אשקלון וסביבותיה

הקדמה

 

קובץ המחקרים המוגש בפניכם מאגד בתוכו את דברי הכנס המחקרי ה-15 בנושא "חידושים בחקר אשקלון וסביבותיה", שנערך בשנת תשע"ח, 2018, במכללה האקדמית אשקלון. הכנס, שארגן החוג ללימודי ארץ־ישראל במכללה האקדמית אשקלון בשיתוף מרחב דרום ברשות העתיקות, הוקדש לכבודו של מרצה החוג ללימודי ארץ־ישראל וחוקר אזור שפלת יהודה ומישור החוף הדרומי ד"ר נחום שגיב, לרגל יציאתו לגמלאות. כל הכותבים זכו להכיר ולהוקיר את "בעל השמחה" ואף לעבוד במחיצתו במכללה האקדמית אשקלון או כעמיתיו למחקר הארכיאולוגי.

 

בקובץ המחקרים מופיעים לראשונה 13 מחקרים חדשים בתחומי הארכיאולוגיה, הגיאוגרפיה וההיסטוריה של מישור החוף הדרומי, שפלת יהודה ומערב הנגב. המאמרים המפורסמים בקובץ עברו תהליך שיפוט קפדני ואנונימי כמקובל בכתבי עת מדעיים, עד אשר הותקנו לפרסום סופי. הקובץ מחולק לשלושה שערים הערוכים באופן כרונולוגי: השער הראשון מציג מחקרים חדשים במישור החוף הדרומי ושפלת יהודה בתקופות הקדומות, מתקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה הפרסית, והוא כולל ארבעה מאמרים; בשער השני מופיעים מחקרים חדשים במישור החוף הדרומי, הנגב המערבי ושפלת יהודה בתקופות הקלאסיות, החל מהתקופה ההלניסטית ועד שלהי התקופה הביזנטית־התקופה האומאית, והוא כולל חמישה מאמרים; בשער השלישי מוצגים מחקרים חדשים במישור חוף יהודה מימי הביניים ועד לעת החדשה, והוא כולל ארבעה מחקרים.

 

את שער "התקופות הקדומות" פותח מאמרם של איילת לוי־רייפר, אורן אקרמן, יצחק פז ויואל רסקין. מאמר זה, המסתמך על תוצאות סקרים וחפירות שנערכו במהלך השנים בשפלת יהודה, מצביע על פריחה יישובית באזור במעבר מתקופת הברונזה הקדומה I לתקופת הברונזה הקדומה II, וזאת בניגוד לאזורים אחרים בארץ ישראל שבהם נצפתה ירידה יישובית במעבר בין התקופות. מחברי המאמר מציעים כי הסיבה לתופעה זו נובעת מעלייה במשקעים. במאמר השני בשער זה מציגים איציק שי, אהרן טבגר וכריס מקיני מפירות חפירותיהם בתל בורנה שבשפלת יהודה. המאמר מתמקד בממצאי החפירה מתקופת הברונזה המאוחרת שנמצאו במתחם ממערב לפסגת התל שבו התקיימו, ככל הנראה, פולחנים אליליים. במאמר השלישי מציגים סער גנור, שפרה וייס ואמיל אלג'ם את תוצאות החפירה שערכו מדרום לתל בית מרסים שבשפלת יהודה הדרומית ובה נתגלה בית חווה משלהי תקופת הברזל מטיפוס בית ארבעת המרחבים. בית חווה זה משקף תופעה רחבה המדגישה את אופן הארגון היישובי בממלכת יהודה בתקופה שלאחר הכיבוש האשורי, הכולל חוות הפזורות סביב ערים ויישובים מרכזיים. יעל עבאדי־רייס, החותמת במאמרה את שער זה, מציגה את תוצאות החפירות של מְצד מהתקופה הפרסית שנתגלה במושב נתיב העשרה שבמישור החוף הדרומי. המאמר מנתח את מיקומו של האתר מבחינה גיאוגרפית־היסטורית ומתחקה אחר האירוע ההיסטורי שהביא לחורבן המצד.

 

