת הדין הישראלי, אך אינה רווחת כפי שהיא צריכה להיות.

מאחר שכזו הייתה תפישת עולמנו, בתחילת דרכנו פנינו לעמותת "קרן שמש",1 לקבלת הדרכה ועזרה. כמו כל בעל עסק הגענו לריאיון קבלה, אך על רקע גבות מורמות בפליאה מתמשכת על כך שאיננו מתאימים, נדחינו בטענה כי עריכת דין איננה עסק, ונאלצנו לחזור כלעומת שבאנו. שעה שחישבנו מסלול מחדש הבנו שהסירוב נבע מתמונת מציאות עגומה. רוב האנשים עדיין לא מבינים שמשרד עורכי דין הוא ביזנס לכל דבר ועניין, ושמשרד עורכי דין בתחילת דרכו הוא יזמות שדורשת מיומנות לא פחותה מאשר הקמת "Waze", "יונדאי", "טבע" או "מיקרוסופט" בראשית ימיהן. שיעורים רבים וסטירות לחי מצלצלות ליוו את דרך החתחתים שחיכתה לנו. על רקע התחרות הגואה בקרב עורכי הדין בישראל, למדנו שכדי להצליח לא מספיק שנהיה הטובים ביותר בתחומנו, אלא צריך גם לדעת לנהל עסק.

אם בשנת 1970 היו רשומים בלשכת עורכי הדין כ־6,000 עורכי דין בלבד, כיום המספר נוסק ל־77,000 ואף יותר. אם בעבר עסקו במקצוע אנשים שנולדו לתוכו, כיום עריכת דין היא קריירה שנייה עבור רבים. אומנם לא כל מי שרשום כעורך דין עוסק במקצוע, אך די במחצית הכמות כדי להציף שוק שפונה לקהל מצומצם יחסית במדינת ישראל.

"על פי ממצאינו, מדורגת ישראל במקום השני מתוך 17 המדינות שנכללו במחקר דירוג העומס השיפוטי. ברמת הפעילות המשפטית (היחס בין מספר התיקים לגודל האוכלוסייה) נמצאת ישראל במקום הראשון, ואילו ביחס שבין מספר התושבים למספר השופטים נמצאת ישראל במקום השישי (מספר נמוך יחסית של שופטים לגודל האוכלוסייה)."2

בין האיומים הבולטים, שמשפיעים על כל משרד עורכי דין, ניתן למצוא את שחיקת המקצוע ושחיקת מעמדו של עורך הדין הבודד בתוך ההמון. במיוחד מאז שנפתחו מכללות פרטיות רבות, שמכשירות משפטנים לצד האוניברסיטאות, מעמדם של עורכי דין בחברה, ובעיקר מספרם, הפכו לאיום גלובלי מהבחינה המקצועית. האיום הזה רק הולך וגובר משנה לשנה, במיוחד בישראל. זו הסיבה שלאורך שנים רבות פועלת הלשכה להארכתה של תקופת ההתמחות לשנה וחצי, ובשנת 2017 אושר הרעיון בכנסת ישראל. זו הסיבה שהוקשחו תנאי המעבר של מבחני הקבלה, כחלק ממדיניות שנועדה לצמצם את מספר עורכי הדין החדשים שנכנסים לשוק בכל שנה. כמו כן, מתכונת הבחינה שונתה ונוסף פרק בשם "הקייס המשפטי", שעל הנבחנים להתמודד עמו ועם הקושי הלא מבוטל שהוא מעמיס עליהם.

בשנת 2008 עתר לבג"ץ עורך הדין אילן בומבך, לשעבר יו"ר ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, נגד שר המשפטים, ודרש "להציל את כבוד מקצוע עריכת הדין" ולמנוע ממנו "להידרדר לעברי פי פחת".

"מזה שנים עדה החברה בישראל למספרים חסרי תקדים ופרופורציה של מוסמכים חדשים במקצוע עריכת הדין. בתוך שנים ספורות תמנה קהיליית עורכי הדין 50,000 עורכי דין פעילים. מדובר בשיא עולמי ללא תקדים וללא תחרות בעולם. עורך דין אחד מתוך פחות מ־200 איש באוכלוסיית המדינה! לא ניתן להתעלם מהתוצאות המסוכנות של 'ההצפה' במקצוע עריכת הדין, הגורמות לשיבוש חמור של היחס שבין היצע וביקוש בשוק השירותים המשפטיים, וכמובן לירידה ברמתם של עורכי הדין."3

ריבוי עורכי הדין מביא לכך שעל כל תיק נלחמים עשרות עורכי דין. הלקוחות בוחרים את עורכי הדין שלהם מתוך מבחר גדול מאי פעם. אנשים רבים מגיעים למשרדים רק אחרי שביצעו סקר שוק מעמיק: אם אחד לא עונה הם פונים לשני. אם השני מבקש יותר כסף מהשלישי על פגישת ייעוץ, הם פונים לעורך דין רביעי שגובה פחות עבור פגישת היכרות, או שאינו גובה כלל עבור הפגישה הראשונה. אם הלה דוחה את הפגישה בשבוע בלבד הם יוותרו גם עליו וימצאו עורך דין חמישי שגם לא גובה כסף בגין הפגישה וגם זמין באופן מיידי. כמעט ואין מקצוע נוסף בישראל שגובה מחיר כל כך גבוה מבעליו בשל תחרות כה גדולה, כמו מקצוע עריכת הדין. על רקע זה וכחלק מאג'נדה שקובעת כי תכנון לטווח ארוך אינו מותרות אלא הכרח, על כל עורכי הדין בראשית דרכם להצטייד בארגז כלים שיוביל אותם להצלחה.

