זאוס בוול סטריט
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
זאוס בוול סטריט

זאוס בוול סטריט

עוד על הספר

מוריה אבנימלך

מוריה אבנימלך היא מרצה לכלכלה ולמדיניות חברתית בבי“ס לכלכלה, המסלול האקדמי המכללה למנהל, חוקרת בתחומי כלכלה וחברה, ומחברת הספרים רווחה מתקתקת, הכלכלה והפוליטיקה של הרווחה בישראל (ספריית הקיבוץ המאוחד, 2002) ואוצר נעלם, הפנסיה כמנוף כלכלי (גלובס הספרייה וקרן בית ברל, 2003).

נושאים

תקציר

המיתוסים היווניים כמו חוברו על מנת להמחיש את התנהלות הכלכלה והחברה

בימינו. המיתוס של מידאס הוא סיפורה של הכלכלה הגלובלית הנשלטת על ידי

תאוות בצע וחמדנות. המיתוס על בלרופון קוטל הכימרה יכול להיקרא כסיפור על היבריס של טייקונים שהצלחותיהם גורמות להם לדמות עצמם לאלים. ההידרה רבת הראשים והזרועות היא בת דמותן של קבוצות הריכוז השולטות במשק. הרקלס, תסאוס, פרסאוס, יאסון ואודיסאוס היו גיבורי תרבות של דור צעירים אמיצים ביוון המיתולוגית, כשם שיזמי היי–טק סדרתיים כמו סטיב ג׳ובס וזוהר ויהודה זיסאפל הם גיבורי התרבות של דור צעירים משכילים בקליפורניה ובישראל. אטלנטה, האצנית והציידת המיתולוגית, קדמה ליזמות ומנהלות בנות ימינו המתעקשות לנפץ את תקרת הזכוכית.

הספר זאוס בוול סטריט שואב מהמיתולוגיה היוונית סיפורים שממחישים באופן ציורי וחושני נושאים כמו עושר, עוני ואי שוויון, ריכוזיות, הון–שלטון, חדשנות, יזמות, צמיחה כלכלית, עבודה, כסף, גלובליזציה, הגירה, תרבות צריכה, כלכלת סביבה, מחיר המלחמה, כלכלת ספורט, תחזיות כלכליות, משברים כלכליים, ואפילו תיאוריות ומודלים כלכליים. זאוס בוול סטריט מציע קריאה כלכלית עכשווית של המיתולוגיה היוונית, ומצביע על הדמיון המפתיע בין ערכי היסוד של החברה המיתולוגית לאלו של החברה הקפיטליסטית, שתי תרבויות שמקדשות רציונליות ויעילות, מעריצות הצטיינות, תחכום, תושייה, ערמומיות תוקפנות והצלחה, ומשתמשות בתמריצים כלכליים כדי לעודד יוזמה ונטילת סיכון. האמונה בכוחו המאגי של השוק החליפה את האמונה בזאוס, אפולו ואתנה; פולחני ההפרטה והקיצוצים בתקציב החליפו את פולחני האלים: חגיגות השכר והבונוסים בחברות ציבוריות הן הד לפולחני היין וההוללות של דיוניסוס.

השימוש במשקפי המיתוסים מחדד את הבנת העולם הכלכלי של ימינו. עוצמתו ויופיו של המיתוס, שריתקו שומעים, קוראים וצופים לאורך הדורות מסייעים להמחיש ולחדד סוגיות כלכליות–חברתיות ולהציג את הכלכלה כסיפור מרתק.

מוריה אבנימלך היא מרצה לכלכלה ולמדיניות חברתית בבי“ס לכלכלה, המסלול האקדמי המכללה למנהל, חוקרת בתחומי כלכלה וחברה, ומחברת הספרים רווחה מתקתקת, הכלכלה והפוליטיקה של הרווחה בישראל )ספריית הקיבוץ המאוחד, 2002) ואוצר נעלם, הפנסיה כמנוף כלכלי (גלובבס הספריה וקרן בית ברל, 2003)

פרק ראשון

1.

חוק המחסור

תחרות יופי אולימפית

 

חתונתם של נימפת הים תטיס והמלך פלאוס, הוריו של אכילס, נערכה ברוב פאר על הר פליון. תטיס נישאה לבן תמותה, אף שזאוס אבי האלים (בעל הברק) ופוסידון אל הים (בעל הקלשון) חשקו בעצמם באלה היפה. הם ויתרו עליה משום שתמיס, “אלת החוק האלוהי שצפונות הגורל נהירים לה”, הזהירה אותם:

תמיס החכמה עמדה בתווך והודיעה

כי נגזר על אלת הים

ללדת שליט, בן חזק מאביו,

שבנשק חזק שיטוס מידו,

יגבר על הברק ועל הקלשון הנורא,

אם יבעלוה זאוס או אחיו.

הרפו ממנה, מוטב שתינשא לאדם

ותראה את בנה נקטל בקרב,

והוא בעצמת ידיו ידמה לארס,

וברגליו החזקות להבזקי החזיז.

