התליינים מהאדס 2 - לב שבוי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
התליינים מהאדס 2 - לב שבוי
מכר
אלפי
עותקים
התליינים מהאדס 2 - לב שבוי
הוספה למועדפים
מכר
אלפי
עותקים

התליינים מהאדס 2 - לב שבוי

4.2 כוכבים (60 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

טילי קול נולדה בעיירה קטנה בצפון־מזרח אנגליה. היא גדלה בחווה עם אימה האנגליה, אביה הסקוטי, אחותה הגדולה והמון בעלי חיים שהמשפחה אספה לביתה. ברגע שיכלה לעשות זאת, טילי עזבה את שורשיה הכפריים לטובת האורות הנוצצים של העיר הגדולה.
אחרי סיום לימודיה באוניברסיטת ניוקאסל נדדה טילי עם בעלה, שחקן רוגבי מקצועי, ברחבי העולם במשך עשור. טילי עבדה כמורה בתיכון במשך שבע שנים.
טילי מתגוררת כיום בקלגרי, קנדה, שם היא יכולה סוף־סוף לשבת ולכתוב (בלי האיום שבעלה יועבר למקום אחר), ולהשליך את עצמה אל תוך עולמות פנטזיה ואל תוך המוחות המופלאים של דמויותיה.
טילי כותבת רומנטיקה עכשווית, רומנטיקה אפלה וספרים לנוער בוגר ולמבוגרים צעירים, וחולקת בשמחה עם קוראותיה את אהבתה לזכרי אלפא מובילים (בעיקר עם שרירים וקעקועים) ולדמויות נשיות חזקות.
כשהיא לא כותבת, הדבר שטילי הכי נהנית ממנו הוא לטופף עטורה בנוצצים על רחבת הריקודים (בעיקר לצלילי ליידי גאגא), לצפות בסרטים (בעיקר כל דבר עם טום הארדי או וויל פרל – מסיבות שונות מאוד!), להקשיב למוזיקה או לבלות זמן עם חברים ומשפחה.

ניתן לרכישה גם במארז

תקציר

הגאולה יכולה להגיע גם דרך אהבתם של הארורים... ויופי יכול להיות קללה. אמונה יכולה להוות כלוב. רק האהבה תשחרר אותנו לחופשי.
אחרי שנעקרה מהקומונה הדתית של הנביא הקדוש – החיים היחידים שהכירה – דליילה המבועתת מוצאת את עצמה בעולם שכולו רשע וחטא. במשך שבועות ארוכים היא דבקה באמונתה הבלתי מעורערת ומשוכנעת לחלוטין שנפשה חוטאת מלידה ושהיא עצמה "בת חוה מקוללת", ונחושה למצוא את דרכה בחזרה למסדר, הרחק ממועדון האופנוענים העבריינים – התליינים של האדס – שמארחים אותה במתחם שלהם כדי להגן עליה – "הגנה" שהיא דוחה בתוקף. דליילה כמהה לחזור לביתה ובטוחה שרק בקרב אנשי המסדר, ובעזרת ידו המכוונת של הנביא הקדוש, שליח האל, תוכל נשמתה בת השטן להיוושע.
כל חייה של דליילה נאמר לה שהיא מכשפה... פתיינית מלידה... זונת השטן... עד שהחלה לחוש טינה כלפי פניה היפות, גזרתה המצודדת והשפעתה החושנית על גברים. אבל כשאחד הגברים במועדון האופנוענים – גבר חוטא אבל מהמם ביופיו – מקבל את המשימה ללוות אותה בצעדיה הראשונים בעולמה החדש, דליילה מתחילה לגלות שהחוטא המסוכן וחסר המוסר מהעולם החיצון עשוי להציע לה משהו שלא הכירה. אהבה ללא תנאי.

