משחקי בילוש 11 - המסע אל העבר

מָבוֹא

מֵאָז שֶׁהָיִיתִי יֶלֶד אֲנִי זוֹכֵר כֵּיצַד הָיִינוּ טוֹבִים מֵהַמְּבֻגָּרִים בְּחִידוֹת וּבְתַעֲלוּמוֹת, וַאֲנִי מֻכְרָח לוֹמַר שֶׁזֶּה דֵּי הִפְתִּיעַ אוֹתִי. הֲרֵי הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ תָּמִיד הָיוּ חֲכָמִים וּמְנֻסִּים אֲבָל עַל אַף כָּל זֹאת, מִסְתַּבֵּר שֶׁיֶּשְׁנָן תַּעֲלוּמוֹת מְסֻיָּמוֹת שֶׁאָנוּ פּוֹתְרִים וְהֵם לֹא...

בְּכָל אֹפֶן, אֲנִי מַצִּיג בִּפְנֵיכֶם כָּאן עֶשֶׂר תַּעֲלוּמוֹת בְּסִפּוּרִים קְצָרִים. כָּרָגִיל הַתְּשׁוּבָה תָּמִיד תַּמְתִּין לָהּ בְּסוֹף כָּל פֶּרֶק, וְעַל אַף שֶׁהַתַּעֲלוּמוֹת קָשׁוֹת וּמִסְתּוֹרִיּוֹת, הַתְּשׁוּבָה תִּהְיֶה פְּשׁוּטָה וַחֲכָמָה, כָּזוֹ שֶׁלִּפְעָמִים הַמְּבֻגָּרִים מְפַסְפְסִים.

אָז תִּהְיוּ מוּכָנִים לִצְלֹל אֶל תּוֹךְ הַסֵּפֶר, בּוֹ עֶשֶׂר תַּעֲלוּמוֹת מְיֻחָדוֹת שֶׁפָּתְרוּ אוֹתָן, לִפְנֵי מֵאוֹת וְאַלְפֵי שָׁנִים, יְלָדִים מִכָּל הָעוֹלָם, וְכָעֵת גַּם אַתֶּם!

תֵּהָנוּ מֵהַחֲוָיָה!

פֶּרֶק 1
אִישׁ הַחִידוֹת וְהַפִּיל הָאַפְרִיקָאִי

אֲנִי אִישׁ הַחִידוֹת. רַבִּים יוֹדְעִים מִי אֲנִי, אֲבָל אַף אֶחָד אֵינוֹ בֶּאֱמֶת מַכִּיר אוֹתִי. אֲנִי תָּמִיד הָאָדָם הֶחָכָם בַּחֶדֶר וְאֵין דָּבָר שֶׁאֵינֶנִּי שָׂם לֵב אֵלָיו.

בִּנְעוּרַי הָיִיתִי חוֹבֵב חִידוֹת מֻשְׁבָּע, וּפַעַם אַחַת, בְּמַסָּע מְעַנְיֵן בִּמְיֻחָד שֶׁעָרַכְתִּי בְּאֶרֶץ עַתִּיקָה, נִגְלְתָה בְּפָנַי חִידָה שֶׁאֲנָשִׁים נִשְׁבְּעוּ לִי שֶׁהִיא חוֹשֶׂפֶת סוֹד מַדָּעִי אֲשֶׁר רַק אַלְפֵי שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן הִתְגַּלָּה גַּם עַל יְדֵי יֶתֶר הָעוֹלָם. מְעַנְיֵן אֶתְכֶם? בּוֹאוּ וְאֶקַּח אֶתְכֶם עִמִּי...

הַמַּסָּע שֶׁלָּנוּ מַתְחִיל בְּאֶרֶץ הַפִּירָמִידוֹת, הַיְּדוּעָה בִּשְׁמָהּ, מִצְרַיִם.

