אמנות ורוחניות באלפּים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אמנות ורוחניות באלפּים

אמנות ורוחניות באלפּים

עוד על הספר

זאב בן אריה

זאב בן אריה (נולד בירושלים ב-1961) הוא מדריך טיולים ישראלי המשלב אלמנטים רוחניים בהדרכותיו. בן אריה הוא מדריך טיולים משנת 1984. החל משנת 2000 בן אריה מדריך סיורים בחו"ל בנושאים שבהם התמחה. זאב גם מרצה על מסעות אלו והופיע בתוכניות רבות בטלוויזיה וברדיו. בשנת 2009 התחבר בן אריה לדת הסופיזם בצורה אחרת. הוא כותב עליה לא רק ממבט גאוגרפי, או היסטורי, אלא מנסה לחדור לעובי הקורה של מהותה.

מספריו:
מקדש אדם, אדריכלות מקודשת איטליה - ירושלים. על משמעות מבנה המקדש של קהילת דמנהור.
אור מיסטי בבלקן, מסע בעקבות נצרות אחרת, 112 עמודים, אריאל (הוצאת ספרים) ירושלים 2011.
אור על גבי אור, מסע בעקבות הסופים, הספר נכתב בשיתוף עם ע'סאן מנסארה, 280 עמ', הוצאת "ענבר לינה כפרית", ד. מורן 2006.
לאהוב יותר, מסע בעקבות הדרווישים המחוללים. הוצאת פראג 2012
חיפוש אחר האמת, מסע באימן, הוצאת פראג, 288 עמודים, 2018
יופיו של הוורד - טיולי תרבות ורוח, הוצאת פראג, 2019
איטליה המקודשת, הוצאת פראג 2020
אמנות ורוחניות באלפים, הוצאת פראג, 2021

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/2nvd9u3b

תקציר

הספר "אמנות ורוחניות באלפים" מספר על שני יישובים רוחניים הנמצאים משני צדי האלפים, האחד הוא דמנהור (Damanhur) בדרום, ליד טורינו, והשני הוא הגיתאנום (Goetheanum) בצפון ליד בזל. שני היישובים מנסים ליישם הלכה למעשה שתי דרכים רוחניות. האחת - של דמנהור - ממשיכה במסורת של המאגיה, של האלכימיה ושל האזוטריקה המערבית; והשנייה - שמרכזה בגיתאנום - ממשיכה במסורת של האזוטריקה הנוצרית (וגם המערבית), של התיאוסופית ושל המיסטריות בימי קדם. החשיבות של שני המקומות הללו מבחינת ביקור וטיול בהם היא זו: בשניהם הוקמו מבנים נפלאים, מעין מקדשים, ויש בהם הופעה של אדריכלות ושל אמנות מקודשת, שימוש מושכל בצבעים, בחלל, בסמלים, בחומרים, במיקום, וזאת בהבנה של העולמות הלא נראים וכיצד הם מופיעים בחומר.

דמנהור והגיתאנום אינם שווים או דומים. כל אחד מן המקומות הללו הוא סיפור נפרד וצריך להתייחס אליו בפני עצמו. מה שגם שיותר מ-60 שנה מפרידות בין זמני ייסודם. עם זאת, שניהם נוגעים בנושאים רוחניים דומים, חלק ממסורת עתיקה, בפתח הספר סקירה של התפתחות תורת הסוד - האזוטריקה - במערב, מהרנסנס ועד סוף המאה החשובים ובתנועות העיקריות בתקופה ארוכה זו.

פרק ראשון

הקדמה כללית


הספר "אמנות ורוחניות באלפּים" מספר על שני יישובים רוחניים הנמצאים משני צדי האלפּים, האחד הוא דמנהור (Damanhur) בדרום, ליד טורינו, והשני הוא הגֵיתֵאָנוּם (Goetheanum)[1] בצפון ליד בזל. שני היישובים מנסים ליישם הלכה למעשה שתי דרכים רוחניות. האחת – של דמנהור – ממשיכה במסורת של המאגיה, של האלכימיה ושל האזוטריקה (הרוחניות) המערבית; והשנייה – שמרכזה בגיתאנום – ממשיכה במסורת של האזוטריקה הנוצרית (וגם המערבית), של התיאוסופיה ושל המיסטריות בימי קדם. החשיבות של שני המקומות הללו מבחינת ביקור וטיול בהם היא זו: בשניהם הוקמו מבנים נפלאים, מעין מקדשים, ויש בהם הופעה של אדריכלות ושל אמנות מקודשת, שימוש מושכל בצבעים, בחלל, בסמלים, בחומרים, במיקום, וזאת מתוך הבנה של העולמות הלא נראים וכיצד הם מופיעים בחומר.

