פרק 1
בדיוק באותה שעה כל יום, אנחנו עדים לדבר היפה ביותר שהטבע יכול להציע, רגע, רגע אחד בלבד, לפני שהוא נעלם אל תוך תרדמה עמוקה של לילה אינסופי. אי שם בתוך הים, נותרה שארית אחרונה של הילה לבנה, והם כולם יעצרו כמה רגעים אחרונים לפני שהיא נעלמת, אל עבר מקום שנבנה על פניי חלומות. הם יביטו, וימשיכו ללכת, אבל תמיד יהיה אדם אחד,
אדם אחד שישאר שם...
וימשיך להביט.
היה אפשר לראות זאת בכל מקום: הסלונים המפוארים, המספרות, המסעדות, הברים, הרכבת התחתית, דוכני העיתונים ושלטי החוצות. לכל מקום שבו העיניים יכלו להביט היה אפשר לראות זאת היטב, המקום המרהיב ביותר עלי אדמות, שנראה ונלקח היישר מתוך חלום, מלון הרוז גולד בפריז.
רשימת המוזמנים הזוהרת כללה בתוכה חוגים שונים של אישים בעלי השפעה; פוליטיקאים, טייקונים, מפיקים, שחקנים, אמנים, כל שם מוכר שאפשר לחשוב עליו, היה שם! השמועות מספרות על להקת הבלט המפורסמת בעולם ״פבלובה״ שהחמיצה את אירוע הזהב של חמישים השנים להיווסדה, רק כדי להיות נוכחת בפתיחה החגיגית של מלון הרוז גולד. איל הנדלן, ג'יי ג'יי לוי נצפה עוזב את שיט ״המערבונים״ המפורסם במטוס הפרטי שלו, רק עשרים דקות לפני הסיום וזאת בכדי לנכוח ״בגרנד אופנינג״ של מלון הרוז גולד.
נאמר שהשערים המוזהבים של מלון הרוז גולד, הובאו מארמון פונטנבלו שבצרפת. השמועה אומרת שהמחיר שהוצע עבורו היה כה מופרז, שהיה צורך בהוצאה מיוחדת של צ'ק ישירות ״מבנק צרפת״.
בתוך המלון הרצפות היו עשויות משיש איטלקי מוזהב, כה מבריקות ונוצצות, במראה של שלמות, אלגנטיות ויוקרה. בחוץ המזרקות בעבעו כאמבטיית קצף ורודה, עשרות אנשים הביטו במחזה המרהיב, מושיטים את כוסותיהם לתוכה. נאמר שכמות השמפניה שהמזרקות הכילו הייתה כה עצומה, שהיא הצליחה לרוקן את כל צרפת משמפניה ורודה! מכל עבר נשמעו נקישות נלהבות של כוסות ״לחיי הרוז גולד!״ צעק ההמון.
שפתיים אדומות הביעו את העונג הגלום ביצירת מופת של אפריטיף קוויאר ורוד שהוכן במיוחד עבור המלון. ריחות של קקאו נישאו באוויר, פרלינים מסודרים לשלמות מיקרוסקופית הוצגו לראוות ההמונים. הנאספים הסבו את ראשם לשמיעת ההכרזה החגיגית, סרט זהב נפרס לכל עבר כשניתן לנשיא וגבירתו היפה את הכבוד הראוי בפתיחת המלון. שובלי שמלות ארוכות התנופפו באוויר כשהמתאספים נהרו פנימה בהמוניהם. מכל עבר נפרסו סידורי פרחים של ורדים, פסלי שיש של אלים יוונים, ניחוחות של בשמים רעננים אפפו את האוויר. תקרות הפרסקו עוטרו בנברשות בדולח של ״באקרה״ על הרצפות השתרעו שטיחים נדירים תוצרת צרפת, ואילו הקירות התפארו בזרמי אומנות שונים:
רוקוקו, סוריאליזם, ואמנות עכשווית. עיצוב המלון היה לאיגוד מוקפד של שפע, דיוק, חזון ומעל הכל שאפתנות! פיסה של שלמות ביקום שתצליח להתעלות מעל כולם, ומהווה לייצוג המושלם עבור כל הללו שחפצו לראות את עושרם משתקף סביבם. משני צידיו של המלון התייצבו שדרות הרוז גולד המפורסמות, אשר איגדו בתוכם את מיטב החנויות והמעצבים. לכל אורך השדרות התנוססו עצי פריחת הדובדבן, מתוכם נראו ניצנים של פרחים ורודים, עול משקלם הכבד של יופיים נישא מטה, כמעט ונוגעים באדמה. בקצה השדרה, על פני הכיכר הראשית, התנוסס בניצחון שעון גדול ומפואר למראה אך שלא כמו כל השעונים, שעון הרוז גולד לא עבד, המחוגים הצביעו על שעה אחת בלבד וזאת על השעה שבו המלון נפתח, כחלק מהצהרת הכוונות בו דוגל המלון: ״הזמן נעצר מלכת במלון הרוז גולד.״