אֲנִי זוֹכֵר שֶׁקָּנִיתִי כַּרְטִיס לְאוֹטוֹבּוּס לַיְלָה שֶׁיָּצָא בַּחֲצוֹת, הָיִיתִי מָלֵא הִתְרַגְּשׁוּת אֲבָל כַּעֲבֹר בְּעֵרֶךְ שָׁעָה שֶׁל נְסִיעָה שָׁקַעְתִּי בְּמַחְשָׁבוֹת כְּשֶׁעֵינַי עֲצוּמוֹת, וְלִפְנֵי שֶׁיָּדַעְתִּי כְּבָר יָשַׁנְתִּי שֵׁנָה עֲמֻקָּה. הִתְעוֹרַרְתִּי עִם הַגָּעָתֵנוּ, הַשֶּׁמֶשׁ בְּדִיּוּק זָרְחָה, יָרַדְתִּי וְאָסַפְתִּי אֶת הַתִּיק שֶׁלִּי וְהִתְחַלְתִּי לִצְעֹד לְעֵבֶר מֶרְכַּז הָעִיר, לֹא רָחוֹק מֵהַפִּירָמִידוֹת עַצְמָן.

עַל אַף שֶׁהָיְתָה זוֹ אֶרֶץ מִדְבָּרִית וְחַמָּה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה מְאוֹד נָעִים וְעָשָׂה רֹשֶׁם שֶׁיִּהְיֶה זֶה יוֹם יָפֶה. עָבַרְתִּי בְּדַרְכִּי בַּשּׁוּק וּכְבָר רָאִיתִי שֶׁאֲנִי בְּמָקוֹם אַחֵר: רָאִיתִי אֲנָשִׁים מְחַלְּלִים בְּחָלִיל וּלְפֶתַע יוֹצֵא לוֹ נָחָשׁ מִסַּלְסִלָּה וּמַתְחִיל לִרְקֹד — לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמַרְאֵה עֵינַי; לָאֹכֶל הָיָה רֵיחַ מְיֻחָד וְנָעִים וְחֶפְצֵי אֳמָנוּת רַבִּים הֻצְּעוּ לִמְכִירָה; הָיָה אֲפִלּוּ אָדָם שֶׁנִּסָּה לִמְכֹּר מוּמְיָה עַתִּיקָה. תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם, לִקְנוֹת מוּמְיָה שֶׁל מֶלֶךְ קָדוּם. הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא בַּמַּכֹּלֶת הַשְּׁכוּנָתִית...

בְּכָל אֹפֶן, לְאַחַר אֲרוּחָה קַלָּה שַׂמְתִּי פְּעָמַי לְעֵבֶר הַפִּירָמִידוֹת, דֶּרֶךְ עָפָר הוֹלִיכָה אֲלֵיהֶן וּכְבָר יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין בְּצוּרָתָן בָּאֹפֶק. בֶּעָבָר נָהֲגוּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַמָּקוֹם וְהַמְּקוֹמִיִּים לֹא הִרְשׁוּ לִכְלֵי רֶכֶב מְמֻנָּעִים לְהִכָּנֵס לָאֲתָר, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁהַדָּבָר יַפְרִיעַ לִמְנוּחָתָם שֶׁל הַפַּרְעוֹנִים הַקְּדוּמִים בְּקִבְרֵיהֶם, אָז נֶאֱלַצְתִּי לִשְׂכֹּר מַדְרִיךְ. עָלִינוּ שְׁנֵינוּ עַל גְּמַלִּים וְיָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ.

הוּא הָיָה אָדָם נָעִים וְחַיְכָן, וְנִרְאֶה הָיָה שֶׁהַדֶּרֶךְ לְשָׁם תִּהְיֶה נְעִימָה. גַּם הַגָּמָל שֶׁלִּי מַמָּשׁ הִתְנַהֵג לְמוֹפֵת וְהָלַךְ לוֹ בַּעֲדִינוּת. כְּפִי שֶׁצִּיַּנְתִּי הָיָה זֶה יוֹם נָעִים יַחֲסִית אַךְ לַמְרוֹת זֹאת הֵחֵל לִהְיוֹת חַם, וְלֹא יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לְהַעֲרִיךְ אֶת אוֹתָם גְּמַלִּים שֶׁהוֹלְכִים לָהֶם בַּחוֹל הַיָּבֵשׁ וְהַחַם מֶשֶׁךְ יָמִים שְׁלֵמִים. חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי כִּי לֹא לְחִנָּם מְכַנִּים אוֹתָם "סְפִינַת הַמִּדְבָּר".

