תוכן הספר:
מבוא
תיאורי מקרים.
1. מכות בישבן
2. נשים נאות פוסעות בניחותא על שפת הים
3. קודם קשוחה, אחר כך "נותנת"
4. התמזגות
5. אני עצמי
6. תקרע אותי
7. רק לי מותר לגמור
8. האם אמון יכול לעורר מינית?
9. בדיוק כמו שאני אוהבת
10. סקס מצחיק
11. תרכבי עלי
12. בוכנות עולות ויורדות
13. ההפתעה...
14. בלי עיניים.
15. האקסהיביציוניסטית
16. מזיינים אותי מכל החורים
17. שלישייה
18. גן עדן
19. מחזיק לה את הידיים חזק ו...
20. גם למטפל יש פנטזיית אורגזמה
21. ליטופים עדינים
22. המורה והתלמידה.
23. מייללת כמו אימא.
24. ידיים של אישה מזמינות אותי לבוא
25. סדיסט בשלט-רחוק.
26. לתת לו את הדבר היקר ביותר
הומוסקסואליות
1. סקס ילדותי
2. אני כמו בן אבל לא בדמות של בן
הדרכת הורים
1. המלך
2. מי שכב איתי?
אחרית דבר
1. מדוע טיפולי המרה "מצליחים?"
2. טרנסג'נדריות
3. אונס
4. אלימות
5. מה עושים כשנמשכים לבני זוג לא טובים?
6. אבחנות ופתולוגיות
ביבליוגרפיה
מבוא
תיאוריית פנטזיית האורגזמה היא תיאוריית אישיות יישומית המזמינה את האדם להכיר את שלושת רובדי החשיבה המרכזיים באישיותו – חלומות בלילה, פנטזיית האורגזמה וחשיבה מודעת – כדי להכיר את עצמו ואת מפגשו עם העולם. תיאורי המקרים המוצגים לשם המחשת התיאוריה נאספו ממגוון מקורות – מהקליניקה של המחבר, מהצגות מקרה, מדיונים עם קולגות ומהספרות הפסיכואנליטית1. החומר הקליני המופיע בספר הוא אמיתי, אולם שונו פרטים שעלולים לזהות את המטופלים. על כן, כל דמיון בין המטופלים המתוארים לדמות כלשהי במציאות הוא מקרי בהחלט. בסעיף "שיפור של חיי המין והקשרים הבין-אישיים" שמצורף לכל תיאור מקרה הוסיף המחבר תיאורים מפרי דמיונו כדי להדגים כיצד אפשר ליישם את ההבנות שהגענו אליהן בתיאור המקרה. תיאורי המקרים ערוכים מהקל אל הכבד כך שהמקרים המאוחרים יהיו מורכבים קצת יותר מאלה שמופיעים בתחילת הספר. פרק נפרד הוקדש להומוסקסוליות ופרק נוסף להדרכת הורים. המודעות שלנו לשלושת רובדי החשיבה יכולה לא רק לעזור לנו בקשר עם בן הזוג או עם כל אדם אחר, אלא גם לסייע לנו לגדל ילדים מוצלחים יותר. באחרית דבר ימצא הקורא דיון קצר בשישה נושאים בעלי חשיבות מיוחדת.
הרובד הראשון, הלא מודע של החשיבה – חלומות:
כל לילה כל אחד מאיתנו הוא יוצר גדול: הוא הבמאי, הוא כותב התסריט, הוא המלהק, הוא מעצב התפאורה והוא יוצר סרטים באורך משמעותי. והנה בבוקר אנו מתעוררים ומוחקים את פרי עמלנו. האם זה הגיוני? עלינו להתרגל לעובדה שבלילה אנו חיים חיים רגשיים אינטנסיביים לא פחות מאשר ביום וכדאי לנסות שלא להתעלם מחיים אלה: לזכור את חלומותינו, לכתוב אותם ולנסות להבינם. התהליך אינו מסובך והוא דורש אימון קל בלבד. עצם ההקשבה לחלומותינו תהפוך אותנו לאנשים יצירתיים יותר. פתאום נתחיל להבין את הדקויות של התחושות שאנו חשים במשך היום המודחקות וחומקות להן אל תוך הלילה לחלום. פתאום נבין איך עובדות האסוציאציות שהן נשמת אפו של החלום – דבר מזכיר דבר – ונרשה לעצמנו לשחק בדמיונותינו באופן משוחרר יותר. הכול בזכות ההקשבה לחלומותינו. כל כך הרבה פעמים רעיונות ומחשבות חדשות מופיעים בחלומות או סתם כשאנחנו שוכבים במיטה בחושך – אז החשיבה חופשית ואסוציאטיבית יותר, האדם לא עסוק בסידור הגיוני של מחשבותיו, אלא קרוב יותר לתחושותיו ופתאום דברים מתבהרים.
התמזל מזלי ועברתי טיפול אצל מטפל שעודד הבאת חלומות. ניהלתי מחברת חלומות מפורטת במשך יותר משנתיים והבאתי לכל מפגש איתו את חלומותי. גיליתי שיש בתוכי עולם אחר שלא ידעתי על קיומו. לעולם לא הייתי מכיר ומבין את עצמי לולא חשפתי עולם נסתר זה. שום דיבור על רגשותי לאורך שנים בשום שפה ורבלית לא היה יכול להתחרות בעולם החלומות העשיר הזה המתאר את תחושותי בשפה סימבולית מדויקת של תמונות, שפתי שלי. יתרה מזאת, על עניינים רבים לא נוכל לדבר משום שאיננו יודעים על קיומם. החלומות יודעים היטב. בעבודה עם מטופלי אני מחפש, כפי שיוכל הקורא להתרשם, מעבר לעושר הכללי הקיים, צירים מאפיינים של חלומות – רגשות החוזרים על עצמם. לאחד חלומות פרנואידיים, לשני דווקא חלומות מלאי חרדה, השלישי רדוף אשמה, הרביעי תלותו העצומה באחר ניכרת בחלומותיו דווקא והחמישי מתפקע מצחוק. צירים מרכזיים אלה מתגלים לאחר שכתבנו חלומות במשך זמן לא רב והם חשובים ביותר לאדם לשם הבנת נטיותיו. לעיתים הצירים או הזרמים המרכזיים האלה לא ברורים לגמרי וייתכן שיידרש עוד קצת זמן, במקרים רבים יהיו כמה צירים, מהם אפילו סותרים זה את זה (למשל זרם של חלומות הצלחה לצד זרם של חלומות כישלון).
