זאוס בוול סטריט

1.

חוק המחסור

תחרות יופי אולימפית

חתונתם של נימפת הים תטיס והמלך פלאוס, הוריו של אכילס, נערכה ברוב פאר על הר פליון. תטיס נישאה לבן תמותה, אף שזאוס אבי האלים (בעל הברק) ופוסידון אל הים (בעל הקלשון) חשקו בעצמם באלה היפה. הם ויתרו עליה משום שתמיס, “אלת החוק האלוהי שצפונות הגורל נהירים לה”, הזהירה אותם:

תמיס החכמה עמדה בתווך והודיעה

כי נגזר על אלת הים

ללדת שליט, בן חזק מאביו,

שבנשק חזק שיטוס מידו,

יגבר על הברק ועל הקלשון הנורא,

אם יבעלוה זאוס או אחיו.

הרפו ממנה, מוטב שתינשא לאדם

ותראה את בנה נקטל בקרב,

והוא בעצמת ידיו ידמה לארס,

וברגליו החזקות להבזקי החזיז.

זו עצתי, השיאוה כמנחת האלים

לפלאוס...1

אלי האולימפוס הגיעו לחתונה, הסבו על כיסאות זהב, האזינו לשירת המוזות וצפו בריקודי הנימפות. בעיצומו של הנשף הופיעה אורחת לא קרואה, אריס, אלת המריבה, וגלגלה פנימה תפוח זהב שעליו המילים: "ליפה מכולן”. שלוש אלות - הרה, אתנה ואפרודיטה - חשקו בתפוח הזהב, וכל אחת מהן טענה כי הוא נועד לה. זאוס, אבי האלים, הבורר הטבעי במחלוקות אולימפיות, סירב לשפוט בין שלוש האלות החזקות - אשתו הרה, בתו אתנה, אלת החוכמה, האמנויות והמלחמה, ואפרודיטה, אלת האהבה והיופי - והטיל את השיפוט על פאריס, רועה צאן יפה תואר, בנו של פריאמוס מלך טרויה, מומחה ליופי נשי.

פאריס הורחק מבית אביו בהיותו תינוק ונשלח אל רועה צאן על הר אידה כדי לסכל את נבואת האורקל, שחזה כי הנסיך עתיד להמיט אסון על טרויה. שלוש האלות היפהפיות הגיעו להר אידה, התייצבו עירומות בפני הרועה הצעיר ודרשו כי יכריע מי היפה ביותר מביניהן. כל אחת מהמשתתפות בתחרות היופי האולימפית הציעה לפאריס מתנה מופלאה אם יעניק לה את תפוח הזהב הנכסף. הרה הציעה שלטון ומלוכה. אתנה הציעה ניצחון צבאי וחוכמה. אפרודיטה הבטיחה לפאריס כי כל אישה תתאהב בו והלנה, היפה בנשים, תהיה אשתו. על פאריס היה לבחור באחת המתנות, ולוותר על השתיים האחרות. הוא בחר באהבה, מתנתה של אפרודיטה, שמחירה היה ויתור על השלטון, הניצחון והחוכמה שהציעו הרה ואתנה. שתי האלות המושפלות הפכו לאויבות בנפש של פאריס, “אשר הכלים האלות... כבד על פניהן האחת ששגרה לו תאוות האובדן”, ושל עירו, טרויה.2 בהמשך נראה כי לבחירתו של פאריס, כמו לבחירות רבות שעושים פרטים, עסקים וממשלות, היה מחיר נוסף, נורא, ששילמו אחרים.

המיתוס של פאריס ממחיש חוק בסיסי בכלכלה, חוק המחסור (the law of scarcity): מחסור נוצר משום שהרצונות האנושיים הם אינסופיים, אך המשאבים הנחוצים לייצור המוצרים והשירותים שיספקו מאוויים אלו הם מוגבלים ונדירים. חוק המחסור הוא עובדת חיים. גם החברה העשירה ביותר לא תוכל לספק את כל הצרכים והרצונות האנושיים. מחסור הוא מה שהופך מוצר מסוים למוצר כלכלי, שיש לו מחיר, בניגוד למוצר חופשי, שיש ממנו מספיק לכל דורש. לאלים לא חסר דבר, כל מבוקשם ניתן בשפע. אבל מרגע שהופיע מוצר חדש ונדיר (תפוח זהב אחד עם כיתוב מתגרה ששלוש אלות חושקות בו), נוצר מחסור, וחוקי הכלכלה נכנסים לפעולה.

שלוש האלות למדו שיעור ראשון במדע העגום (dismal science - הכינוי שהדביק תומס קרלייל במאה ה–19 למדע הכלכלה, בניגוד ל‘מדע העליז’, השירה) - המדע שלימד אנשים ועמים דבר שלא אהבו לשמוע: אף אחד לא יכול לקבל את כל מה שהוא רוצה. אבל מדע הכלכלה מלמד משהו נוסף: למרות שאף אדם ואף חברה לא יכולים להשיג את כל הדברים שהם רוצים, הם יכולים להשיג כמה מהם, ועליהם לבחור בתבונה. על טיב הבחירות שעשו גיבורי המיתולוגיה נרחיב בפרק הבא.