חבורת בר-מוח - מי חטף את החתולה של נופר

פֶּרֶק א' - בִּגְלַל הַקוֹרוֹנָה

שָׁלוֹם לָכֶם. זוֹ אֲנִי בָּר, הָאָחוֹת שֶׁל אֱיָל קוֹרֵן. אֲנִי בְּכִיתָה ה', וְיֵשׁ לִי חֲבוּרָה. כֵּן כֵּן בְּדִיוּק כְּמוֹ אָחִי, גַם אֲנִי אוֹהֶבֶת לִפְתוֹר בְּעָיוֹת עִם הַמוֹחַ. אֱיָל חַיָל בִּיחִידָה סוֹדִית. עַכְשָׁיו תוֹרִי לִדְאוֹג לְבֵית־הַסֵפֶר וְלַשְׁכוּנָה.

יָשַׁבְתִי לְיַד הַקוּלֶר בְּבֵית־הַסֵפֶר וְחָשַׁבְתִי עַל מַה שֶׁאַבָּא אָמַר לִי, "יֵשׁ מַגֵפַת קוֹרוֹנָה בָּעוֹלָם. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבְּעוֹד כַּמָה יָמִים יִהְיֶה סֶגֶר, לֹא יַרְשׁוּ לְאַף אֶחָד לָצֵאת מֵהַבַּיִת, כְּדֵי שֶׁלֹא יַדְבִּיק אוֹ יִדַבֵּק. אָז בְּבַקָשָׁה בַּר, בְּלִי שְׁטוּיוֹת וּבְלִי הַרְפַּתְקָאוֹת.״

וְאִמָא הוֹסִיפָה, "יֵשׁ לִשְׁטוֹף יָדַיִם בְּסַבּוֹן, כָּל יוֹם וְהָמוֹן!" הִיא חִיְכָה, כַּנִרְאֶה כִּי יָצָא לָה חָרוּז.

עָנִיתִי לָהֶם שֶׁגַם אֲנִי מַקְשִׁיבָה לַחֲדָשׁוֹת וְשָׁמַעְתִי עַל הִתְפָּרְצוּת הַקוֹרוֹנָה בְּסִין, וְעַל זֶה שֶׁזֶה שֶׁהִיא מִתְפַּשֶׁטֶת בְּכָל הָעוֹלָם, וְהִזְכַּרְתִי לָהֶם שֶׁאֲנִי בְּסֵדֶר, אֲנִי בּוֹגֶרֶת וְאַחְרָאִית.

הַמַחְשָׁבָה שֶׁלִי נִקְטְעָה בִּגְלַל צִפְצוּף שֶׁל הַטֶלֶפוֹן הַנַיָד. זוֹ הָיְתָה הוֹדָעָה מִנוֹפָר, נוֹפָר חֲבֵרָה שֶׁלִי מֵאָז הַתַעֲלוּמָה הַקוֹדֶמֶת. הִיא שָׁלְחָה לִי תְמוּנָה שֶׁל הֶחָתוּל הֶחָדָשׁ שֶׁלָה.

״שְׁיוֹאוּ, אֵיזֶה מָאמוּשׁ הַגִ'ינְגִ'י הַזֶה!" כָּתַבְתִי וְלִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִי לִשְׁלוֹחַ לָה אִימוֹגִ'י שֶׁל לֵב, נִכְנְסָה עוֹד הוֹדָעָה.

הַפַּעַם תְמוּנָה שֶׁל נוֹפָר וְהֶחָתוּל שֶׁלָה, וְעוֹד אַחַת וְעוֹד תְמוּנָה אַחֶרֶת.

יוּ... כַּמָה תְמוּנוֹת הִיא שׁוֹלַחַת, חָשַׁבְתִי לְעַצְמִי, הַגוּר הֶחָדָשׁ שֶׁלָה בֶּאֱמֶת מְהַמֵם אֲבָל הִיא חַיֶבֶת לְהַפְסִיק לִשְׁלוֹחַ עַשְׂרוֹת תְמוּנוֹת שֶׁלוֹ.

