אהוב רגיל נשכח
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אהוב רגיל נשכח

אהוב רגיל נשכח

עוד על הספר

  • הוצאה: פרדס הוצאה לאור
  • תאריך הוצאה: אוקטובר 2020
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 90 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 30 דק'

אהוד פלמור

עו"ד, גר בירושלים.

נושאים

תקציר

*

הֲכִי נוֹרָא זֶה בָּאֶמְצַע
הַבּוּעָה הַצָּפָה בֵּין שְׁנֵי קַוֵּי הַפֶּלֶס, כֹּה נִזְהֶרֶת מֵהֵחָבֵט.
שֶׁאֵין לָהּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים לֹא מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים.
רַק לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים הָאֵלֶּה בְּשָׁלוֹם
רַק לֹא לִהְיוֹת עָנִי
לֹא לִהְיוֹת חוֹלֶה
לֹא לְהִסְתַּבֵּךְ
לֹא

אהוד פלמור מבקש לתת בשפה עשירה וכנה שם ומקום לסימני הדרך. זוהי שירה של מי שחצה את רכס אמצע חייו, וידיעה זו המונחת תחת לשיריו מטעינה אותם בחריפות וברוך. שרטוט קווי המשפחה, הילדות, הבלאי הטבעי של הגוף ועוצמתה של הנפש, מתלכדים לכדי תמונת־מצב שמחזיקה הווה, עבר ועתיד, ויוצרים חוויה של מפגש עם חכמה עתיקה,מעין חכמת זן, בה מעיד סיפור אחד פרטי, ביתי, על דבר־מה כלל־אנושי וגדול ממנו.

(ילי שנר)

פרק ראשון

*
הַתְּשׁוּקָה כְּבָר לֹא מְתַוֶּכֶת אוֹתָנוּ.
תְּקוּעִים בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ,
אַתְּ מִכָּאן וַאֲנִי מִכָּאן.
נַעֲלֵי הַבַּד הַמְּנֻמָּסוֹת שֶׁלָּנוּ כְּבָר בְּקֹשִׁי מְקִימוֹת רַעַשׁ
עַל פְּנֵי הֶחָצָץ הַיָּבֵשׁ,
מְגַשְּׁשִׁים עִוְּרִים מֵאֲפֵלַת הַשֵּׂכֶל,
הַמַּבָּט שֶׁהֵחֵל לְמַצְמֵץ אֶל מוּל הָאוֹר.
בְּלִי שְׁאַר הָרוּחַ, בְּלִי הַדָּבָר הַהוּא שֶׁאֵין בּוֹ דָּבָר
הַשָּׁאוֹן דּוֹעֵךְ. תַּחְתָּיו עוֹלָה שְׁרִיקָתָהּ הַחֲרִישִׁית שֶׁל רוּחַ הַקָּדִים,
מַצְמִיתָה לְעַצְמָהּ עוֹד וָעוֹד קִנִּים שֶׁל רַכּוּת
בֵּינוֹת לְשׁוּרַת הַלְּבָנִים הַמְּתוּחִים עַל הַחֶבֶל.
לְהַמְצִיא עַצְמֵנוּ מֵחָדָשׁ.
שֶׁהֶבֶל הַפֶּה יִתְגַּלְגֵּל עָשִׁיר עַל לְשׁוֹנֵנוּ, שֶׁקְּוֻצַּת הַשֵּׂעָר תּוּסַט,
שֶׁפַּרְסַת הַסּוּס תַּמְשִׁיךְ לִרְקֹעַ.

אהוד פלמור

עו"ד, גר בירושלים.

עוד על הספר

  • הוצאה: פרדס הוצאה לאור
  • תאריך הוצאה: אוקטובר 2020
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 90 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 30 דק'

נושאים

אהוב רגיל נשכח אהוד פלמור
*
הַתְּשׁוּקָה כְּבָר לֹא מְתַוֶּכֶת אוֹתָנוּ.
תְּקוּעִים בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ,
אַתְּ מִכָּאן וַאֲנִי מִכָּאן.
נַעֲלֵי הַבַּד הַמְּנֻמָּסוֹת שֶׁלָּנוּ כְּבָר בְּקֹשִׁי מְקִימוֹת רַעַשׁ
עַל פְּנֵי הֶחָצָץ הַיָּבֵשׁ,
מְגַשְּׁשִׁים עִוְּרִים מֵאֲפֵלַת הַשֵּׂכֶל,
הַמַּבָּט שֶׁהֵחֵל לְמַצְמֵץ אֶל מוּל הָאוֹר.
בְּלִי שְׁאַר הָרוּחַ, בְּלִי הַדָּבָר הַהוּא שֶׁאֵין בּוֹ דָּבָר
הַשָּׁאוֹן דּוֹעֵךְ. תַּחְתָּיו עוֹלָה שְׁרִיקָתָהּ הַחֲרִישִׁית שֶׁל רוּחַ הַקָּדִים,
מַצְמִיתָה לְעַצְמָהּ עוֹד וָעוֹד קִנִּים שֶׁל רַכּוּת
בֵּינוֹת לְשׁוּרַת הַלְּבָנִים הַמְּתוּחִים עַל הַחֶבֶל.
לְהַמְצִיא עַצְמֵנוּ מֵחָדָשׁ.
שֶׁהֶבֶל הַפֶּה יִתְגַּלְגֵּל עָשִׁיר עַל לְשׁוֹנֵנוּ, שֶׁקְּוֻצַּת הַשֵּׂעָר תּוּסַט,
שֶׁפַּרְסַת הַסּוּס תַּמְשִׁיךְ לִרְקֹעַ.