חינוך בעולם משתנה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חינוך בעולם משתנה

חינוך בעולם משתנה

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • תרגום: תמי אילון־אורטל
  • הוצאה: הקיבוץ המאוחד, ברנקו וייס
  • תאריך הוצאה: מרץ 2021
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 249 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 9 דק'

דיוויד נ' פרקינס

דייוויד פרקינס הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד. הוא ניהל במשך שנים יחד עם עמיתו הווארד גרדנר את פרוג'קט זירו – מרכז למחקרים יישומיים בחינוך. פרקינס פרסם מאמרים וספרים רבים המעצבים את שיח החינוך בעשורים האחרונים.
בעברית ראו אור: הכיתה החושבת (מכון ברנקו וייס, 1996); לקראת בית ספר חכם (מכון ברנקו וייס, 1998); נופי החשיבה (מכון ברנקו וייס, 2000); למידה כמשחק (ספרית פועלים, 2011); חינוך בעולם משתנה (ספרית פועלים, 2020), הוראה ולמידה (ספרית פועלים, 2020)

נושאים

ניתן למצוא גם ב -

תקציר

מה ראוי ללמד וללמוד? מהו הידע הנחוץ ביותר לחיים בעולם משתנה? או במילים אחרות, איך עונים על שאלתם הנפוצה ביותר של תלמידים: "למה אנחנו צריכים ללמוד את זה?!" הספר חינוך בעולם משתנה: מה באמת חשוב ללמוד מאת דייוויד פרקינס מציע קווי מתאר לתוכנית לימודים חדשה הנענית לאתגרי המאה המורכבת והמאתגרת שלנו. במוקד תוכנית הלימודים שתלמידים "צריכים ללמוד" נמצאות "הבנות גדולות" – הבנות עתירות מובן, ערך ונוכחות. בוגרי בית ספר המצוידים בהבנות גדולות, יוצאים לחיים נבונים, טובים ויעילים יותר.
חינוך בעולם משתנה הוא ספר חובה לאנשי חינוך מכל הסוגים ולהורים המבקשים לחנך את תלמידיהם וילדיהם לקראת חיים עתירי משמעות והישגים.

דייוויד פרקינס הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד. הוא ניהל במשך שנים יחד עם עמיתו הווארד גרדנר את פרוג'קט זירו – מרכז למחקרים יישומיים בחינוך. פרקינס פרסם מאמרים וספרים רבים המעצבים את שיח החינוך בעשורים האחרונים.
בעברית ראו אור: הכיתה החושבת (מכון ברנקו וייס, 1996); לקראת בית ספר חכם (מכון ברנקו וייס, 1998); נופי החשיבה (מכון ברנקו וייס, 2000); למידה כמשחק (ספרית פועלים, 2011); חינוך בעולם משתנה (ספרית פועלים, 2020), הוראה ולמידה (ספרית פועלים, 2020)

***
הסדרה 'הוראה איכותית' מוקדשת למורי ישראל. היא הוקמה ביוזמתם של קרן טראמפ ומכון ברנקו וייס כדי להעשיר את עולמם המקצועי של המורים ולסייע להם לבנות ולשכלל את כישורי ההוראה שלהם. הסדרה – תרגום ומקור – מציעה דידקטיקה חכמה: עקרונות מבוססי מחקר ומעשה ושיטות התומכות בלמידה עצמאית ומעמיקה.

"אין חכמה, ואין עצה, ואין תבונה, אשר אין להם רועה" (ר' ידעיה הפניני, "בחינות עולם")

פרק ראשון

מבוא
לומדים למען המחר


יד מתנופפת בעצלתיים בירכתי הכיתה. אתם מלמדים כבר זמן רב מספיק כדי להיות בטוחים שמכל הידיים, היד הזו תתרומם ברגע שתתחילו לדבר, והיא אכן מתרוממת באדישות מרגיזה. אתם מחווים כלפי היד: ״כן, בוא נשמע".

והחכמולוג אומר כצפוי: ״למה אנחנו צריכים לדעת את זה?"

ייתכן שמשהו כזה קרה לכם. לי זה ודאי קרה, אפילו כשלימדתי באוניברסיטה. אולי בעבר הרחוק גם אתם הרמתם יד פעם או פעמיים כדי לשאול שאלה כזאת. גילוי נאות: גם אני הייתי החכמולוג הזה.

