איך לכתוב עבודה סמינריונית

מבוא

מטרת הכתיבה המדעית היא לתווך ידע מדעי בצורה שיטתית. יש כמה סוגי פרסומים הנכללים בכתיבה מדעית, כשהדוגמאות הבולטות ביותר הן ספרי יעץ (handbooks) ומאמרים. במהלך הלימודים לתואר ראשון ושני, מרבית הסטודנטים נדרשים לעבור לפחות קורס סמינריון אחד. במהלך הסמינריון, על הסטודנטים להטמיע את הנושא שלמדו ולהפגין בו שליטה על ידי כתיבה של עבודה סמינריונית על פי כללי הכתיבה המדעית.

לכתיבה מדעית טובה יש כמה היבטים. ראשית, היא דרושה כדי לקבל ציון טוב בקורס הסמינריון שלכם. העבודה הסמינריונית נועדה למעשה להוות אימון בכתיבה מדעית. בהמשך, העבודה הסמינריונית מהווה כרטיס כניסה. מרצה שהסטודנט שלו עשה עבודה סמינריונית טובה, ישמח לקבל את הסטודנט לתואר שני, או לכתוב לו המלצה חמה לקבלה לעבודה או לתואר מתקדם. עבודה סמינריונית מראה על הכישורים הדרושים לצרכים האלה הרבה יותר מציוני מבחנים. הכישורים שהסטודנטים מפתחים במהלך כתיבת העבודה הסמינריונית ישמשו אותם בהמשך החיים, אם בסקר ספרות בנושא חדש, אם בכתיבת דוחות, ובוודאי עבור מי שימשיך באקדמיה לכתיבת תזה ומאמרים.

אני עוסק בהוראה בתיכון ובאקדמיה למעלה מעשרים שנה. בעבר לימדתי בטכניון ובבית ספר תיכון. היום אני מרצה במכללה להנדסה על שם סמי שמעון, במקביל לריכוז אקדמי של גרעין פיזיקה מחקרית במשרד החינוך. כמובן שכדי להגיע למעמד הזה הייתי צריך לעבור כמה משוכות, כגון תואר ראשון, תואר שני, דוקטורט ועוד תואר ראשון בהוראה. במהלך השנים לא רק שכתבתי ופרסמתי עבודות ומאמרים, אלא גם הנחתי תלמידים וסטודנטים בכתיבה.

תוך כדי כתיבה והנחיית מחקרים וכתיבת עבודות מחקר, אם בתיכון, כחלק מלימודי תואר ראשון או בתואר השני, שמתי לב שהחלק הקשה ביותר במחקר מדעי הוא הכתיבה. במהלך השנים, בנוסף לניסיון שצברתי תוך כדי עבודה, השתתפתי בקורסים וסדנאות לכתיבה. כשאשתי החליטה ללמוד לתואר ראשון, ליוויתי אותה והדרכתי אותה בכתיבת העבודות. הליווי וההדרכה היו מבחינתה יקרים מפז, בעיקר בשלב כתיבת העבודה הסמינריונית.

לאחר ההתנסות הזו הגעתי למסקנה שחבל להתנסות בכל הקושי בלימוד הכתיבה תוך כדי ניסוי וטעייה, אם אפשר ללמוד מניסיונם של אחרים. לו היו לי הכלים שיש ברשותי עכשיו לכתיבה מדעית, היה נחסך ממני קושי רב. לכן החלטתי להכין את הקורס הזה שיאפשר לכם ללמוד טכניקה מסודרת לכתיבת העבודה הסמינריונית בצורה הטובה והיעילה ביותר. כדי לייעל את הקורס הכנתי חוברת עבודה, כאשר כל שלב בכתיבה הוא תרגיל בחוברת. בנוסף, הכנתי את החומר גם כקטעי וידאו, כך שמי שמתקשה בלמידה מקריאה יוכל לצפות ולהאזין. בסוף כל פרק הכנתי משימות לתרגול עצמי. כך ניתן לוודא למידה יעילה. התרגול נעשה ברובו על ידי כתיבת העבודה שלכם. המטרה היא לסיים את הקורס עם עבודה סמינריונית כתובה, עם ציון שואף למאה. חשוב להדגיש ולדעת מראש, שגם בעבודה יעילה ושוטפת, כתיבת עבודה עורכת לפחות כ־30 שעות. אני כאן בשבילכם כדי לעשות את השעות האלה פוריות ככל האפשר. אני זמין דרך אתר הקורס לשאלות, ביקורת והצעות.

