סִימָן
תִּרְאֶה, הַזִּקְנָה סִמְּנָה אוֹתִי.
וְאֵיךְ שֶׁלֹּא אֶתְכַּוֵּן,
אֲנִי מְהַלֶּכֶת תַּחַת חֻפָּתָהּ.
הַסִּימָן הַזֶּה וַדַּאי מַזְכִּיר לְךָ
כּוֹכָב מְסֻיָּם.
אִישׁ אֵינוֹ רוֹדֵף אוֹתִי
פְּרָט לְאֵלֶּה הַחוֹשְׁבִים, אוּלַי בְּצֶדֶק,
שֶׁהֻקְצַבְתִּי דַּיִּי.
אֲבָל טוּר חַי מְטַפֵּס וְעוֹלֶה
בְּגִזְעֵי הָעֵצִים, בִּקְנֵה הַחִזְרָן
מַמְשִׁיךְ לְפַעְפֵּעַ בִּי,
עוֹבֵר תַּחַת גֶּשֶׁר הֶעָבָר וָהָלְאָה
דֶּרֶךְ הַגַּנִּים הַתְּלוּיִים וְעַד לְמִנְסְרוֹת
הַמִּגְדָּלִים. אֵלֶּה אֵינָם
שַׁיָּכִים לְאִישׁ, אַף שֶׁהֵם הוֹדְפִים
אוֹתִי לְעִתִּים לִגְנֹב
גַּרְגֵּר חִטָּה מֵעֲרֵמַת הַכְּלָל, וּבַסֵּתֶר
אֲפִלּוּ רֶסֶק מֵרִבַּת תִּינוֹק.
הַחַיִּים הָאֵלֶּה, שֶׁבְּטָעוּת נִקְרָאִים
בִּשְׁמִי, שַׁיָּכִים לַיְּעָרוֹת
לַגְּבָעוֹת, לַמִּדְבָּר. וְאִם
הַכַּוָּנָה לְעַשֵּׂב אוֹתִי, אֶבָּהֵל.
לֹא אוּכַל לְהָגֵן יוֹתֵר
מִגַּחֶלֶת בָּרוּחַ. עָלֶיךָ
הַמְּלָאכָה, אֵלּוּ שַׁיָּכִים לַכֹּל
לְאַף אֶחָד וּלְךָ.
אוּלַי סְפַּרְטָה
כְּדֶרֶךְ הַדְּבָרִים שֶׁאֵינְךָ רוֹצֶה
לַחְשׂף, אֹמַר לָכֶם בְּקוֹל:
נוֹלַדְתִּי בָּעִיר הַלֹּא נְכוֹנָה.
אֵיךְ הִצְלַחְתִּי לְהַסְתִּיר זֹאת?
עִם הַמַּקְהֵלָה שַׁרְתִּי בְּקוֹל גַּס.
שִׁירִים אֲדֻמִּים כִּסּוּ עַל פִּרְפּוּרֵי הַלֵּב,
דְּגָלִים מְצֻיְּרֵי גֻּלְגּוֹלוֹת הִרְכַּבְתִּי
בְּיָד מְמָאֶנֶת עַל מַשְּׁבֵי הָרוּחַ
וְאֶת תַּרְגִּילֵי הַסְּפּוֹרְט שֶׁתִּעַבְתִּי
בִּצַּעְתִּי רַק בְּעֶזְרַת פַּחַד.
וְאִם חָשַׁד בִּי מִי, הַדִּבּוּר
חִלֵּץ אוֹתִי, המַּחְלָצוֹת הַבּוֹהֲקוֹת שֶׁלָבַשְׁתִּי
וְזֶה שֶׁבְּיוֹשְׁבִי עַל צוּק הַסֶּלַע
סָרַקְתִּי אֶת מַחְלְפוֹתַי הָאֲרֻכּוֹת וּבַקְּרָב
פָּחַדְתִּי עַד לָחַמְתִּי
אָטוּם, וְלֹא מֵאֹמֶץ, אֶלָּא מֵחַלְחָלָה.
עִטּוּר גְּבוּרָה מֵעוֹלָם לֹא נָשָׂאתִי עַל הֶחָזֶה.