קיילר "קאי" ויליס אוהב את חייו. אחווה גברית, אלכוהול, החופש על הכביש הפתוח והדובדבן על הקצפת – מבחר יומי של נשים יפות. כמי שגדל במועדון ועכשיו משמש סגן נשיא מועדון האופנוענים ששמו מהלך אימה על כל אמריקה, קאי מעולם לא סבל ממחסור בזונות מועדון ששמחו לחמם את מיטתו. הוא נהנה למצות את הטוב הזה במלואו עד שבלונדינית מסוימת נכנסת לחייו... בלונדינית תנ"כית יפהפייה שהוא לא מצליח להוציא מהראש... בלונדינית תנ"כית שהוא והמועדון שלו חילצו לא מזמן מכת דתית פרימיטיבית... ובלונדינית תנ"כית שנאסר עליו להניח עליה את ידיו המופקרות.
כשקאי מגזים מתוך שכרות פעם אחת יותר מדי ובתגובה מוטל עליו לשמור בעצמו על ביטחונה של הבלונדינית התנ"כית, הוא מבין שהאישה הזאת איננה רק פנים וגוף של דוגמנית-על עם חזה שופע. הוא מתחיל לחשוב שאולי היא האישה שתעשה את הבלתי אפשרי – תאלף את הפרא שבו ותלכוד את ליבו הסרבן.
אבל דליילה כבולה לעברה בחבלים עבותים. אנשי המסדר נחושים מתמיד, ועם נביא חדש וחדור נקמה, הם מסרבים להרפות...

רומן ארוטי אפל שמכיל מין, אלימות, נושאים רגישים ושפה פוגענית.
מומלץ לקריאה מגיל 18 ומעלה.

פרק ראשון

פרולוג


חדר האמבטיה היה אפוף אדים. יצאתי רטובה מהמקלחת ולא טרחתי לכסות את גופי העירום. ליד השידה עצרתי ובהיתי במראה המכוסה אדים, בעיניים שאינן רואות דבר.

הרגשתי אפופה בקהות חושים ששיתקה את תנועותיי.

כל מה שקרה בחודשים האחרונים שבר אותי לרסיסים. כל מה שעבר עליי רדף אותי מאז, עורר בי ספקות באמונתי שעד כה הייתה בלתי מעורערת, חשף בפניי את האמת לגביי... שאני זונה, פתיינית, אישה שלא ראויה לאלוהים. אישה שמיום לידתה היא יצירת השטן, יצירת מופת מושלמת שפיסלו טפריו המזוהמים של מלאך הרשע.

ביד רועדת ניגבתי את המראה עד שבבואתי החוטאת השתקפה בה. הסתכלתי על הבחורה שמולי ושפתיי התעוותו בגועל. היא הייתה יפהפייה. עורה זוהר וחלק, שערה בלונדיני וגולש, עיניה בצבע תכלת עז... בהחלט תחפושת מרשימה. יצירתו של רוע שאין לו מתחרים.

בכל קווצה בשיער הפלטינה היה שזור חטא. גוון הספיר הנוצץ בעיניים הואר באור הפריצות והסומק בלחיים זהר בחטא הכפירה.

גברים התגודדו סביבה. נוכחותה משכה אותם למלכודת הערמומית שטמן להם השטן. הם רצו לכבוש אותה, להתאחד איתה במובן הראשוני ביותר של המילה. קימורי גופה, שדיה הגדולים ופיה הוורוד והמפתה שיבשו את דעתם.

ההיגיון הבריא נטש אותם אחרי מבט אחד בלבד, עד שלא נותר להם אלא לתרגם את תשוקתם לפעולה. את התשוקה הבלתי מסופקת להיות איתה. הם רחצו באור יופייה כמו פרפרי עש החגים סביב למנורה. ובכל פעם השטן עלץ בקרבה, כי עלה בידו לאסוף עוד נפש לאש הנצחית שלו, הבוערת בגיהינום.

הנבואה של הנביא דיוויד הסתחררה במחשבותיי, ייסרה אותי וריסקה את נפשי.

"בריאתו של האל שופעת יופי. הנהרות הזורמים, הימים התכולים. פסגות הרים מושלגות וכרי עשב ירוקים. אין מראה פואטי יותר מהשמש השוקעת באופק לעת ערב, ועולה וזורחת שוב עם שחר. אבל יופי מוגזם של אישה הוא חטא. יופי עוצר נשימה של אישה יכול להוביל ליעד אחד בלבד. לשאול.

האל ברא את העולם המושלם הזה עבורנו, הנבחרים, כדי שנוכל לקיים את מצוותיו ולהלל את שמו. אבל השטן קנאי ונוטר לנבחריו של האל, ובטבעו הערמומי השית את רשעותו על הנבחרים.