ספר זה נועד בדיוק לשם מטרה זו. הוא נועד לכם, עורכי דין בעלי מנה גדושה של התלהבות ומוטיבציה, שמעוניינים לפתוח משרד משלהם, שגמרו בדעתם לפנות לדרך עצמאית, אך נתקלים במציאות רוויה ביותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה באשר לדרך בה יצעדו אל עצמאות עסקית וכלכלית.

כזו הייתה גם המציאות הפרטית שלנו. הצלחתנו לא הגיעה מהר. ספר זה נכתב צעד אחר צעד, לאחר שביצענו טעות אחר טעות, משגה אחרי משגה. כל טעות וכל שטות שחווינו בתחילת הדרך הפכו לפרקים בספר. לו רק היה לנו ספר שכזה בתחילת דרכנו, היינו גומעים אותו בשקיקה וצרות רבות היו נמנעות.

את הטעות הנפוצה הבאה לא אנחנו ביצענו, אלא שניים מחברינו, עורכי דין שפתחו משרד במקביל אלינו. הם שכרו מתחם משרדים מפואר במרכז תל אביב ושילמו בעבורו אלפי שקלים בחודש, ולו רק כדי שיוכלו להתפאר ולומר, ״יש לנו משרד בתל אביב.״ לא חלף זמן רב עד שמשרדם נסגר. הם ואנחנו למדנו כמה חשוב, במיוחד בתחילת הדרך, למנף את העסק תוך שמירת כסף ליום מעונן, מבלי לבזבז כספים לשם הראוותנות. למדנו שלהתרברב במקצוע הנחשק הזה בימיו הראשונים של כל משרד, משמעו להתרסק.

לפני המקצועיות, השירות והמומחיות, חלק הארי של עורכי הדין בתחילת דרכם מבזבזים את זמנם ואת כספם על "שואו". אומנם עורך הדין הוא המותג, והרושם שהוא מותיר משפיע על הדרך בה הוא נראה, אבל יש גבול גם לתפיסת עולם זו. בכדי לעשות רושם נדמה לרבים מדי שהם חייבים לרכוש מרצדס מנקרת עיניים ולהגיע לפגישות באיחור אופנתי בן עשרים דקות עד חצי שעה, כדי ש"הלקוח יעריך אותנו יותר". ניסיוננו מלמד שמקבץ התנהגויות מטופשות שכאלה מוביל לאבדון.

ספר זה נועד למנוע ממך טעויות כאלה ואחרות, תוך שהוא עוסק בשאלות ובהתחבטויות רבות שמאפיינות את מקצוע עריכת הדין. בין השאלות הללו נדון בסוגיה שמטרידה את כולם — כסף. חייהם של רבים מעורכי הדין שמעוניינים לפתוח משרד עמוסים בהוצאות ובהתחייבויות שמכבידות על קבלת ההחלטה לצאת לעצמאות. צעירים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם, קל וחומר בעלי תשלומי משכנתא והורים לילדים, הופכים את ההרפתקה הזו לקשה הרבה יותר.

רבים אומרים, "בשנה הראשונה לא תרוויח כסף" ואומנם רבים מעורכי הדין בתחילת דרכם העצמאית "מביאים כסף מהבית" ועסוקים רק בשאלה אחת: "איך אשרוד את החודש ואכסה את ההוצאות".

ספר זה הוא הבסיס לאותה דרך עצמאית. הוא יעניק לכם כלים בניהול, בשיווק, ביחסי ציבור ויעשיר אתכם במחשבות יצירתיות שתפקידן להקטין את ההוצאות ולהגדיל את ההכנסות.

ספר זה מיועד לכל אותם עורכי דין שנמצאים בתחילת דרכם לעצמאות עסקית, ואינם חוששים לרדת כדי לעלות. הוא אינו מיועד לנרתעים מעצם המחשבה שבתחילת דרכם העצמאית עליהם להימנע משכירת משרד ב"מגדלי בונבון" ובמקומו לשכור חדר ישיבות צנוע או לעבוד מהבית.

ספר זה נכתב על ידי עורכי הדין עמית שטרייכמן ולירן גלפנד בשילוב עם תובנותיהם של כמה עורכי דין ואנשי מקצוע מובילים. בחרנו להציג כאן את הפרקטיקה שעוסקת בניהול עסק בכלל, ובניהול משרד עורכי דין בפרט, כפי שהיא מתרחשת בשטח. הצלחתו של ספר זה תימדד בראש ובראשונה על פי מידת יכולתו לסייע ולהעניק כלים מעשיים למעוניינים לפתוח עסק מצליח בתחום עריכת הדין. אם נצליח למנוע ממך את הטעויות שאנחנו וחברינו ביצענו בתחילת דרכנו, נגשים את שליחותנו.

קריאה מהנה ומעשירה לכולם.

1. ארגון ללא מטרת רווח שמטרתו לעודד יזמים צעירים בתחילת דרכם.

2. "העומס על מערכות משפט: ניתוח השוואתי של 17 מדינות". דו"ח מסכם. ד"ר רענן סוליציאנו־קינן, ד"ר אמנון רייכמן ופרופ' ערן ויגודה־גדות. מאי 2007.

3. מתוך אתר גלובס, 26 באוקטובר 2008, "בומבך לבג"ץ: הורו לשר המשפטים לעצור הצפת מקצוע עוה"ד — מנעו גלישה למציאות של 50,000 עורכי דין בישראל".