"בָּאתָ לִרְאוֹת אֶת הַפִּירָמִידוֹת?" הַמַּדְרִיךְ שָׁאַל אוֹתִי.

"בְּהֶחְלֵט!" עָנִיתִי לוֹ.

"יָדוּעַ לְךָ עַל הַסִּפְרִיָּה בְּאָלֶכְּסַנְדְּרִיָּה?" הוּא שָׁאַל.

"שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיְתָה כָּאן בָּאֵזוֹר סִפְרִיָּה עַתִּיקָה, מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹאֵל?"

"אֲנִי תָּמִיד מִתְגָּאֶה בְּכָךְ שֶׁלִּפְנֵי דּוֹרוֹת רַבִּים, מַמָּשׁ אַלְפֵי שָׁנִים, לֹא רָחוֹק מִכָּאן הָיְתָה סִפְרִיָּה שֶׁהֵכִילָה כַּחֲצִי מִילְיוֹן סְפָרִים וְהִיא הָיְתָה הַגְּדוֹלָה בָּעוֹלָם. יֶדַע קָדוּם וְסוֹדוֹת מֻפְלָאִים הָיוּ בָּהּ."

"זֶה מַדְהִים," אָמַרְתִּי לוֹ, "מִי הָיָה בָּא לִקְרֹא אֶת הַסְּפָרִים?"

"כָּל מִי שֶׁרָצָה לִלְמֹד וְלָדַעַת. נָהוּג הָיָה בְּאוֹתָהּ סִפְרִיָּה כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹמְדִים לֹא מְדַבְּרִים, וְאִם כְּבָר מְדַבְּרִים אָז בְּמִלָּה אוֹ שְׁתַּיִם. אֵלּוּ שֶׁלֹּא דִּבְּרוּ כְּלָל נֶחְשְׁבוּ לַחֲכָמִים בְּיוֹתֵר." הָיִיתִי דֵּי הָמוּם מֵהַתֵּאוּרִים עַל חֲכָמִים שֶׁפָּשׁוּט
שׁוֹתְקִים.

"אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן לְהַבִּיעַ חוֹכְמָה לְלֹא מִלִּים?" שָׁאַלְתִּי בְּסַקְרָנוּת.

"אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר עַל אוֹתָהּ הַסִּפְרִיָּה, נִרְאֶה לִי שֶׁתָּבִין.

"הָיָה פַּעַם בָּחוּר צָעִיר, חָכָם וְטוֹב לֵב, שֶׁרָצָה לִלְמֹד בַּסִּפְרִיָּה בְּאָלֶכְּסַנְדְּרִיָּה, אַךְ בַּסִּפְרִיָּה כְּבָר לֹא הָיָה מָקוֹם לְעוֹד אָדָם שֶׁיִּלְמַד. הַדָּבָר צִעֵר אוֹתוֹ וְהוּא הֶחְלִיט לִפְנוֹת לֶחָכָם שֶׁבַּחֲכָמִים שָׁם, וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּמְצָא לוֹ וְלוּ מְעַט מָקוֹם עַל מְנַת לִלְמֹד.

"הַבָּחוּר נִכְנַס לַחֲדַר לִמּוּדוֹ שֶׁל הֶחָכָם וְאָמַר לוֹ שֶׁהוּא מְאוֹד חוֹשֵׁק לִלְמֹד שָׁם. הֶחָכָם הִבִּיט בַּבָּחוּר בִּתְבוּנָה וְחָשַׁב כַּמָּה רְגָעִים, וְאָז הִפְנָה אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ לְקַנְקַן הַמַּיִם, הֵרִים אוֹתוֹ וּמָזַג לְעַצְמוֹ כּוֹס מַיִם. הוּא מִלֵּא אֶת הַכּוֹס עַד גְּדוֹתֶיהָ כָּךְ שֶׁמַּמָּשׁ נוֹצְרָה שִׁכְבָה שֶׁל מַיִם בִּשְׂפַת הַכּוֹס, מִבְּלִי שֶׁהֵם יִשָּׁפְכוּ.