מהצללים הוא מגיח, מפתה, זורע את זרעו ברחם נשים וההתעברות מולידה את המקוללות. נשים שהרוע טבוע בהן מלידתן, שנוצרו על ידי השטן כדי לפתות גברים טהורים ותמימים לדבר חטא. הן מכשפות ופתייניות... פרוצותיו של האדס... שנשלחו לגזול את נשמותינו.

הישמרו לכם מהנשים הללו. מבט אחד בעיניהן הריקות, ולנצח תהיו שבויים בתאווה. מגע אחד של פיהן בבשרכם יעורר בכם צמא נצחי לגופיהן, צורך פראי וחוטא שאינו יודע שובע. הפיתויים שלהן יכשפו אתכם, ילכדו אתכם ויאלצו אתכם לעשות כדבריהן. יגררו אתכם לבורות האש והגופרית לבערת עד.

גברים לא יכולים לאהוב אחת מהמקוללות אהבת אמת.

ובת חוה מקוללת לעולם לא תדע את אהבתה של נפש טהורה."

סילקתי את הדמעות במצמוצים מהירים וקרעתי בכוח את מבטי מהבחורה הזאת. מבת חוה המקוללת שהנביא דיוויד הטיף בגנותה, ופתאום הבנתי משהו. זה תמיד יהיה ככה. לעולם לא אזכה לגאולה מהאל – ולא משנה כמה אשתדל. לעולם לא אגיע ליעד ואזכה להיוושע. אולי הדרך היחידה טמונה בהתמודדות עם השטן פנים אל פנים? לא תהיה לי גאולה עד שגברים יפסיקו לסטות מדרך הישר ולא ייתקפו עוד בדחף לבעול אותי...

נותר לי רק דבר אחד לעשות – לקחת את היופי הרעיל שהשטן נתן לי ולהפוך אותו לכיעור, להיות מכוערת ודוחה... מכוערת עד כדי כך שאשתחרר מהקללה.

טילי קול נולדה בעיירה קטנה בצפון־מזרח אנגליה. היא גדלה בחווה עם אימה האנגליה, אביה הסקוטי, אחותה הגדולה והמון בעלי חיים שהמשפחה אספה לביתה. ברגע שיכלה לעשות זאת, טילי עזבה את שורשיה הכפריים לטובת האורות הנוצצים של העיר הגדולה.
אחרי סיום לימודיה באוניברסיטת ניוקאסל נדדה טילי עם בעלה, שחקן רוגבי מקצועי, ברחבי העולם במשך עשור. טילי עבדה כמורה בתיכון במשך שבע שנים.
טילי מתגוררת כיום בקלגרי, קנדה, שם היא יכולה סוף־סוף לשבת ולכתוב (בלי האיום שבעלה יועבר למקום אחר), ולהשליך את עצמה אל תוך עולמות פנטזיה ואל תוך המוחות המופלאים של דמויותיה.
טילי כותבת רומנטיקה עכשווית, רומנטיקה אפלה וספרים לנוער בוגר ולמבוגרים צעירים, וחולקת בשמחה עם קוראותיה את אהבתה לזכרי אלפא מובילים (בעיקר עם שרירים וקעקועים) ולדמויות נשיות חזקות.
כשהיא לא כותבת, הדבר שטילי הכי נהנית ממנו הוא לטופף עטורה בנוצצים על רחבת הריקודים (בעיקר לצלילי ליידי גאגא), לצפות בסרטים (בעיקר כל דבר עם טום הארדי או וויל פרל – מסיבות שונות מאוד!), להקשיב למוזיקה או לבלות זמן עם חברים ומשפחה.

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם במארז

התליינים מהאדס 2 - לב שבוי טילי קול

פרולוג


חדר האמבטיה היה אפוף אדים. יצאתי רטובה מהמקלחת ולא טרחתי לכסות את גופי העירום. ליד השידה עצרתי ובהיתי במראה המכוסה אדים, בעיניים שאינן רואות דבר.

הרגשתי אפופה בקהות חושים ששיתקה את תנועותיי.

כל מה שקרה בחודשים האחרונים שבר אותי לרסיסים. כל מה שעבר עליי רדף אותי מאז, עורר בי ספקות באמונתי שעד כה הייתה בלתי מעורערת, חשף בפניי את האמת לגביי... שאני זונה, פתיינית, אישה שלא ראויה לאלוהים. אישה שמיום לידתה היא יצירת השטן, יצירת מופת מושלמת שפיסלו טפריו המזוהמים של מלאך הרשע.

