מסילות בלבבם

פתח דבר

זכינו לחיות בתקופה של שיבה לציון וקיבוץ גלויות. ההתרחשויות שאנו זוכים לראות בתקופתנו הן מעבר לכל מה שיכולנו לדמיין. למרות כל האיומים, עם ישראל ומדינת ישראל הולכים ומתעלים בחסדי ה'. גם לימוד התורה בעם הולך ומתרחב, והוא כיום בהיקף שלא היה כמותו בדורות עברו. ייעודי התורה מתממשים לעינינו.

על אף שעם ישראל הוא עם קטן באופן יחסי, אין ספק שלאורך הדורות, ועוד יותר מכך בימינו אנו, יש לו השפעה רבה על עמים רבים. אמנם יש והשפעה זו מעוררת עלינו שנאה ואיומים, אבל זהו המחיר להיותנו נושאי דגל האמונה ושלוחי הבורא יתברך בעולם, בין ביודעים ובין בלא יודעים.

השינויים החברתיים, התרבותיים והמדעיים של העת המודרנית, שיבת ישראל לארצו ותקומת מדינת ישראל — כל אלו הם תמורות היסטוריות רבות עוצמה, היוצרות אתגרים חדשים וגדולים בפני היחיד ובפני העם כולו.

תורת ישראל היא שעיצבה את רוחו של עם ישראל לאורך הדורות והיא שהציבה לפנינו את החזון לתיקון עולם. אולם רק בתקופתנו נוצרו התנאים והאפשרויות לממש חזון זה, הן בשל עצמאות ישראל והן בשל הקידמה המדעית, הטכנולוגית והתרבותית.

דורות רבים נאלצנו להשקיע את כוחותינו בהישרדות. כעת זכינו ונפתחו בפנינו האפשרויות לממש את החלום להגשים את ייעודי התורה: חסד, צדק, משפט, שלום וגילוי שם ה' בממדים כלל עולמיים. כדי להתקדם במימוש יעדים אלו, חובה עלינו להתבונן בתורה ובמצוותיה וללמוד מהן כיצד לסלול מסילות לתיקון האדם והחברה.

לפני כשש עשרה שנה יצא לאור הספר "דרכה של תורה", אשר בו כונסו מאמרים שנכתבו בזמנים שונים, ועסקו בעניינים העומדים על הפרק מנקודת מבט תורנית. הספר ההוא אזל לפני זמן רב. מאז נכתבו מאמרים חדשים ואף עלו על הפרק נושאים חדשים הדורשים התייחסות. לפיכך הוחלט להוציא ספר חדש שיכנס את המאמרים החדשים ודברים שנאמרו בישיבה בשיחות בעל פה יחד עם המאמרים שבספר "דרכה של תורה". זאת ועוד, גם המאמרים הישנים נערכו מחדש בשל נסיבות הזמן ובשל דברים שנתחדשו. ברוב המאמרים הללו נעשו שינויים משמעותיים: יש שנוספו בהם קטעים חדשים, ויש שחלקים מהם שולבו במאמרים החדשים. בנוסף, לקראת הוצאת הספר התקיימה גם סדרת שיחות מיוחדת עם יוזמי הספר, ומהן נוספו דברים לכל המאמרים.1*

שמו של הספר מקורו בפסוק: "אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם" (תהלים פד, ו).

ואמרו חז"ל במדרש (ויקרא רבה יז, א):

..."אשרי אדם עוז לו בך" — יכול לכל? תלמוד לומר: "מסלות בלבבם", אלין דשבילין דאורייתא כבושין בלבהון (אלו ששבילי התורה כבושים בליבם). "היטיבה ה' לטובים" (תהלים קכה, ד) — יכול לכל? תלמוד לומר: "ולישרים בלבותם" (שם)... "קרוב ה' לכל קראיו" — יכול לכל? תלמוד לומר: לכל אשר יקראֻהו באמת" (שם)...

המדרש מלמדנו שאין די בכך שהאדם דבק בבורא יתברך בעוז, שהרי אפילו שור יודע קונהו וחמור דבק באבוס בעליו. המייחד את האדם הוא כוחו להביא לבב חכמה (ראה תהלים צ, יב), והדרך לכך היא על ידי שמסילות התורה תהיינה כבושות בלבבו — כלומר, ששכלו ורצונו יתעצבו על ידי התורה.

וקרובים לכך דברי הרד"ק (שם) בשם אביו:

"אשרי אדם", פירש אדוני אבי ז"ל, שיש להם עוז וחכמה בדעת ייחודך, כי הוא שורש עבודתך, כמו שאמר דוד לשלמה בנו (דהי"א כח, ט): "דע את א־להי אביך וְעָבְדֵהוּ". "מסילות בלבבם", יש להם בלבבם מידיעתך מסילות ועוברים ושבים על אותם המסילות, ובכל יום יוסיפו אומץ. ונכון הוא הפירוש.

