כמיהה שברירית
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
כמיהה שברירית
מכר
אלפי
עותקים
כמיהה שברירית
מכר
אלפי
עותקים

כמיהה שברירית

4 כוכבים (190 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

קורה ריילי

קורה ריילי זכתה להכרה רבה על עבודתה וספריה העפילו לרשימות רבי־המכר המובילות. סדרות המאפיה הרומנטיות נולדו לדם ו־קאמורה קרטל, וכן ספרי הספין־אוף: פיתוי מתוק ו־כמיהה שברירית זכו להצלחה מסחררת בעולם ובישראל. 

תקציר

סופיה
סופיה יודעת מה זה אומר להרגיש כמו פרס ניחומים.
היא צעירה מדי.
לא בלונדינית.
וממש לא נסיכת קרח.
אחותה היא – הייתה – כל הדברים האלה. כליל השלמות. עד שכבר לא. עד שהיא ברחה כדי לחיות עם האויב ונטשה את הארוס שלה.
כעת סופיה נמסרת לדנילו במקום אחותה, בידיעה שלעולם לא תהיה יותר מאשר תחליף. ובכל זאת, היא לא מפסיקה להרגיש כמיהה אל אהבתו של הגבר שרצתה עוד כשהיה שייך לאחותה. 

דנילו
דנילו הוא גבר שרגיל לקבל את מבוקשו – עוצמה, כבוד, נסיכת הקרח שכולם רדפו אחריה.
עד שגבר אחר גוזל את כלתו לעתיד. 
דנילו יודע שעבור גבר במעמדו, אובדן ארוסתו עלול להוביל לחרפה.
גאוותו פצועה.
הוא צמא לנקמה.
וזהו שילוב קטלני – שילוב שדנילו אינו יכול להניח לו, גם לא כאשר נערה מיוחדת לא פחות תופסת את מקומה של אחותה כדי לפייס אותו. 
אלא שיש לה פגם אחד – היא לא אחותה.
דנילו לא מצליח לשכוח את מה שאיבד, אך הוא עלול לאבד את מה שקיבל.

***

כמיהה שברירית הוא ספר יחיד ובעל סוף סגור שנכתב בין סדרות המאפיה של המחברת קורה ריילי: סדרת הבריתות וסדרת קאמורה קרטל.

פרק ראשון

פרולוג

סופיה
 

לא תחמוד.

כמהתי לדנילו עוד כשהיה עדיין הארוס של אחותי. זו הייתה התאהבות תמימה של נערה צעירה. פנטזתי על מה היה קורה לו היה שלי. האביר על הסוס הלבן, הנסיך יפה התואר כמו בסרטים של דיסני.

זה היה החלום האהוב עליי — עד שהוא הפך מפנטזיה למציאות כשאחותי לא הייתה מסוגלת להתחתן איתו.

חלום שהפך עד מהרה לסיוט. פרץ פנטזיה של נערה מגוחכת.

גבר שלא רצה בי.

אומרים שאף פתית שלג אינו דומה למשנהו ושלכל פתית צורה ייחודית משלו.

שלמות קפואה ומרהיבה.

כמו אחותי.

ניסיתי לחקות אותה, אבל החיקוי לעולם לא יגיע לרמת המקור. הייתי הד למנגינה מושלמת. צל של דמות ללא רבב. תמיד נחותה. אף פעם לא מספיקה.

סרפינה הייתה כמעט מושלמת בעיני כולם כשעוד הייתה בסביבה, ועכשיו בהיעדרה, כשלא נותר ממנה אלא זיכרון דהוי, חסרונה העצים את כל מה שהייתה. היא הפכה לגדולה מהחיים.

היא נשארה בכל פינה בבית וגרוע מכך, במחשבות האנשים שהותירה מאחור.

איך אפשר לנצח זיכרון?

אי אפשר.

אצבעותיי רעדו כשיישרתי את שמלת הכלה שלי. לא את שמי ילחשו היום בספסלי הכנסייה.

