אש שחורה אש לבנה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אש שחורה אש לבנה
הוספה למועדפים

אש שחורה אש לבנה

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי ניב
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2020
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 128 עמ' מודפסים

נריה יעקב

נריה יעקב (יליד 1996), בוגר ישיבת ההסדר "כרם ביבנה" וכיום סטודנט לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, פרסם שירים בכמה במות. "אֵשׁ שְׁחרָֹה אֵשׁ לְבָנָה" הוא ספר הביכורים שלו.

נושאים

תקציר

וּבַחֲלוֹמִי
אֱמֶת בְּרוּרָה,
בְּרוּרָה כְּפִי שֶׁלֹּא רָאִיתִי מֵעוֹדִי,
אֱמֶת גִּבּוֹרָה
עֲשׂוּיָה לְלֹא חַת,
אֵשׁ שְׁחֹרָה
כְּתוּבָה
עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה.
וָאִיקַץ.
 
מאז אכל מעץ הדעת, התעורר האדם לעולם שבו התשובות לשאלות הגדולות בחייו כמעט לעולם אינן מנוסחות שחור על גבי לבן. במקום זאת, הן תמיד נמצאות אי-שם, בשטח המפורז שבין חוכמת העבר וניסיון
הדורות לתובנותיו בהווה ורצונו הנועז להתקדם אל מֵעבר לידוע והמוכר. התחבטויות אלה מועלות לראשונה כאן, באֵשׁ שְׁחרָֹה אֵשׁ לְבָנָה, בצורת שירה שמהלכת על החבל הדק הזה בסגנון שהוא מזיגה עדינה של שפת התנ"ך ושל העברית בת ימינו, המתובלת בקורטוב של פילוסופיה קיומית. 
נריה יעקב (יליד 1996), בוגר ישיבת ההסדר "כרם ביבנה" וכיום סטודנט לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, פרסם שירים בכמה במות. "אֵשׁ שְׁחרָֹה אֵשׁ לְבָנָה" הוא ספר הביכורים שלו.

פרק ראשון

פילוסופיה של היש
 
וּבַחֲלוֹמִי
אֱמֶת
צְרוּפָה יְפֵהפִיָּה
זוֹרַחַת,
שׁוֹלַחַת קַוֵּי אוֹרָהּ,
עֲדִינִים, דַּקִּיקִים,
שֶׁמִּתְדַּפְּקִים בְּחָזְקָה
עַל חַלּוֹנוֹת הַנֶּפֶשׁ.
וּבַחֲלוֹמִי
אֱמֶת,
אֱמֶת קְדוֹשָׁה
מְחוֹלֶלֶת בַּכְּרָמִים
כְּשֶׁעֵינֵי כֹּל נְשׂוּאוֹת אֵלֶיהָ
וְהַבְּרִיּוֹת מִתְאַוּוֹת לִזְכּוֹת
וְלוּ בְּמַבָּט חָטוּף מִמֶּנָּה,
אֱמֶת עֲמֻקָּה כָּזוֹ
שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מְשַׁעֵר בְּנַפְשׁוֹ
שֶׁיִּתָּכֵן
שֶׁאוּלַי הִיא אֵינֶנָּה.
וּבַחֲלוֹמִי
אֱמֶת בְּרוּרָה,
בְּרוּרָה כְּפִי שֶׁלֹּא רָאִיתִי מֵעוֹדִי,
אֱמֶת גִּבּוֹרָה
עֲשׂוּיָה לְלֹא חַת,
אֵשׁ שְׁחֹרָה
כְּתוּבָה
עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה.
וָאִיקַץ.
 
 
בין השמשות
 
תנו רבנן: בין השמשות – ספק מן היום ומן הלילה, ספק כולו מן היום, ספק כולו מן הלילה – מטילין אותו לחומר שני ימים.
(תלמוד בבלי, שבת, לד, ע"ב)
 
וְלֹא אַחַת תָּהִיתִי
אִם לֹא כְּמוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת
כָּךְ גַּם בֶּן הָאֱנוֹשׁ,
שֶׁהוּא סָפֵק מִן הַיּוֹם וּמִן הַלַּיְלָה,
סָפֵק כֻּלּוֹ מִן הַיּוֹם,
סָפֵק כֻּלּוֹ מִן הַלַּיְלָה,
וּלְהֵיכָן שֶׁלֹּא תִּפְנֶה נַפְשׁוֹ הַתּוֹהָה,
וְאֵיךְ שֶׁלֹּא יָשִׁיב
עַל הַפִילוֹסוֹפְיָה הַקִּיּוּמִית הַמְּתֻחְכֶּמֶת הַזֹּאת,
סוֹף-סוֹף הוּא קַיָּם,
וּמְטִילִין אוֹתוֹ לַחֹמֶר
שְׁנֵי יָמִים -
יוֹם הָאֶתְמוֹל
וְיוֹם הַמָּחָר.
- - - - -
וְהוּא צָרִיךְ לִחְיוֹת.
 