אבל כשם שלכל אדם יש אופי משלו כך לכל אדם יש נטיות משלו בעולם חלומותיו שעלינו לזהות אותן והסבלנות משתלמת. כעת יש לנו נקודת ארכימדס – אותה נקודת משען מחוץ לעצמנו: יכולתנו להתבונן בעצמנו מהצד – המאפשרת לנו לחולל שינוי, ואנו מודעים יותר לנטיותינו ובשלים יותר לקבל עליהן אחריות. אני מתרשם שמטפלים רבים אינם עושים שימוש מספיק בחלומות. הם עצמם מעולם לא התנסו בכתיבת מחברת חלומות לאורך זמן ועל כן הם מתקשים להעניק מתנה זו למטופליהם. גם התיאוריות הפסיכולוגיות העכשוויות עוסקות פחות בחלומות. אני יכול להעיד שלעיתים פריצת הדרך בהבנת המטופל לעומק מתרחשת באמצעות חשיפת עולם חלומותיו.
עד עכשיו לא שאלנו איך לפרש חלום אלא רק הסברנו איך להתייחס לתוכן הגלוי של זרמי החלומות המרכזיים המאפיינים את אישיותנו. כעת נדון בתוכן הרגשי הסמוי של החלום.
איך עובדים עם חלום? ראשית, חלום הוא תוצר של שיירי היום החולף – אירוע מסוים שקרה לנו או מחשבה שחלפה במוחנו שהודחקו משום שהכילו רגש לא נעים או שהיינו טרודים בעניינים אחרים, או אירוע נעים שחששנו להעלות בדעתנו מסיבות שונות ועוד ועוד. כך שחלומות יכולים להיות נעימים ואף לא נעימים. לעיתים הדחקנו משאלה ולעיתים חרדה. התוכן הרגשי הזה מבוטא על פי רוב בשפה סימבולית של תמונות, שפה אישית שלנו שפיתחנו במהלך חיינו.
כך שהשאלה המסורתית לגבי חלום – "מה זה מזכיר לך?" – היא טובה ונכונה. כך גם הקביעה שרק המטופל יכול לדעת באמת מה מקורו של החלום. מטפל מנוסה שמכיר את המטופל היטב יכול בהחלט לנהל עם המטופל דיאלוג בנושא זה ולהציע לו הצעות שלעיתים קרובות יהיו מקדמות. השופט האחרון הוא כמובן המטופל. הוא צריך לחוש ש"האסימון נפל". לעיתים זו תחושה פתאומית של תובנה שכל חלקי הפאזל הסתדרו במקומם (insight) והחלום וסיבתו הובנו.
לפעמים כדאי לשים לב מה סיפר המטופל לפני החלום או לאחריו. מדוע נזכר פתאום בחלום? מה הזכיר לו החלום? לעיתים שם טמון הפתרון. זוהי אופנות החשיבה האסוציאטיבית, שבה לא אחת המטפל מקשיב יותר למה מזכיר את מה מאשר לסיפור המעשה או לתוכן הגלוי.
אבל חלום הוא הרבה מעבר לכך. הצירים המרכזיים של החלומות שלנו אינם אלא בית הכלא הפנימי שאנו נעולים בתוכו – תרגום מתמיד של אירועים חיצוניים לקוד אישי ייחודי לנו, לעולם חווייתי חזרתי המאפיין אותנו. קצת כמו דג שחושב שיש רק מים מסביב. כך תכירו בספר את גיל, שמתרגם סיטואציות רבות בחייו לבדידות; את מעיין, שמה שלא יקרה בחייה היא תרגיש שהיא שולטת בעניינים ואפילו מצילה את אימה; את שמואל, שכל אירוע חיצוני הוא טריגר בעבורו לחיפוש היצירה הבאה; ואת ליהי, שחווה השפלות חוזרות ונשנות גם כשזכתה לאהבה. לשם חשיפת צירים אלה של חוויה פנימית אפילו אין צורך לזהות את מקור החלום באירועי היום החולף. די להתבונן בתוכן הגלוי של החלום.
על פי רוב חלומות משתנים לאט ומעט על פני שנים רבות. לעיתים מתמזל מזלנו ואנו יכולים לצפות בטיפול בתהליך השתנות מהיר יחסית של חלומות. כשהשינוי תקף לאורך זמן ונתמך בשינוי במציאות הדבר עשוי להצביע על שינוי עמוק ומשמעותי אצל המטופל. כך חלם שמואל על בובה מפחידה בדמות אימו הנוגעת בו. לאט-לאט הלך ופחת הפחד עד שלא חשש להתעמת איתה בחלום. השינוי במציאות לא איחר לבוא.
אני אוהב שהמטופלים שוכבים על הספה. זהו מצב שמעורר באופן טבעי, כדברי פרויד, חשיבה אסוציאטיבית יותר. כך גם המטפל וגם המטופל אינם עסוקים בהבעות פניהם המגבילות ויכולים לצאת יחד למסע. לעיתים אני עוצם את עיני, ויכול להקשיב טוב יותר גם לאסוציאציות שלי, שעשויות לשרת את המטופל.
העיסוק בחלום הוא אחד הגורמים ההופכים גם את האדם וגם את הטיפול ליצירתיים יותר. המסר העמוק הוא שיש בתוכי יותר ממה שאני משער ומותר לי להרגיש ולתת דרור למחשבות ולאסוציאציות. "תגיד כל דבר שעובר לך בראש, לא משנה אם הוא חכם, טיפשי או מבייש" – זוהי ההנחיה הבסיסית של הפסיכואנליזה שמצאתי שהיא יעילה במיוחד.
