הבניין שבו נולדה המדינה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הבניין שבו נולדה המדינה

הבניין שבו נולדה המדינה

עוד על הספר

  • הוצאה: יהודה דקל
  • תאריך הוצאה: ינואר 2020
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 322 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 22 דק'

מרדכי נאור

ד"ר מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, מפקד גלי צה"ל בשנים 1974–1978.

נאור הוא חוקר וסופר פורה, ובספרייה הלאומית בירושלים אצורים כ-200 כרכים משלו: ספרים שכתב, ספרים שהיה שותף לכתיבתם, ספרים שערך, קטלוגים לתערוכות, וכן רומן אחד וכמה ספרי סיפורים לבני הנעורים. בנוסף, הוא משמש כיועץ וכאוצר מוזיאונים, כגון מוזיאון הרעות במצודת כ"ח (נבי יושע), אתר רכבת העמק בכפר יהושע, מוזיאון ההגנה בתל אביב ובית ראשונים בהרצליה. 
זכה בפרס חיפה לשנת 1990, בשנת 2002 זכה בפרס סוקולוב על מפעל חיים בתחום העיתונות הכתובה, בפרס הרצל בשנת 2006, בפרס בן-גוריון בשנת 2007, בפרס נשיא המדינה ע"ש זלמן שזר בשנת 2012 ובפרס יצחק שדה (ציון מיוחד) בשנת 2013.
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/2u8vjtzw

תקציר

בית המוסדות הלאומיים בירושלים היה ביתה של "הממשלה שבדרך" של "המדינה שבדרך" שביום שישי, ה' באייר תש"ח הייתה למדינת ישראל. כאן התקיימו כל הפגישות החשובות, נתקבלו החלטות היסטוריות ויצאו הנחיות לשלוחות השונות של הסוכנות היהודית, הוועד הלאומי, קרן קימת וקרן היסוד - בדבר הדרכים לקדם את הקמתה של מדינת ישראל, שהייתה בתחילה חלום בלבד ובתש"ח הפכה למציאות.
פרקי הספר מספרים על הבית עוד בטרם נבנה: התחרות האדריכלית ב-1928, בחירת הצעתו של אדריכל לא ידוע בעת ההיא, יוחנן רטנר, שלבי הקמת הבית עד להשלמתו באמצע שנות השלושים; אירועים מיוחדים שהתחוללו בבית ובהם שביתת הרעב של מנהיגי היישוב ב-1946, לאות סולידריות עם אלף מעפילים ששבתו רעב בנמל לה-ספציה באיטליה; "כיבוש" הבית על ידי הבריטים ב"שבת השחורה"; הפיגוע במרץ 1948 - החדרת מכונית תופת ערבית לחצר בית המוסדות - ותוצאותיו הקשות, ועוד.
לא רק הבית מילא תפקיד חשוב בדרך לעצמאות. גם הכיכר הגדולה לפניו תפקדה במשך שנים כ"כיכר הלאומית", ובה נערכו עצרות המוניות, הלוויות של אישים מרכזיים, טקסי חג הביכורים של ילדי ירושלים ואירועים כלל ארציים. זכורה מכול היא הפגנת השמחה שנמשכה עשרים שעות - מחצות ליל 30-29 בנובמבר 1947 ועד השעה שמונה בערב למוחרת היום - בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית. שמחה כזו - כך מעידים הוותיקים - לא ראתה ירושלים מעודה.
בית המוסדות הלאומיים לא סיים את תפקידו בתש"ח, עם הקמת מדינת ישראל. לגופים היושבים בו נותרו משימות לא מעטות -  הן כאלה הנוגעות לנעשה בארץ והן למשימות הקשורות ליחסי המדינה ותושביה עם העולם היהודי. הבית, כבעבר, רוחש חיים ופעילות ועוד נכונו לו עלילות.