 
 
חללי יום המחר
 
הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל
עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל,
וְלֹא רַק עַל בָּמוֹתֶיךָ,
הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל, עַל בָּמוֹתֶיךָ
חָלָל אֵינְסוֹפִי
פָּעוּר מֵהַחֲזִית לַאֲחוֹרֶיךָ
מָלֵא בִּתְהִיָּה אִלֶּמֶת
עַל קִינָה
שֶׁהֶחְלִיפָה לֵב פּוֹעֵם בִּן-יְמָמָה,
עַל אֵיךְ נָפְלוּ לָאָרֶץ גִּבּוֹרֶיךָ
וָיֹאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה,
עַל קַשְׁתּוֹ הַדְּרוּכָה שֶׁל יְהוֹנָתָן,
שֶׁעוֹד רַק אֶתְמוֹל
חִבֵּק רַעְיָה אוֹהֶבֶת בְּיָמִין
וְעוֹלָל קָטָן בִּשְׂמֹאל,
וְהָרֵי בַּגִלְבֹּעַ, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם,
אַל לָכֶם טַל וְאַל מָטָר,
מַחְלִיף אֶתְכֶם הַדָּוִד הַתּוֹרָן
שֶׁמַּזִּיל אֶגְלֵי דְּמָעוֹת מַחֲשִׁים,
מַצְהִיר, נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי, אַבָּא,
מֵאַהֲבַת נָשִׁים,
וּמִלּוֹתָיו נִטָּשׁוֹת עַל עָפָר מַאֲדִים
עַל יְהוֹנָתָן כָּזֶה,
שֶׁאֶת כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ נָתָן.
הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל, עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל
וְאִשָּׁה
וְיֶלֶד קָטָן.
 
 
אייכה
 
וְיִקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה:
(בראשית ג, ט)
שֶׁתֵּדַע, אֱלֹהֵי הָאָדָם,
עוֹדֶנִּי שׁוֹמֵעַ
לְעִתִּים תְּכוּפוֹת
אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן
מֵשִׁיב בְּקוֹל חֲרִישִׁי,
מְבֻיָּשׁ,
הִנְנִי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,
הִנְנִי
תָּקוּעַ
בְּסִמְטָה צָרָה
בְּדַרְכִּי אֶל עַצְמִי.
 
 
לא הכול הָבֶל
 
דִבְרֵי קֹהֶלֶת בֶן-דָוִד מֶלֶךְ בִירוּשָׁלָם: הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹל הָבֶל:
(קהלת א, א-ב)
 
יוֹנָתִי בְחַגְוֵי הַסֶלַע בְסֵתֶר הַמַדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ: כִי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה [...] שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶךָ כַחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִי עַזָּה כַמָוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה:
(שיר השירים ב, יד; ח, ו)
 
וְגַם אוֹתוֹ שֶׁקָּבַע נֶחְרָצוֹת,
הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל,
נִחַם
כְּשֶׁרָאֲךְ לָרִאשׁוֹנָה,
כְּשֶׁחָשׁ אֶת לִבּוֹ הַחוֹשֵׁב
נִצְרָב בְּאִשּׁוֹ הַמְּלַהֶטֶת
שֶׁל הָרֶגֶשׁ הָאֱנוֹשִׁי הַמְּטַלְטֵל
שֶׁאַהֲבָה שְׁמוֹ,
כְּשֶׁרַק שָׁמַע רַחַשׁ קַל מִן הַמֶּרְחַקִּים
וּכְבָר בִּקֵּשׁ,
הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ,
כְּשֶׁרַק נִזְכַּר בִּדְמוּתֵךְ
וְהִפְטִיר, בִּכְאֵב, שֶׁמַּרְאֵךְ נָאוֶה,
כְּשֶׁהִתְחִיל לַחְשֹׁב, שֶׁלֹּא כְּהֶרְגֵּלוֹ,
בִּדְמוּת רְגָשׁוֹת אִלְּמִים
וְשָׂם לֵב
שֶׁהַפֵּסִימִיּוּת שֶׁל הָאָדָם הַחוֹשֵׁב
נִכְבֶּשֶׁת אַט-אַט בִּידֵי הָאוֹפְּטִימִיּוּת
שֶׁל הָאָדָם הַמַּרְגִּישׁ
שֶׁיָּשַׁב שׁוּב עַל הַמְּדוֹכָה
לְהוֹדוֹת על טָעוּתוֹ,
לוֹמַר שֶׁאוּלַי בְּכָל זֹאת
לֹא הַכֹּל הָבֶל,
עַכְשָׁו, שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ הוּא יוֹדֵעַ
כִּי עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבָה.

