ומה אעשה עם כל שאריות השבת של הרווקוּת
אֲרוּחוֹת שַׁבָּת שֶׁל יְחִידָה כִּי לְמִי יֵשׁ כּוֹחַ לְשׁוּק
הַבָּשָׂר הַזֶּה כְּבָר עָדִיף לַעֲמֹד לְבַד לְקִדּוּשׁ עַל יַיִן מְלוּחַ דִּמְעָה. אוֹ לִישֹׁן
אֶת כָּל הַזְּמַן הַזֶּה. אֵיפֹה אֲנִי בָּעוֹלָם אֵיפֹה
מָה אֶעֱשֶׂה עִם כָּל שְׁאֵרִיּוֹת הַגּוּף הַמְּסָרֵב לְהִתְנַחֵם כִּי גְּבוּלוֹתָיו
לֹא מֻכָּרִים וְאֵין עוֹר שֶׁיָּגֵן מֵהַבְּדִידוּת הַפּוֹשָׂה בַּבָּשָׂר וְאֵין מִי
שֶׁיְּנַחֵם וְהָעוֹר מִתְבַּלֶּה וּמִי שֶׁיֵּדַע אוֹתִי לֹא יֵדַע עַד כַּמָּה יָפָה הָיִיתִי
וּמָה עִם שְׁאֵרִיּוֹת הַחַגִּים שֶׁל הָרַוָּקוּת, הַבְּרִיחָה לְהֹדּוּ, לַמִּדְבָּר,
לְאוּמָן רַק לֹא לִהְיוֹת זֹאת שֶׁלֹּא הִתְחַתְּנָה וְאֵיךְ
כָּל יְמֵי הַחַג הוּמְרוּ לְעִסָּה שֶׁל בָּצֵק מְטֻגָּן מָתוֹק וְלַח מִדַּי.
וּמָה אֶעֱשֶׂה עִם שְׁאֵרִיּוֹת הַמַּבָּטִים שֶׁמִּסְתַּכְּלִים עָלַי מָה הִיא עוֹשָׂה
לְבַד אֵיךְ הִיא לֹא מָצְאָה מָה לֹא בְּסֵדֶר אֶצְלָהּ
אַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה אוֹתָהּ עִם אֵיךְ שֶׁהִיא נִרְאֵית.
אֵין מָקוֹם לְמִי שֶׁאֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת
מָה אֶעֱשֶׂה עִם מִשְׁקְעֵי הַמְּרִירוּת כְּמוֹ חוֹל בִּמְרַק אַרְטִישׁוֹק
יְרוּשַׁלְמִי שֶׁאֵיזֶה רַוָּק הֵכִין וְהֵבִיא לִסְעוּדַת שַׁבָּת
מָה אֶעֱשֶׂה וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי בּוֹדֵדָה הָרַוָּקוּת הַזֹּאת מְמָרֶרֶת אוֹתִי וְחוֹזֶרֶת