כי אני הייתי פרס הניחומים.

הכלה המחליפה.

והכי גרוע — לא אחותי.

הבטתי בבבואתי, פניי מטושטשות מבעד להינומה הדקה והעדינה. בלבוש הזה נראיתי כמעט כמו סרפינה, למעט השיער הבלונדיני. עדיין נחותה. תמיד נחותה. אבל אולי דנילו יראה את קווי הדמיון בין אחותי וביני ורק לרגע יביט בי באותה ערגה שנהג לכוון אל סרפינה.

ואז הוא יבין שאני לא היא ומבט מאוכזב יעלה שוב על פניו.

פחות מכפי שרצה.

הורדתי את ההינומה משערי והשלכתי אותה. נמאס לי לנסות להיות מישהי אחרת. דנילו יראה אותי כמות שאני, ואם זה אומר שהוא לא יעיף בי מבט נוסף, כך יהיה.

 

 

קורה ריילי

קורה ריילי זכתה להכרה רבה על עבודתה וספריה העפילו לרשימות רבי־המכר המובילות. סדרות המאפיה הרומנטיות נולדו לדם ו־קאמורה קרטל, וכן ספרי הספין־אוף: פיתוי מתוק ו־כמיהה שברירית זכו להצלחה מסחררת בעולם ובישראל. 

עוד על הספר

כמיהה שברירית קורה ריילי

פרולוג

סופיה
 

לא תחמוד.

כמהתי לדנילו עוד כשהיה עדיין הארוס של אחותי. זו הייתה התאהבות תמימה של נערה צעירה. פנטזתי על מה היה קורה לו היה שלי. האביר על הסוס הלבן, הנסיך יפה התואר כמו בסרטים של דיסני.

זה היה החלום האהוב עליי — עד שהוא הפך מפנטזיה למציאות כשאחותי לא הייתה מסוגלת להתחתן איתו.

חלום שהפך עד מהרה לסיוט. פרץ פנטזיה של נערה מגוחכת.

גבר שלא רצה בי.

אומרים שאף פתית שלג אינו דומה למשנהו ושלכל פתית צורה ייחודית משלו.

שלמות קפואה ומרהיבה.

כמו אחותי.

ניסיתי לחקות אותה, אבל החיקוי לעולם לא יגיע לרמת המקור. הייתי הד למנגינה מושלמת. צל של דמות ללא רבב. תמיד נחותה. אף פעם לא מספיקה.

סרפינה הייתה כמעט מושלמת בעיני כולם כשעוד הייתה בסביבה, ועכשיו בהיעדרה, כשלא נותר ממנה אלא זיכרון דהוי, חסרונה העצים את כל מה שהייתה. היא הפכה לגדולה מהחיים.

היא נשארה בכל פינה בבית וגרוע מכך, במחשבות האנשים שהותירה מאחור.

איך אפשר לנצח זיכרון?

אי אפשר.

אצבעותיי רעדו כשיישרתי את שמלת הכלה שלי. לא את שמי ילחשו היום בספסלי הכנסייה.

כי אני הייתי פרס הניחומים.

הכלה המחליפה.

והכי גרוע — לא אחותי.

הבטתי בבבואתי, פניי מטושטשות מבעד להינומה הדקה והעדינה. בלבוש הזה נראיתי כמעט כמו סרפינה, למעט השיער הבלונדיני. עדיין נחותה. תמיד נחותה. אבל אולי דנילו יראה את קווי הדמיון בין אחותי וביני ורק לרגע יביט בי באותה ערגה שנהג לכוון אל סרפינה.

ואז הוא יבין שאני לא היא ומבט מאוכזב יעלה שוב על פניו.

פחות מכפי שרצה.

הורדתי את ההינומה משערי והשלכתי אותה. נמאס לי לנסות להיות מישהי אחרת. דנילו יראה אותי כמות שאני, ואם זה אומר שהוא לא יעיף בי מבט נוסף, כך יהיה.