אידיאולוגיות פוליטיות מודרניות

הקדמה למהדורה העברית

אנו שמחים להגיש לקוראים הישראלים ספר לימוד חדש על אידיאולוגיות פוליטיות מודרניות. הספר נכתב במקור באנגלית על־ידי איש מדע המדינה הבריטי, אנדרו הייווד (Andrew Heywood) (מהדורה שישית משנת 2017), ומהדורותיו השונות נלמדות זה שנים במוסדות שונים להשכלה גבוהה בבריטניה ובמקומות אחרים בעולם. הספר תורגם בראש ובראשונה למען תלמידי מדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה, אך גם למען כלל הלומדים והמלמדים מדע המדינה ומדעי החברה והרוח במוסדות השונים להשכלה גבוהה בישראל. כמו כן, הספר נגיש וידידותי לקהל הקוראים הרחב ומתאים לאנשים מן השורה.

הספר שלפניכם נבחר לאחר בדיקה מקיפה של ספרי לימוד רבים העוסקים באידיאולוגיות פוליטיות מודרניות, שנכתבו במקור באנגלית, ולאחר הערכת איכותם ומידת התאמתם לצורכי הסטודנטים הישראלים. להשקפתנו, ספרו של הייווד בולט לטובה בין הספרים העוסקים באידיאולוגיות פוליטיות. הוא מציג תמונה עדכנית, מעמיקה ומתוחכמת של התחום. נוסף על כך, הספר מציג את הדברים באופן נהיר ונגיש, גם לקוראים שהספר הוא פגישתם הראשונה עם הנושא של אידיאולוגיות פוליטיות. שילוב זה היה הסיבה העיקרית לבחירת הספר. עם זאת, אנו רואים את מרבית הפרקים בספר כראויים ומאוזנים, ואילו את פרק 11, שכותרתו "אסלאמיזם", אנו מוצאים כמוטה וכלכוד באמירות בעייתיות. במקומו אנו ממליצים ללמוד וללמד את פרק 10, שכותרתו "פונדמנטליזם דתי", המופיע במהדורה החמישית של הספר. הפרק החלופי המוצע מקיף ומאוזן יותר.¹

הספר שלפנינו הוא מבוא של שנים עשר פרקים לנושא האידיאולוגיות הפוליטיות המודרניות, המציג את האידיאולוגיות המרכזיות בתחום. ואולם, כמו רוב ספרי המבוא, הוא בנוי בצורה מודולרית המאפשרת לבחור וללמד רק חלק מן הפרקים בלי לפגוע ביכולתם של הסטודנטים לקבל תמונה ראשונית אך מקיפה של אידיאולוגיות שונות. לאחר קריאת כל פרק יבין הסטודנט את השאלות הבסיסיות שכל אידיאולוגיה מנסה לענות עליהן, את תת־הגישות העיקריות הקיימות בכל אידיאולוגיה ואת המושגים המרכזיים שהאידיאולוגיה הנתונה משתמשת בהם.

קושי של ממש הניצב בפני הקוראים הישראלים בקריאתו של ספר מתורגם, כמו הספר שלפנינו, הוא העובדה הבסיסית שהוא נכתב בהקשר חברתי שונה משלהם. פעמים רבות הספר מתייחס לאירועים היסטוריים ופוליטיים ולתופעות חברתיות האופייניות לחברה בבריטניה, לחברות אחרות באירופה או לחברה בארצות הברית. הדוגמאות המובאות בספר מתייחסות אפוא בדרך כלל להקשרים היסטוריים וחברתיים השונים במידה זו או אחרת מן המציאות בישראל. עם זאת, ריחוק זה בין חלק מתוכני הספר לבין הקוראים בשפה העברית מקנה לקוראים יתרון חשוב. באמצעותו יקבלו הסטודנטים הישראלים מידע מעניין על זרמים אידיאולוגיים, שייתכן שאינם יודעים עליהם רבות. זאת ועוד, ההתייחסות לאידיאולוגיות שונות תעודד את הסטודנטים להשוות אידיאולוגיות אלו לאידיאולוגיות רווחות בחברה שהם חיים בה. השוואות אלו יוסיפו עניין ויתרמו להעמקת החשיבה ולהבנת השאלות שהאידיאולוגיה מעלה.

במהלך העריכה המדעית של הספר ניסינו כמיטב יכולתנו לאתר את כל התרגומים העבריים לפריטים ביבליוגרפיים הנזכרים במקור האנגלי. אם איתרנו פריט מתורגם לעברית, הבאנו אותו לנוחות הקוראים בהערה בתחתית העמוד. כלל התרגומים העבריים שאיתרנו מרוכזים גם בסוף הספר בפרק מיוחד הקרוי "מקורות שנוספו למהדורה העברית". כמו כן, לאורך הספר הובאו הערות הנוגעות לקשיי התרגום לעברית של מונחים מסוימים מתחום מדעי החברה.

אנו מבקשים להודות תודה מיוחדת לפרופ' ירון אזרחי ולפרופ' אבנר דה־שליט על עזרתם בבחירת הספר הראוי לתרגום. כמו כן, אנו מודים ליורם שדה, מתרגם הספר, ולמיכל צימרמן־חמד, עורכת הלשון, על עבודתם המסורה והקפדנית. לבסוף, אנו מודים לעובדים במחלקה לפיתוח והוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה שליוו אותנו בשלבים השונים ועמלו רבות על הפקתו ועל הוצאתו לאור של הספר.