נריה יעקב

נריה יעקב (יליד 1996), בוגר ישיבת ההסדר "כרם ביבנה" וכיום סטודנט לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, פרסם שירים בכמה במות. "אֵשׁ שְׁחרָֹה אֵשׁ לְבָנָה" הוא ספר הביכורים שלו.

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי ניב
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2020
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 128 עמ' מודפסים

נושאים

אש שחורה אש לבנה נריה יעקב
פילוסופיה של היש
 
וּבַחֲלוֹמִי
אֱמֶת
צְרוּפָה יְפֵהפִיָּה
זוֹרַחַת,
שׁוֹלַחַת קַוֵּי אוֹרָהּ,
עֲדִינִים, דַּקִּיקִים,
שֶׁמִּתְדַּפְּקִים בְּחָזְקָה
עַל חַלּוֹנוֹת הַנֶּפֶשׁ.
וּבַחֲלוֹמִי
אֱמֶת,
אֱמֶת קְדוֹשָׁה
מְחוֹלֶלֶת בַּכְּרָמִים
כְּשֶׁעֵינֵי כֹּל נְשׂוּאוֹת אֵלֶיהָ
וְהַבְּרִיּוֹת מִתְאַוּוֹת לִזְכּוֹת
וְלוּ בְּמַבָּט חָטוּף מִמֶּנָּה,
אֱמֶת עֲמֻקָּה כָּזוֹ
שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מְשַׁעֵר בְּנַפְשׁוֹ
שֶׁיִּתָּכֵן
שֶׁאוּלַי הִיא אֵינֶנָּה.
וּבַחֲלוֹמִי
אֱמֶת בְּרוּרָה,
בְּרוּרָה כְּפִי שֶׁלֹּא רָאִיתִי מֵעוֹדִי,
אֱמֶת גִּבּוֹרָה
עֲשׂוּיָה לְלֹא חַת,
אֵשׁ שְׁחֹרָה
כְּתוּבָה
עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה.
וָאִיקַץ.
 
 
בין השמשות
 
תנו רבנן: בין השמשות – ספק מן היום ומן הלילה, ספק כולו מן היום, ספק כולו מן הלילה – מטילין אותו לחומר שני ימים.
(תלמוד בבלי, שבת, לד, ע"ב)
 
וְלֹא אַחַת תָּהִיתִי
אִם לֹא כְּמוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת
כָּךְ גַּם בֶּן הָאֱנוֹשׁ,
שֶׁהוּא סָפֵק מִן הַיּוֹם וּמִן הַלַּיְלָה,
סָפֵק כֻּלּוֹ מִן הַיּוֹם,
סָפֵק כֻּלּוֹ מִן הַלַּיְלָה,
וּלְהֵיכָן שֶׁלֹּא תִּפְנֶה נַפְשׁוֹ הַתּוֹהָה,
וְאֵיךְ שֶׁלֹּא יָשִׁיב
עַל הַפִילוֹסוֹפְיָה הַקִּיּוּמִית הַמְּתֻחְכֶּמֶת הַזֹּאת,
סוֹף-סוֹף הוּא קַיָּם,
וּמְטִילִין אוֹתוֹ לַחֹמֶר
שְׁנֵי יָמִים -
יוֹם הָאֶתְמוֹל
וְיוֹם הַמָּחָר.
- - - - -
וְהוּא צָרִיךְ לִחְיוֹת.
 