שער "התקופות הקלאסיות" נפתח במאמרם של איתן קליין ובועז זיסו על חרותות של כלי שיט שנתגלו בחללים תת־קרקעיים מהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה. החללים חוברו למערכות מסתור כחלק מההכנות למרד בר־כוכבא. המחברים מציגים כמה הצעות לתיארוך החרותות ולמשמעותן הסמלית. המאמר הבא הוא מאמרם של ולדיק ליפשיץ ודניאל וורגה, המציגים את תוצאות חפירותיהם בח'רבת אל־דוואימה, בסמוך למושב אמציה שבשפלת יהודה. במאמר מתמקדים המחברים בהצגת שרידי בית האחוזה מהתקופה הרומית הקדומה, מאגר המים המיוחד המצוי תחתיו ומערכות המסתור מתקופת מרד בר־כוכבא והקשרם ההיסטורי־מרחבי של כל הללו. מאמרם של בועז זיסו, אמיר גנור, רותי ג'קסון־טל ואיתן קליין עוסק בממצאי החפירות מהתקופה הרומית המאוחרת שנערכו באתר חורבת עתרי שבשפלת יהודה בין השנים 2000-1999. ממצאים אלה מעידים כי במקום התקיים יישוב פגאני בתקופה זו, וניתן ללמוד מהם על אמונותיהם, מנהגיהם, וארגונם החברתי של תושבי המקום. מאמרה של נורית פייג עוסק במערך הכנסיות מהתקופה הביזנטית בתחום אשקלון, בהסתמך על תוצאות החפירות וכתובות הפסיפסים שנמצאו בכנסיות הביזנטיות בעוצם ובחצור־אשדוד. מאמרו של מוטי היימן, החותם שער זה, מציג את מיזם מיפוי המערכות החקלאיות מהמאות השישית־שמינית לסה"נ באזור שבין ניצנה לאשקלון. על סמך תוצאות הפרויקט מציע היימן שחזור של המערכת היישובית בנגב המערבי במעבר בין התקופה הביזנטית לתקופה האסלאמית הקדומה.

 

שער המחקרים "מימי הביניים ועד העת החדשה" פותח במאמרו של רפאל י' לואיס, העוסק בניסיון שחזור מרחב הלחימה בתקופה הצלבנית מסביב לתל אשקלון. מחקרו, המסתמך על שיטת ה"ארכיאולוגיה המרחבית", מסתייע בפענוח של תצלומי אוויר ומפות מראשית העת המודרנית, ובאמצעותם מוצע כי המרחב הנופי שמדרום ומצפון ל"שער ירושלים" בתל אשקלון הושפע מבניית סוללת המצור הצלבנית/ממלוכית. אבי ששון מציג את התפתחותו ותפקודו של אתר שייח' עוואד בחולות אשקלון. ששון דן בתוכנית האדריכלית של האתר ובפולחן שהתקיים בו, ומציע כי אתר הקודש נבנה כחלק מתוכנית של השלטונות הממלוכים לעודד הגירה למישור החוף, תוך ניצול העלייה לרגל למטרות פוליטיות וביטחוניות. יואב גולסט ואבי ששון מציגים את שלבי התפתחותו של אתר בייארת אל־בדווי, המצוי במרחב החקלאי של הכפר מג'דל, מהתקופה העות'מאנית ועד לעת החדשה. האתר הינו שריד מהתיישבות חקלאית־ערבית שאפיינה את אזור דרום מישור החוף ומרחבה של אשקלון, והוא מהווה עדות לתופעת הבייארות אשר פרחה במרחב אשקלון. מאמרו של יואל רסקין חותם את קובץ המאמרים; בעזרת ניתוח של ידע צבאי, גיאולוגי וגיאוגרפי, ומידע שהתפרסם בתקשורת הציבורית סוקר רסקין את המרכיבים המרכזיים ואת ההתפתחות של ניצול המרחב התת־קרקעי לבניין הכוח והלחימה בתוך רצועת עזה וסביבה. המאמר מצביע על המורכבות בהתמודדות הצבאית לנוכח האיומים.

 

קובץ זה הוא השלישי בסדרת הקבצים העוסקים בחקר אשקלון וסביבותיה, קבצים שהצמיחה הפעילות המחקרית של מכללת אשקלון ובעיקר של החוג ללימודי ארץ־ישראל, והוא מלמד על מגמות המחקר הרגיונליות שמכללת אשקלון מבקשת להוביל.

 

אנו שמחים להודות לנשיא המכללה האקדמית אשקלון ולעומד בראשה פרופ' שלמה גרוסמן, לראש האקדמי פרופ' שמעון שרביט, ולמנכ"ל המכללה ד"ר פנחס חליוה, על הסיוע והתמיכה בהוצאת קובץ מחקרים זה לאור. ברצוננו להודות לפרופ' גילה חן, ראש ראשות המחקר, ולפרופ' יצחק רייטר, לשעבר ראש רשות המחקר וראש החוג ללימודי ארץ־ישראל במכללה האקדמית אשקלון, על תמיכתם הרבה ועל הסיוע בהפקה ובהוצאה לאור של הספר. תודות מיוחדות לחברי ועדת המערכת ולרפרנטים שהשקיעו מזמנם ומרצם בקריאת המאמרים, העירו הערות חשובות והביעו חוות דעת שיפוטית שאפשרה להציג את המאמרים ברמה מדעית גבוהה ביותר. שפע תודות לכותבי המאמרים שהעמידו לרשותנו את מחקריהם החשובים ועמלו רבות כדי לעמוד בדרישות המערכת. תודות לצוות הוצאת רסלינג על אורך הרוח ועל העבודה המקצועית בהפקת הספר.

 

 

 

איתן קליין, אברהם (אבי) ששון ואיילת לוי־רייפר