"מִבְּלִי לְדַבֵּר, הוּא הֶרְאָה לַבָּחוּר הַצָּעִיר שֶׁלֹּא נוֹתַר מָקוֹם עֲבוּרוֹ. הַבָּחוּר, שֶׁהָיָה נָבוֹן, מִיָּד יָדַע כֵּיצַד לְתַקְשֵׁר עִם אוֹתוֹ חָכָם וּבִמְקוֹם לְהִתְיָאֵשׁ הִבִּיט סָבִיב וְרָאָה כַּמָּה פְּרָחִים בַּאֲגַרְטָל. הוּא לָקַח עֲלֵה כּוֹתֶרֶת מֵאֶחָד מֵהֶם וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ בַּעֲדִינוּת רַבָּה עַל הַמַּיִם, וְהֶעָלֶה צָף לוֹ בַּכּוֹס מִבְּלִי לִשְׁפֹּךְ טִפָּה.

"כָּךְ לְמַעֲשֶׂה הוּא הֶרְאָה שֶׁיֶּשְׁנוֹ עוֹד מָקוֹם עֲבוּרוֹ, וְשֶׁזֶּה לֹא יָבוֹא עַל חֶשְׁבּוֹן אַף אֶחָד. הֶחָכָם רָאָה, חִיֵּךְ וְהִשְׁתַּכְנֵעַ. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם הַבָּחוּר הַצָּעִיר לָמַד בַּסִּפְרִיָּה בְּאָלֶכְּסַנְדְּרִיָּה."

"מַדְהִים!" אָמַרְתִּי לוֹ וְחָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, בְּדִיּוּק לְשֵׁם כָּךְ אֲנִי יוֹצֵא לְמַסְּעוֹתַי, הַסִּפּוּרִים וְהַתַּעֲלוּמוֹת שֶׁל הַמְּקוֹמִיִּים הֵם תָּמִיד מְיֻחָדִים וְסוֹחֲפִים. הִתְחַלְנוּ לְהִתְקָרֵב לָאֲתָר וְיָכֹלְתִּי לִרְאוֹת כְּבָר אֶת הַפִּירָמִידוֹת, אֲשֶׁר מוּלָן נִצַּב פֶּסֶל הַסְּפִינְקְס הַמְּפֻרְסָם. הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר הָיְתָה בְּמֶרְכַּז הַשָּׁמַיִם וְהִכְּתָה בּוֹ, הַפֶּסֶל הָיָה גּוּף אַרְיֵה עִם רֹאשׁ שֶׁל אָדָם וְהוּא הָיָה בְּגֹדֶל שְׁלוֹשָׁה בִּנְיָנִים מְחֻבָּרִים וְכֻלּוֹ סֶלַע אֶחָד. רֹאשׁוֹ הָיָה עָצוּם וַאֲנִי מַמָּשׁ נִבְהַלְתִּי כְּשֶׁהִתְקָרַבְנוּ אֵלָיו. הַמַּדְרִיךְ נֶעֱצַר וְנֶעֱמַדְנוּ לְרֶגַע סָמוּךְ לַפֶּסֶל.

הַמַּדְרִיךְ נִרְאָה מִתְפַּעֵל וְאָמַר: "הָאַבָּא שֶׁל הָאֵימָה."

"סְלִיחָה, מָה אָמַרְתָּ?" שָׁאַלְתִּי בִּפְלִיאָה.

"הָאַבָּא שֶׁל הָאֵימָה," הוּא הֵשִׁיב, "זֶהוּ שְׁמוֹ שֶׁל הַסְּפִינְקְס אֶצְלֵנוּ הַמְּקוֹמִיִּים. אֲנִי תָּמִיד הִרְגַּשְׁתִּי כֵּיצַד הוּא מִתְבּוֹנֵן בִּי וּמְנַסֶּה לְהַפְחִיד אוֹתִי מִלְּהִכָּנֵס לַפִּירָמִידוֹת עַצְמָן."

עַד אוֹתוֹ הָרֶגַע לֹא חָשַׁשְׁתִּי, אֲבָל מַשֶּׁהוּ בַּפֶּסֶל אָכֵן הָיָה מְאַיֵּם וְגָדוֹל...