כמורה אינני אוהב את השאלה הזאת, אני מרגיש שהיא יהירה. מורים עובדים קשה. לעתים קרובות מי ששואל שאלה כזאת הוא תלמיד שאינו מוכן לתת הזדמנות לנושא מעניין. עם זאת, בכיתות רבות יש כמה כוחות המעצבים את החומר הנלמד. לא תמיד יש תשובות טובות על השאלה היהירה, ותשובות מאולתרות נבוכות נוטות לתפוס את מקומן: ״כי הנושא הזה הוא חלק ממטרות היחידה הנוכחית", ״כי תצטרכו את זה למבחן", ״כי תצטרכו לדעת את זה לשנה הבאה".

כמורה אינני אוהב את השאלה הזאת, אבל כשאני חושב עליה באובייקטיביות היא אכן שאלה טובה. זוכרים את פנדורה? היא פתחה תיבה שנאסר עליה לפתוח והמיטה אסונות ותחלואים על העולם. תלמיד ששואל את השאלה היהירה מעורר מהומה שמזכירה את פתיחת התיבה של פנדורה, בייחוד אם היא נשארת פתוחה לזמן ארוך דיו. אולם מה באגדה על פנדורה הוביל למעידה שלה? הסקרנות העצומה גרמה לפנדורה לזנוח את כל כללי ההתנהגות שהיא חיה לאורם ולקרוא תיגר על גבולותיה שלה. דמותה של פנדורה נערצת עליי, והיא נענשה, לדעתי, על לא עוול בכפה.

חרף הסכנות הנלוות לסקרנות, המצב האנושי הרי ניזון ממנה. הכוונה היא לסקרנות ביחס לדרכי הפעולה של דברים בעולם, לכלים המבצעים כל מיני עבודות, לאופיים של בני אדם ולמקומות מעבר לים. חקירות מסוימות מעוררות קשיים, אולם מדובר לא פעם בקושי פורה. אני מציע אפוא שנגלה סקרנות כלפי השאלה ״למה אנחנו צריכים לדעת את זה".

האם קיימת שאלה חשובה יותר בחינוך? השאלה ״למה אנחנו צריכים לדעת את זה" היא הרי גרסה יהירה של אחת השאלות הכי חשובות בחינוך, שאלה המורכבת משלוש מילים בלבד: מה חשוב ללמוד בבית הספר. כשמישהו שואל שאלה נפיצה וטעונה כזאת מירכתי הכיתה, הוא מעביר מסר חשוב: שאלה זו אינה שייכת רק לוועדות חינוך, למחבריהם של ספרי לימוד, לכותבי תוכניות לימודים או לכל עילית מקצועית אחרת. מדובר בשאלה המעסיקה את תלמידינו.

ספר זה יעסוק כולו בתשובות שאנו יכולים לענות על שאלה זו.

עולם הולך וגדל של דברים שחשוב ללמוד

גם מורים יכולים להיות חכמולוגים. בדרך כלל תוכנית הלימודים נעה במסלולה הרגיל, אך מורים רבים בבתי ספר רבים נהיו יהירים והחלו לפרוץ את הגבולות של החומר שנהוג ללמד. יש לפחות שש מגמות כלליות. אני מכנה אותן ששת ה"מעֵבר":

1. מֵעבר למיומנויות בסיס — מיומנויות ונטיות של המאה ה-21. מגמה עולמית רווחת מעודדת טיפוח חשיבה ביקורתית ויצירתית, מיומנויות ונטיות שיתופיות, מנהיגות, יזמות ומיומנויות ונטיות אחרות הנותנות מענה לחיים בימינו ולסיכוי שלנו לשגשג.

2. מֵעבר לדיסציפלינות המסורתיות — דיסציפלינות מתחדשות, מעורבות ופחות מוכרות. כאן אנו מוצאים תמות כגון ביואתיקה, אקולוגיה, רעיונות עדכניים מתחומי הפסיכולוגיה והסוציולוגיה ותחומים אחרים הנוגעים להזדמנויות ולאתגרים של ימינו.

3. מֵעבר לדיסציפלינות נפרדות — בעיות ונושאים בין־תחומיים. תוכניות לימודים רבות פותחות לתלמידים צוהר לבעיות הרות גורל בעלות אופי בין־תחומי מובהק, כגון הגורמים לבעיית העוני ופתרונות אפשריים או היתרונות והחסרונות של מקורות אנרגיה שונים.

