קורונע - להפוך משבר להזדמנות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
קורונע - להפוך משבר להזדמנות
הוספה למועדפים

קורונע - להפוך משבר להזדמנות

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

עדן ביבס, בן 26. מגשים חלומות סדרתי, יזם, מרצה,
ובעלים של שני עסקים מצליחים בתחום הכושר.
"קורונע" הוא ספרו הראשון (אבל בטוח לא האחרון).

תקציר

מה ההבדל בין סיפוק להנאה?
מזל הוא עניין של מזל, או שיש לנו דרך להשפיע עליו?
מה הסוד למשמעת עצמית ש-95 אחוז מהאנשים מפספסים?

שנת 2020 היא השנה שבה מגפת הקורונה פרצה ברחבי העולם ויצרה אנדרלמוסיה כלכלית, חברתית ונפשית. עדן ביבס, בחור צעיר ושאפתן, דווקא הבחין בתקופה זו בהזדמנויות רבות,
שהובילו אותו להפוך את המשבר למקפצה בכל תחום בחייו.

הוא שיתף בפייסבוק את התהליך שעבר ואת תובנותיו דרך חוויות אישיות, ומאות רבות של קוראים עקבו אחריהן בשקיקה ודיווחו על שינוי משמעותי בחייהם בעקבות זאת.
עתה, הקטעים שכתב במהלך המסע מוגשים בהרחבה לקהל הרחב.

האני מאמין שלו הוא שכל משבר או קושי בחיינו הוא בעצם הזדמנות מעניינת,
והוא מבטא זאת בכל פרק באופן מעורר השראה ועם קריצה של הומור.

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, תיאר אותו כך:
"עדן ביבס הוא בחור צעיר ומוכשר שבדרכו הבטוחה, הנחושה ומעוררת ההשראה סוחף אחריו אלפים רבים של אנשים מכל הגילאים ומוכיח כי בכל גיל וזמן, ניתן לעשות שינוי בחיים, להתקדם ולהגשים חלומות".

עדן ביבס, בן 26. מגשים חלומות סדרתי, יזם, מרצה,
ובעלים של שני עסקים מצליחים בתחום הכושר.
"קורונע" הוא ספרו הראשון (אבל בטוח לא האחרון).

פרק ראשון

#יום22
לנצח את הפחד

הוא שם. בין אם נרצה ובין אם לא. לא תמיד אנחנו מבחינים בו, לא תמיד אנחנו ערים אליו לגמרי, אבל הוא מלווה אותנו בכל יום בחיים. הפחד, שכולל גם חששות, לבטים ואי ודאות, הוא זה שמונע מאיתנו לממש את השאיפות שלנו, ובמקרי קיצון - מונע מלכתחילה את היכולת לשאוף.

התקופה הזאת מלאה בפחדים. פחדים כלכליים. פחדים קיומיים. אי ודאות תמידית. חששות ולבטים. אבל לא רציתי לבאס ולהפחיד כי את זה התקשורת יודעת לעשות עבורנו 24/7.

אני רוצה לספר לכם סיפור שקראתי לפני כמה שנים בזמן שמירה בצבא, ששינה לחלוטין את הדרך שבה אני מתייחס לפחד. היה הייתה (חייב התחלה דרמטית) מדריכת טיולים. היא נהגה לטייל לבדה לעתים קרובות, לבחון מסלולים ולמצוא מקומות חדשים שאותם יכלה להעביר בהנאה למטיילים.

יום אחד, המדריכה מצאה את עצמה במקום לא מוכר ובלי סוללה בנייד. השעה הייתה כבר שבע בערב, והתחיל להחשיך. לאחר כמה שעות של ניסיונות התמצאות, היא הבינה שתיאלץ לבלות את הלילה לבד בחושך ולהמשיך למחרת. אבל לא משנה כמה המציאות גרועה, היא תמיד יכולה להיות גרועה יותר...

המדריכה החליקה ונפלה מצוק גבוה. טוב, כמעט נפלה. היא הצליחה להיאחז בידיים ולהישען על אבן גדולה. היא לא ראתה מה יש למטה, לכן אחזה בכל כוחה ונשענה עם כל מה שהיה לה. בדרך נס היא הצליחה להישאר תלויה כך עד שעלה הבוקר. היא היתה רעבה, בודדה, מותשת...

כשעלה האור היא הסתכלה למטה וראתה שמתחתיה יש משטח שניתן לעמוד עליו - במרחק חמישה-עשר סנטימטרים בלבד! היא הרגישה תסכול ואפילו כעסה על עצמה שהשקיעה את כל המאמצים העילאיים האלה, כשהייתה מרחק קצר כל כך ממשטח בטוח.

לרוב, גובהו של הפחד הוא חמישה-עשר סנטימטרים בלבד. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים את זה עד שאנחנו מחליטים להתעמת איתו.

היום, שש שנים אחרי שקראתי את הסיפור, אני יכול לומר שהשתמשתי באמרה הזאת עשרות פעמים כשהרגשתי פחד, חשש, או אי נעימות. בתשעים ושמונה אחוז מהמקרים - זה היה נכון. ברגע שהעזתי לקפוץ, גיליתי שהנחיתה הרבה יותר רכה משחשבתי. ויותר מזה: המחיר שאתם משלמים על העימות עם הפחד, הוא לרוב הרבה יותר מוצלח מהמחיר שאתם משלמים לאחר מכן - כשהזמן עובר ואתם כועסים על עצמכם, או סתם מאוכזבים שלא עשיתם את זה...

