השראה

פרק 1
מיה

במקרה של מוות...

מדוע עשיתי זאת?

עיניי הצטמצמו כשהבטתי בשאלון ובמסמכי המידע שנשלחו אליי אתמול באמצעות שליח רכוב על אופניים, וניסיתי להבין למה, לעזאזל, אמרתי שאני רוצה לעשות את זה.

מפני שאת צריכה.

את זה?

ייתכן. אם כי ברגע זה הכול הרגיש חסר טעם.

הכול התחיל לפני שני לילות, במהלך פרסומת שצפיתי בה בזמן שהתקשיתי לישון.

ישבתי במיטה והסתכלתי על התוכנית לבניית אסם החתונות החדש שתכננו להוסיף למלון האהוב עליי, אשר היה בבעלותי, 'גרנדה בלזה'. זה היה הרעיון שלי, להכניס 'דם חדש' במיזמי החתונה שלנו, שהיוו מכרה זהב למלון. שני אולמות הנשפים של המלון הוזמנו כמעט שנה מראש, אבל אסם משודרג ימשוך יותר אנשים שמעדיפים לערוך את קבלת הפנים שלהם במקום כפרי ועם זאת אלגנטי מאשר באולם נשפים. רציתי לאהוב את הפרויקט הזה. רציתי להתלהב ממנו כמו שחשתי כאשר הגיתי את הרעיון לראשונה. אבל התשוקה נעדרה מחיי. חשתי אדישה לגבי הכול, וזה הרגיש גרוע כמו שזה נשמע.

אך עם זאת בראשי התרוצצו מחשבות רבות שלא אפשרו לי להירדם, אז דילגתי על השינה והתחלתי לעבוד בזמן שהטלוויזיה הדולקת מספקת רעשי רקע.

"את מרגישה נטולת השראה?"

ראשי הזדקף והתמקד בפרסומת שפתאום תפסה את תשומת ליבי.

כן. כך אני מרגישה.

"איבדת את התשוקה לחיים?"

יכול להיות שהתנודדתי במיטה שלי כשניסיתי להתיישר כדי להיטיב לשמוע ולראות את הטלוויזיה. בהחלט הרגשתי אובדן תשוקה.

"האם האוכל איבד את טעמו? האם אור השמש מרגיש דהוי בשגרת החיים שלך?"

הנדתי בראשי במרץ. שנאתי את התחושה הזאת והפרסומת כמו נתנה לה אשרור כשגרמה לי להרגיש שזה דבר נורמלי שאנשים חוו.

"אם כן, האם את מוכנה להשראה? לחוויה משנת חיים בשישה שבועות?"

הקשבתי בתשומת לב מלאה לקריין הפרסומת כשמסר פרטים על הצטרפות לתוכנית שבה מצמידים לך מאמן לחיים למשך שישה שבועות, והוא אמור לעזור לך לשנות את חייך. כל מה שעלייך לעשות הוא לחייג עכשיו, לבקש את הניירת ולהירשם, ומאמן לחיים יגיע וידריך אותך ואברא־קדברא – תשובי להוביל ולשאוב השראה מהחיים.

אצבעותיי חייגו במהירות הבזק את מספר הטלפון.

ברור שזה היה טירוף של אישה נואשת כיוון שישבתי כאן עם המסמכים האלו לפניי, תוהה אם באמת איבדתי את זה.

למעשה הסכמתי לכך שיצמידו לי מאמן אישי, שיופיע ויאמר לי מה עליי לעשות כדי לשנות את חיי. בנוסף, אדרש לעשות כל מה שהוא יאמר לי. אם אותו מאמן לחיים יחשוב שעליי להפסיק לאכול עוגיות וממתקים בלילה... נו, הוא יכול לחלום שאפסיק.

הייתה לי בעיית שליטה קלה, שהתבטאה בקושי בהאצלת סמכויות לעוזר שלי ולאלו שעבדו עבורי כי ידעתי שאעשה את העבודה טוב יותר מכולם. הייתי המנכ"לית הכי צעירה בתעשיית המלונאות, עם שמונה נכסים תחת שליטתי.

הלכתי לבתי ספר טובים ועברתי התמחות מעשית אצל מרצה שראה את האש שבערה בי ואת התשוקה שהייתה לי בעיניים לענף המלונאות. הוא פרש ומכר לי את המלון הראשון שלי. שנתיים לאחר מכן פרעתי לגמרי את ההלוואה שנטלתי לרכישת העסק, וארבע שנים מאוחר יותר הצלחתי להפוך את מלונו החביב מאוד והוותיק למכונה משומנת המגלגלת מיליונים. בשילוב עם שבעת הנכסים האחרים שבבעלותי – שלושה שקניתי והפכתי למעולים וארבעה שנבנו לפי טעמי האישי – אפשר להגיד שהלך לי די טוב.

עד לאוגוסט האחרון.

לא היה לי שום הסבר הגיוני למצב הרוח הירוד שלי ולנקודת המבט שלי על החיים. הייתי מצליחנית, היה לי כסף והייתה לי משפחה שאהבה אותי. היה לי כל מה שיכולתי לרצות, אבל הרגשתי שאני רק רוצה להיפטר מהכול, אפילו שזאת הייתה מחשבה מטופשת.

לעזאזל עם זה. עייפתי מהתחושה הזאת והייתי מוכנה לשנות אותה.

ידי שרבטה במהירות את חתימתי המושלמת מעל לקו שבתחתית הדף ואז הכנסתי את הניירות למעטפה.

לאחר שסגרתי את המעטפה, התקשרתי לשליח שיגיע לאסוף את המסמכים מדלפק הקבלה למטה. העוזר שלי, שהמתין בהיכון בכניסה למשרד, הוריד את המסמכים לדלפק הקבלה, ואני נכנסתי למשרד והתחלתי לעבוד.

שש שעות לאחר מכן ישבתי בסוויטה האישית שלי, שהייתה באותו המלון שבו היה המשרד הראשי שלי, ב'גרנדה בלזה' אשר בטמפה, פלורידה. כל־כך אהבתי את המלון הזה, שרציתי לגור בו.

בהיתי בתכולתו של המקרר, שהיה ריק. אף על פי שעמד לרשותי צוות ששמר על ביתי מסודר ומאובזר, לא מצאתי בתוכי את היכולת לתת להם שליטה על הכול. ואז התבוננתי במה שניצב מולי והבנתי שאני צריכה להתקשר למישהו כיוון שלא יכולתי אפילו להקדיש זמן כדי לרדת למכולת ולקנות.

"בואי נראה, מיה. האם לאכול מזון בן שבוע ימים, או גבינה עבשה על פיסת לחם מיותמת שנותרה? אהה, יש יוגורט!"

הושטתי את ידי אל דלת המקרר העצום ואחזתי במה שהיה אמור להיות הישועה שלי. ואז עיניי ירדו לתאריך התפוגה, וכתפיי נשמטו.

הגעתי לשפל חדש.

פג תוקפו לפני חודשיים.

דפיקה בדלת הבית לא הצילה אותי מלצלול לתוך בור של תיעוב עצמי, אבל זרקתי את האוכל שפג תוקפו והלכתי לראות מי זה.