ביד רועדת ניגבתי את המראה עד שבבואתי החוטאת השתקפה בה. הסתכלתי על הבחורה שמולי ושפתיי התעוותו בגועל. היא הייתה יפהפייה. עורה זוהר וחלק, שערה בלונדיני וגולש, עיניה בצבע תכלת עז... בהחלט תחפושת מרשימה. יצירתו של רוע שאין לו מתחרים.

בכל קווצה בשיער הפלטינה היה שזור חטא. גוון הספיר הנוצץ בעיניים הואר באור הפריצות והסומק בלחיים זהר בחטא הכפירה.

גברים התגודדו סביבה. נוכחותה משכה אותם למלכודת הערמומית שטמן להם השטן. הם רצו לכבוש אותה, להתאחד איתה במובן הראשוני ביותר של המילה. קימורי גופה, שדיה הגדולים ופיה הוורוד והמפתה שיבשו את דעתם.

ההיגיון הבריא נטש אותם אחרי מבט אחד בלבד, עד שלא נותר להם אלא לתרגם את תשוקתם לפעולה. את התשוקה הבלתי מסופקת להיות איתה. הם רחצו באור יופייה כמו פרפרי עש החגים סביב למנורה. ובכל פעם השטן עלץ בקרבה, כי עלה בידו לאסוף עוד נפש לאש הנצחית שלו, הבוערת בגיהינום.

הנבואה של הנביא דיוויד הסתחררה במחשבותיי, ייסרה אותי וריסקה את נפשי.

"בריאתו של האל שופעת יופי. הנהרות הזורמים, הימים התכולים. פסגות הרים מושלגות וכרי עשב ירוקים. אין מראה פואטי יותר מהשמש השוקעת באופק לעת ערב, ועולה וזורחת שוב עם שחר. אבל יופי מוגזם של אישה הוא חטא. יופי עוצר נשימה של אישה יכול להוביל ליעד אחד בלבד. לשאול.

האל ברא את העולם המושלם הזה עבורנו, הנבחרים, כדי שנוכל לקיים את מצוותיו ולהלל את שמו. אבל השטן קנאי ונוטר לנבחריו של האל, ובטבעו הערמומי השית את רשעותו על הנבחרים.

מהצללים הוא מגיח, מפתה, זורע את זרעו ברחם נשים וההתעברות מולידה את המקוללות. נשים שהרוע טבוע בהן מלידתן, שנוצרו על ידי השטן כדי לפתות גברים טהורים ותמימים לדבר חטא. הן מכשפות ופתייניות... פרוצותיו של האדס... שנשלחו לגזול את נשמותינו.

הישמרו לכם מהנשים הללו. מבט אחד בעיניהן הריקות, ולנצח תהיו שבויים בתאווה. מגע אחד של פיהן בבשרכם יעורר בכם צמא נצחי לגופיהן, צורך פראי וחוטא שאינו יודע שובע. הפיתויים שלהן יכשפו אתכם, ילכדו אתכם ויאלצו אתכם לעשות כדבריהן. יגררו אתכם לבורות האש והגופרית לבערת עד.

גברים לא יכולים לאהוב אחת מהמקוללות אהבת אמת.

ובת חוה מקוללת לעולם לא תדע את אהבתה של נפש טהורה."

סילקתי את הדמעות במצמוצים מהירים וקרעתי בכוח את מבטי מהבחורה הזאת. מבת חוה המקוללת שהנביא דיוויד הטיף בגנותה, ופתאום הבנתי משהו. זה תמיד יהיה ככה. לעולם לא אזכה לגאולה מהאל – ולא משנה כמה אשתדל. לעולם לא אגיע ליעד ואזכה להיוושע. אולי הדרך היחידה טמונה בהתמודדות עם השטן פנים אל פנים? לא תהיה לי גאולה עד שגברים יפסיקו לסטות מדרך הישר ולא ייתקפו עוד בדחף לבעול אותי...

נותר לי רק דבר אחד לעשות – לקחת את היופי הרעיל שהשטן נתן לי ולהפוך אותו לכיעור, להיות מכוערת ודוחה... מכוערת עד כדי כך שאשתחרר מהקללה.