אלברט
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אלברט

אלברט

3 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי ניב
  • תאריך הוצאה: אוקטובר 2020
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 114 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 54 דק'

נועה משפטי

נועה משפטי (נועל'ה), בת 20 ומתגוררת ביפו.
המילים תמיד מצאו דרך לצאת בכתב, לכתוב מה שקורה בלב, במוח ובחיים עצמם שמביאים את משקלם לטוב ולרע.
תמיד היה לצד הסופרת כלב או שניים, והם תמיד הראו לה את הדרך הנעימה לתקשורת, העניקו חיבוק מחמם כשהרגישה לבד מול העולם ובעיקר היו לצידה בטוב וברע.

תקציר

"בלילה האחרון חלמתי שאני בן אדם. התעוררתי לבוקר מופלא לצד אישה יפה, כשמגע גופה הנעים מלטף את עורי מתחת לשמיכה ועושה חשק לא לקום מהמיטה לעולם. ליטפתי את שערה המתולתל שהחליק בין אצבעותיי בעודי מנשק אותה בעדינות על שפתייה הרכות."
הספר שלפניכם מזמין אתכם להיכנס לתוך מעייניו של הכלב העמוק בהיסטוריה, אלברט.
מחשבותיו שמהדהדות את מחשבותינו, מרעידות את כל מה שחשבנו שהוא נכון.
אמת גלויה ומוסתרת אל עבר הקורא, המשאירה מקום לדמיון, אם לא יחביא אותו מאחור.
לבוא נקי ולצלול לתוך עיניו של אלברט.
 
"האירועים השונים מתוארים מנקודת מבטו של הכלב ממש כאילו היה אדם החווה אותם, אך בתוספת הזווית ה'כלבית' מתקבלת כאן תוצאה מהנה ומעניינת במיוחד."
יובל ניסני, לקטור ראשי, הוצאת ספרי ניב
 
נועה משפטי, בת 20, מתגוררת ביפו. כלבתה דולי הגיעה לבית הוריה כמה ימים לפני שנולדה. במהלך עשר שנות חייה הראשונות שימשה דולי עוגן לנועה ברגעים קשים בחיים, העניקה לה אוזן קשבת בעת תהפוכות הנפש ובזמני הבכי, ועטפה אותה ברכות מחממת כשהרגישה לבד.
הספר מוקדש לדולי. הוא לא מספר עליה אבל הוא מוקדש לה.

פרק ראשון

13
חלומות של תשוקות, אהבות ואכזבות
 
בלילה האחרון חלמתי שאני בן אדם.
התעוררתי לבוקר מופלא לצד אישה יפה, כשמגע גופה הנעים מלטף את עורי מתחת לשמיכה ועושה חשק לא לקום מהמיטה לעולם. ליטפתי את שערה המתולתל שהחליק בין אצבעותיי בעודי מנשק אותה בעדינות על שפתייה הרכות.
נכנסו להתקלח יחד וסיבנתי אותה לאט, התחלתי באצבעותיה ברגליים ועליתי לשוקיים, ובתנועות מעגליות עליתי למעלה עוד טיפה עד לבטן התחתונה. נשארתי באזור בשליחת אצבעותיי מלאות הסבון הלוך וחזור לכל מקום באזור הדרומי של גופה, את שדיה ליטפתי בעדינות, והיא הצמידה אותי אליה בנשיקה לוהטת, וכשהלשונות שלנו נפגשו הרגשתי פיצוץ בגופי והתמוגגתי לרסיסים.
במשך שעה היינו במקלחת אבל התקלחנו באמת רק שלוש דקות. ככה נראית האהבה – הרצון המיוחד להישאר ברגע הזה עם האהובה לנצח, שהוא לא ייפסק ונמשיך לאהוב, אבל הגיע הזמן לצאת לעבודה ובכל היום להילחם ברצון שמושך אותי הביתה לנשק אותה בכל הגוף, לחבק אותה חזק עד שתירדם ולצפות בה ישנה עם הפרצוף המלאכי שלה.
התארגנתי לעבודה כשהיא עודנה במיטה, עירומה, מביטה עליי במבט הזה שלה, שמושך אותי לקפוץ ראש בחזרה למיטה ולהכריז על יום מחלה, אבל בחלום זה לא קרה, התארגנתי מהר ויצאתי לעבודה.
במהלך הנסיעה הרכב והגוף שלי נסעו קדימה, בעודי תקוע עם הראש בכרית לצד אהובת ליבי.
נכנסתי למשרד המכירות של רכבי יוקרה שבו אני עובד כמו איש מכירות רגיל, אמרתי שלום לעמיתיי לעבודה והתיישבתי לצד שולחני. על השולחן היו שלוש ערימות של ניירת, ובלי ידע בכלום עבדתי כמו מכונית מרוץ ביומה הראשון. סיימתי מהר עם הרבה טעויות.
למזלי, זה היה רק חלום, ואני לא יכול לדמיין את עצמי חי את החיים האלו כל יום. איך בני האדם מסוגלים לפקוח את עיניהם בכל בוקר למציאות שהיא כזו כואבת?
איך עוזבים בכל בוקר את האישה שאוהבים והולכים לעבוד בעבודה ששונאים?
אם הייתי במקומם הייתי עוזב הכול ולא יוצא מהמקלחת בבוקר עם המלאך היפה שלי, מחזיק אותה קרוב ומתפלל לא להתעורר לעולם.
בדרך חזרה לבית נהגתי כמו נהג מרוץ מנוסה, חתכתי רכבים וכף רגלי לא ירדה מהגז, אף רמזור אדום לא נקלט בעיניי, ככה זה כשנוהגים בחלום. החניתי עקום בחנייה של הבית ורצתי בשביל לכיוון הדלת, אבל ברגע שהכנסתי את המפתח למנעול התעוררתי על הכרית בחדר של ביילי כשהוא נושם עליי את הבל הפה המסריח שלו.
ברגע אחד החלום המדהים הזה נפסק. ניסיתי לעצום את עיניי בחזרה ולחזור לאישה שלי במיטה ולא הצלחתי. פשוט ראיתי שחור.
עצוב איך האושר יכול להיפסק בשנייה אחת ובלי אזהרה מראש.