 
 
חללי יום המחר
 
הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל
עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל,
וְלֹא רַק עַל בָּמוֹתֶיךָ,
הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל, עַל בָּמוֹתֶיךָ
חָלָל אֵינְסוֹפִי
פָּעוּר מֵהַחֲזִית לַאֲחוֹרֶיךָ
מָלֵא בִּתְהִיָּה אִלֶּמֶת
עַל קִינָה
שֶׁהֶחְלִיפָה לֵב פּוֹעֵם בִּן-יְמָמָה,
עַל אֵיךְ נָפְלוּ לָאָרֶץ גִּבּוֹרֶיךָ
וָיֹאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה,
עַל קַשְׁתּוֹ הַדְּרוּכָה שֶׁל יְהוֹנָתָן,
שֶׁעוֹד רַק אֶתְמוֹל
חִבֵּק רַעְיָה אוֹהֶבֶת בְּיָמִין
וְעוֹלָל קָטָן בִּשְׂמֹאל,
וְהָרֵי בַּגִלְבֹּעַ, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם,
אַל לָכֶם טַל וְאַל מָטָר,
מַחְלִיף אֶתְכֶם הַדָּוִד הַתּוֹרָן
שֶׁמַּזִּיל אֶגְלֵי דְּמָעוֹת מַחֲשִׁים,
מַצְהִיר, נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי, אַבָּא,
מֵאַהֲבַת נָשִׁים,
וּמִלּוֹתָיו נִטָּשׁוֹת עַל עָפָר מַאֲדִים
עַל יְהוֹנָתָן כָּזֶה,
שֶׁאֶת כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ נָתָן.
הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל, עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל
וְאִשָּׁה
וְיֶלֶד קָטָן.
 
 
אייכה
 
וְיִקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה:
(בראשית ג, ט)
שֶׁתֵּדַע, אֱלֹהֵי הָאָדָם,
עוֹדֶנִּי שׁוֹמֵעַ
לְעִתִּים תְּכוּפוֹת
אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן
מֵשִׁיב בְּקוֹל חֲרִישִׁי,
מְבֻיָּשׁ,
הִנְנִי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,
הִנְנִי
תָּקוּעַ
בְּסִמְטָה צָרָה
בְּדַרְכִּי אֶל עַצְמִי.
 
 
לא הכול הָבֶל
 
דִבְרֵי קֹהֶלֶת בֶן-דָוִד מֶלֶךְ בִירוּשָׁלָם: הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹל הָבֶל:
(קהלת א, א-ב)
 
יוֹנָתִי בְחַגְוֵי הַסֶלַע בְסֵתֶר הַמַדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ: כִי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה [...] שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶךָ כַחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִי עַזָּה כַמָוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה:
(שיר השירים ב, יד; ח, ו)
 
וְגַם אוֹתוֹ שֶׁקָּבַע נֶחְרָצוֹת,
הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל,
נִחַם
כְּשֶׁרָאֲךְ לָרִאשׁוֹנָה,
כְּשֶׁחָשׁ אֶת לִבּוֹ הַחוֹשֵׁב
נִצְרָב בְּאִשּׁוֹ הַמְּלַהֶטֶת
שֶׁל הָרֶגֶשׁ הָאֱנוֹשִׁי הַמְּטַלְטֵל
שֶׁאַהֲבָה שְׁמוֹ,
כְּשֶׁרַק שָׁמַע רַחַשׁ קַל מִן הַמֶּרְחַקִּים
וּכְבָר בִּקֵּשׁ,
הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ,
כְּשֶׁרַק נִזְכַּר בִּדְמוּתֵךְ
וְהִפְטִיר, בִּכְאֵב, שֶׁמַּרְאֵךְ נָאוֶה,
כְּשֶׁהִתְחִיל לַחְשֹׁב, שֶׁלֹּא כְּהֶרְגֵּלוֹ,
בִּדְמוּת רְגָשׁוֹת אִלְּמִים
וְשָׂם לֵב
שֶׁהַפֵּסִימִיּוּת שֶׁל הָאָדָם הַחוֹשֵׁב
נִכְבֶּשֶׁת אַט-אַט בִּידֵי הָאוֹפְּטִימִיּוּת
שֶׁל הָאָדָם הַמַּרְגִּישׁ
שֶׁיָּשַׁב שׁוּב עַל הַמְּדוֹכָה
לְהוֹדוֹת על טָעוּתוֹ,
לוֹמַר שֶׁאוּלַי בְּכָל זֹאת
לֹא הַכֹּל הָבֶל,
עַכְשָׁו, שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ הוּא יוֹדֵעַ
כִּי עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבָה.