ביאנקה – ילדה חופשייה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ביאנקה – ילדה חופשייה

ביאנקה – ילדה חופשייה

עוד על הספר

דני בז

דני בז, חבר באגודת הסופרים. ספרים מפרי עטו: 'בציפורני התנשמת' (2003), 'הקשר האפריקאי' (2005), 'לא לשכוח ולא לסלוח' (2007), 'צליבתו של העם היהודי' (2012), 'הדג שרצה לטוס' (2018). 

תקציר

זהו סיפורה המרתק והנוגע ללב של אמי, ביאנקה, ילדה בודדה ונטושה ששרדה בשואת יהדות רומניה. הספר מתאר יַלדות אבודה ומסע חיים מפרך ומסוכן של ילדה צעירה בצל האנטישמיות הנוראה ערב מלחמת העולם השנייה, את החיים הקשים בזמן המלחמה ופרעות השואה שחוללו הרומנים ביהדות רומניה. ביאנקה מגוללת גם את מסכת עלייתה ארצה עם אוניות "הפאנים", ואת תקופת ההישרדות המעצבת במחנות המעצר הבריטיים הבלתי לגליים שבקפריסין. בהמשך מוקדש הספר בעיקר לעשור הראשון של התקומה הציונית הפלאית של מדינת ישראל. 
כנגד כל הסיכויים ומול כל דיוויזיות הרשע הנאציות הגרמניות והרומניות גם יחד, שרדה הילדה היהודייה ביאנקה באֵימי השואה. וכשאר השורדים שקמו מעפר והיו שוב לעם, יצאה אף היא מעבדות ומכפייה אנטישמית לחירות. ביאנקה הייתה לילדה חופשייה. 

פרק ראשון

הקדמה
 
 
יאסי, העיר הרביעית בגודלה ברומניה, נחשבת לבירת מחוז יאשי הנמצא בחבל ארץ היסטורי השייך למולדובה. בין השנים 1859-1564 הייתה יאסי בירת נסיכות מולדובה, ואף שימשה כבירתה החלופית של רומניה בתקופה הכיבוש הגרמני של בוקרשט במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1862 איבדה יאסי את מעמדה ואת תוארה כעיר הבירה לטובת העיר בוקרשט.
 
על פי אחת הסברות, הסלאבים הם שנתנו את השם יאסי לנוודים אלאניים (עם נודד ממוצא איראני), שבתקופת נדידת העמים, בסוף המאה הרביעית לספירה, נמלטו מצפון הקווקז מאימת ההוּנים והתיישבו ברומניה. סברה אחרת מדברת על כך שהשם יאסי נגזר משמו של שבט הנוודים הסרמטים Iazygi - המוזכר בכתביו של פּוּבּליוּס אוֹבידיוּס נאזוֹ, משורר רומי בן המאה הראשונה (43 לפנה"ס-17 לספירה).
 
בראשית שנות השלושים מנתה אוכלוסיית העיר יאסי כשלושים אלף איש, והיו בה מאה ועשרים ושבעה בתי כנסת. אלא שאז פרצה מלחמת העולם השנייה, שחוללה את השואה האיומה, ובמהלכה התקיים אחד הפוגרומים הנוראים שידעה יהדות רומניה. כחמישה-עשר אלף איש נטבחו ונרצחו באכזריות ברברית שהייתה שילוב מכוער ביותר בין רוח הכנסייה הקתולית הפגאנית שטימאה כל חלקה הומנית טובה באירופה, ובין אופיה הברברי צמא הדם של האוכלוסייה המקומית שמעולם לא לקחה אחריות על מעשיה וגם לא הודתה בהם. אדרבא, גם היום ישנם בורים אנטישמים רבים ברומניה שמכחישים את השואה, ואחרים שברוב חוצפתם טוענים כי אירוע בסדר גודל כזה הוא פרי הדמיון והגזמה מגמתית שנועדה לפגוע בשמו הטוב של העם הרומני. שמו הטוב?! וכי ממתי היה לעם הרומני, מצאצאי ההונים והברברים, שם טוב? לפרימיטיביים הרומנים שניסו להביא עלינו כליה ברחבי רומניה לא היה שום שם טוב. אדרבא, דווקא אנשים המחשיבים את עצמם לנאורים, אנשי אקדמיה, היסטוריונים במקצועם, הם אלה שמתעלמים מהעובדות גם היום וטובלים עד צוואר בהונאה ציבורית ובגנֵבת דעת הקהילה הבינלאומית, תוך שִכתוב ההיסטוריה ופגיעה אנושה ב"מוניטין" הרומני, אם בכלל קיים דבר כזה. טענות המלומדים המפוקפקים על כך שהפוגרום הנורא לא היה אלא אירוע מקומי קטן וחסר חשיבות, ושמספר הקורבנות נמוך בהרבה מהמספר הרשמי שהציגו השורדים היהודים, חמורות לא פחות מהזוועה עצמה. הטענות האנטישמיות המופרכות מלמדות עד כמה גדולה הבושה ועד כמה רחוק מוכנים המלומדים הרומנים ללכת, ובלבד שלא לקחת אחריות על מעשיהם ולבקש מחילה וכפרה מיהדות רומניה.
 
מתברר שהאנטישמיות הרומנית (כמו גם בשאר ארצות אירופה), בעבעה מתחת לקרקע במשך מאות רבות של שנים. היא מעולם לא הורידה ראש, ועדיין חיה ובועטת בכל דרך אפשרית. פוגרומים באו והלכו, והדם היהודי שהותר ניגר כמים באישור השלטונות לדורותיהם ובתמיכה שבשתיקה מצד הכנסייה הקתולית, שלא עשתה דבר כדי לעצור אותם.
 
