לכל אחד יש מישהו מיוחד. לפעמים יש שניים או שלושה או אפילו ארבעה. הם באים מדורות שונים. הם חוצים אוקיינוסים של זמן ומרחבי שמים אין קץ כדי לשוב ולהיות אתכם. הם באים מהעבר האחר, מהשמים. הם נראים שונים, אבל לבכם יודע אותם. לבכם אחז אותם בזרועות כמו שלכם במדבריות שטופי ירח במצרים או בערבות העתיקות של מונגוליה. יחד רכבתם בקרבות, תחת פיקודם של מצביאים נשכחים, יחד חייתם במערות קדמוניות שנקברו בחול. אתם מחוברים יחד דרך הנצח, ולעולם לא תהיו לבד.
ראשכם עלול להתערב: "אני לא מכיר אותך." הלב שלכם יודע.
הוא אוחז בידך בפעם הראשונה, וזיכרון המגע חולף על פני מרחבי הזמן ושולח זרם כמו חשמלי דרך כל אטום של הווייתך. היא מביטה בעיניך, ואתה רואה נשמה תאומה שליוותה אותך במשך הדורות. קיבתך מתהפכת. העור על זרועותיך סומר. רק הרגע הזה קיים וכל השאר אינו חשוב עוד.
הוא אולי לא יזהה אותך, אף שנפגשתם שוב סוף סוף, אף שאת מזהה אותו. את יכולה לחוש בחיבור. את רואה את האפשרות, את העתיד, אבל הוא לא רואה. פחדיו, מחשבותיו, בעיותיו ממסכות את עיני לבו. אין הוא מניח לך לעזור לו לגלול את המסך. את מבכה ומתאבלת, והוא ממשיך בדרכו. הגורל עלול להיות כה שברירי.
כאשר שניכם מזהים זה את זה, אין הר געש שיכול להתפרץ בתשוקה גדולה מזו. האנרגיה המשתחררת היא עצומה.
הנשמות יכולות לזהות זו את זו באחת. תחושה פתאומית עולה, שאת מכירה את האדם החדש הזה בעומק שאותו לא יכלה התודעה המודעת להכיר, בעומקים השמורים, בדרך כלל, לבני המשפחה הקרובים ביותר. או אפילו עמוק מכך. מופיעה ידיעה אינטואיטיבית של מה נכון לומר ואיך הוא יגיב. עולה תחושה של ביטחון ואמון גדול יותר מכפי שניתן לרכוש ביום אחד, בשבוע אחד או בחודש אחד.
זיהוי הנשמה יכול להיות עדין ואיטי. הפצעתה של מודעות, כאשר נגלל המסך בעדינות. לא כולם מוכנים לראות זאת מיד. כוחות התזמון עובדים כאן, ונדרשת סבלנות מצד זה המזהה ראשון.
תוכלו להתעורר לנוכחות נשמתכם התאומה בזכות מבט, חלום, זיכרון, תחושה. אולי יעיר אתכם מגע ידיה או נשיקת שפתיה. ונשמתכם תחזור לחיים באחת.
המגע המעורר יכול להיות מגע של ילד, של הורה, של אח או אחות, של חבר אמיתי. אולי זהו אהובכם, שב דרך מאות השנים, כדי לנשקכם שוב ולהזכיר לכם שאתם תמיד יחד, עד קץ הדורות.