נדמה לי שאני זוכר מטופלים על סמך חלומותיהם יותר מאשר על סמך אירועים בחייהם. לעיתים המטופל מביא חלום מכונן שמסביר קונפליקט עמוק באישיותו, חלום שמלווה אותנו לאורך זמן. כך גם בנוגע לחלומות חוזרים. אני מציע למטופלי שישימו ליד המיטה מחברת או טלפון נייד, ויתחילו לכתוב מייד כשהם מתעוררים, לפני שאובד קצה החוט. לעיתים אני שואל אותם אם חלמו השבוע חלום שהם זוכרים. כך אני מלמד אותם לשים לב לעצמם, להקשיב לעצמם ולכבד את פרי יצירתם. אכן, לעניות דעתי, אחת ממטרות הטיפול היא שהמטופל יוכל לשחק יותר, ליצור יותר, לממש את עצמו ואת הפוטנציאל הגלום בו. לשם כך יש להסיר מחסומים וחלומות מיטיבים לעשות זאת.
הרובד השני של החשיבה – פנטזיית האורגזמה:
זוהי הפנטזיה המגרה ביותר שיש לאדם המביאה אותו לסיפוק מיני. בדרך כלל אדם חווה אותה בשעת אוננות, כשהוא לבד עם עצמו וחופשי להעלות בדמיונו כל דבר. אבל בהחלט אפשר להעלותה בשעת קיום יחסי מין או בכל רגע אחר. בספרות הפסיכואנליטית היא נקראת "פנטזיית האוננות המרכזית",2 והיא מתארת את מה שנקרא "הארגון המיני הסופי" של האדם. אני בחרתי שם זה – "פנטזיית האורגזמה" – כדי להדגיש את השינוי הפיזיולוגי העוצמתי והייחודי שדמיון זה עשוי לחולל. קשה לחשוב על פנטזיה אחרת – למעט פנטזיית האורגזמה – שמטרתה שינוי פיזיולוגי דרמטי כל כך.
חוק הטבע הראשון של התנהגות אנושית הנובע מתופעת ה"החתמה" (או הטבעה imprinting) של פנטזיית האורגזמה: הגרעין הרגשי של היחסים המתוארים בפנטזיית האורגזמה אינו משתנה במשך כל החיים.
מעניין שתוכן הפנטזיה יכול להשתנות אך לא המאפיינים הרגשיים של היחסים בין הדמויות המשחקות בה.3 כך למשל אם מישהו מגיע לסיפוק כשהוא מצליף באישה ושולט בה, ייתכן שיגיע לסיפוק גם כשהוא בא אליה מאחור ושוב שולט בה. אם כן, הסיפור בפנטזיית האורגזמה יכול להשתנות אבל לא אופי היחסים הנרקמים בו.
חוק הטבע השני של התנהגות אנושית הנובע מתופעת ההחתמה של פנטזיית האורגזמה: אנו נוטים לשחזר ולהחיות את אופי היחסים המתגלים בפנטזיית האורגזמה שלנו בחיי היום-יום, עם גברים ונשים כאחד, לכל אורך חיינו.
זוהי תגובת ברירת המחדל שלנו – תגובה שהיא תמיד אישית, אוטומטית ומהירה כשאין לנו זמן לחשיבה מורכבת יותר מהרובד השלישי, המודע של החשיבה. אנו נוטים להשתמש בה בין היתר ביחסים עם בני משפחה קרובים וכן גם ברגעי לחץ. מכאן נובעת החשיבות העצומה של היכרות עם פנטזיית האורגזמה שלנו. כך למשל הבחור שתואר לעיל – זה שבפנטזיית האורגזמה שלו הוא מצליף באישה – ימהר להגיב בכעס במצבים רבים ושונים.
ניתן להניח שפנטזיה זו מתפתחת בגיל צעיר מאוד, ייתכן בשנה השנייה לחיים, כתוצאה מהקשר עם ההורה, והיא מוחתמת בנו כברירת מחדל של יחסינו עם הסביבה במשך כל חיינו. משמעותה של ההחתמה היא שיש חלון זמן צר – תקופה קריטית - לגיבוש התנהגות מסוימת שאינה משתנה עוד במשך כל החיים. פנטזיית האורגזמה מעצבת את התנהגותנו מאז היווצרותה על פי רוב ללא מודעותנו. ואולם בגיל ההתבגרות היא עשויה להפוך לגלויה בשעת אוננות או יחסי מין. לעיתים יעברו עוד שנים רבות עד שהאדם יהפוך מודע לה, ואולי הדבר לא יקרה לעולם, משום שתוכן הפנטזיה – אף על פי שהוא עשוי להיות נעים מינית – עלול להיות הרסני לדימוי העצמי ועל כן הוא מודחק לעמקי הלא מודע. זאת הסיבה שיהיו אנשים שיחושו שאין להם פנטזיות מיניות כלל או כאלה שיטענו שהם אינם יכולים להצביע על מאפייני פנטזיה אחת שמגרים אותם במיוחד.
העוצמה הייחודית של הפנטזיה הזאת היא ברורה – זוהי פנטזיה אחת שאופי היחסים שבה מלווה אותנו כל חיינו ואחראי על חלק מהתנהגותנו. חלומות, כפי שנאמר, יכולים להשתנות לאט ומעט לאורך חיינו, כך גם נטיות מודעות של חשיבתנו (דכדוך, חרדה, כעס ועוד). בחלומות כמו בחשיבתנו המודעת אפשר גם לאבחן כמה זרמים מרכזיים המאפיינים אותנו. והנה לנו פנטזיה בעלת גרעין רגשי אחד לכל אורך החיים. מובן שליחסים הנרקמים בפנטזיה הזאת תהיה השפעה דינמית עצומה על יחסינו עם הסביבה. אם כן, פנטזיית האורגזמה היא בראש ובראשונה פנטזיית יחסים וחשיבותה חורגת הרבה מעבר להקשר המיני גרידא.
