מבוא
הכול החל במקרה. התגליות עליהן תקראו כאן הן, בסופו של דבר ועניין, תוצאה של חיפוש ושל התעמקות. אך ראשיתם של הדברים הייתה מקרית בהחלט. כלומר, אם אתם מאמינים שהכול כתוב מלמעלה - זה עניין אחר, אך למעשה העניינים השתלשלו בדרך אקראית, שגורמת לי להשתאות לא מעטה ככל שאני חושב על כך.
מעולם לא תכננתי לכתוב ספר. או ספרים.
יום אחד ביקש ממני בני למצוא בעבורו סיפורים קצרים בשפה העברית. הופתעתי מאוד, ביודעי שהשפה המועדפת עליו היא שפת תכנות הקרויה ++C, ובכל אופן חיפשתי בין הספרים שלי. משלא מצאתי ספר מתאים בעיני, הצעתי שאכתוב בעצמי סיפור קצר עבורו.
איני זוכר מה גרם לי להציע לכתוב סיפור. הניסיון שלי בכתיבה הסתכם עד אז בכתיבת דואר אלקטרוני ובכתיבת פטנטים ותוכניות עסקיות. זכור לי במעורפל ניסיון כתיבה אחד קצר בשנות העשרים לחיי, שלמיטב זכרוני לא חצה את סף מאה המילים, ומשם למגירה. מילדותי הרביתי לקרוא והייתה לי גישה לספרות ולספרים, אך כקורא ולא ככותב. בליבי הייתי יכול לצטט פסקאות שלמות מתוך ספרים בהם ליהטטו היוצרים ברעיונות ובמילים, אך לא יכולתי לכתוב בעצמי. בכל אופן לא יותר מכפי שיכולתי לנגן או לשחק כדורסל - כתחביב ותו לא.
על כל פנים, לאחר השיחה עם בני מצאתי את עצמי עושה את מה שלא יכולתי לעשות בשנות העשרים לחיי. סיימתי לכתוב סיפור קצר בתוך מספר ימים. היו בו 3 פרקים ו- 1,455 מילים.
אני יודע זאת לא הודות לזיכרון הטוב שאין לי, אלא בשל העובדה ששמרתי גיבוי של כל הגרסאות.
לא היה בסיפור קצר זה כל אזכור או זכר למסרים מוצפנים בתנ"ך, והנושא כלל לא עלה על דעתי בשעה שכתבתי את הסיפור. אולם ישנה עובדה אחת שמפתיעה אותי מאוד: קראתי לסיפור בשם "שישים ושמונה מיליארד". את שאר העובדות והנתונים המופיעים בספר זה תוכלו לבדוק ולאמת בעצמכם, אך לא את העובדה הזו - שכך אכן קראתי לסיפורי, זמן רב בטרם התחלתי לחפש קודים מוצפנים בתנ"ך במסגרת ניסיונותיי להרחיב את הסיפור. אבל זו האמת לאמיתה.
מקור השם "שישים ושמונה מיליארד" היה נעוץ במהתלה קטנה איתה סיימתי את הסיפור הקצר, אשר מבחינתי הייתה שורת המחץ. הסיפור עסק ברובוט אשר שכר בתים דרך סוכנות תיווך. מספר הבתים שהוא שכר הכפיל את עצמו מידי חודש. בחודש הראשון הוא שכר שני בתים, בחודש השני - ארבעה בתים, בשלישי שמונה וכן הלאה. המהתלה הייתה זו: בעל סוכנות התיווך אמר לעצמו שאם העניינים ימשכו בקצב הנוכחי - הוא יוכל להרשות לעצמו לצאת לחופשה בעוד שנתיים. ואז הוא חשב מעט והחליט שאולי לא בעוד שנתיים, אבל בהחלט בעוד שלש שנים.
בכך הסתיים הסיפור. המהתלה הייתה נעוצה בעובדה שבעל סוכנות התיווך לא השכיל להבין כי על פי נוסחה זו, מספר הבתים אותם ישכיר בחודש האחרון לבדו, בתום שלש השנים, יהיה למעלה משישים ושמונה מיליארד בתים. ליתר דיוק - שתיים בחזקת שלושים ושש יחידות דיור, כלומר 68,719,476,736 בתים. קצת מעבר למה שצריך בשביל לחסוך לחופשה. בעצם מעבר למספר כל הבתים וכל הדירות שבכדור הארץ.
כן, זה הומור של חנונים.