4. מֵעבר לנקודות מבט מקומיות — נקודות מבט ובעיות גלובליות ולימודים גלובליים. העיסוק כאן אינו מוגבל לעניינים מקומיים או לאומיים בלבד, אלא לסוגיות גלובליות כגון היסטוריה עולמית או המערכת הכלכלית הגלובלית האינטראקטיבית או משמעויותיה האפשריות של אזרחות גלובלית.

5. מֵעבר לשליטה בתוכן — לומדים לחשוב על העולם עם התוכן. מחנכים מעודדים לומדים לא רק לרכוש שליטה אקדמית בתוכן, אלא לשים לב היכן התוכן מתקשר למצבים בחיי היום יום, מניב תובנות ומדרבן לפעולה פורה.

6. מֵעבר לתוכן המוכתב — בחירה רבה יותר של החומר הנלמד. במקומות מסוימים מחנכים תומכים בלומדים ומנחים אותם בבחירותיהם מה ללמוד הרבה מעבר לשימוש הרגיל בקורסי בחירה.

 

השילוב בין שש הנקודות האלה משקף חשש רווח בקרב מורים ואחרים הדואגים לעתיד החינוך. הלימודים המקובלים לא בהכרח יניבו את סוג האזרחים, העובדים וחברי המשפחה והקהילה שאנו רוצים וצריכים. מיומנויות היסוד של קריאה, כתיבה וחשבון, אפילו אם הן פותחו היטב, אינן מספיקות. אותן דיסציפלינות מוכרות בגרסאותיהן המסורתיות שכל התלמידים לומדים לצורך הבנה אקדמית גרידא, אותן דיסציפלינות מבודדות זו מזו ומוגבלות לנקודות מבט אזוריות, אינן מספיקות. העולם של מה שנחשב חשוב ללמידה מתרחב.

תלמידים ששואלים מדוע עלינו לדעת את זה ומורים החוקרים את ששת ה"מעֵבר" הם שילוב מעניין. בעוד שהתלמידים שואלים על חשיבות הנושאים שנהוג ללמד, המורים חותרים לעמוד על החשיבות של אותם נושאים שלא נהוג ללמד. אלה שני פנים לשאלה מה חשוב ללמד.

אינני מתכוון לומר לכם מה חשוב ללמוד

נראה שהשאלה מה חשוב ללמוד היא שאלת היסוד שלנו, אבל אני מבטיח שלא לענות עליה.

סיבה אחת היא שהשאלה רחבה מדי. דברים רבים ראויים ללמידה לאנשים מסוימים ברגעים מסוימים בחייהם — משפחה שמתכננת חופשה בפלורידה, אדם שמתחיל עבודה חדשה בתחום המכירות, ילד שמנסה לפצח את משחק הווידאו האחרון. ספר זה עוסק רק במה שחשוב לרוב בני האדם ללמוד.

סיבה שנייה היא שדברים רבים שחשוב ללמוד נלמדים טוב יותר מחוץ לבית הספר. ספר זה עוסק רק במה שחשוב ללמוד בבית הספר.

שלישית, דברים רבים חשובים ללמידה לצורך תפקיד מקצועי מסוים, דרך התמחות באוניברסיטאות ובבתי ספר טכנולוגיים. ספר זה עוסק רק במה שחשוב ללמוד לפני התמחות מקצועית. הוא עוסק בעיקר בשתים־עשרה השנים הראשונות של החינוך. הוא נוגע גם בשנים הראשונות באוניברסיטה בתוכניות המדגישות חינוך כללי ולא התמחות מוקדמת.

אלא שגם בעניין שתים־עשרה השנים הראשונות של החינוך הפורמלי אין בכוונתי לומר לכם מה בדיוק חשוב ללמוד. אינני מתכוון להציע רשימה ארוכה של אלפי הדברים שחשוב ללמד. אינני מתכוון להציע רשימה קצרה של הדיסציפלינות החשובות ביותר. אינני מתכוון להכריז על המסגרת האחת הנכונה ללימוד מיומנויות המאה ה-21 או על סוגיות נבחרות בנות זמננו.

