הקדמה
מבחנים הם עדיין נטל כבד על מורים ותלמידיהם. בתי ספר נמדדים בעיקר לפי תוצאות המבחנים שלהם, אך תוצאות אלה מצביעות לעתים קרובות על כמות הלמידה ולא על איכותה. הספר הוראה ולמידה לשם הבנה קורא למורים להפוך את ההבנה לנושא מרכזי בעבודתם. הוא מתאר מהי הבנה, למה היא חשובה ואיך לתמוך בה בכיתה. הוא מיועד אפוא לכל מי שמתעניין באיכות הלמידה.
במהדורה השנייה של הספר ניצלתי את ההזדמנות לעדכן את התוכן בכמה דרכים. למידה בעזרת המדיה האלקטרונית התפתחה במידה מרחיקת לכת מאז ראתה אור המהדורה הראשונה, והתפתחות זו והשפעתה על הבנה נידונה בכמה מפרקי הספר. כמו כן יש עניין רב יותר היום בטיפוח חשיבה יצירתית ופעילות יצירתית בכיתה. מאחר שישנו קשר בין הבנה ובין חשיבה יצירתית ופתרון בעיות, אני מתאר ומדגים את הנושא בכמה הקשרים. מובן שהמחקר בתחום החינוך אינו שוקט על שמריו, וכל חלקי הספר עודכנו כדי לתת לכך ביטוי. במקרים מסוימים היה צורך בהתאמות בין הפרקים ובתוכם. ניצלתי גם את ההזדמנות לשנות ניסוחים למען הבהירות. כדי שהמהדורה החדשה לא תעלה באורכה על הראשונה, השמטתי תכנים שמידת הרלוונטיות שלהם פחתה מאז הפרסום הקודם. בסופו של כל פרק הוספתי נקודה למחשבה. מחשבות אלה הן לעתים הפסקה לצורך רפלקסיה מצד הקוראים ולעתים הן עשויות לשמש נקודת פתיחה לדיון של קבוצת קוראים.
הזמנים השתנו ככל הנראה מאז תקופתו של מר גרדגריינד של דיקנס ויחסו הכפייתי ל״עובדות, עובדות, עובדות...״, לשינון שמות הרים, מפרצים וערי בירה ולדחיסת תאריכים ורשימות מלוכה לתוך ראשי התלמידים. אף על פי כן, לדעתם של אנשי חינוך ופוליטיקאים שונים, בכיתות מסוימות, במקצועות ובשיעורים מסוימים הלמידה אינה אלא רכישה של עובדות.1 אינני טוען שעובדות אינן חשובות — הרי אין מה להבין בלעדיהן — אלא שהידיעה מה עומד ביסוד העובדות טעונה בעוצמה חינוכית אדירה ואין לוותר עליה. הוויתור על סוג למידה כזה, למידה לשם הבנה, יכול לנבוע מסיבות רבות. מחקר בתחום ההוראה והכשרת המורים הוא צעד חיוני בחשיפת סיבות אלה ובהתמודדות עמן. הספר שלפנינו מנסה לתרום לכך.