דוגמה להתגבשות פנטזיית האורגזמה בינקות, עוד טרם הגיעה למודעות – כפי שקורה בגיל ההתבגרות – אפשר לראות אצל אנשים בעלי נטייה הומוסקסואלית (הכוונה לשני המינים). לאנשים אלה יכולות להיות פנטזיות אורגזמה בעלות מאפיינים רגשיים שונים של יחסים, בדיוק כפי שקיימים אצל הטרוסקסואלים אבל עם בני מינם. אנו יודעים שנטיות מיניות הומוסקסואליות מתגבשות בשלב מוקדם מאוד בחיים (ייתכן גם מרכיב גנטי) ומלוות את האדם במשך כל חייו ללא שינוי. סימנים לנטיות אלה נראה אצל בנים ובנות כבר בגיל הגן ובית הספר היסודי. בגילים אלה בזמן שבנים נוטים להתחבר לבנים ובנות לבנות, ייטו הומוסקסואלים ליצור חברויות עם בני המין השני. בגיל ההתבגרות יתרחש מהפך אצל כולם. כך שלא רק אופי היחסים שבפנטזיית האורגזמה מתקבע אי שם בינקות, אלא גם המין שאליו מכוונים יחסים אלה.
אנשים יכולים להימשך לבני מינם (הומוסקסואלים), לבני המין השני (הטרוסקסואלים) או לשני המינים גם יחד (ביסקסואלים) במגוון אין- סופי של פנטזיות. אותנו, יש להדגיש, מעניין אופי היחסים הנבנים בפנטזיה ולא תוכן הסיפור עצמו ואף לא למי נמשך הפרט. גם אנשים בעלי נטייה ביסקסואלית ייטו לבנות אותו אופי של יחסים – בין שהם מדמיינים על נשים ובין על גברים – בפנטזיית האורגזמה שלהם ולשחזר אופי זה של יחסים עם כל אדם במהלך חייהם.
איך מתגבשת פנטזיית האורגזמה באינטראקציה בין התינוק להורה? לא קל לצופה מהצד להיכנס לראשו של התינוק ולנחש מה עובר עליו. אבל פנטזיית האורגזמה תוכל לסייע לנו בכך. למשל בחורה שמגיעה לסיפוק כשהיא מדמיינת שמכים אותה, פנטזיה זו איננה עדות כלל לכך שהכו אותה, אולם סביר להניח שאופי הרגשות שהתקבעו בפנטזיית האורגזמה שלה הוא שכועסים עליה או נוזפים בה. כיצד זה קרה? ייתכן למשל שאימה או אביה נהגו להתבונן בה לעיתים קרובות בצורה מאשימה ואולי רק ביקורתית. ברגע זה חשה אותה תינוקת חיבור להורה. לחלופין, ייתכן שלא התייחסו אליה מספיק והדרך שלה למשוך תשומת לב הייתה לעשות דברים אסורים, ואז זכתה לנזיפות. בהמשך חייה תיטה בחורה זו לחוש שאחרים כועסים עליה או להרגיז אחרים כדי לשחזר ולהחיות רגש זה, על פי רוב לא באופן מודע. אנו רואים שוב שלא עצם הסיפור שהמציא האדם הוא שמעניין אותנו, אלא אופי הרגשות המאפיינים את היחסים בין הדמויות.
באופן דומה בחור שבפנטזיית האורגזמה שלו מדמיין שהאישה נותנת בו אמון רואה בדמיונו כיצד הוא מפשיט אותה, מבחין במבט האמון בעיניה ואז הוא מגיע לסיפוק. ודאי שהוא משחזר רגש מרכזי שהתפתח בינו ובין ההורה המטפל בשלב הקריטי של התגבשות פנטזיית האורגזמה. בחור זה ייטה לתת אמון באנשים רבים ועל כן הוא עלול להיפגע לעיתים קרובות כשלא ישיבו לו באותה מטבע.
אבל לעיתים זיהוי הרגש החבוי בפנטזיית האורגזמה דורש חקירה עמוקה יותר. למשל, בחור שמגיע לסיפוק כשהוא רואה ידיים של אישה מסמנות לו לבוא. רק כשנשאל אותו למה האישה קוראת לו הוא יספר לנו שבדמיונו היא קוראת לו משום שהוא ילד טוב. איך נוצרה אצל הבחור פנטזיית האורגזמה הזאת? אימו לקתה בדיכאון שלאחר לידה ומיעטה להתייחס אליו. הוא השתדל להיות ילד טוב כדי שהיא תקרא לו ותזמין אותו אליה. בחור זה אכן ינסה להיות ילד טוב ולרצות את הסובבים אותו כל חייו.
בחורה אחרת תגיע לסיפוק כשבפנטזיית האורגזמה שלה היא מדמיינת שהיא מציצה בחברהּ המאונן מבלי שהוא מבחין בה. רק בדיקה מעמיקה של הסיפור תעלה שבחווייתה הוא חשוב ועומד במרכז והיא חשה שהיא הקטנה מציצה בו. אלה לא יחסים בין שווים. היא מגיעה לסיפוק באמצעותו – על ידי הזדהות עם הסיפוק שלו ועל כן היא תלויה בו. דומה שהיא אפילו מתביישת בתלות הזאת ועל כן היא מסתתרת. סביר להניח שבינקותה ניסתה בחורה זו להציץ בהורה המטפל בה ולהתאים את עצמה אליו – היא הקטנה והוא החשוב והמוביל וההנאה שלה הייתה באמצעותו. בחורה זו לא זכתה להורה שרואה אותה ומתאים את עצמו אליה. היא תתקשה לאורך חייה לקחת את המרכז ותיתן לאחרים להוביל בעניינים שונים. עם זאת, ייתכן שלבחורה אחרת תהיה אותה פנטזיה של הצצה בחברהּ המאונן אבל המשמעות תהיה שונה. על כן חשוב מאוד לברר את הרגש המלווה את הפנטזיה.
