אהבה במזל טלה

רגע לפני...

אפריל 1988

יש אנשים שאינם יפים באופן המקובל. פניהם אינם סימטריים, אפם עקום וגופם רזה מדי אבל יופיים הפנימי מאפיל על פגמים אלו, ואנשים אלה יפים עד מאוד בעיני אוהביהם. כך הוא קובי. למרות כיעורו, חיוכו תמיד שובב ועיני השקד החומות שלו נוצצות. הוא קצין זוטר ביחידה ואני סמלת. אנו מבלים שעות רבות יחדיו ולמרות שיש לי חבר, בתורנויות הלילה אנו יושבים קרוב מדי זה לזה ומדברים על נושאים שאינם קשורים לעבודה.

הוא ירושלמי, ממשפחה ספרדית חמה, אחים ואחיות, דודים ובני דודים, ואני מרותקת לסיפוריו. כיצד בליל הסדר נאלצו לפנות את הספות כדי לערוך את השולחנות, ריח התבשילים העולה מהסירים כשהוא חוזר הביתה לשבת, השיחות עם אביו ואימו.

כל אלה הם רק חלום מתוק עבורי, המציאות שלי שונה. אני חוזרת לדירה שוממה או לביתו של זה שיהיה בקרוב בעלי. הוריו אינם מדברים זה עם זה והוא אינו מדבר איתם. משפחתו עסוקה בסכסוכים ובריבים מאז ומתמיד, וכך גם משפחתי הרחוקה.

קובי יודע לאהוב אנשים כמו שרק הספרדים יודעים, באופן מלא ומוחלט. הרגשות אצלם מתערבבים בסירי האוכל. כשאימא שלו כועסת – הדגים חריפים במיוחד כדי שכולם יזיעו את כעסה. כשהיא אוהבת – הדייסה מתוקה מדבש. הוא מביא לי אוכל מהבית, מזין את נשמתי, והתיאבון שלי רק מתגבר. האוכל מחבר בינינו ואני מחכה לו ולתבשיליו.

בסוף אהבתי גוברת עליי ולילה אחד, כאשר אנו שומרים על הבסיס השקט, אני מנשקת אותו. הוא הגאווה והתקווה של המשפחה קשת היום. הקצין הראשון שישמש דוגמה לאחיו ולבני דודיו הצעירים. עליו להתקדם בצבא ובחיים, עליו לנצח את האפליה ולהעפיל במעלה הריבוד החברתי. בת זוג תלושה מהמציאות הישראלית אינה באה בחשבון. מצפים ממנו להביא הביתה ספרדייה גאה וללדת איתה בנים ספרדים גאים. גם כאן אין לי מקום. המקום שלי ושלו נמצא בחיבור בין שני העולמות השונים שלנו, בחיכוך שבין האשכנזים לספרדים, בחיכוך שבין הגוף הלבן שלי לעורו השחום. אנחנו צוללים ללילות של אהבה בסתר.