שׁוּב צִפְצוּף, שׁוּב סִרְטוֹן. חָשַׁבְתִי לְהִתְעַלֵם אֲבָל אָז שַׂמְתִי לֵב שֶׁהַשׁוֹלַחַת הִיא נֶטַע, עוֹרֶכֶת עִיתוֹן בֵּית הַסֵפֶר.

״אַתֶם חַיָבִים לִרְאוֹת!" הִיא כָּתְבָה.

הִפְעַלְתִי אֶת הַסִרְטוֹן. הַפַּעַם זֶה הָיָה סִרְטוֹן נוֹרָאִי שֶׁל זוּג חֲתַלְתוּלִים שֶׁמִישֶׁהוּ תָפַס אוֹתָם וּבָרַח! מֶטֶר מֵהַמָקוֹם בּוֹ יָשַׁבְתִי.

״אוֹי!" קָרָאתִי, מִי הָרָשָׁע שֶׁמְסוּגָל לְעוֹלֵל דָבָר כָּזֶה לְגוּרֵי חֲתוּלִים כָּאֵלוּ מְתוּקִים!? הָיִיתִי מְזוּעְזַעַת.

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הִגִיעוּ שְׁתֵי הוֹדָעוֹת נוֹסָפוֹת, שְׁתֵיהֶן מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה שֶׁלִי. יוֹאָב הַשְׁחַרְחַר, שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת הֲכִי בָּעוֹלָם, שָׁלַח אֶת הַהוֹדָעָה הָרִאשׁוֹנָה: "בַּר, רָאִית אֶת הַסִרְטוֹן שֶׁל הַחֲתוּלִים שֶׁמִסְתוֹבֵב בָּרֶשֶׁת? נִרְאֶה לִי שֶׁהַחֲבוּרָה חַיֶבֶת לְהִתְכַּנֵס!״

הַהוֹדָעָה הַשְׁנִיָה הָיְתָה מֵרוֹי: "בַּר, מָתַי הַפְּגִישָׁה שֶׁל הַחֲבוּרָה״?

נִכְנַסְתִי לִקְבוּצַת הַווֹאטְסְאַפּ שֶׁל הַחֲבוּרָה וְשָׁלַחְתִי הוֹדָעָה, "מִיָד אַחֲרֵי הַלִימוּדִים פְּגִישָׁה דְחוּפָה. חַיָבִים לִמְצוֹא אֶת הַיֶלֶד שֶׁצָד אֶת גוּרִי הַחֲתוּלִים!״

אַחֲרֵי רֶגַע נַעֲמָה שָׁלְחָה הוֹדָעָה, "אֲנִי מִצְטַעֶרֶת, אַבָּא שֶׁלִי חָזַר מִסִין אָז כָּל הַמִשְׁפָּחָה בְּבִידוּד בִּגְלַל חֲשָׁשׁ לְקוֹרוֹנָה. לֹא אוּכַל לְהַגִיעַ. אֲנִי מַצִיעָה שֶׁתְצָרְפוּ אֶת נוֹפָר לַחֲבוּרָה בִּמְקוֹמִי, בְּאוֹפֶן זְמַנִי. הֲרֵי הִבְטַחְנוּ לָה שֶׁנַחְשׁוֹב עַל זֶה אַחֲרֵי שֶׁפָּתַרְנוּ אֶת בְּעָיַת הַחֵרֶם שֶׁעָשׂוּ עָלֶיהָ.״