למגוון ולעושר של פנטזיות האורגזמה אין סוף. כמו שאין מחשבה או חלום שאינם אפשריים, כך גם אין פנטזיית אורגזמה שאינה אפשרית. אנשים יכולים לדמיין סיפורים שאינם בעלי תוכן מיני כלל ולמצוא שהם מגרים, ואחרים ידמיינו מה שעלול להיראות לנו כסטיות שלא יעלו על הדעת. ישנם כאלה שידמיינו דווקא סיפורי אהבה רומנטיים. האמת היא שאין פנטזיה טובה או לא טובה. לאורך הספר נוכל להתרשם שאותם יחסים בפנטזיית האורגזמה יכולים לשרת את הפרט לחיוב או לשלילה בהתאם לנסיבות, אולם פעם, בראשית חיינו, פנטזיה זו הייתה הפתרון שפיתחנו ומצאנו אותו יעיל לקשר שלנו עם ההורה המטפל.
להלן כמה דוגמאות של פנטזיות אורגזמה כדי להמחיש את הרעיון שהעיקר בפנטזיה הוא איכות הקשר הנרקם בין הדמויות ולאו דווקא הסיפור המיני. במילים אחרות, כנראה בראשית חיינו התפתח דפוס יחסים ראשוני רב-עוצמה בינינו ובין ההורה המטפל והמכשיר המיני המתפתח פשוט "תפס עליו טרמפ". כלומר, המיניות ניצלה את עוצמתו של הקשר הראשוני הזה כדי לממש את עצמה. לכן קשרים אלה רלוונטיים בעבור הפרט הרבה מעבר להקשר המיני. כך למשל נער מתבגר אחד הגיע לסיפוק כשדמיין את עצמו עומד בשער וסופג שערים. ודאי שזו חוויה משפילה. לנער זה היו קווי אישיות מזוכיסטיים והוא נהג להרגיז את חבריו כדי שאלה יפגעו בו (רק מאוחר יותר הוא חיבר בדמיונו בין חדירת הכדורים לשער להיותו נחדר על ידי מישהו). אדם אחר הגיע לסיפוק כשדמיין שיש לו מפעל והוא שולט בכל המכונות בדייקנות רבה. כך בשיא השליטה הוא היה מגיע לסיפוק. במהלך חייו הוא אכן ניסה לשלוט בסובבים אותו באופן מתמיד. בחורה אחרת הגיעה לסיפוק כשדמיינה כיצד בחורים רוצים לשכב איתה והיא מסרבת להם. לבחורה זו היו קווים סדיסטיים ברורים בהתנהלותה היום-יומית. פנטזיית האורגזמה היא אפוא פנטזיה של יחסים.
פנטזיית האורגזמה של מטופלים רבים נכנסת איתם לחדר. כך נכיר את יעקב, שנכנס לחדר ומביט אל הרצפה וחושש להיישיר מבט. בפנטזיית האורגזמה שלו אישה שולטת בו. רותי4 לעומתו נכנסת לקליניקה בזקיפות קומה וממלאת את החדר בנוכחותה. היא תספר שביחסי מין חשוב לה להיות למעלה ובקשר עם בעלה ברור שהיא זו ש"לובשת את המכנסיים". מיה נכנסת, משתהה באמצע החדר לפני שהיא מתיישבת, מחייכת וגורמת למטפל להתבונן בה בתשומת לב. בפנטזיית האורגזמה שלה מציצים בה כשהיא מתקלחת. בחייה חשוב לה מאוד שישימו לב אליה. גבר אחר נכנס לקליניקה במין ביטחון מופרז כאילו הוא בא הביתה. בפנטזיית האורגזמה שלו הוא מדמיין קשר עם בנות צעירות, אפילו ילדות – איתן הוא השולט. גם בעבודתו חשוב לו להיות הבוס ולשלוט.
כזו היא פנטזיית האורגזמה – המפגש הראשוני שלנו עם המציאות. זוהי שכבה שנייה מעל שכבת החלומות והיא, בשונה מהחלומות, מגיבה תגובה ראשונית למציאות. השנה הראשונה בחיי הילד היא שנה שברובה עדיין איננה מילולית והיא מזכירה באופן זה את החלומות. פנטזיית האורגזמה אף היא בעיקרה סיפור בתמונות, אבל ניתן לזהות בה לעיתים מרכיב מילולי מפותח יותר – אנשים עשויים לדמיין מילים מגרות – ובעיקר מערכת יחסים מציאותית החוזרת על עצמה. מכאן ההנחה (שעדיין טעונה הוכחה) שהיא מתפתחת בשנה השנייה לחיי הילד.
ניתן להשוות את פנטזיית האורגזמה לחלום שבו יש תוכן גלוי ותוכן סמוי – סיפור המעשה הוא התוכן הגלוי ואילו המשמעות הרגשית המקופלת בחלום היא התוכן הסמוי. כך גם פנטזיית האורגזמה, יש בה סיפור גלוי וסיפור סמוי, אנו מתעניינים בחלק הסמוי – בקשרים הרגשיים בין הדמויות בפנטזיה.
מהיכן בכל זאת מגיעים חומרי התוכן בפנטזיית האורגזמה שלנו? הפנטזיה משתמשת במאגר אירועים בעלי קונוטציה מינית שנתקלנו בהם במהלך חיינו כדי להחיות את המסר הרגשי. בדיוק כפי שהחלום משתמש במאגר דימויים אישי שלנו כדי להעביר מסר רגשי.
למיטב ידיעתי, מטפלים אינם נוטים להתייחס לפנטזיית האורגזמה וודאי שאינם מעניקים לה את המשמעות והחשיבות שאני מציין, וזה חבל.5 היתרון הגדול של פנטזיית האורגזמה, בדומה לחלומות, טמון ביכולת של האדם לקחת אחריות על חלקים אלה שלו. האדם מבין שאם הוא מדמיין כל חייו את אותה פנטזיה, שיש בה אותם יחסים, מיוזמתו, בלי שאיש ביקש ממנו, הרי ודאי שיש לכך משמעות. ואולם בשונה מהחלומות, פנטזיית האורגזמה היא מודעת וגלויה והיחסים בה חוזרים על עצמם בדייקנות וזו עוצמתה.