למה לא? משום שלא נראה שיש תשובה אחת מיטבית על השאלה מה חשוב ללמוד. שאלה זו היא סוגיית מפתח בחינוך היום, אך הבעיה אינה למצוא את התשובה הנכונה אלא לעקוף כמה תשובות גרועות למדי. ואכן, זהו העיקרון העומד ביסוד תוכניות לימודים מקובלות רבות היום: תשובות גרועות למדי על שאלת היסוד. כן, אנו מלמדים דברים רבים שלא חשוב ללמוד! כן, אנחנו מזניחים נושאים רבים שחשוב ללמד. ייתכן שעמדה זו נשמעת מפתיעה; בפרקים הבאים אנסה לבסס אותה.

בהתאם לכך, במקום לספק רשימה של הדברים שחשוב ללמוד, המשימה העומדת לפניי בספר זה היא לחקור דרכים טובות יותר לחשוב על השאלה. אני מקווה שהעמודים הבאים יספקו לכולנו מעין ארגז כלים: מושגי מפתח, קריטריונים ודרכים לגבש סדר עדיפויות שיעזרו לנו לנסח תשובות טובות יותר על השאלה מה חשוב ללמוד בכיתות, בבתי הספר, במערכות החינוך ובמדינות שלנו. חשיבה מחודשת כזאת על החינוך חיונית ביותר, אם ברצוננו להיות רלוונטיים לחיים שהלומדים עתידים לחיות בחברה מורכבת ומשתנה במהירות.

 

 

דיוויד נ' פרקינס

דייוויד פרקינס הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד. הוא ניהל במשך שנים יחד עם עמיתו הווארד גרדנר את פרוג'קט זירו – מרכז למחקרים יישומיים בחינוך. פרקינס פרסם מאמרים וספרים רבים המעצבים את שיח החינוך בעשורים האחרונים.
בעברית ראו אור: הכיתה החושבת (מכון ברנקו וייס, 1996); לקראת בית ספר חכם (מכון ברנקו וייס, 1998); נופי החשיבה (מכון ברנקו וייס, 2000); למידה כמשחק (ספרית פועלים, 2011); חינוך בעולם משתנה (ספרית פועלים, 2020), הוראה ולמידה (ספרית פועלים, 2020)

עוד על הספר

  • תרגום: תמי אילון־אורטל
  • הוצאה: הקיבוץ המאוחד, ברנקו וייס
  • תאריך הוצאה: מרץ 2021
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 249 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 9 דק'

נושאים

ניתן למצוא גם ב -

חינוך בעולם משתנה דיוויד נ' פרקינס

מבוא
לומדים למען המחר


יד מתנופפת בעצלתיים בירכתי הכיתה. אתם מלמדים כבר זמן רב מספיק כדי להיות בטוחים שמכל הידיים, היד הזו תתרומם ברגע שתתחילו לדבר, והיא אכן מתרוממת באדישות מרגיזה. אתם מחווים כלפי היד: ״כן, בוא נשמע".

והחכמולוג אומר כצפוי: ״למה אנחנו צריכים לדעת את זה?"

ייתכן שמשהו כזה קרה לכם. לי זה ודאי קרה, אפילו כשלימדתי באוניברסיטה. אולי בעבר הרחוק גם אתם הרמתם יד פעם או פעמיים כדי לשאול שאלה כזאת. גילוי נאות: גם אני הייתי החכמולוג הזה.

כמורה אינני אוהב את השאלה הזאת, אני מרגיש שהיא יהירה. מורים עובדים קשה. לעתים קרובות מי ששואל שאלה כזאת הוא תלמיד שאינו מוכן לתת הזדמנות לנושא מעניין. עם זאת, בכיתות רבות יש כמה כוחות המעצבים את החומר הנלמד. לא תמיד יש תשובות טובות על השאלה היהירה, ותשובות מאולתרות נבוכות נוטות לתפוס את מקומן: ״כי הנושא הזה הוא חלק ממטרות היחידה הנוכחית", ״כי תצטרכו את זה למבחן", ״כי תצטרכו לדעת את זה לשנה הבאה".

כמורה אינני אוהב את השאלה הזאת, אבל כשאני חושב עליה באובייקטיביות היא אכן שאלה טובה. זוכרים את פנדורה? היא פתחה תיבה שנאסר עליה לפתוח והמיטה אסונות ותחלואים על העולם. תלמיד ששואל את השאלה היהירה מעורר מהומה שמזכירה את פתיחת התיבה של פנדורה, בייחוד אם היא נשארת פתוחה לזמן ארוך דיו. אולם מה באגדה על פנדורה הוביל למעידה שלה? הסקרנות העצומה גרמה לפנדורה לזנוח את כל כללי ההתנהגות שהיא חיה לאורם ולקרוא תיגר על גבולותיה שלה. דמותה של פנדורה נערצת עליי, והיא נענשה, לדעתי, על לא עוול בכפה.

