לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת הָיוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יְלָדִים מֻפְלָאִים וְרַבֵּי פְּעָלִים. לֹא הָיוּ לָהֶם מַחְשְׁבִים, ולא צַעֲצוּעִים מְתֻחְכָּמִים. אֶת שְׁעוֹת הַפְּנַאי הֶעֱבִירוּ הַיְּלָדִים בַּשָּׂדוֹת וּבַחֻרְשׁוֹת, שֶׁבָּהֶם שִׂחֲקוּ בְּמִשְׂחֲקֵי שׁוֹטְרִים וְגַנָּבִים, וְאָפוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת.
יַלְדוּת נִפְלָאָה הָיְתָה לָהֶם בֵּין גְּבָעוֹת וַעֲמָקִים, וּבְמֶרְחֲבֵי הַבִּצּוֹת שֶׁבָּהֶן הִתְגּוֹרְרוּ עוֹפוֹת מַיִם, קַרְפָּדוֹת וְדָגִים רַבִּים. הַיְּלָדִים הָיוּ מְאֻשָּׁרִים וְגָדְלוּ עַל עֶרְכֵי טֶבַע מְשֻׁבָּחִים. הֵם הֵגֵנּוּ עַל הַצּוֹמֵחַ וְעַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, וּבְעִקָּר אָהֲבוּ אֶת עוֹפוֹת הַמַּיִם הַבַּיְשָׁנִיִּים.
יֶלֶד שֶׁכָּזֶה הָיָה דָּן-דָּן, יֶלֶד יְרֹק עֵינַיִם וּשְׁמוֹ דָּנִי, שֶׁיּוֹתֵר מִכֹּל רָצָה לִהְיוֹת צִ'יף אִינְדְּיָאנִי. זָרִיז הָיָה כְּמוֹ חָתוּל, וְיָדוֹ הָיְתָה כִּמְעַט בְּכָל תַּעֲלוּל. עַל רֹאשׁוֹ עָטָה מִצְנֶפֶת נוֹצוֹת אִינְדְּיָאנִית לְתִפְאֶרֶת, שֶׁקָנְתָה לוֹ דּוֹדָה סוֹפִי בִּשְׁמוּרַת יְלִידִים מְפֹאֶרֶת.
בְּיַחַד עִם חֲבֵרָיו בָּנָה דָּן-דָּן מַחֲנֵה אֹהָלִים מִשְּׂמִיכוֹת יְשָׁנוֹת וּשְׁלַל סְדִינִים, וְעַד מְהֵרָה הוֹפִיעוּ הַקָּאוּבּוֹיִים הַשְּׁכֵנִים. כֻּלָּם טָרְחוּ וְעָמְלוּ, פְּרָט לְצָ'אבִּי הַגַּרְגְּרָן שֶׁלֹּא נָקַף אֶצְבַּע וְרַק יָשַׁב בַּצַּד, הִתְגָּרָה בְּדוּכִיפַת וְזָלַל מִכָּל הַבָּא לַיָּד.
חַבְרֵי הַשֵּׁבֶט תָּמִיד שָׂשׂוּ אֱלֵי קְרָב, אַךְ בְּסִיּוּמוֹ הָיוּ מִתְפַּיְּסִים וְעוֹזְרִים זֶה לָזֶה לִבְנוֹת אֶת הַמַּחֲנֶה שֶׁחָרַב. בָּעֶרֶב הָיוּ הַמַּחֲנוֹת נִפְרָדִים וּמַבְטִיחִים שֶׁלֹּא לְהִלָּחֵם עוֹד לְעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁבַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה כְּבָר הָיוּ עֲסוּקִים בְּתִכְנוּן מִתְקֶפֶת הַפֶּתַע הַבָּאָה, שֶׁתַּפְתִּיעַ אֶת כֻּלָּם.
לְעִתִּים הָיוּ הָרוּחוֹת בַּשֵּׁבֶט מִתְלַהֲטוֹת, וְהַמִּשְׂחָק הָפַךְ אָז לִמְסֻכָּן וְאַף פָּרוּעַ, וּפַעַם אַחַת הִסְתַּיֵּם הַמִּשְׂחָק בִּמְרִיבָה גְּדוֹלָה שֶׁנִּמְשְׁכָה כִּמְעַט שָׁבוּעַ. נִרְאֶה שֶׁחַבְרֵי הַשֵּׁבֶט שָׁכְחוּ שֶׁהֵם בְּתַחְפֹּשֶׂת, וְאֵין כָּל סִבָּה שֶׁהַמִּשְׂחָק יִסְתַּיֵּם בְּאַמְבּוּלַנְס עִם שְׂרִיטוֹת וְגַם תַּחְבֹּשֶׁת.
יוֹם אֶחָד, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל קְרָב שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע בּוֹ מִי נֶגֶד מִי, הִבְחִינוּ הַצְּדָדִים הַלּוֹחֲמִים בְּאָדָם זָר. אִישׁ מִסְתּוֹרִי שֶׁשָּׂם פְּעָמָיו אֶל בִּצַּת הָעוֹפוֹת וּבְיָדוֹ רוֹבֶה גָּדוֹל וְדֵי מוּזָר. לְכֻלָּם הָיָה בָּרוּר שֶׁהַצַּיָּד בַּמַּגָּפַיִם נָחוּשׁ בְּיוֹתֵר לָצוּד אֲגַמִּיָּה קְטַנָּה וְאוּלַי גַּם בַּרְוָזוֹן אוֹ שְׁנַיִם.
כָּעֲסוּ הַיְּלָדִים עַל הַפּוֹלֵשׁ שֶׁהוֹפִיעַ לְפֶתַע כְּדֵי לְחוֹלֵל מְהוּמָה, וּמִיָּד נִזְעֲקוּ כֻּלָּם לְסַכֵּל לוֹ אֶת הַמְּזִמָּה. הֵם הֲרֵי לֹא יָנִיחוּ לָאִישׁ הַזָּר לְסַכֵּן אוֹתָם וְאֶת חַיּוֹת הַבַּר.
וּבְעוֹד שְׁלִיחַ הָאִינְדְּיָאנִים יָצָא לְהַזְעִיק אֶת פַּקַּח הַשְּׁמוּרָה וְאֶת הַמִּשְׁטָרָה, הִסְתַּעֲרוּ הַיְּלָדִים וְחֶזִי הַדָּרְבָּן בְּמִתְקֶפֶת חִצִּים וְקַפְּצוֹנִים אַדִּירָה, שֶׁהֵנִיסָה אֶת כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים אֶל מְקוֹם מִבְטַחִים בְּמַעֲמַקֵּי הַשְּׁמוּרָה.
כָּךְ נִצְּלוּ חַיּוֹת הַבַּר מהַצַּיָּד הָרַע, שנִלְקַח בְּבֹשֶׁת פָּנִים הַיְשֵׁר לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה. שָׂמְחוּ מְאוֹד הַקָּאוּבּוֹיִים וְהָאִינְדְּיָאנִים שֶׁהִצִּילוּ אֶת עוֹפוֹת הַמַּיִם, וְעַד מְהֵרָה שָׁבוּ הָעוֹפוֹת לַשִּׁגְרָה בִּמְחִיאוֹת כְּנָפַיִם.