חָשַׁשְׁתִּי שֶׁיְּפַתֶּה כָּל אַחֵר אוֹ
אַף אוֹתִי לַחְשׂף אֶת הַשֶּׁקֶר הַגָּדוֹל.
תָּמִיד הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי
מַקְפִּיד לוֹמַר רַק אֶת הַחַד־שִׁכְבָתִי
כְּדֶרֶךְ הַצְּעִירִים.
כָּךְ הִתְנַהֲלוּ חַיַּי בֵּין פַּחַד לְפַחַד
עַד הַגִּיעִי לַיּוֹם הַזֶּה.
אֶזְרָחִים, עַכְשָׁו שֶנִּגְלוּ כָּל הַקְּלָפִים
אֲנִי מִתְנַצֵּל, זוֹ כַּנִּרְאֶה חֻלְשָׁתִי
שֶדָּבְקָה בְּכֻלְּכֶם כְּמַגֵּפָה.
אֲנִי יוֹדֵעַ, חָמוּר מִלִּהְיוֹת אֲנִי
הוּא אִי הַגִּלּוּי.
הָיָה עָלַי לָדַעַת. וּבֶאֱמֶת יָדַעְתִּי, וְעוֹד
מִלֵּדָתִי הָיָה עֲלֵיכֶם לְהָטִיחַ אוֹתִי
אֶל סֶלַע. וְאַף כִּי הַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֵד
בְּקֵץ הַהִיסְטוֹרְיָה וְהַשָּׂפָה חֻלְּלָה מִזְּמַן
אֲבַקֵּשׁ מִכֻּלְּכֶם, חַבְרֵי הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי,
סְלִיחָה.
אִמָּהוּת
לֹא בַּמְּעִיל, לֹא בְּדוֹפְנָא, לֹא בַּבַּרְדָּס.
בָּעוֹר זְרוּעָה הָאַשְׁמָה. תָּמִיד הַשְּׁגִיאָה
אוֹ קִרְאוּ לְזֶה פֶּשַׁע. עֲצוּרָה בְּהֶנֵּף יָד
מִסְּלִיחַת הָעַצְמִי. אֵלּוּ אַרְנְבוֹנוֹת
קְטִיפִיּוֹת חָטְמִיּוֹת שֶׁלִּי, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא
הִצְלַחְתִּי לְחַבֵּק בְּצִיר הָעוֹנָה.
נִסִּיתִי לַעֲבֹד אֶת מִיתוֹלוֹגְיַת הַדִּמּוּי,
אֲבָל מִבַּעַד לַנֶּקֶב נָזְלָה הַנֶּפֶשׁ
וְהִגַּשְׁתִּי לָהֶן אַף פַּעַם אֶת עַצְמִי
מְרֻכֶּזֶת עַד לְהַשְׁקוֹתָן שַׁמְפְּנֵי יַלְדוּת.
תָּמִיד תָּלִיתִי עַצְמִי עַל הָרֶגַע הַבָּא
בְּחִפּוּשׂ אַחַר הָאָשֵׁם.
חֵץ דָּרַכְתִּי מִבַּעַד לְהִיסְטוֹרְיַת הַחֲלוֹם.
עַד לְשִׁפּוּל הַגַּן פָּגַעְתִּי בְּחַוָּה. מִדּוֹר
לְדוֹר. לָמָּה לֹא יוֹתֵר, שָׁאַלְתִּי, בִּשַּׁלְתְּ
אַהֲבָה, דָּרַכְתְּ אֶת עֲרֵמוֹת הַלֵּב, גִּבַּבְתְּ קִפּוּלֵי
כְּבִיסָה, הִסְדַּרְתְּ אֶת הַגְּשָׁמִים
הִצַּבְתְּ גָּדֵר, אָחַזְתְּ בַּהֶגֶה, הִרְתַּחְתְּ
אֶת חֻקֵּי הַבַּגְרוּת.
מָה עָשִׂית? סַךְ הַכֹּל לָחַצְתְּ אֶת פְּנֵי הַחַיִּים
עַל אַפָּם לְשִׁמְשַׁת חַלּוֹן הַמִּסְתּוֹרִין
אוֹ לְהֶפֶךְ, אַתְּ.