פרק ראשון

הקדמה

ספר שלם על בית אחד.
למעשה אין מדובר בבית אלא במתחם שלם, אחד הבתים הנאים והייצוגיים ביותר בירושלים ואולי בארץ כולה –
בית המוסדות הלאומיים בירושלים.
זה היה ביתה של "הממשלה שבדרך" של "המדינה שבדרך" שביום שישי, ה' באייר תש"ח הייתה למדינת ישראל. כאן התקיימו כל הפגישות החשובות, נתקבלו החלטות היסטוריות ויצאו הנחיות לשלוחות השונות של הסוכנות היהודית, הוועד הלאומי, קרן קימת וקרן היסוד – בדבר הדרכים לקדם את הקמתה של מדינת ישראל, שהייתה בתחילה חלום בלבד ובתש"ח הפכה למציאות.
פרקי הספר מלווים את הבית עוד בטרם היה: התחרות האדריכלית ב-1928, בחירת הצעתו של אדריכל לא ידוע בעת ההיא, יוחנן רטנר, שלבי הקמת הבית עד להשלמתו באמצע שנות השלושים; אירועים מיוחדים שהתחוללו בבית ובהם שביתת הרעב של מנהיגי היישוב ב-1946, לאות סולידריות עם אלף מעפילים ששבתו רעב בנמל לה-ספציה באיטליה; "כיבוש" הבית על ידי הבריטים ב"שבת השחורה"; הפיגוע במרץ 1948 – החדרת מכונית תופת ערבית לחצר בית המוסדות – ותוצאותיו הקשות, ועוד.
את דוד בן-גוריון זוכרים כיום כראש הממשלה הראשון. פחות ידוע שהוא היה "דייר" בבית המוסדות הלאומיים במשך 23 שנה – 13 שנים כיו"ר הנהלת הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית לפני קום המדינה ועשר שנים כראש ממשלה בשנותיה הראשונות של המדינה, משום שבשנים 1950–1962 שכן משרד ראש הממשלה באגף עורפי של בית המוסדות הלאומיים.
לא תהא זו טעות לקבוע שהבית המיוחד הזה בירושלים זוכה בספר לטיפול ולהתייחסות מכל זווית אפשרית, לרבות הפגנות ועצרות של אלפים ורבבות שנערכו בכיכר שלפניו. זכורה מכול היא הפגנת השמחה שנמשכה עשרים שעות –
מחצות ליל 30/29 בנובמבר 1947 ועד השעה שמונה בערב למוחרת היום – בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית. שמחה כזו – כך מעידים הוותיקים – לא ראתה ירושלים מעודה.
הספר כולל שורה ארוכה של צילומים, מסמכים, תעודות ועדויות המקיפים תקופה של יותר מתשעים שנה. באמצעותם מתוודע הקורא לכל מה שקרה בארץ הזאת מאז ימי השלטון הבריטי, החל בתקופות רגיעה ובתקופות סוערות כמו "המרד הערבי" בשנות השלושים, מלחמת העולם השנייה ומלחמה העצמאות וכלה בימינו אלה.
בית המוסדות הלאומיים לא סיים את תפקידו בתש"ח, עם הקמתה של מדינת ישראל. לגופים היושבים בו נותרו משימות לא מעטות – הן כאלה הנוגעות לנעשה בארץ והן למשימות הקשורות ליחסי המדינה ותושביה עם העולם היהודי.
הבית, כבעבר, רוחש חיים ופעילות ועוד נכונו לו עלילות.

ד"ר מרדכי נאור

מרדכי נאור

ד"ר מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, מפקד גלי צה"ל בשנים 1974–1978.

נאור הוא חוקר וסופר פורה, ובספרייה הלאומית בירושלים אצורים כ-200 כרכים משלו: ספרים שכתב, ספרים שהיה שותף לכתיבתם, ספרים שערך, קטלוגים לתערוכות, וכן רומן אחד וכמה ספרי סיפורים לבני הנעורים. בנוסף, הוא משמש כיועץ וכאוצר מוזיאונים, כגון מוזיאון הרעות במצודת כ"ח (נבי יושע), אתר רכבת העמק בכפר יהושע, מוזיאון ההגנה בתל אביב ובית ראשונים בהרצליה. 
זכה בפרס חיפה לשנת 1990, בשנת 2002 זכה בפרס סוקולוב על מפעל חיים בתחום העיתונות הכתובה, בפרס הרצל בשנת 2006, בפרס בן-גוריון בשנת 2007, בפרס נשיא המדינה ע"ש זלמן שזר בשנת 2012 ובפרס יצחק שדה (ציון מיוחד) בשנת 2013.
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/2u8vjtzw