למותר לציין שהמודעות לפנטזיית האורגזמה וקבלתה כלגיטימית בעולם הדמיון והמשחק עשויה לשפר במידה ניכרת לא רק את חיי המין של בני הזוג , אלא גם את יחסיהם בהיותם מודעים לנטיותיהם האישיות ולנטיות של בן הזוג.
אנשים ששומעים על פנטזיית האורגזמה של בן זוגם חשים לא אחת כאילו נפל להם האסימון. פתאום מה שלא הצליחו לנסח לעצמם במשך שנים מוצג לפניהם בסיפור ממוקד אחד. אני יכול להעיד שגם בקליניקה היכרות עם פנטזיית האורגזמה של המטופל עשויה להיות פריצת דרך בהבנתנו אותו. היכרות עם פנטזיית האורגזמה של כל אדם תעזור לנו להבינו ולקבלו משום שנבין את התנהגותו ולא נייחס לה כוונות נסתרות או מניעים אישיים שליליים.
האין על כולנו לצאת מהארון ולגלות את פנטזיית האורגזמה שלנו, שבמקרים רבים לא תהיה מחמיאה? הומוסקסואלים, לסביות ולהט"בים אחרים אין להם ברירה. ההכרה באובייקט המשיכה בפנטזיית האורגזמה שלהם חיונית למימושם העצמי כבני אדם. האמת היא שכך כולנו – אנו עלולים להסתיר מעצמנו את פנטזיית האורגזמה שלנו שיש בה אינפורמציה קריטית להבנת המפגש הייחודי שלנו עם העולם. מאחר שיש אין-סוף אפשרויות לפנטזיית אורגזמה וכנראה אין שני בני אדם בעלי אותה פנטזיה בדיוק, הגילוי האישי והסובלנות לאחר הופכות לחובה.
איך אנו מגלים את פנטזיית האורגזמה שלנו? הדבר עלול להיות קשה יותר לאנשים בעלי הדחקות מסיביות. אוננות היא אחת הדרכים הטובות. בשעת האוננות יש פשוט לנסות ולדמיין בחופשיות וללא חשש כל מיני דמיונות ולגלות איזה מהם מגרה אותנו יותר. לעיתים סרטי פורנו בעלי תכנים מגוונים עשויים לתת לנו כיוון. אבל לבסוף שום סרט פורנו לא ישווה לסרט שאנו בכבודנו ובעצמנו הננו היוצרים שלו ועל כן הוא מתאר בדייקנות מרבית את פנטזיית האורגזמה שלנו. לאנשים רבים יש כיוון כללי. הם רק צריכים לעדן אותו, לדייק בו ולמצוא את הסיפור שהכי מגרה אותם משום שעוצמתו הרבה של סיפור זה שמביא לאורגזמה תעזור להם לקחת עליו אחריות. אז יבינו שהם מצאו את המפתח לאחת מתיבות הנפש החשובות שלהם.
כמה מילים לאנשים שמתקשים במיוחד לגלות את פנטזיית האורגזמה שלהם, וישנם לא מעט כאלה. גם אנשים שמכירים היטב את פנטזיית האורגזמה שלהם יכולים להעיד שלא תמיד קל להם להפעיל אותה. ההגנות שלנו מחבלות לא מעט ביכולתנו לדמיין. כך שבאמצע פנטזיית האורגזמה יכולות לחדור מחשבות כגון "זה לא באמת", "זו סתם פנטזיה", "מה, השתגעתי?!" ועוד. מחשבות הגנתיות אלה מטרתן שלא לאפשר לנו להתנתק מהמציאות. אכן, יש לא מעט אנשים שיתקשו להניח למציאות היום-יומית הכופה אפילו לרגע קט. אלה יתקשו לגלות את פנטזיית האורגזמה שלהם. אז מה ניתן לעשות במקרים כאלה?
כל אחד צריך למצוא את דרכו האישית. יהיו כאלה שיוכלו לגלות את פנטזיית האורגזמה שלהם כשהם בחופש דווקא, הרחק ממטלות היום-יום והם פנויים לעסוק בעצמם. אז יתפנו לאונן, לראות סרטי פורנו או לשחק עם בני זוגם במשחקי מין. אחרים יוכלו לעשות זאת דווקא בשעה שהם עייפים משום שאז ההגנות נחלשות, וישנם כאלה שדווקא בבוקר, כשהם רעננים ומוכנים להשקיע במשימה חדשה.
אישה אחת גילתה את פנטזיית האורגזמה שלה כשבן זוגה הכריז שהוא רוצה להתגרש ממנה. אז אמרה לעצמה, "מה אכפת לי". היא אוננה ומצאה את עצמה מפנטזת פנטזיה מגרה במיוחד שלא הרשתה לעצמה להעלותה בדמיונה מעולם. אישה זו הייתה מעוגנת היטב במציאות, בעלת רמת תפקוד גבוהה מאוד, ותמיד היה אכפת לה מה יגידו. אין פלא שהתקשתה להשתחרר ולמצוא את פנטזיית האורגזמה שלה כשהיה אכפת לה מסביבתה.
בחור אחר לא יכול היה להשתמש בפנטזיית האורגזמה התוקפנית שלו, שאותה הכיר, כשאשתו הייתה נחמדה אליו. הוא ביקש ממנה שתרגיז אותו במתכוון. ואז נהנה הנאה עצומה מפנטזיית האורגזמה שלו, ללא כל עכבות.
לעיתים יין או מריחואנה יכולים לעזור. אינני ממליץ להיעזר בסמים – עדיף לפתח את הדמיון. כך גם מומלץ לאלה שיש להם קשיים ביחסי מין (בעיות בזקפה, כאבים בנרתיק וכדומה) לפתח את הדמיון במקום להיעזר בתרופות.