זו עצתי, השיאוה כמנחת האלים

לפלאוס...1

אלי האולימפוס הגיעו לחתונה, הסבו על כיסאות זהב, האזינו לשירת המוזות וצפו בריקודי הנימפות. בעיצומו של הנשף הופיעה אורחת לא קרואה, אריס, אלת המריבה, וגלגלה פנימה תפוח זהב שעליו המילים: "ליפה מכולן”. שלוש אלות - הרה, אתנה ואפרודיטה - חשקו בתפוח הזהב, וכל אחת מהן טענה כי הוא נועד לה. זאוס, אבי האלים, הבורר הטבעי במחלוקות אולימפיות, סירב לשפוט בין שלוש האלות החזקות - אשתו הרה, בתו אתנה, אלת החוכמה, האמנויות והמלחמה, ואפרודיטה, אלת האהבה והיופי - והטיל את השיפוט על פאריס, רועה צאן יפה תואר, בנו של פריאמוס מלך טרויה, מומחה ליופי נשי.

פאריס הורחק מבית אביו בהיותו תינוק ונשלח אל רועה צאן על הר אידה כדי לסכל את נבואת האורקל, שחזה כי הנסיך עתיד להמיט אסון על טרויה. שלוש האלות היפהפיות הגיעו להר אידה, התייצבו עירומות בפני הרועה הצעיר ודרשו כי יכריע מי היפה ביותר מביניהן. כל אחת מהמשתתפות בתחרות היופי האולימפית הציעה לפאריס מתנה מופלאה אם יעניק לה את תפוח הזהב הנכסף. הרה הציעה שלטון ומלוכה. אתנה הציעה ניצחון צבאי וחוכמה. אפרודיטה הבטיחה לפאריס כי כל אישה תתאהב בו והלנה, היפה בנשים, תהיה אשתו. על פאריס היה לבחור באחת המתנות, ולוותר על השתיים האחרות. הוא בחר באהבה, מתנתה של אפרודיטה, שמחירה היה ויתור על השלטון, הניצחון והחוכמה שהציעו הרה ואתנה. שתי האלות המושפלות הפכו לאויבות בנפש של פאריס, “אשר הכלים האלות... כבד על פניהן האחת ששגרה לו תאוות האובדן”, ושל עירו, טרויה.2 בהמשך נראה כי לבחירתו של פאריס, כמו לבחירות רבות שעושים פרטים, עסקים וממשלות, היה מחיר נוסף, נורא, ששילמו אחרים.

המיתוס של פאריס ממחיש חוק בסיסי בכלכלה, חוק המחסור (the law of scarcity): מחסור נוצר משום שהרצונות האנושיים הם אינסופיים, אך המשאבים הנחוצים לייצור המוצרים והשירותים שיספקו מאוויים אלו הם מוגבלים ונדירים. חוק המחסור הוא עובדת חיים. גם החברה העשירה ביותר לא תוכל לספק את כל הצרכים והרצונות האנושיים. מחסור הוא מה שהופך מוצר מסוים למוצר כלכלי, שיש לו מחיר, בניגוד למוצר חופשי, שיש ממנו מספיק לכל דורש. לאלים לא חסר דבר, כל מבוקשם ניתן בשפע. אבל מרגע שהופיע מוצר חדש ונדיר (תפוח זהב אחד עם כיתוב מתגרה ששלוש אלות חושקות בו), נוצר מחסור, וחוקי הכלכלה נכנסים לפעולה.

שלוש האלות למדו שיעור ראשון במדע העגום (dismal science - הכינוי שהדביק תומס קרלייל במאה ה–19 למדע הכלכלה, בניגוד ל‘מדע העליז’, השירה) - המדע שלימד אנשים ועמים דבר שלא אהבו לשמוע: אף אחד לא יכול לקבל את כל מה שהוא רוצה. אבל מדע הכלכלה מלמד משהו נוסף: למרות שאף אדם ואף חברה לא יכולים להשיג את כל הדברים שהם רוצים, הם יכולים להשיג כמה מהם, ועליהם לבחור בתבונה. על טיב הבחירות שעשו גיבורי המיתולוגיה נרחיב בפרק הבא.

מוריה אבנימלך

מוריה אבנימלך היא מרצה לכלכלה ולמדיניות חברתית בבי“ס לכלכלה, המסלול האקדמי המכללה למנהל, חוקרת בתחומי כלכלה וחברה, ומחברת הספרים רווחה מתקתקת, הכלכלה והפוליטיקה של הרווחה בישראל (ספריית הקיבוץ המאוחד, 2002) ואוצר נעלם, הפנסיה כמנוף כלכלי (גלובס הספרייה וקרן בית ברל, 2003).

עוד על הספר

נושאים

זאוס בוול סטריט מוריה אבנימלך

1.