עוד על הספר

  • הוצאה: יהודה דקל
  • תאריך הוצאה: ינואר 2020
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 322 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 22 דק'
הבניין שבו נולדה המדינה מרדכי נאור
הקדמה

ספר שלם על בית אחד.
למעשה אין מדובר בבית אלא במתחם שלם, אחד הבתים הנאים והייצוגיים ביותר בירושלים ואולי בארץ כולה –
בית המוסדות הלאומיים בירושלים.
זה היה ביתה של "הממשלה שבדרך" של "המדינה שבדרך" שביום שישי, ה' באייר תש"ח הייתה למדינת ישראל. כאן התקיימו כל הפגישות החשובות, נתקבלו החלטות היסטוריות ויצאו הנחיות לשלוחות השונות של הסוכנות היהודית, הוועד הלאומי, קרן קימת וקרן היסוד – בדבר הדרכים לקדם את הקמתה של מדינת ישראל, שהייתה בתחילה חלום בלבד ובתש"ח הפכה למציאות.
פרקי הספר מלווים את הבית עוד בטרם היה: התחרות האדריכלית ב-1928, בחירת הצעתו של אדריכל לא ידוע בעת ההיא, יוחנן רטנר, שלבי הקמת הבית עד להשלמתו באמצע שנות השלושים; אירועים מיוחדים שהתחוללו בבית ובהם שביתת הרעב של מנהיגי היישוב ב-1946, לאות סולידריות עם אלף מעפילים ששבתו רעב בנמל לה-ספציה באיטליה; "כיבוש" הבית על ידי הבריטים ב"שבת השחורה"; הפיגוע במרץ 1948 – החדרת מכונית תופת ערבית לחצר בית המוסדות – ותוצאותיו הקשות, ועוד.
את דוד בן-גוריון זוכרים כיום כראש הממשלה הראשון. פחות ידוע שהוא היה "דייר" בבית המוסדות הלאומיים במשך 23 שנה – 13 שנים כיו"ר הנהלת הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית לפני קום המדינה ועשר שנים כראש ממשלה בשנותיה הראשונות של המדינה, משום שבשנים 1950–1962 שכן משרד ראש הממשלה באגף עורפי של בית המוסדות הלאומיים.
לא תהא זו טעות לקבוע שהבית המיוחד הזה בירושלים זוכה בספר לטיפול ולהתייחסות מכל זווית אפשרית, לרבות הפגנות ועצרות של אלפים ורבבות שנערכו בכיכר שלפניו. זכורה מכול היא הפגנת השמחה שנמשכה עשרים שעות –
מחצות ליל 30/29 בנובמבר 1947 ועד השעה שמונה בערב למוחרת היום – בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית. שמחה כזו – כך מעידים הוותיקים – לא ראתה ירושלים מעודה.
הספר כולל שורה ארוכה של צילומים, מסמכים, תעודות ועדויות המקיפים תקופה של יותר מתשעים שנה. באמצעותם מתוודע הקורא לכל מה שקרה בארץ הזאת מאז ימי השלטון הבריטי, החל בתקופות רגיעה ובתקופות סוערות כמו "המרד הערבי" בשנות השלושים, מלחמת העולם השנייה ומלחמה העצמאות וכלה בימינו אלה.
בית המוסדות הלאומיים לא סיים את תפקידו בתש"ח, עם הקמתה של מדינת ישראל. לגופים היושבים בו נותרו משימות לא מעטות – הן כאלה הנוגעות לנעשה בארץ והן למשימות הקשורות ליחסי המדינה ותושביה עם העולם היהודי.
הבית, כבעבר, רוחש חיים ופעילות ועוד נכונו לו עלילות.

ד"ר מרדכי נאור