עָמֹק בַּלַּיְלָה, עָמֹק בִּירוּשָלַיִם
תשעה שערי עיר ושיר
"וְכָל הָרוּחוֹת שֶבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְבוֹת בִּירוּשָלַיִם"
(ר' עובדיה מִבּרטנוּרא: "מסע בּארץ ישֹראל")
א). אַקְדָּמוּת מִלִּין
1.
צַנְחָן צָעִיר-לְשֶעָבָר חוֹזֵר עִם לַיִל
אֶל עִיר-הַנֵּצַח, נֵצַח בּוֹ שוֹכְנִים רֵעָיו
שֶשּוּם מַלְאָךְ בּוֹ לֹא זִמֵּן לָהֶם שוּם אַיִל
כְּאָז, לָאָב וְלִיחִידוֹ אֲשֶר אָהַב
הָאִיש הַהוּא שֶבְּנָשְׂאוֹ יָדוֹ לְמַעְלָה
בָּהּ נִשְלְפָה הַמַּאֲכֶלֶת לְהַכְחִיד
אַף לֹא שִעֵר כִּי מֵאוֹתָהּ שָעָה וָהַלְאָה
שוּב לֹא יִזְכּוּ יוֹרְשָיו, וְלוּא לְדוֹר יָחִיד
בְּאוֹתוֹ נֵס חַדְפַּעֲמִי שֶל פְּטוֹר מִשֶּפֶךְ
כָּל הָאָדֹם-אָדֹם הַזֶּה, שֶבּוֹ אָבוֹת
אוֹמְרִים קַדִּיש עַל יַלְדֵיהֶם וְלֹא לְהֶפֶךְ
בַּעֲקֵדוֹת אֵינְסְפוֹר, בָּהֶן, כְּבַעֲבוֹת
כְּרוּכִים נְהִי שָֹרָה וּנְהִי הָגָר גַּם יַחַד,
כָּל זַעֲקוֹת הַשַּכּוּלוֹת מֵאָז בִּטְוַח
אַדְמַת-הָרִיב הַזֹּאת שֶבָּהּ מוֹרִיש הַפַּחַד,
פַּחַד יִצְחָק וְיִשְמָעֵאל, שֶבּוֹ נִטְבָּח
אָח בִּידֵי אָח, אִם לְאוֹר יוֹם אוֹ בִּדְמִי לַיִל
אֶת קִלְלַת הַמַּשְֹטֵמָה שֶאֵין לָהּ אָח
וְאֵין לָהּ קֵץ בְּעוֹד שְנֵיהֶם חוֹלְקִים בִּשְנַיִם
בִּמְקוֹם בָּאַיִל
רַק בַּתַּיִל
וּבַסְּבַךְ.
וְהוּא זוֹכֵר אֶת הַגִּבְעָה וְהַתַּחְמֹשֶת
וְאֶת הַמָּוֶת רָץ זִיג-זָג בַּחֲפִירוֹת
וְאֶת רִגְעֵי הָאֵין-בְּרֵרָה שֶל אוֹ שֶ, אוֹ שֶ
סוֹמְרִים בִּפְנֵי הַחַיָּלִים הָאֲפֹרוֹת
וְהוּא זוֹכֵר בָּךְ כָּל סִמְטָה, יְרוּשָלַיִם,
וְהוּא זוֹכֵר בָּךְ אוֹר שֶל שַחַר שֶאָדַם
וְאֵיךְ הָרֵי מוֹאָב נָגְעוּ בּוֹ בַּשּוּלַיִם
כְּמוֹ אֶצְבָּעוֹת שֶל נְבוּאָה טְבוּלוֹת בְּדָם
וְאֵיךְ הַוָאדִי נֶהֱפַךְ לְגֵיא צַלְמָוֶת
וְהַדְּמָמָה קָרְסָה כְּמִין בִּנְיַן קְלָפִים
וְלֹא אֶחָד מִנְּעָרַיִךְ שֶאָהַב אֶת
יָפְיֵךְ וּשְמֵךְ נִקְצַר בְּאֵש הַצַּלָּפִים.
וְאַתְּ הָרִים סָבִיב סָבִיב לָךְ, עִיר-הַנֵּצַח,
וְאַתְּ חָרוֹן דְּלוּק-אֵש עַל אֶרֶץ עֲשֵנָה,
זֶה שֶאִחָה בָּךְ אֶת הַחֶתֶךְ וְהַפֶּצַע
אֲשֶר בִּתֵּר אוֹתָךְ לִתְשַע-עֶשְֹרֵה שָנָה
אַךְ זֶה שֶלֹּא אִחָה בָּךְ עַד הַיּוֹם אֶת פַּעַר
הַמַּשְֹטֵמָה מִימֵי יִצְחָק וְיִשְמָעֵאל
וְשֶיַּחְזֹר בָּךְ וְיַכֶּה בָּך עַל כָּל שַעַר
בְּאֶגְרוֹפֵי הַפִּכָּחוֹן שֶל אוֹר מֵהֵל,
צוֹנֵן, רוֹצֵחַ אַשְלָיוֹת, חוֹשֵֹף מַהוּת
אֶל אִלּוּצָיו שֶל קְלַסְתֵּרוֹן מַתְוֶה דְיוֹקָן
לְהִתְיַצֵּב מוּל מַרְאָתָהּ שֶל הַזֶּהוּת
שֶל מִי אֲנַחְנוּ
וּמַדּוּעַ דַוְקָא כָּאן.