חרף הסכנות הנלוות לסקרנות, המצב האנושי הרי ניזון ממנה. הכוונה היא לסקרנות ביחס לדרכי הפעולה של דברים בעולם, לכלים המבצעים כל מיני עבודות, לאופיים של בני אדם ולמקומות מעבר לים. חקירות מסוימות מעוררות קשיים, אולם מדובר לא פעם בקושי פורה. אני מציע אפוא שנגלה סקרנות כלפי השאלה ״למה אנחנו צריכים לדעת את זה".

האם קיימת שאלה חשובה יותר בחינוך? השאלה ״למה אנחנו צריכים לדעת את זה" היא הרי גרסה יהירה של אחת השאלות הכי חשובות בחינוך, שאלה המורכבת משלוש מילים בלבד: מה חשוב ללמוד בבית הספר. כשמישהו שואל שאלה נפיצה וטעונה כזאת מירכתי הכיתה, הוא מעביר מסר חשוב: שאלה זו אינה שייכת רק לוועדות חינוך, למחבריהם של ספרי לימוד, לכותבי תוכניות לימודים או לכל עילית מקצועית אחרת. מדובר בשאלה המעסיקה את תלמידינו.

ספר זה יעסוק כולו בתשובות שאנו יכולים לענות על שאלה זו.

עולם הולך וגדל של דברים שחשוב ללמוד

גם מורים יכולים להיות חכמולוגים. בדרך כלל תוכנית הלימודים נעה במסלולה הרגיל, אך מורים רבים בבתי ספר רבים נהיו יהירים והחלו לפרוץ את הגבולות של החומר שנהוג ללמד. יש לפחות שש מגמות כלליות. אני מכנה אותן ששת ה"מעֵבר":

1. מֵעבר למיומנויות בסיס — מיומנויות ונטיות של המאה ה-21. מגמה עולמית רווחת מעודדת טיפוח חשיבה ביקורתית ויצירתית, מיומנויות ונטיות שיתופיות, מנהיגות, יזמות ומיומנויות ונטיות אחרות הנותנות מענה לחיים בימינו ולסיכוי שלנו לשגשג.

2. מֵעבר לדיסציפלינות המסורתיות — דיסציפלינות מתחדשות, מעורבות ופחות מוכרות. כאן אנו מוצאים תמות כגון ביואתיקה, אקולוגיה, רעיונות עדכניים מתחומי הפסיכולוגיה והסוציולוגיה ותחומים אחרים הנוגעים להזדמנויות ולאתגרים של ימינו.

3. מֵעבר לדיסציפלינות נפרדות — בעיות ונושאים בין־תחומיים. תוכניות לימודים רבות פותחות לתלמידים צוהר לבעיות הרות גורל בעלות אופי בין־תחומי מובהק, כגון הגורמים לבעיית העוני ופתרונות אפשריים או היתרונות והחסרונות של מקורות אנרגיה שונים.

4. מֵעבר לנקודות מבט מקומיות — נקודות מבט ובעיות גלובליות ולימודים גלובליים. העיסוק כאן אינו מוגבל לעניינים מקומיים או לאומיים בלבד, אלא לסוגיות גלובליות כגון היסטוריה עולמית או המערכת הכלכלית הגלובלית האינטראקטיבית או משמעויותיה האפשריות של אזרחות גלובלית.

5. מֵעבר לשליטה בתוכן — לומדים לחשוב על העולם עם התוכן. מחנכים מעודדים לומדים לא רק לרכוש שליטה אקדמית בתוכן, אלא לשים לב היכן התוכן מתקשר למצבים בחיי היום יום, מניב תובנות ומדרבן לפעולה פורה.

6. מֵעבר לתוכן המוכתב — בחירה רבה יותר של החומר הנלמד. במקומות מסוימים מחנכים תומכים בלומדים ומנחים אותם בבחירותיהם מה ללמוד הרבה מעבר לשימוש הרגיל בקורסי בחירה.