הספר מחולק לשני שערים: הראשון מתמקד ביחיד והשני בחברה. חלוקה זו היא בהתאם לדברי הרמב"ם במורה נבוכים (ג, כז) בהסבר מטרות התורה, שהן שתים: תיקון הנפש ותיקון הגוף — כלומר החברה. המכנה המשותף למאמרים הוא ניסיון להסביר את יישום ערכי התורה בהתאם לתמורות הזמן ואתגריו לאורה של ההלכה ומחשבת ההלכה. כדי שהדברים יהיו בהירים לקורא, לא היה אפשר להרחיב בדיון ההלכתי, ולפיכך הסתפקתי בציון המקורות היסודיים, בבחינת "ישמע חכם ויוסף לקח".

מן הראוי לעמוד בקצרה על נושא עקרוני במחשבת ההלכה, כפי שלימדנו מורה הדורות — הרמב"ם: "בכל המצות בוקשה תכלית מועילה במציאות, 'כי לא דבר רק הוא' (דברים לב, מז)... שלכל המצוות יש בהכרח טעם, והציווי עליהן ניתן לתועלת כלשהי" (מורה נבוכים ג, כו). רבנו מתנער מאלה "שקשה להם מתן טעם למצווה מן המצוות... מה שמחייב להם את זאת היא מחלה שהם חשים בנפשותיהם... כי הם סוברים שאילו היו המצוות האלה מועילות למציאות זאת... אזי כאילו באו מתוך מחשבתו ושיקול דעתו של בעל שכל. אבל אם הן דבר שאין מושכלת לו משמעות כלל, ואין הן גורמות תועלת, אזי הן באו בלי ספק מן הא־ל... בעיני חלשי שכל אלה האדם הוא, כביכול, שלם יותר מיוצרו, מפני שהאדם הוא אשר אומר ועושה מה שמביא לתכלית כלשהי, והא־ל אינו עושה זאת... אלא העניין בלי ספק... שכל מצווה משש מאות ושלוש־עשרה מצוות אלה באה או לתת דעה נכונה או להסיר דעה פסולה, או לתת משפט צדק, או להסיר עושק, או לחנך למידה טובה, או להזהיר מפני מידה גרועה. הכול תלוי בשלושה דברים: בדעות, במידות, ובמעשי הנהגת המדינה" (מורה נבוכים ג, לא). הרי לך מסילות בלבבם!

כאן מקום אתי להודות לעושים במלאכה. בעיקר קידם את ההוצאה אברך כמדרשו, יקירי ר' גדעון ישראל, שיזם וניהל את הוצאת הספר. פעל עמו ידידי הרב אלי רייף עורך הספר, שכינס את המאמרים ואת הדברים מתוך השיחות, בירר וצירף דברים שיש להם קשר זה לזה, על פי תכנית מחושבת, וסייע לליבון הדברים ולהבהרתם. אמנם כמובן עברתי על הכול, ואם יש טעויות וחסרונות האחריות היא עלי בלבד. עוד יבוא על הברכה ידידי אברך כמדרשו ר' מבורך טויטו שסייע בשלבים הראשונים של העבודה על הספר. העריכה הלשונית הופקדה בידיו האמונות של ר' בנימין לנדאו שתרם לליטוש הדברים.

לספר צורפה כנספח שיחה שקיימתי עם ידידי, הרב הראשי לבריטניה לשעבר, מוהר"ר הרב יעקב צבי (יונתן) זקס שליט"א, שכבר נתפרסם בעולם כאחד מחשובי הוגי הדעות בדורנו. השיחה בינינו התקיימה באנגלית, והיא תורגמה ללשון הקודש על ידי צור ארליך. אני מודה לרב זקס על הסכמתו לפרסומה.

לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי

לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני

לפני יותר משנתיים חשך עולמי בעדי בהילקח ממני נוות ביתי, אישה חכמת לב, הרבנית רחל מלכה, תהא נשמתה צרורה בצרור החיים. אם תהיה למי מן הקוראים תועלת מספרי זה, עלי להעיד בפניו כדברי רבי עקיבא: "שלי ושלכם — שלה הוא".

יברך ה' את כל בני ביתי לאורך ימים טובים בבריאות ונחת, ונזכה לראות את כולם זרע ברך ה' הגדלים על אהבת ה' ותורתו ויראת שמים היא אוצרם, ויאיר עינינו בתורתו.

ואני תפלתי לך ה' עת רצון א־להים ברב חסדך ענני באמת ישעך.

חשוון ה'תשע"ה לפ"ק נחום אליעזר רבינוביץ