אגב, מספר הבתים שבעל סוכנות התיווך אמור היה להשכיר בתום שנתיים, גם הוא מרשים למדי - למעלה משישה עשר מיליון בתים בחודש העשרים וארבעה לבדו.
לאחר שקרא את הסיפור, תגובתו העיקרית של בני הייתה זו: "יפה, אבל הסיפור מסתיים באמצע."
הופתעתי בתחילה, ואז הבנתי למה הוא התכוון. אבל בכך אמור היה העניין להגיע לידי מיצוי, שכן מכאן ועד להחלטה להרחיב את הסיפור הקצר לספר שלם - המרחק רב. מה גרם לי לקבל החלטה שכזו? - איני יודע. הייתי עסוק כתמיד ולא היה לי עודף זמן לכתיבה. אבל החלטתי שהסיפור הקצר יורחב לספר. וכך היה. כתבתי מידי יום ביומו, ושכתבתי והוספתי, וחשבתי וכתבתי, והימים הפכו לשבועות, והשבועות לחודשים, והסיפור הפך לספר בן למעלה מארבעים אלף מילים בעברית.
בשלב כלשהו במהלך הכתיבה, החלטתי להוסיף לספרי את הנושא של מסרים מוצפנים במקרא. בלי להיכנס לפרטים, הרעיון היה ששניים מגיבורי הספר יעסקו בזמנם הפרטי בחיפוש אחר מסרים מוצפנים בתנ"ך. על פי הסיפור, אגב, זה קורה בשנת 2121, בעוד למעלה ממאה שנים. והם מוצאים מסרים כאלו, המשתלבים היטב בסיפור העלילה. בזמן שהרעיון עלה במוחי, היה הספר כבר בן חמישה עשר אלף מילים בקירוב.
יחלוף עוד זמן מה עד אשר אתחיל לגלות את קוד 21 על כל נגזרותיו, ואבין כי שם הספר שבחרתי עוד קודם לכן, שישים ושמונה מיליארד, קשור ישירות לקוד. "שישים ושמונה מיליארד ומשהו", כפי שאני מכנה אותו בספרי, הוא המספר הטמון בלב ליבה של התעלומה, והוא קשור ישירות למספר שתיים בחזקת שלושים ושש, אם כי החישוב הינו מעט מורכב יותר. למען הדיוק, המספר המוצפן בתנ"ך הוא 68,718,821,377, שהם שתיים בחזקת שלושים ושש פחות שתיים בחזקת שבע עשרה פחות שתיים בחזקת תשע עשרה ועוד אחת. המספר הזה הוא כה נדיר, שיש רק עוד מספר אחד מסוגו בכל היקום כולו. מספר זה גם משתייך לקבוצת מספרים המכונים על ידי המתמטיקאים "מספרים מבריקים". מספרים אלו משמשים כיום לאלגוריתמים של הצפנה. האם מספרים מבריקים הם מספרים נדירים? כן. אולם נדירים ככל שיהיו, ישנם אינסוף מספרים מבריקים. אך את זה אי אפשר לומר על המספר המבריק המסוים שרשום כאן - המספר שאני מכנה אותו בקיצור בשם "שישים ושמונה מיליארד ומשהו". זהו מספר ייחודי - כמעט היחיד מסוגו ביקום. אם לדייק - המספר הזה והמספר 21 הם שני המספרים היחידים מסוגם מבין אינסוף המספרים האפשריים. והם, כפי שגיליתי, וכפי שתיווכחו לדעת בהמשך, שזורים זה בזה בתנ"ך בדרכים שהדהימו אותי יותר ויותר ככל שהעמקתי בתגליותיי.
אך אני מקדים את המאוחר.
אם כן, לאחר שעלה במוחי הרעיון הראשוני לשלב בספר את נושא המסרים המוצפנים בתנ"ך, התחלתי בגיבוש העקרונות. באותו שלב לא ציפיתי כלל שאכן אצליח למצוא מסרים שכאלו, אך היו לי רעיונות כלליים. רעיונות המסבירים כיצד לדעתי מסרים שכאלו אמורים היו להיות מוצפנים בתנ"ך אילו מישהו היה טורח לעשות כן. מבחינה ספרותית, חשבתי, די אם אסביר את הרעיונות הכלליים, וארמוז בספרי כי גיבורי הסיפור אכן מצאו מסרים מוצפנים על בסיס רעיונות אלו.