קיימים כמה סוגים של עבודות סמינריוניות. הסוג הפשוט ביותר הוא עבודה שכוללת אך ורק סקר ספרות. עבודה כזו מתפרשת בדרך כלל על פני סמסטר אחד, וכוללת סקר ספרות כתוב ומצגת בסוף העבודה. הסוג השני מכיל בנוסף לסקר הספרות והמצגת גם מחקר קצר הכולל איסוף נתונים, ניתוח, הצגת תוצאות ומסקנות. עבודה כזו בדרך כלל מתפרשת על פני שני סמסטרים. בשני סוגי העבודות הסמינריוניות, החלק המשמעותי והקשה בכתיבה הוא סקר הספרות, אשר נכלל בפרק המבוא. לפיכך, למעט פרק "בניית הסיפור", שלבי העבודה והכתיבה זהים.

שלבי הכתיבה

בסקירה מהירה של הכותרות שלהלן, אפשר לראות שהכתיבה עצמה היא רק השלב השישי של תהליך הכתיבה. חמשת השלבים שלפני תחילת הכתיבה הם השלבים החשובים ביותר בכתיבה. שאיפה לשלמות בשלבים האלה תעשה את הכתיבה קלה, שוטפת ואיכותית. חשוב להבין שלמרות שיש סדר בשלבים, יש גם מעגליות. בכל שלב ניתן להגיע למצב שמחזיר אותך חזרה לאחד השלבים הקודמים, לשיפור או להשלמה.

1. נושא

כדי לכתוב עבודה צריך נושא לכתיבה. הנושא יכול להיות מוכתב על ידי מרצה הקורס או נתון לבחירה. כשבוחרים נושא, ניתן לבחור נושא בתחום שבו שולטים היטב, או לבחור בנושא מאתגר בתחום בלתי מוכר. נושא יכול להיות כללי או מאוד ספציפי. פעמים רבות, בעקבות סקר הספרות וארגון הידע, נרצה לחזור לנושא ולשנות אותו מעט, לדייק אותו, להרחיב או לצמצם. בקורס הזה אני מניח שכבר יש לך נושא, ואם לא, אפשר לבחור נושא אפילו מתוך הנושאים שנידונים בחדשות, כגון "יעילות השימוש במסכות למניעת התפשטות מגיפות".

2. סקר ספרות

גם אם יש לך מומחיות בנושא, תמיד יש צורך בסקר ספרות. לפעמים סקר הספרות לא מחדש דבר. במקרה כזה, אפשר לומר, שהוא מחזק את הידוע. לפעמים ניגשים לנושא בלי שום ידע ראשוני, וכל הידע נבנה מתוך סקר הספרות. בכל מקרה, לא ניתן לדלג על סקר הספרות. כתיבה מדעית חייבת להכיל הפניות לפרסומים קיימים בתחום.

בפרק זה נלמד מהם מקורות הספרות, אילו הם מקורות הספרות הרצויים והאמינים לצורך כתיבה מדעית, איך מוצאים מקורות ספרות ואיך לסנן אותם. חשוב לעשות כבר את שלב הסינון יחד עם הפרק הבא, ארגון הידע.

3. ארגון הידע

בפרק הזה נלמד איך לארגן את הידע מתוך הספרות, וגם את זה הקיים עוד קודם. ארגון הידע מהווה גם שלב למידה כאשר הנושא שבחרת חדש לך. סטודנטים רבים שלימדתי משתמשים בהמשך במה שלמדו בפרק זה כאסטרטגיית למידה. ארגון הידע יעזור לזהות ידע חסר (שמחזיר לסקר הספרות), ולסדר אותו על־מנת לתווך את הידע בהמשך. לתווך את הידע זה בעצם לבנות סיפור, שהוא למעשה הפרק הבא.

4. בניית הסיפור

סיפור טוב הוא מרתק. הוא מכיל תעלומה, קונפליקט, ולבסוף יש פתרון אלגנטי. גם עבודה מדעית היא סיפור. אם כותבים אותה בצורה טובה, היא יכולה להיות קריאה, מהנה ומרתקת. בפרק הזה נלמד איך לארגן את הידע בצורה של סיפור טוב. אי־אפשר להמשיך לשלב הכתיבה לפני שיש לנו סיפור טוב ביד.

5. ראשי פרקים

בפרק הזה אנו מתחילים את הכתיבה עצמה. ראשי הפרקים הם העברה של הסיפור לכתב. ראשי הפרקים ישמשו למעשה כפיגומים לכתיבה הטכנית של העבודה.

6. כתיבה טכנית

בתחילת הפרק הזה כל מה שיש זה דף או כמה דפים עם רשימה. בסוף הפרק תהיה עבודה כתובה. עיקר הפרק הוא התת־פרק "מבנה פסקה". בכתיבה הטכנית יש גם נושאים טכנים שאינם קשורים ישירות לכתיבה, אלא לעבודה עם מעבד תמלילים. כדי לשמור על שטף הקורס הפרדתי את הקורס "טכניקות בוורד לכתיבה אקדמית" לקורס חינמי נפרד, והכנסתי קישורים לקורס עבור מי שצריך ללמוד גם את העבודה הטכנית עם מעבד התמלילים.