אכן, רובנו אנשים מתפקדים המעוגנים היטב במציאות היום-יומית ועלולים להתקשות להתנתק ממנה ולהישאב לעולם של פנטזיה שנראה שאין לו עם המציאות ולא כלום. לאנשים בעלי אופי היסטרי ודאי קל יותר לגלות את פנטזיית האורגזמה שלהם מאשר לאנשים בעלי אופי אובססיבי. בעלי אופי היסטרי מרשים לעצמם להיות אסוציאטיביים וצבעוניים יותר והם נאחזים פחות בפרטי המציאות. כך רבים מאיתנו איבדו את הקשר עם עצמם לטובת תפקוד וקשר רב-שנים עם המציאות; רבים מאיתנו הפסיקו מזמן להקשיב לעצמם עד כדי כך שפנטזיית האורגזמה שלהם חדלה לעניין אותם והם בוחרים במודע בחיים יום-יומיים אפורים, ללא פנטזיות. ככל שהפרט יציב, מוגן ומאורגן יותר בחיי היום-יום הסיכוי שלו להיסחף אחר דמיונותיו הולך ופוחת. ודווקא אלה שיש להם לא מעט קשיים לעיתים הם אלה שיהיו ערים לפנטזיית האורגזמה שלהם ואף ייהנו ממנה.
מתי יש לשאול את המטופל מהי פנטזיית האורגזמה שלו ואיך כדאי לעשות זאת? אלו שאלות שללא ספק עשויות להביך את המטפל ואת המטופל. כיום טיפולים ארוכי טווח מסתיימים לעיתים קרובות בלי דיון בפנטזיית האורגזמה של המטופל. יש יתרון ברור בהכרה של פנטזיית האורגזמה של המטופל כבר בתחילת הטיפול משום שהיא כלי רב-עוצמה בקידום הטיפול. לעניות דעתי, קשה לקבוע מתי ניתן להעלות את השאלה הזאת. הדבר תלוי במטפל, במטופל ובקשר הייחודי הנרקם ביניהם.
כל מטפל וכל מטופל צריכים למצוא את המועד המתאים להם. לעיתים כשיש היכרות ארוכה יותר של המטפל והמטופל שאלה זאת תהיה קלה יותר אבל לא בהכרח. במקרים של מטופל צעיר ומטפלת מבוגרת או מטופלת צעירה ומטפל מבוגר, המטופלים עשויים להמתין שהמטפל ישאל אותם את השאלה הזאת כסימן שמותר להעלות תכנים אלה. ללא עזרה והכוונה מצד המטפל הם יתקשו להעלות נושא זה ביוזמתם. מטפל השואל שאלה זו בשלב מוקדם בטיפול, אולי אפילו בראיון הקבלה, לצד שאלות נוספות שעשויות להיות מביכות, מעביר מסר שזה נושא חשוב שניתן לדבר עליו. המטפל השואל בראיון הקבלה על כל המחשבות של המטופל – חלומות בלילה, חשיבה מודעת ופנטזיית האורגזמה – מעביר את המסר החשוב שאין להחריג את פנטזיית האורגזמה מכלל המחשבות רק משום שהיא אולי מביכה יותר. במהלך השיחה ניתן להסביר כמובן למטופל שחשיבותה של פנטזיה זאת חורגת הרבה מעבר להקשר המיני גרידא והיא משקפת מאפיין חשוב ביחסיו הבין-אישיים. מעל הכול, המסר למטופל הוא שהקצב הוא שלו והוא יכול לבחור שלא להשיב על שאלה זו בהווה ואף לא בעתיד. מניסיוני, ברוב המקרים מטופלים מבינים את העניין, מעריכים אותו ושמחים לשתף פעולה.
הרובד השלישי, המודע של החשיבה:
אנשים נבדלים זה מזה בנטיותיהם המחשבתיות בערות. אחדים כועסים כל הזמן, חושבים על מה שאמר להם מישהו ואיך הם מתכוונים להשיב לו. מדמיינים שהם מקללים או מכים את בני שיחם. אחרים מסתובבים עם כל מיני חרדות במגוון עניינים. זהו מרכיב מרכזי בחשיבתם המודעת הנוכח שם תדיר. ישנם כאלה שחשים שהם חסרי ערך או אשמים שעות רבות במשך היום, כך, לאורך שנים. כמו בעולם החלומות, על פי רוב האדם יכול לזהות יותר מזרם מרכזי אחד לצד העובדה שאין חלום או מחשבה מודעת שאינם אפשריים.
כלומר, לכל אחד מאיתנו יכולים להיות חלומות או מחשבות מודעות רבות ושונות, אבל אנו מעוניינים בזיהוי הזרמים המרכזיים משום שאלה מעצבים את אישיותנו ואת תגובותינו לעולם. אכן, כפי שאמרנו בנוגע לחלומות, מאחר שלכל אדם יש אופי, יש לו זרם או זרמים מרכזיים ברובד השלישי, המודע של החשיבה. לעיתים קרובות לא קל להחליט אילו מזרמי החשיבה הלא מודעת והמודעת דומיננטיים יותר ואילו פחות, וזה גם לא כל כך חשוב. די להיות ערים לקיומם. זרמי חשיבה אלה בחלום ובערות נוטים להשתנות לאט ומעט במשך השנים. אנו מוצאים אפוא דמיון רב בין הרובד הראשון, הלא מודע של החשיבה לרובד השלישי, המודע של החשיבה – למעט ההבדל הידוע שהרובד הראשון נקרא תהליך ראשוני והוא מבוסס על חשיבה אסוציאטיבית, ואילו הרובד השלישי נקרא חשיבה משנית שהיא חשיבה מאורגנת ולוגית בבסיסה.