לתוך אקלים הרה אסון שכזה הביאו אותי הורי לעולם. אבי, שנשא בגופו קליעי עופרת של צלף גרמני ומשתפי פעולה רומנים בעת שניצל מרכבת המוות לאחר שהתחזה למת. ואמי הביולוגית, שנתמזל מזלה ועזבה את העולם הרע והלכה לעולמה עוד בטרם החלו הזוועות לנחות עלינו בזו אחר זו.

דני בז

דני בז, חבר באגודת הסופרים. ספרים מפרי עטו: 'בציפורני התנשמת' (2003), 'הקשר האפריקאי' (2005), 'לא לשכוח ולא לסלוח' (2007), 'צליבתו של העם היהודי' (2012), 'הדג שרצה לטוס' (2018). 

עוד על הספר

ביאנקה – ילדה חופשייה דני בז
הקדמה
 
 
יאסי, העיר הרביעית בגודלה ברומניה, נחשבת לבירת מחוז יאשי הנמצא בחבל ארץ היסטורי השייך למולדובה. בין השנים 1859-1564 הייתה יאסי בירת נסיכות מולדובה, ואף שימשה כבירתה החלופית של רומניה בתקופה הכיבוש הגרמני של בוקרשט במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1862 איבדה יאסי את מעמדה ואת תוארה כעיר הבירה לטובת העיר בוקרשט.
 
על פי אחת הסברות, הסלאבים הם שנתנו את השם יאסי לנוודים אלאניים (עם נודד ממוצא איראני), שבתקופת נדידת העמים, בסוף המאה הרביעית לספירה, נמלטו מצפון הקווקז מאימת ההוּנים והתיישבו ברומניה. סברה אחרת מדברת על כך שהשם יאסי נגזר משמו של שבט הנוודים הסרמטים Iazygi - המוזכר בכתביו של פּוּבּליוּס אוֹבידיוּס נאזוֹ, משורר רומי בן המאה הראשונה (43 לפנה"ס-17 לספירה).
 
בראשית שנות השלושים מנתה אוכלוסיית העיר יאסי כשלושים אלף איש, והיו בה מאה ועשרים ושבעה בתי כנסת. אלא שאז פרצה מלחמת העולם השנייה, שחוללה את השואה האיומה, ובמהלכה התקיים אחד הפוגרומים הנוראים שידעה יהדות רומניה. כחמישה-עשר אלף איש נטבחו ונרצחו באכזריות ברברית שהייתה שילוב מכוער ביותר בין רוח הכנסייה הקתולית הפגאנית שטימאה כל חלקה הומנית טובה באירופה, ובין אופיה הברברי צמא הדם של האוכלוסייה המקומית שמעולם לא לקחה אחריות על מעשיה וגם לא הודתה בהם. אדרבא, גם היום ישנם בורים אנטישמים רבים ברומניה שמכחישים את השואה, ואחרים שברוב חוצפתם טוענים כי אירוע בסדר גודל כזה הוא פרי הדמיון והגזמה מגמתית שנועדה לפגוע בשמו הטוב של העם הרומני. שמו הטוב?! וכי ממתי היה לעם הרומני, מצאצאי ההונים והברברים, שם טוב? לפרימיטיביים הרומנים שניסו להביא עלינו כליה ברחבי רומניה לא היה שום שם טוב. אדרבא, דווקא אנשים המחשיבים את עצמם לנאורים, אנשי אקדמיה, היסטוריונים במקצועם, הם אלה שמתעלמים מהעובדות גם היום וטובלים עד צוואר בהונאה ציבורית ובגנֵבת דעת הקהילה הבינלאומית, תוך שִכתוב ההיסטוריה ופגיעה אנושה ב"מוניטין" הרומני, אם בכלל קיים דבר כזה. טענות המלומדים המפוקפקים על כך שהפוגרום הנורא לא היה אלא אירוע מקומי קטן וחסר חשיבות, ושמספר הקורבנות נמוך בהרבה מהמספר הרשמי שהציגו השורדים היהודים, חמורות לא פחות מהזוועה עצמה. הטענות האנטישמיות המופרכות מלמדות עד כמה גדולה הבושה ועד כמה רחוק מוכנים המלומדים הרומנים ללכת, ובלבד שלא לקחת אחריות על מעשיהם ולבקש מחילה וכפרה מיהדות רומניה.
 
מתברר שהאנטישמיות הרומנית (כמו גם בשאר ארצות אירופה), בעבעה מתחת לקרקע במשך מאות רבות של שנים. היא מעולם לא הורידה ראש, ועדיין חיה ובועטת בכל דרך אפשרית. פוגרומים באו והלכו, והדם היהודי שהותר ניגר כמים באישור השלטונות לדורותיהם ובתמיכה שבשתיקה מצד הכנסייה הקתולית, שלא עשתה דבר כדי לעצור אותם.
 
לתוך אקלים הרה אסון שכזה הביאו אותי הורי לעולם. אבי, שנשא בגופו קליעי עופרת של צלף גרמני ומשתפי פעולה רומנים בעת שניצל מרכבת המוות לאחר שהתחזה למת. ואמי הביולוגית, שנתמזל מזלה ועזבה את העולם הרע והלכה לעולמה עוד בטרם החלו הזוועות לנחות עלינו בזו אחר זו.