״בִּידוּד?" סִימַסְתִי בִּמְהִירוּת, "עַד עַכְשָׁיו חָשַׁבְתִי שֶׁזֶה רַק בַּחֲדָשׁוֹת..." פִּתְאוֹם הִרְגַשְׁתִי שֶׁהַוִירוּס הַזֶה שֶׁל הַקוֹרוֹנָה מַמָשׁ קָרוֹב אֵלַי. הַהַרְגָשָׁה הָיְתָה מַפְחִידָה. מַה יִקְרֶה אִם גַם אֲנַחְנוּ נֵחָשֵׂף? הַמַחֲלָה הַזוֹ פּוֹגַעַת קָשֶׁה בַּאֲנָשִׁים מְבוּגָרִים — מַה, לֹא אוּכַל לְבַקֵר אֶת סַבְתָא נוֹנָה וְאֶת הַמַאֲכָלִים הַמְעַלְפִים שֶׁלָה?

שָׁלַחְתִי הוֹדָעָה לְרוֹי וּלְיוֹאָב, "נַעֲמָה בְּבִידוּד קוֹרוֹנָה. מַה דַעְתְכֶם לְצָרֵף אֶת נוֹפָר לַחֲבוּרָה״?

שָׂמַחְתִי מְאוֹד לְקַבֵּל מֵהֵם סְמַיילִים מְאַשְׁרִים. הִתְקַשַׁרְתִי לְנוֹפָר וְשָׁאַלְתִי, "מַה דַעְתֵךְ לְהִצְטָרֵף לַחֲבוּרָה?״

״לַחֲבוּרַת בַּר־מוֹחַ?" הִיא שָׁאֲלָה בְּהַפְתָעָה.

״כֵּן," אָמַרְתִי, "כְּבַר שְׁבוּעַיִם אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עָלַיִךְ. הִרְשַׁמְתְ אוֹתָנוּ בַּהִתְמוֹדְדוּת שֶׁלָךְ עִם הַחֵרֶם, עִם עַלְמָה וְעוֹמְרִי וּבְעִיקָר עִם אַבָּא שֶׁלָהֶם.״

נוֹפָר לֹא הֵגִיבָה.

״נוֹפָר?" הִסְתַכַּלְתִי עַל הַמָסָךְ לְוַדֵא שֶׁהַשִׂיחָה לֹא נוּתְקָה בְּטָעוּת.

״כֵּן כֵּן," עָנְתָה נוֹפָר, "אֲנִי כָּאן. כְּלוֹמַר, כֵּן, אֲנִי מַמָשׁ רוֹצָה לְהִצְטָרֵף לַחֲבוּרָה שֶׁלָךְ. זֶה כָּבוֹד עֲנָק.״

״יוֹפִי," אָמַרְתִי, "אָז הַיוֹם בְּחָמֵשׁ בָּעֶרֶב נִפְגָשִׁים בַּמָקוֹם הַקָבוּעַ שֶׁלָנוּ," וְנִזְכַּרְתִי שֶׁאֵין לָה מוּשָׂג עַל הַמָקוֹם, "זֶה לְיַד עֵץ הַמְכַשֵׁפָה," הִדְגַשְׁתִי, "זֶה הָעֵץ הַגָדוֹל שֶׁבִּקְצֵה הַשְׂדֵרָה שֶׁלְיַד בֵּית הַסֵפֶר. לְיָדוֹ יֵשׁ סַפְסָל. זֶה מָקוֹם שָׁקֵט שֶׁאֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת וּלְדַבֵּר.״

״יֵשׁ תַעֲלוּמָה?" שָׁאֲלָה נוֹפָר.

״כֵּן," עָנִיתִי, "מִישֶׁהוּ צָד חֲתוּלִים. חַיָבִים לַעֲצוֹר אוֹתוֹ.״

יָשַׁבְנוּ עַל הַסַפְסָל מִתַחַת לָעֵץ שֶׁלְעֵת עֶרֶב נִרְאָה כְּמוֹ מְכַשֵׁפָה בִּגְלַל הַצֵל שֶׁהוּא מֵטִיל עַל הַמִדְרָכָה. הוֹצֵאתִי אֶת הַטֶלֶפוֹן שֶׁלִי וְכוּלָנוּ צָפִינוּ שׁוּב בַּסִרְטוֹן.