לאנשים מסוימים יש חלומות בהקיץ החוזרים על עצמם בדייקנות רבה במשך שנים. חלום בהקיץ הוא סיפור שאנו מספרים לעצמנו בעודנו ערים ומודעים לכך שאנו מפנטזים ואין זו אמת, בניגוד לחלום, שבו אנו חשים שאכן הוא קורה באמת. חלום בהקיץ שחוזר על עצמו תדיר אינו אלא אחד הזרמים האפשריים בחשיבתנו המודעת והוא יכול להיות נעים או לא נעים. חלום בהקיץ קלאסי הוא למשל של ספורטאי שפעמים רבות, לפני תחרויות, רואה את עצמו ניצב על הפודיום וזוכה במדליה בעוד הקהל מריע. מישהי אחרת תדמיין שוב ושוב שהיא שחקנית קולנוע או זמרת מפורסמת על הבמה ותראה בדמיונה מה בדיוק היא עושה שם. בחור אחר מדמיין באופן קבוע כיצד הוא נכשל בבחינות אף על פי שבמציאות הוא מצליח בהן. לאורך פרקי הספר נפגוש חלומות בהקיץ של מטופלים ונבין מה הקשר של חלומות בהקיץ אלה לרובד הראשון, הלא מודע של החלומות וכן לרובד השני, של פנטזיית האורגזמה.
כפי שנראה קיימת זרימה מתמדת של תכנים בין רובדי החשיבה. מחשבות מהרובד השלישי, המודע של החשיבה מודחקות לרובד הראשון, הלא מודע של החשיבה ושבות וצפות למודעות ברגעים ובהקשרים שונים. לעיתים הרובד השלישי, המודע של החשיבה אינו אלא פיצוי או השלמה לרובד השני של חשיבה – לפנטזיית האורגזמה.
פנטזיית האורגזמה עצמה עשויה להתגבש בינקות מתוך תגובה לזרמים ברובד הראשון, הלא מודע של החשיבה או כפי שראינו, לעיתים היא מודחקת לשם כשהיא פוגעת בדימוי העצמי. במילים פשוטות, יש זרימה תמידית של תכנים בין הרבדים השונים של החשיבה ואף יחסי גומלין של היפוך או איזון ביניהם. בתיאורי המקרה יפגוש הקורא משחקים אלה בין הרבדים השונים של החשיבה.
איך מתפתח הרובד השלישי, המודע של החשיבה? זהו הרובד הגבוה ביותר והוא מאפשר לנו לבצע חשיבה מורכבת יותר. על כן תגובות מהרובד הזה למציאות הסובבת אותנו יהיו איטיות ומעובדות יותר. לא אחת אלה תגובות למצבים חברתיים, חשיבה המכילה היבטים לוגיים או התבססות על ידע קודם. חשיבה מהרובד השלישי, המודע שונה מאותה ברירת מחדל אימפולסיבית של פנטזיית האורגזמה המכוונת אישית אף על פי שלא תמיד קל להבדיל ביניהם.
היכרות עם פנטזיית האורגזמה וכן עם הזרמים המודעים של החשיבה של הפרט תעזור לנו במלאכת ההבחנה. מובן שגם הרובד השלישי, המודע של החשיבה מתעצב בקשר עם ההורים לאחר התגבשות פנטזיית האורגזמה (ואולי אף במקביל לה). הוא מכיל הזדהויות חדשות עם ההורים בעניינים שונים וכן תגובות לשני הרבדים הנמוכים יותר של החשיבה. כפי שנראה, הרובד השלישי, המודע של החשיבה אחראי לרבות מהתנהגויותינו והחלטותינו בחיים.
שני הרבדים העליונים של החשיבה – פנטזיית האורגזמה והחשיבה המודעת, הם מכווני מציאות, שלא כמו הרובד הראשון, הלא מודע. הם מעצבים את המפגש שלנו עם המציאות. פנטזיית האורגזמה תמיד תהיה אישית בניגוד לחשיבה מהרובד השלישי, המודע, המכילה גם ריצוי חברתי, ערכים ועוד.
אם המטפל לא יחקור את הרובד המודע עלול החומר שנמצא שם להישאר לא נגיש לא למטפל ולא למטופל, משום שהמטופל רגיל לאופנות החשיבה שלו ולעיתים הוא אינו ער כלל לכך שדבר זה מאפיין אותו. למשל, הוא עשוי לחשוב שכולם הולכים כועסים כל הזמן או שאפילו אינו ער לכך שזה מה שהוא עושה תדיר. ייתכן שאף יתבייש בתכנים אלה.
כך, התיאוריה של פנטזיית האורגזמה מזמינה את כולנו להפנות את תשומת ליבנו לשלושת רובדי החשיבה שלנו, שלעיתים איננו מודעים להם, כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בנו. המקרים המוצגים לאורך הספר ימחישו שימוש זה.
חלום שחלמתי על ספר זה: ארגנתי נשף מסכות. הנשף התקיים בבית שמספרו היה ארבעים ושש. במהלך הנשף הסרתי את המסכות מעל פני המשתתפים והתגלו פניהם האמיתיות. אני הלכתי ללא מסכה. כשהתעוררתי הבנתי שתיאוריית פנטזיית האורגזמה שלי מורידה לכולם את המסכות, אני את שלי כבר הסרתי. עדיין לא היה לי ברור מהיכן צץ לו המספר ארבעים ושש. לאחר כמה שבועות, כשעברתי על החומר לספר, הגעתי לחלום של שמואל. בחלומו הוא נמצא בטיול בקניון, אביו הולך לפניו ועל חולצתו המספר עשרים ושלוש. הוא מחפש בראש הטור מבוגר אחר להסתפח אליו ומוצא מישהו שעל חולצתו המספר ארבעים ושש. הוא חושב לפי השיער המאפיר שזה אני. בטיפול הבין שהוא מחפש תחליף אב ורוצה להזדהות איתי.
בחור זה, כפי שתקראו, הוא יצירתי במיוחד. הוא העניק לי את המספר ארבעים ושש וכעת היצירה שלי מתרחשת בבית זה. אני מרבה להתפעל משמואל ונהנה הנאה מרובה מהשיחות שלנו ומחלומותיו המעניינים. האם הוא עושה אותי, המטפל שלו, יצירתי? כך אני מרגיש בחלום. נתתי לו כמובן לקרוא את מה שכתבתי עליו והוא התרגש מאוד מן הכתוב והודה לי מקרב לב.
.jpg)
.jpg)
