לפני שנים רבות גר בעיר קטנה הנמצאת בארץ רחוקה איש ושמו אברהם. לאברהם היו אישה מקסימה ושלושה ילדים וגם עבודה נהדרת: הוא היה מנהל החשבונות של סוחר עשיר.
הסוחר היה יוצא למסעות ומוכר את הריבות המיוחדות אשר רקחו רוקחי ריבה מומחים בעיר.
הריבות יוצרו מפרי ייחודי שגדל בכפרים בסביבה בזכות תנאי אקלים ייחודיים, וגם הודות לידע של מאות שנים שהועבר מאב לבנו.
באחד הימים חלה הסוחר והפסיק למכור את מרכולתו, וכך מצא אברהם את עצמו לפתע ללא פרנסה, ובידיו מקצוע לא מבוקש. שלא כמו הסוחר, רוקחי הריבה בעיר ידעו לנהל בעצמם את חשבונותיהם ולא היו זקוקים לבעל מקצוע מסוגו.
ככה עברו חודש ועוד חודש וחצי שנה ואברהם נלכד בעבודות שלא הלמו את כישוריו ולא את רמת החיים שאליה הרגיל את משפחתו.
חלפה שנה. באחד הימים אמרה רעייתו אליאנה: "אני אוהבת אותך, אבל שנינו יודעים שבשנה האחרונה קצת איבדת את הדרך, משהו בך נאחז יותר ויותר בעבר במקום לפנות לעתיד." אחר הוסיפה בעדינות: "אתה יודע מה עליך לעשות, נכון?"
כמו רבים אחרים לפניו, אברהם חשש מהרגע הזה. הוא ידע שרעייתו רומזת לכך שעליו לצאת ולחפש את אליינמנט הקוסם.
הכול הכירו את הסיפור על הקוסם. רבים חיפשוהו כדי שיעזור להם למצוא את מזלם ולשנות את חייהם, אך רק אחדים הצליחו למצוא אותו. מי שמצאו אותו זכו לאושר ועושר, ומי שחיפשוהו ולא מצאו – חייהם כמו נעו אחורנית, והם קמלו לאיטם. לכן חששו רבים מאוד לצאת למסע החיפוש אחר אליינמנט הקוסם. הדרך לקוסם עברה דרך שישה אנשים, מורי דרך, שמונו לתפקידם בדרך שלא נודעה עד היום. רק ששת מורי הדרך הכירו את הנתיב הסודי אל הקוסם, וכל עת שאחד מהם פרש – נמצא לו מחליף.
הימים היו ימי תחילת האביב, המועד היחיד המאפשר לנוע בדרכים במזג אוויר נוח. למראה היסוס קל שניכר בו לשמע הצעתה, הזכירה האישה לאברהם שהוריה עדיין יוכלו לסייע לה בשמירה על ילדיהם בשעה שהוא יצא למסע החיפוש והיא תצא להתפרנס. אברהם ואליאנה ידעו שאם יתמהמהו, יהיה עליהם לדחות את המסע לשנה הבאה. אך הוריה לא היו צעירים והיה חשש שבריאותם לא תאפשר להם לסייע בשנה הבאה, לכן בתום שיחה קצרה החליטו שאברהם יצא לדרך כבר למחרת.