פנחס שטרן ופרופ' בשיר בשיר

2 בינואר 2019

1 על אופן החלפתו של הנושא של פרק 11 בספר מ"פונדמנטליזם דתי" ל"אסלאמיזם" במהדורה האנגלית השישית של הספר ראו התייחסות שונה וביקורתית בהקדמה למהדורה העברית של הספר - העורך המדעי.

הקדמה למהדורה האנגלית השישית

המהדורה הראשונה של אידיאולוגיות פוליטיות נכתבה על רקע המהפכות של השנים 1991-1989 במזרח אירופה. במבט לאחור, 'התמוטטות הקומוניזם' הייתה ביטויה החיצוני של סדרת התפתחויות פוליטיות־היסטוריות שיש להן משמעות עמוקה והן קשורות במידה רבה זו לזו, ובד בבד גם הזרז שהאיץ את ההתפתחויות האלה. בין ההתפתחויות החשובות ביותר ניתן למנות את צמיחת הכלכלה הקפיטליסטית הגלובלית, עליית הלאומיות האתנית והפונדמנטליזם הדתי, הופעת החברות הפוסט־מודרניות או חברות 'המידע', התהוות הסדר העולמי החד־קוטבי בשליטת ארצות הברית והתעוררות הטרור הגלובלי. דומה שההיסטוריה החלה לנוע לפתע בקצב מסחרר. דברים שהיו ברורים וּודאיים בעבר הפכו למוטלים בספק ובמקרים מסוימים אף נזנחו לחלוטין. השלכותיהם של תהליכים אלו על האידיאולוגיות הפוליטיות היו מרחיקות לכת. כולם הכריזו על מותו של הסוציאליזם, היו שהודיעו על ניצחונו הסופי של הליברליזם המערבי ואילו אחרים טענו שהוא מצוי במשבר, הלאומיות הותאמה לאתגרים החדשים של הגלובליזציה והרב־לאומיות ועוד כהנה וכהנה.

מהדורה שישית זו תוקנה ועודכנה לאור התפתחויותיהן של האידיאולוגיות העיקריות של השנים האחרונות. השינוי העיקרי לעומת המהדורות הקודמות הוא הוספת פרק חדש, על האסלאמיזם (פרק 11). הדבר משקף את העובדה שהמפגש בין הפוליטיקה לבין האסלאם הפך במציאות העולמית לתופעה מרכזית ומתמדת. אין עוררין שהאסלאמיזם הוא ההתגלמות החשובה ביותר מבחינה פוליטית של 'הפונדמנטליזם הדתי' (הנושא שפרק זה החליף אותו).2 עם זאת, הפונדמנטליזם הדתי ממשיך לזכות להתייחסותנו לאו דווקא כאידיאולוגיה בזכות עצמה, אלא בעיקר כסגנון פוליטי העשוי (כמו הפופוליזם) ללבוש ביטויים אידיאולוגיים מגוונים. למשל, המאפיינים ההופכים את האסלאמיזם לצורה של פונדמנטליזם אסלאמי נדונים בפרק 11, ואילו צורות אחרות של פונדמנטליזם נתפסות כגילויים של לאומיות דתית ונדונות בפרק 6.

כמו כן נעשו במהדורה זו כמה שינויים נוספים. בדקנו כאן את השפעת הפופוליזם, שגאה באירופה ובארצות הברית בעיקר בתקופה שלאחר המפולת של 2009-2007, על השמרנות, על הסוציאליזם ועל הלאומיות. בפרק 8 חקרנו את היחסים בין הפוליטיקה הטרנסג'נדרית לבין התנועה הפמיניסטית והרחבנו את הדיון בנושאים כמו השסע בין הימין לבין השמאל והדמוקרטיה הנוצרית. הדיון על הניאו־ליברליזם הועבר מפרק 2 לפרק 3 הן על מנת להפחית חזרות מיותרות והן משום שסברנו שראוי יותר לבחון את הניאו־ליברליזם בהקשר של השמרנות. בפרק 9 בחרנו עתה להשתמש במונח 'אידיאולוגיה ירוקה' במקום ב'אקולוגיזם', משום שאידיאולוגיה ירוקה היא מונח רחב יותר (ואולי מוכר פחות) ומשום שמוטב אולי לראות את האקולוגיזם כאחד משורת ההיבטים המגדירים את האידיאולוגיה, ולא כעצם מהותה. ולבסוף, הוספנו לכל פרק מדור חדש על עמוד שלם הכולל תמונה. שם המדור הוא "אידיאולוגיות פוליטיות בפעולה", והוא מדגים את הקשר בין מאפיינים אידיאולוגיים שונים לבין הפרקטיקה הפוליטית.

ברצוני להודות לכל אנשי הוצאת 'פלגרייב' שתרמו להפקת ספר זה, ובעיקר לסטפן ונהאם, המו"ל שלי, לקלו אוסבורן ולאיימי וילר, וכן לשופטים האלמונים שקראו את כתב היד בשלבים שונים של פיתוחו והעירו את הערותיהם המועילות. שיחות עם ידידים ועמיתים, ובעיקר עם קרן ודאג וודוארד, אנג'לה ודיוויד מדיסון, ברברה וקריס קלרקסון וכריסטינה דייסי, סייעו אף הן לחידוד הרעיונות והטיעונים שהועלו כאן. הספר מוקדש לאשתי, ג'ין, שאף אחת ממהדורותיו של ספר זה לא הייתה רואה אור יום ללא עצתה, עידודה ותמיכתה.

אנדרו הייווד

2 על אופן החלפתו של הנושא של פרק 11 בספר מ"פונדמנטליזם דתי" ל"אסלאמיזם" במהדורה האנגלית השישית של הספר ראו התייחסות שונה וביקורתית בהקדמה למהדורה העברית של הספר - העורך המדעי.