הייתה לי היכרות מוקדמת עם הנושא של חיפוש מילים ומשפטים בתורה בשיטה של דילוגי אותיות - נושא שהחל להתפרסם במאה השתים עשרה או השלש עשרה. כאשר נתקלתי ברעיונות אלו בעבר, חשבתי כי הם משוללי היגיון, ולאו דווקא מהסיבות המקובלות על שוללי השיטה. ידעתי כי רעיונות אלו הגיעו לשיאם במחצית השנייה של המאה העשרים, כאשר המחשבים החלו להיות זמינים לכל. עוד ידעתי שדווקא כאשר השיטה הגיעה לשיא תהילתה, כאשר קבוצת מתמטיקאים בעלי שם תמכה בה, דווקא אז הגיעה הנפילה. קבוצה נוספת של מתמטיקאים שבה והתעמקה בנושא, וטענה כי הדברים אינם נכונים אחר הכול. התומכים בשיטה והמתנגדים לה עסקו בחישובים סטטיסטים מורכבים כדי להוכיח או לשלול את טענותיהם, אך אני סברתי כי מעבר לפרטים המתמטיים ישנה בעיה בסיסית יותר. הבעיה העיקרית, בעיני לפחות, הייתה נעוצה בעובדה שאין כל היגיון באופן בו מנוסחת השיטה. אם מישהו היה רוצה להצפין מסרים בתנ"ך, חשבתי, הוא היה עושה זאת אחרת.
וכך ניסחתי בספרי את הרעיונות שהיו לי לגבי האופן בו מסרים אמורים להיות מוצפנים בתנ"ך - אם אכן ישנם מסרים כאלו. חיפשתי מעט ראיות תומכות לכך בטקסט התנכי. עשיתי זאת אך ורק כדי להגביר את המתח האמנותי שבספר. כאמור, לא היו לי ציפיות גדולות מידי לגבי מה שאני עשוי למצוא. קיוויתי שאוכל להשליך פירורים לקורא, ולתת לדמיונו להשלים את השאר. זוהי, אחר הכול, ספרות במיטבה. פיקציה. ועדיין, בסתר ליבי קיוויתי שאמצא דבר מה מעניין.
מה שקרה אחר כך הפתיע אותי. וההפתעה התחלפה בתימהון, שהלך וגבר מיום ליום, ומשבוע לשבוע, ומחודש לחודש, כאשר מצאתי עוד ועוד מבנים מתמטיים מדהימים, המתרכזים בסיפור הבריאה ובסיפור המבול, ומשם מתרחבים לספר בראשית כולו ואף לתנ"ך כולו.
וכך, במקביל להתפתחות העלילה והגיבורים בספרי, התפתחו גם התגליות אשר מצאתי בתנ"ך, והן נשזרו בעלילת הספר.
מה שתקראו עתה הינו הצגה תכליתית של אותן התגליות, בצורה מבנית, סדורה ועניינית, וללא התוספות הספרותיות - האמנותיות. החלטתי לכתוב ולפרסם את הדברים בנפרד, עוד בטרם פורסם הספר המקורי שכתבתי, הרומן, כי אני סבור שהתגליות המוצגות כאן הן מעניינות וחשובות. בנוסף - החלטתי להוסיף כנספח את אותם החלקים ברומן שכתבתי אשר עוסקים ישירות בנושא זה, שכן הם כוללים פרטים כאלו ואחרים השייכים לשולי הדברים - כאלו שלא רציתי לכלול בעיקרי הדברים המוצגים בספר זה - אך גם לא רציתי להשמיט לגמרי.
הפרק הראשון להלן מציג, בקיצור נמרץ מאוד, את הרקע ואת הגישות שהיו נהוגות עד כה בחיפוש אחר מסרים חבויים בתנ"ך. החל מהפרק השני אציג את הרעיונות ואת העקרונות אותם הגדרתי בבואי לחפש מסרים מוצפנים בתנ"ך, ובהמשך את המבנים המוצפנים אשר חיפשתי ומצאתי.
אינני מנסה לקבוע כי הדברים אותם אציג בספר זה הם מעשה ידי אלוהים, או דבר מה שנעשה על ידי ישויות חוץ - ארציות, או פרי עמלם של גאונים שהקדימו את זמנם באלפי שנים, או תרומתם של אנשים אשר הגיעו מן העתיד, או כל דבר אחר. אני מתמקד בהצגת הנתונים, ומותיר לקוראים את כל השאר.
כל מה שאני אומר הוא הדבר הבא:
בספר זה ייחשף בפניכם הסוד הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