נִכְנַסְנוּ לַפִּירָמִידָה הַשְּׁנִיָּה בְּגָדְלָהּ. הֶחְזַקְנוּ לַפִּידִים בְּיָדֵינוּ לְהָאִיר אֶת דַּרְכֵּנוּ תּוֹךְ שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים בְּמִסְדְּרוֹן מַפְחִיד, שֶׁהָלַךְ וְנִהְיָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר נָמוּךְ כְּכָל שֶׁקָּרַבְנוּ לְקִבְרוֹ שֶׁל אַחַד הַפַּרְעוֹנִים עַד שֶׁאֲנִי נֶאֱלַצְתִּי לְהִתְכּוֹפֵף. הַמַּדְרִיךְ פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: "אַתָּה יוֹדֵעַ, זֶה בִּכְדֵי שֶׁתְּכַבֵּד אֶת הַמֶּלֶךְ גַּם בְּקִבְרוֹ. אַתָּה מִתְכּוֹפֵף כָּעֵת לִכְבוֹדוֹ."

הִמְשַׁכְנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְהֵיכָל קָטָן וּבוֹ הָיָה אֲתַר הַקְּבוּרָה, הָיִינוּ מַמָּשׁ בְּמֶרְכַּז הַפִּירָמִידָה. הַמַּדְרִיךְ יָשַׁב וְלָגַם מְעַט מַיִם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי הֶעְתַּקְתִּי חֵלֶק מֵהַכְּתוֹבוֹת שֶׁעַל הַקִּיר —
חָשַׁבְתִּי לְתַרְגֵּם אוֹתָן, אוּלַי תִּהְיֶה שָׁם אֵיזוֹ תַּעֲלוּמָה מִסְתּוֹרִית — הָיָה קָרִיר וְנָעִים וְחָקַרְתִּי לַהֲנָאָתִי בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה דַּקּוֹת. לְאַחַר מִכֵּן יָצָאנוּ מֵהַפִּירָמִידָה וְהִתְחַלְנוּ לִרְכֹּב לְעֵבֶר הַגְּדוֹלָה יוֹתֵר.

"רָאִיתִי שֶׁהֶעְתַּקְתָּ חֵלֶק מֵהַכְּתָבִים שֶׁעַל קִירוֹת הַפִּירָמִידָה, מַדּוּעַ?" שָׁאַל אוֹתִי הַמַּדְרִיךְ.

"שָׁמַעְתִּי שֶׁרַבִּים מֵהַכְּתָבִים בַּפִּירָמִידָה הֵם תַּעֲלוּמוֹת, וַאֲנִי בְּעַצְמִי חוֹבֵב חִידוֹת וְתַעֲלוּמוֹת, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁאֲנִי אֲפִלּוּ מִתְמַחֶה בַּנּוֹשֵׂא," עָנִיתִי לוֹ.

"אֲנִי בְּסָפֵק אִם תִּמְצָא תַּעֲלוּמָה בַּכְּתוֹבוֹת שֶׁעַל הַקִּיר, אֲבָל דַּע לְךָ, אֶת הַפִּירָמִידָה שֶׁהָיִינוּ בָּהּ בָּנָה מֶלֶךְ בְּשֵׁם חַעפְרַע."

"חַעפְרַע?" שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ.

"בְּדִיּוּק," הוּא עָנָה לִי. "אוֹתוֹ חַעפְרַע הָיָה מֶלֶךְ מְרֻשָּׁע שֶׁחַי לִפְנֵי 4,500 שָׁנִים. מְסֻפָּר רַבּוֹת עַל אוֹדוֹתָיו, אֲבָל יֶשְׁנָהּ חִידָה אַחַת מְיֻחֶדֶת, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁנִּקְשְׁרָה מַמָּשׁ לְאוֹתוֹ חַעפְרַע."

"אֶשְׂמַח לִשְׁמֹעַ, בְּבַקָּשָׁה." עָנִיתִי לוֹ.