חוק המחסור

תחרות יופי אולימפית

 

חתונתם של נימפת הים תטיס והמלך פלאוס, הוריו של אכילס, נערכה ברוב פאר על הר פליון. תטיס נישאה לבן תמותה, אף שזאוס אבי האלים (בעל הברק) ופוסידון אל הים (בעל הקלשון) חשקו בעצמם באלה היפה. הם ויתרו עליה משום שתמיס, “אלת החוק האלוהי שצפונות הגורל נהירים לה”, הזהירה אותם:

תמיס החכמה עמדה בתווך והודיעה

כי נגזר על אלת הים

ללדת שליט, בן חזק מאביו,

שבנשק חזק שיטוס מידו,

יגבר על הברק ועל הקלשון הנורא,

אם יבעלוה זאוס או אחיו.

הרפו ממנה, מוטב שתינשא לאדם

ותראה את בנה נקטל בקרב,

והוא בעצמת ידיו ידמה לארס,

וברגליו החזקות להבזקי החזיז.

זו עצתי, השיאוה כמנחת האלים

לפלאוס...1

אלי האולימפוס הגיעו לחתונה, הסבו על כיסאות זהב, האזינו לשירת המוזות וצפו בריקודי הנימפות. בעיצומו של הנשף הופיעה אורחת לא קרואה, אריס, אלת המריבה, וגלגלה פנימה תפוח זהב שעליו המילים: "ליפה מכולן”. שלוש אלות - הרה, אתנה ואפרודיטה - חשקו בתפוח הזהב, וכל אחת מהן טענה כי הוא נועד לה. זאוס, אבי האלים, הבורר הטבעי במחלוקות אולימפיות, סירב לשפוט בין שלוש האלות החזקות - אשתו הרה, בתו אתנה, אלת החוכמה, האמנויות והמלחמה, ואפרודיטה, אלת האהבה והיופי - והטיל את השיפוט על פאריס, רועה צאן יפה תואר, בנו של פריאמוס מלך טרויה, מומחה ליופי נשי.

פאריס הורחק מבית אביו בהיותו תינוק ונשלח אל רועה צאן על הר אידה כדי לסכל את נבואת האורקל, שחזה כי הנסיך עתיד להמיט אסון על טרויה. שלוש האלות היפהפיות הגיעו להר אידה, התייצבו עירומות בפני הרועה הצעיר ודרשו כי יכריע מי היפה ביותר מביניהן. כל אחת מהמשתתפות בתחרות היופי האולימפית הציעה לפאריס מתנה מופלאה אם יעניק לה את תפוח הזהב הנכסף. הרה הציעה שלטון ומלוכה. אתנה הציעה ניצחון צבאי וחוכמה. אפרודיטה הבטיחה לפאריס כי כל אישה תתאהב בו והלנה, היפה בנשים, תהיה אשתו. על פאריס היה לבחור באחת המתנות, ולוותר על השתיים האחרות. הוא בחר באהבה, מתנתה של אפרודיטה, שמחירה היה ויתור על השלטון, הניצחון והחוכמה שהציעו הרה ואתנה. שתי האלות המושפלות הפכו לאויבות בנפש של פאריס, “אשר הכלים האלות... כבד על פניהן האחת ששגרה לו תאוות האובדן”, ושל עירו, טרויה.2 בהמשך נראה כי לבחירתו של פאריס, כמו לבחירות רבות שעושים פרטים, עסקים וממשלות, היה מחיר נוסף, נורא, ששילמו אחרים.

המיתוס של פאריס ממחיש חוק בסיסי בכלכלה, חוק המחסור (the law of scarcity): מחסור נוצר משום שהרצונות האנושיים הם אינסופיים, אך המשאבים הנחוצים לייצור המוצרים והשירותים שיספקו מאוויים אלו הם מוגבלים ונדירים. חוק המחסור הוא עובדת חיים. גם החברה העשירה ביותר לא תוכל לספק את כל הצרכים והרצונות האנושיים. מחסור הוא מה שהופך מוצר מסוים למוצר כלכלי, שיש לו מחיר, בניגוד למוצר חופשי, שיש ממנו מספיק לכל דורש. לאלים לא חסר דבר, כל מבוקשם ניתן בשפע. אבל מרגע שהופיע מוצר חדש ונדיר (תפוח זהב אחד עם כיתוב מתגרה ששלוש אלות חושקות בו), נוצר מחסור, וחוקי הכלכלה נכנסים לפעולה.

שלוש האלות למדו שיעור ראשון במדע העגום (dismal science - הכינוי שהדביק תומס קרלייל במאה ה–19 למדע הכלכלה, בניגוד ל‘מדע העליז’, השירה) - המדע שלימד אנשים ועמים דבר שלא אהבו לשמוע: אף אחד לא יכול לקבל את כל מה שהוא רוצה. אבל מדע הכלכלה מלמד משהו נוסף: למרות שאף אדם ואף חברה לא יכולים להשיג את כל הדברים שהם רוצים, הם יכולים להשיג כמה מהם, ועליהם לבחור בתבונה. על טיב הבחירות שעשו גיבורי המיתולוגיה נרחיב בפרק הבא.