דמנהור והגיתאנום אינם שווים או דומים. כל אחד מן המקומות הללו הוא סיפור נפרד וצריך להתייחס אליו בפני עצמו. מה שגם שיותר מ-60 שנה מפרידות בין זמני ייסודם. עם זאת, שניהם נוגעים בנושאים רוחניים דומים, חלק ממסורת עתיקה, ולכן בחרתי לפתוח את הספר בסקירה של התפתחות תורת הסוד – האזוטריקה – במערב, מהרנסנס ועד סוף המאה ה-19, על שלל הנושאים הקשורים לכך, כגון אלכימיה, מאגיה ואסטרולוגיה, ובעיסוק באנשים החשובים ובתנועות העיקריות בתקופה ארוכה זו.

הסקירה המקיפה היא גם הזדמנות להכליל ולסכם נושא זה במסגרת סדרת הספרים "טיולי תרבות ורוח", וספר זה הוא העשירי היוצא במסגרתה. מן הראוי שנושא "התפתחות האזוטריקה המערבית" יזכה אחת ולתמיד בטיפול מקיף ובהצגה מלאה, ולו מוקדש החלק הראשון של הספר. החלק השני עוסק בגיתאנום בשווייץ, מכיוון שהוא הראשון מבין השניים מבחינה כרונולוגית, והחלק השלישי בקהילת דמנהור, ובמקדש האדם שהיא הקימה.

הנושא "דרך רוחנית וניסיון ליישם אותה במסגרת התיישבות כזאת או אחרת" הוא בנפשי, מכיוון שחייתי בקהילה רוחנית בעלת מאפיינים דומים לקהילות בדמנהור ובגיתאנום במשך 19 שנה. אלא שבספר אני כמעט ולא עוסק בנושא החברתי והקהילתי, אלא במבנה הפיזי של המקדשים שהוקמו, האדריכלות והאמנות, ובתורה הרוחנית שמאחוריהם (למי שרוצה להתעמק יותר בדינמיקה של יישוב ושל קהילה רוחנית אני ממליץ לקרוא את ספרי "חיפוש אחר האמת – מסע באימן").

לפני שניכנס לתורה האזוטרית אתן הקדמה אישית כללית על נושא הקדושה, ובו אני עוסק במסגרת מחקריי האקדמיים. כדי להשלים את המידע על התרבויות ועל הדתות בחלק האיטלקי של אזור זה, אני ממליץ לקרוא את הספר "איטליה המקודשת". בעתיד אני מקווה שיצאו ספרים נוספים על טיולי תרבות ורוח בצרפת, בשווייץ, וכן באוסטריה ובגרמניה.

קריאה מהנה,

זאב בן אריה, לוטם 2020

[1] הגיתאנום אינו יישוב במובן הרגיל, אלא מבנה, מעין מקדש, שסביבו התפתחה קהילה לא מוגדרת. [חזרה]

זאב בן אריה

זאב בן אריה (נולד בירושלים ב-1961) הוא מדריך טיולים ישראלי המשלב אלמנטים רוחניים בהדרכותיו. בן אריה הוא מדריך טיולים משנת 1984. החל משנת 2000 בן אריה מדריך סיורים בחו"ל בנושאים שבהם התמחה. זאב גם מרצה על מסעות אלו והופיע בתוכניות רבות בטלוויזיה וברדיו. בשנת 2009 התחבר בן אריה לדת הסופיזם בצורה אחרת. הוא כותב עליה לא רק ממבט גאוגרפי, או היסטורי, אלא מנסה לחדור לעובי הקורה של מהותה.