 

השילוב בין שש הנקודות האלה משקף חשש רווח בקרב מורים ואחרים הדואגים לעתיד החינוך. הלימודים המקובלים לא בהכרח יניבו את סוג האזרחים, העובדים וחברי המשפחה והקהילה שאנו רוצים וצריכים. מיומנויות היסוד של קריאה, כתיבה וחשבון, אפילו אם הן פותחו היטב, אינן מספיקות. אותן דיסציפלינות מוכרות בגרסאותיהן המסורתיות שכל התלמידים לומדים לצורך הבנה אקדמית גרידא, אותן דיסציפלינות מבודדות זו מזו ומוגבלות לנקודות מבט אזוריות, אינן מספיקות. העולם של מה שנחשב חשוב ללמידה מתרחב.

תלמידים ששואלים מדוע עלינו לדעת את זה ומורים החוקרים את ששת ה"מעֵבר" הם שילוב מעניין. בעוד שהתלמידים שואלים על חשיבות הנושאים שנהוג ללמד, המורים חותרים לעמוד על החשיבות של אותם נושאים שלא נהוג ללמד. אלה שני פנים לשאלה מה חשוב ללמד.

אינני מתכוון לומר לכם מה חשוב ללמוד

נראה שהשאלה מה חשוב ללמוד היא שאלת היסוד שלנו, אבל אני מבטיח שלא לענות עליה.

סיבה אחת היא שהשאלה רחבה מדי. דברים רבים ראויים ללמידה לאנשים מסוימים ברגעים מסוימים בחייהם — משפחה שמתכננת חופשה בפלורידה, אדם שמתחיל עבודה חדשה בתחום המכירות, ילד שמנסה לפצח את משחק הווידאו האחרון. ספר זה עוסק רק במה שחשוב לרוב בני האדם ללמוד.

סיבה שנייה היא שדברים רבים שחשוב ללמוד נלמדים טוב יותר מחוץ לבית הספר. ספר זה עוסק רק במה שחשוב ללמוד בבית הספר.

שלישית, דברים רבים חשובים ללמידה לצורך תפקיד מקצועי מסוים, דרך התמחות באוניברסיטאות ובבתי ספר טכנולוגיים. ספר זה עוסק רק במה שחשוב ללמוד לפני התמחות מקצועית. הוא עוסק בעיקר בשתים־עשרה השנים הראשונות של החינוך. הוא נוגע גם בשנים הראשונות באוניברסיטה בתוכניות המדגישות חינוך כללי ולא התמחות מוקדמת.

אלא שגם בעניין שתים־עשרה השנים הראשונות של החינוך הפורמלי אין בכוונתי לומר לכם מה בדיוק חשוב ללמוד. אינני מתכוון להציע רשימה ארוכה של אלפי הדברים שחשוב ללמד. אינני מתכוון להציע רשימה קצרה של הדיסציפלינות החשובות ביותר. אינני מתכוון להכריז על המסגרת האחת הנכונה ללימוד מיומנויות המאה ה-21 או על סוגיות נבחרות בנות זמננו.

למה לא? משום שלא נראה שיש תשובה אחת מיטבית על השאלה מה חשוב ללמוד. שאלה זו היא סוגיית מפתח בחינוך היום, אך הבעיה אינה למצוא את התשובה הנכונה אלא לעקוף כמה תשובות גרועות למדי. ואכן, זהו העיקרון העומד ביסוד תוכניות לימודים מקובלות רבות היום: תשובות גרועות למדי על שאלת היסוד. כן, אנו מלמדים דברים רבים שלא חשוב ללמוד! כן, אנחנו מזניחים נושאים רבים שחשוב ללמד. ייתכן שעמדה זו נשמעת מפתיעה; בפרקים הבאים אנסה לבסס אותה.

בהתאם לכך, במקום לספק רשימה של הדברים שחשוב ללמוד, המשימה העומדת לפניי בספר זה היא לחקור דרכים טובות יותר לחשוב על השאלה. אני מקווה שהעמודים הבאים יספקו לכולנו מעין ארגז כלים: מושגי מפתח, קריטריונים ודרכים לגבש סדר עדיפויות שיעזרו לנו לנסח תשובות טובות יותר על השאלה מה חשוב ללמוד בכיתות, בבתי הספר, במערכות החינוך ובמדינות שלנו. חשיבה מחודשת כזאת על החינוך חיונית ביותר, אם ברצוננו להיות רלוונטיים לחיים שהלומדים עתידים לחיות בחברה מורכבת ומשתנה במהירות.