נועה משפטי

נועה משפטי (נועל'ה), בת 20 ומתגוררת ביפו.
המילים תמיד מצאו דרך לצאת בכתב, לכתוב מה שקורה בלב, במוח ובחיים עצמם שמביאים את משקלם לטוב ולרע.
תמיד היה לצד הסופרת כלב או שניים, והם תמיד הראו לה את הדרך הנעימה לתקשורת, העניקו חיבוק מחמם כשהרגישה לבד מול העולם ובעיקר היו לצידה בטוב וברע.

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי ניב
  • תאריך הוצאה: אוקטובר 2020
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 114 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 54 דק'
אלברט נועה משפטי
13
חלומות של תשוקות, אהבות ואכזבות
 
בלילה האחרון חלמתי שאני בן אדם.
התעוררתי לבוקר מופלא לצד אישה יפה, כשמגע גופה הנעים מלטף את עורי מתחת לשמיכה ועושה חשק לא לקום מהמיטה לעולם. ליטפתי את שערה המתולתל שהחליק בין אצבעותיי בעודי מנשק אותה בעדינות על שפתייה הרכות.
נכנסו להתקלח יחד וסיבנתי אותה לאט, התחלתי באצבעותיה ברגליים ועליתי לשוקיים, ובתנועות מעגליות עליתי למעלה עוד טיפה עד לבטן התחתונה. נשארתי באזור בשליחת אצבעותיי מלאות הסבון הלוך וחזור לכל מקום באזור הדרומי של גופה, את שדיה ליטפתי בעדינות, והיא הצמידה אותי אליה בנשיקה לוהטת, וכשהלשונות שלנו נפגשו הרגשתי פיצוץ בגופי והתמוגגתי לרסיסים.
במשך שעה היינו במקלחת אבל התקלחנו באמת רק שלוש דקות. ככה נראית האהבה – הרצון המיוחד להישאר ברגע הזה עם האהובה לנצח, שהוא לא ייפסק ונמשיך לאהוב, אבל הגיע הזמן לצאת לעבודה ובכל היום להילחם ברצון שמושך אותי הביתה לנשק אותה בכל הגוף, לחבק אותה חזק עד שתירדם ולצפות בה ישנה עם הפרצוף המלאכי שלה.
התארגנתי לעבודה כשהיא עודנה במיטה, עירומה, מביטה עליי במבט הזה שלה, שמושך אותי לקפוץ ראש בחזרה למיטה ולהכריז על יום מחלה, אבל בחלום זה לא קרה, התארגנתי מהר ויצאתי לעבודה.
במהלך הנסיעה הרכב והגוף שלי נסעו קדימה, בעודי תקוע עם הראש בכרית לצד אהובת ליבי.
נכנסתי למשרד המכירות של רכבי יוקרה שבו אני עובד כמו איש מכירות רגיל, אמרתי שלום לעמיתיי לעבודה והתיישבתי לצד שולחני. על השולחן היו שלוש ערימות של ניירת, ובלי ידע בכלום עבדתי כמו מכונית מרוץ ביומה הראשון. סיימתי מהר עם הרבה טעויות.
למזלי, זה היה רק חלום, ואני לא יכול לדמיין את עצמי חי את החיים האלו כל יום. איך בני האדם מסוגלים לפקוח את עיניהם בכל בוקר למציאות שהיא כזו כואבת?
איך עוזבים בכל בוקר את האישה שאוהבים והולכים לעבוד בעבודה ששונאים?
אם הייתי במקומם הייתי עוזב הכול ולא יוצא מהמקלחת בבוקר עם המלאך היפה שלי, מחזיק אותה קרוב ומתפלל לא להתעורר לעולם.
בדרך חזרה לבית נהגתי כמו נהג מרוץ מנוסה, חתכתי רכבים וכף רגלי לא ירדה מהגז, אף רמזור אדום לא נקלט בעיניי, ככה זה כשנוהגים בחלום. החניתי עקום בחנייה של הבית ורצתי בשביל לכיוון הדלת, אבל ברגע שהכנסתי את המפתח למנעול התעוררתי על הכרית בחדר של ביילי כשהוא נושם עליי את הבל הפה המסריח שלו.
ברגע אחד החלום המדהים הזה נפסק. ניסיתי לעצום את עיניי בחזרה ולחזור לאישה שלי במיטה ולא הצלחתי. פשוט ראיתי שחור.
עצוב איך האושר יכול להיפסק בשנייה אחת ובלי אזהרה מראש.