מספריו:
מקדש אדם, אדריכלות מקודשת איטליה - ירושלים. על משמעות מבנה המקדש של קהילת דמנהור.
אור מיסטי בבלקן, מסע בעקבות נצרות אחרת, 112 עמודים, אריאל (הוצאת ספרים) ירושלים 2011.
אור על גבי אור, מסע בעקבות הסופים, הספר נכתב בשיתוף עם ע'סאן מנסארה, 280 עמ', הוצאת "ענבר לינה כפרית", ד. מורן 2006.
לאהוב יותר, מסע בעקבות הדרווישים המחוללים. הוצאת פראג 2012
חיפוש אחר האמת, מסע באימן, הוצאת פראג, 288 עמודים, 2018
יופיו של הוורד - טיולי תרבות ורוח, הוצאת פראג, 2019
איטליה המקודשת, הוצאת פראג 2020
אמנות ורוחניות באלפים, הוצאת פראג, 2021

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/2nvd9u3b

עוד על הספר

אמנות ורוחניות באלפּים זאב בן אריה

הקדמה כללית


הספר "אמנות ורוחניות באלפּים" מספר על שני יישובים רוחניים הנמצאים משני צדי האלפּים, האחד הוא דמנהור (Damanhur) בדרום, ליד טורינו, והשני הוא הגֵיתֵאָנוּם (Goetheanum)[1] בצפון ליד בזל. שני היישובים מנסים ליישם הלכה למעשה שתי דרכים רוחניות. האחת – של דמנהור – ממשיכה במסורת של המאגיה, של האלכימיה ושל האזוטריקה (הרוחניות) המערבית; והשנייה – שמרכזה בגיתאנום – ממשיכה במסורת של האזוטריקה הנוצרית (וגם המערבית), של התיאוסופיה ושל המיסטריות בימי קדם. החשיבות של שני המקומות הללו מבחינת ביקור וטיול בהם היא זו: בשניהם הוקמו מבנים נפלאים, מעין מקדשים, ויש בהם הופעה של אדריכלות ושל אמנות מקודשת, שימוש מושכל בצבעים, בחלל, בסמלים, בחומרים, במיקום, וזאת מתוך הבנה של העולמות הלא נראים וכיצד הם מופיעים בחומר.

דמנהור והגיתאנום אינם שווים או דומים. כל אחד מן המקומות הללו הוא סיפור נפרד וצריך להתייחס אליו בפני עצמו. מה שגם שיותר מ-60 שנה מפרידות בין זמני ייסודם. עם זאת, שניהם נוגעים בנושאים רוחניים דומים, חלק ממסורת עתיקה, ולכן בחרתי לפתוח את הספר בסקירה של התפתחות תורת הסוד – האזוטריקה – במערב, מהרנסנס ועד סוף המאה ה-19, על שלל הנושאים הקשורים לכך, כגון אלכימיה, מאגיה ואסטרולוגיה, ובעיסוק באנשים החשובים ובתנועות העיקריות בתקופה ארוכה זו.

הסקירה המקיפה היא גם הזדמנות להכליל ולסכם נושא זה במסגרת סדרת הספרים "טיולי תרבות ורוח", וספר זה הוא העשירי היוצא במסגרתה. מן הראוי שנושא "התפתחות האזוטריקה המערבית" יזכה אחת ולתמיד בטיפול מקיף ובהצגה מלאה, ולו מוקדש החלק הראשון של הספר. החלק השני עוסק בגיתאנום בשווייץ, מכיוון שהוא הראשון מבין השניים מבחינה כרונולוגית, והחלק השלישי בקהילת דמנהור, ובמקדש האדם שהיא הקימה.

הנושא "דרך רוחנית וניסיון ליישם אותה במסגרת התיישבות כזאת או אחרת" הוא בנפשי, מכיוון שחייתי בקהילה רוחנית בעלת מאפיינים דומים לקהילות בדמנהור ובגיתאנום במשך 19 שנה. אלא שבספר אני כמעט ולא עוסק בנושא החברתי והקהילתי, אלא במבנה הפיזי של המקדשים שהוקמו, האדריכלות והאמנות, ובתורה הרוחנית שמאחוריהם (למי שרוצה להתעמק יותר בדינמיקה של יישוב ושל קהילה רוחנית אני ממליץ לקרוא את ספרי "חיפוש אחר האמת – מסע באימן").

לפני שניכנס לתורה האזוטרית אתן הקדמה אישית כללית על נושא הקדושה, ובו אני עוסק במסגרת מחקריי האקדמיים. כדי להשלים את המידע על התרבויות ועל הדתות בחלק האיטלקי של אזור זה, אני ממליץ לקרוא את הספר "איטליה המקודשת". בעתיד אני מקווה שיצאו ספרים נוספים על טיולי תרבות ורוח בצרפת, בשווייץ, וכן באוסטריה ובגרמניה.

קריאה מהנה,

זאב בן אריה, לוטם 2020

[1] הגיתאנום אינו יישוב במובן הרגיל, אלא מבנה, מעין מקדש, שסביבו התפתחה קהילה לא מוגדרת. [חזרה]