״מִי שָׁלַח אֶת הַסִרְטוֹן?" שָׁאַל יוֹאָב.

״נֶטַע," עָנִיתִי.

״נֶטַע? זוֹ שֶׁכּוּלָם קוֹרְאִים לָה בַּרְזִי? כִּי הִיא נִרְאֵית כְּמוֹ נֶטַע בַּרְזִילַי?" שָׁאַל יוֹאָב.

״כֵּן, הִיא הָעוֹרֶכֶת שֶׁל עִיתוֹן בֵּית־הַסֵפֶר." אָמַרְתִי.

״מוּכְשֶׁרֶת!" אָמַר יוֹאָב.

״הִיא כָּתְבָה לִי, שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לִכְתוֹב עַל הַחֲתוּלִים בַּגִילָיוֹן הַבָּא שֶׁל עִיתוֹן בֵּית־הַסֵפֶר, וְשֶׁאִם נַצְלִיחַ לִתְפּוֹס אֶת הַצַיָד, זֶה יִהְיֶה הַסְקוּפּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל עִיתוֹן בֵּית־הַסֵפֶר.״

נוֹפָר הִסְתַכְּלָה עַל הַסִרְטוֹן שׁוּב וְאָמְרָה, "בָּא לִי לִבְכּוֹת. תִרְאוּ אֶת הַפַּרְצוּפִים הָאוּמְלָלִים שֶׁל הַחֲתוּלִים״!

״נָכוֹן, אֲנַחְנוּ חַיָבִים לִמְצוֹא אֶת הַצַיָד. רָצוּי שֶׁנִמְצָא אוֹתוֹ מַהֵר! לִפְנֵי שֶׁיָצוּד עוֹד חֲתוּלִים!" אָמַרְתִי.

רוֹי הִתְקָרֵב אֵלַי וְנָגַע בַּמָסָךְ שֶׁל הַטֶלֶפוֹן.

״רוֹי!" כָּעַסְתִי, "לָמָה אַתָה נוֹגֵעַ בַּטֶלֶפוֹן שֶׁלִי?״

רוֹי קָפָא לְרֶגַע וְהִתְנַצֵל, "רַק רָצִיתִי לִרְאוֹת אֶת הַסִרְטוֹן מֵהַהַתְחָלָה.״

״אָז תְבַקֵשׁ וְאַעֲבִיר לְךָ בְּווֹאטְסְאַפּ! צָרִיךְ לְהִיזָהֵר מֵחַיְדַקִים וּמִקוֹרוֹנָה, כַּמָה שֶׁפָּחוֹת לָגַעַת בִּדְבָרִים שֶׁל אֲחֵרִים, סַבָּבָּה?״

״אָז לֹא נַעֲשֶׂה אֶת סֵמֶל הַחֲבוּרָה?" שָׁאַל רוֹי בְּאַכְזָבָה. סֵמֶל הַחֲבוּרָה הוּא הֲנָחַת אֶגְרוֹפִים אֶחָד עַל גַבֵּי אֶגְרוֹף הָאַחֵר, עַד שֶׁנוֹצָר מִגְדָל גָבוֹהַ שֶׁל אֶגְרוֹפִים.

״נְוַתֵר עַל זֶה הַפַּעַם, רַק נֹאמַר בְּיַחַד אֶת הַסִיסְמָה," אָמַרְתִי, וְכוּלָם פָּרְצוּ בִּקְרִיאָה:

״בַּר מוֹחַ יוֹצֵאת לְנַקוֹת אֶת בֵּית הַסֵפֶר מֵאַלִימוּת,

מוּמְלָץ לְכוּלָם לִנְהוֹג בִּזְהִירוּת״!

נוֹפָר חָזְרָה עַל זֶה פַּעֲמַיִם עַד שֶׁיָדְעָה בְּעַל פֶּה.