לכן, בפעם הבאה שאתם חשים פחד, קודם כל זכרו שזה טבעי. הפחד הוא מנגנון הגנה שקיים בנו מאז ומעולם. ההבדל הוא שבעבר הוא באמת הגן עלינו. והיום, ברוב המקרים, הוא מונע מאיתנו לעשות דברים שיקדמו אותנו. אנו חשים פחד כלפי דברים שלא באמת מסכנים את הקיום שלנו, אלא בעיקר מסכנים את הערך העצמי שלנו בעיני עצמנו, ואת הדרך בה אנו חושבים שאנשים יתפסו אותנו. מצד שני, עשיית הדברים האלו עשויה להביא איתה גם הצלחה והתקדמות. זכרו שהדבר שאתם מפחדים ממנו הוא כנראה מה שנכון לכם לעשות בטווח הארוך. ושברוב המקרים אין לפחד אחיזה אמיתית במציאות, אלא בעיקר בראשכם.


אל תתנו לפחד ממה שיכול לקרות לגרום לכך ששום דבר לא קורה

עדן ביבס, בן 26. מגשים חלומות סדרתי, יזם, מרצה,
ובעלים של שני עסקים מצליחים בתחום הכושר.
"קורונע" הוא ספרו הראשון (אבל בטוח לא האחרון).

עוד על הספר

קורונע - להפוך משבר להזדמנות עדן ביבס

#יום22
לנצח את הפחד

הוא שם. בין אם נרצה ובין אם לא. לא תמיד אנחנו מבחינים בו, לא תמיד אנחנו ערים אליו לגמרי, אבל הוא מלווה אותנו בכל יום בחיים. הפחד, שכולל גם חששות, לבטים ואי ודאות, הוא זה שמונע מאיתנו לממש את השאיפות שלנו, ובמקרי קיצון - מונע מלכתחילה את היכולת לשאוף.

התקופה הזאת מלאה בפחדים. פחדים כלכליים. פחדים קיומיים. אי ודאות תמידית. חששות ולבטים. אבל לא רציתי לבאס ולהפחיד כי את זה התקשורת יודעת לעשות עבורנו 24/7.

אני רוצה לספר לכם סיפור שקראתי לפני כמה שנים בזמן שמירה בצבא, ששינה לחלוטין את הדרך שבה אני מתייחס לפחד. היה הייתה (חייב התחלה דרמטית) מדריכת טיולים. היא נהגה לטייל לבדה לעתים קרובות, לבחון מסלולים ולמצוא מקומות חדשים שאותם יכלה להעביר בהנאה למטיילים.

יום אחד, המדריכה מצאה את עצמה במקום לא מוכר ובלי סוללה בנייד. השעה הייתה כבר שבע בערב, והתחיל להחשיך. לאחר כמה שעות של ניסיונות התמצאות, היא הבינה שתיאלץ לבלות את הלילה לבד בחושך ולהמשיך למחרת. אבל לא משנה כמה המציאות גרועה, היא תמיד יכולה להיות גרועה יותר...

המדריכה החליקה ונפלה מצוק גבוה. טוב, כמעט נפלה. היא הצליחה להיאחז בידיים ולהישען על אבן גדולה. היא לא ראתה מה יש למטה, לכן אחזה בכל כוחה ונשענה עם כל מה שהיה לה. בדרך נס היא הצליחה להישאר תלויה כך עד שעלה הבוקר. היא היתה רעבה, בודדה, מותשת...

כשעלה האור היא הסתכלה למטה וראתה שמתחתיה יש משטח שניתן לעמוד עליו - במרחק חמישה-עשר סנטימטרים בלבד! היא הרגישה תסכול ואפילו כעסה על עצמה שהשקיעה את כל המאמצים העילאיים האלה, כשהייתה מרחק קצר כל כך ממשטח בטוח.

לרוב, גובהו של הפחד הוא חמישה-עשר סנטימטרים בלבד. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים את זה עד שאנחנו מחליטים להתעמת איתו.

היום, שש שנים אחרי שקראתי את הסיפור, אני יכול לומר שהשתמשתי באמרה הזאת עשרות פעמים כשהרגשתי פחד, חשש, או אי נעימות. בתשעים ושמונה אחוז מהמקרים - זה היה נכון. ברגע שהעזתי לקפוץ, גיליתי שהנחיתה הרבה יותר רכה משחשבתי. ויותר מזה: המחיר שאתם משלמים על העימות עם הפחד, הוא לרוב הרבה יותר מוצלח מהמחיר שאתם משלמים לאחר מכן - כשהזמן עובר ואתם כועסים על עצמכם, או סתם מאוכזבים שלא עשיתם את זה...

לכן, בפעם הבאה שאתם חשים פחד, קודם כל זכרו שזה טבעי. הפחד הוא מנגנון הגנה שקיים בנו מאז ומעולם. ההבדל הוא שבעבר הוא באמת הגן עלינו. והיום, ברוב המקרים, הוא מונע מאיתנו לעשות דברים שיקדמו אותנו. אנו חשים פחד כלפי דברים שלא באמת מסכנים את הקיום שלנו, אלא בעיקר מסכנים את הערך העצמי שלנו בעיני עצמנו, ואת הדרך בה אנו חושבים שאנשים יתפסו אותנו. מצד שני, עשיית הדברים האלו עשויה להביא איתה גם הצלחה והתקדמות. זכרו שהדבר שאתם מפחדים ממנו הוא כנראה מה שנכון לכם לעשות בטווח הארוך. ושברוב המקרים אין לפחד אחיזה אמיתית במציאות, אלא בעיקר בראשכם.


אל תתנו לפחד ממה שיכול לקרות לגרום לכך ששום דבר לא קורה