6.1. מבנה פסקה

בפרק זה נלמד איך לכתוב פסקה. איך לקשר כל פסקה לפסקה שבאה לפניה ולפסקה שבאה אחריה. אומנם הנושא הזה נלמד לכאורה בבית הספר, אך הניסיון מראה שמרבית הסטודנטים מגיעים ללימודי תואר ראשון ללא יכולת מספקת בנושא הזה. בפרק זה נלמד איך לכתוב פסקה. ברגע שהפסקאות כתובות, העבודה כבר נראית כמו עבודה. ניתן לשלב את הטבלאות והגרפים כבר במהלך כתיבת הפסקאות. אפשר גם לשלב את ההפניות מייד תוך כדי כתיבה. עם זאת, יש מי שמעדיפים לכתוב בצורה קולחת, ולאחר מכן להוסיף את הפרטים הנוספים. כדי לשמור על הרצף, נושא שילוב הגרפים והטבלאות ונושא מיקום ההפניות מופיעים כתתי־פרקים נפרדים. בהחלט ניתן ללמוד את שלושת הפרקים הללו יחד, ואז לבצע את כל המשימות יחדיו או לחוד, על פי העדפה אישית.

6.2. טבלאות ואיורים

בכתיבה מדעית, לעיתים קרובות יש צורך להציג נתונים. שתי דרכים מקובלות להצגת נתונים הן טבלאות וגרפים. בנוסף, ייתכן שנרצה להכניס תמונות להמחשה. תמונות וגרפים נקראים "איורים". נלמד לבחור את צורת ההצגה המתאימה, אילו פרמטרים להציג, מה צריך להופיע בכיתובים וכיצד להתייחס לטבלאות ולאיורים מתוך הטקסט.

6.3. הפניות

בכתיבה מדעית יש להתייחס לידע הקיים, אם בסקר הספרות ואם בדיון. כל התייחסות לעבודה קודמת דורשת הפניה, הקרויה גם רפרנס. נלמד איפה ואיך לשלב את ההפניות.

7. סקירה

סקירה היא חלק בלתי נפרד מהכתיבה. הטבע האנושי הוא שהאדם אינו רואה את הטעויות שהוא עצמו עושה (כן, זה כולל גם אותי). מצד שני, בני האדם מצטיינים בגילוי טעויות של אחרים. אומנם לפני שמעבירים עבודה לבדיקה של מישהו אחר רצוי לעבור עליה בעצמכם, אבל בכל מקרה רצוי לתת גם למישהו אחר לעבור על העבודה שלכם. בפרק הזה נלמד איך לעשות סקירה שיטתית של העבודה למציאת טעויות ולשיפור העבודה. את הסקירה אפשר לבצע על העבודה שלכם או על עבודה של מישהו אחר, שלחילופין יסקור את העבודה שלכם. כמו כן, רצוי לנוח מהעבודה ליומיים שלושה לפני שניגשים אליה מחדש, ואז קל יותר להתייחס אליה באופן רענן ומחודש ו"לצוד" טעויות שפספסנו קודם.

הכתיבה, למרות איך שהיא מוצגת כאן, אינה לינארית. פעמים רבות במהלך הכתיבה צריך לחזור צעד או כמה צעדים אחורה. לדוגמה, בכתיבה של פסקה אפשר לשים לב שחסרה הפניה למקור, וצריך לחזור לסקירת הספרות כדי למצוא מקור מתאים. לפעמים שמים לב לבד או בסקירה שחסר פירוט לנושא מסוים, ויש להוסיף עוד תתי־ראשי פרקים וכן הלאה. ככול שכותבים יותר כך משפרים את מיומנויות הכתיבה, ויש פחות חזרות כאלה, אבל חזרות תמיד קיימות. מכר שלי אמר פעם שהוא לא משחרר מסמך לפני שיש לפחות 14 סבבים של סקירה, תיקונים והערות. לא כל אחד יכול להרשות לעצמו 14 סבבים, אבל סבב אחד לפחות הוא חיוני, ושלושה הם בגדר הסביר.

שאלות הבנה ומשימות

למה החלק החשוב של הכתיבה מגיע לפני הכתיבה עצמה?

למה נדרשת סקירה?

מעבר לראשי פרקים שמופיעים ככותרות, לפני כתיבת המסמך הזה, לכל פסקה היתה "כותרת" או "ראש פרק", מילה עד 3 מילים, שמציינות את הרעיון העיקרי של הפסקה. יש להתאים את הכותרות לפסקאות שאין להן כותרת. הכותרות הן: מעגליות, אני כאן בשבילכם, למה זה חשוב, מה זו עבודה סמינריונית, מה זה כתיבה מדעית, איך הגעתי לתחום, מי אני.

יש לכם נושא לכתיבה? הנושא שלי _________________

זה הזמן לעבור לשיעור הבא.