"וּבְכֵן, חַעפְרַע הַזֶּה הָיָה פַּרְעֹה. אַגַּב בְּמִצְרִית פַּרְעֹה מַשְׁמָע 'בַּיִת גָּדוֹל', כְּלוֹמַר אוֹתוֹ מֶלֶךְ נִקְרָא עַל שֵׁם הַבַּיִת הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ, וְזֶה כְּבָר בָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל פַּרְעֹה הָיָה אָדָם גַּאַוְתָן וְשַׁחְצָן. בְּכָל אֹפֶן, אוֹתוֹ חַעפְרַע הָיָה גַּם חַמְדָן וְאֵין דָּבָר שֶׁהוּא אָהַב יוֹתֵר מִמַּתָּנוֹת, וּמֵאַחַר שֶׁכָּל מַנְהִיגֵי הַמַּמְלָכוֹת הַשְּׁכֵנוֹת פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ, הֵם דָּאֲגוּ מִדֵּי פַּעַם לְהָבִיא לוֹ מַתָּנוֹת עַל מְנַת לְהִתְחַבֵּב עָלָיו.

"פַּעַם אַחַת הֵבִיאוּ לוֹ מַתָּנָה שֶׁהָיְתָה כֹּה גְּדוֹלָה, שֶׁלֹּא נִתָּן הָיָה לְהָבִיא אוֹתָהּ דֶּרֶךְ הַיַּבָּשָׁה אֶלָּא רַק עַל גַּבֵּי סְפִינָה גְּדוֹלָה לְאֹרֶךְ נְהַר הַנִּילוּס עַד נְמַל מִצְרַיִם הָעַתִּיקָה. בַּיּוֹם שֶׁהַמַּתָּנָה הָיְתָה אֲמוּרָה לְהַגִּיעַ הִתְקַבֵּץ לוֹ הָמוֹן רַב שֶׁל אֲנָשִׁים מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת, וְגַם אוֹתוֹ חַעפְרַע הִגִּיעַ מְלֻוֶּה בִּבְנוֹ.

"סְפִינָה הִגִּיעָה מִן הָאֹפֶק וּכְכָל שֶׁהִתְקָרְבָה נִתָּן הָיָה לִרְאוֹת עָלֶיהָ גּוּף עָצוּם מְכֻסֶּה בְּלוֹט, שֶׁזֶּה מֵעֵין בַּד גָּדוֹל שֶׁמְּכַסֶּה חֵפֶץ, כְּמוֹ שֶׁל קוֹסֵם. הַסְּפִינָה עָגְנָה בַּנָּמֵל וְחַעפְרַע צִוָּה עַל עֲבָדָיו לְהָסִיר אֶת הַלּוֹט. וּמָה רָאָה חַעפְרַע לְנֶגֶד עֵינָיו?

"פִּיל! פִּיל אַפְרִיקָאי עָצוּם כִּמְעַט בְּגֹדֶל שֶׁל בִּנְיָן; עַד הַיּוֹם מְסַפְּרִים שֶׁאוֹתוֹ פִּיל נִרְאֶה הָיָה כַּחַיָּה הַיַּבַּשְׁתִּית הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁהֵם אֵי־פַּעַם רָאוּ! חַעפְרַע הֵחֵל לִצְעֹד לְעֵבֶר הַפִּיל, בְּוַדַּאי מְדַמְיֵן לְעַצְמוֹ כֵּיצַד יִרְכַּב עָלָיו וְכֻלָּם יֹאמְרוּ עַד כַּמָּה הוּא מֶלֶךְ עָצוּם וְגָדוֹל. הָיְתָה דְּמָמָה בַּקָּהָל וּלְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל יֶלֶד, יֶלֶד קָטָן, בְּנוֹ שֶׁל הַדַּיָּג מִדּוּכַן הַדָּגִים הַסָּמוּךְ.

"'אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁחַעפְרַע לֹא יַצְלִיחַ לְגַלּוֹת מָה מִשְׁקָלוֹ שֶׁל הַפִּיל.' קָרָא הַיֶּלֶד. כֻּלָּם, כּוֹלֵל הַדַּיָּג, אָבִיו שֶׁל הַיֶּלֶד, הָיוּ הֲמוּמִים.

"'אֲנִי מִתְנַצֵּל, חַעפְרַע,' הַדַּיָּג הַמֻּטְרָד אָמַר, 'הוּא יֶלֶד, הוּא לֹא הִתְכַּוֵּן.'

"'שָׁמַעְתִּי אוֹתְךָ,' חַעפְרַע קָרָא חֲזָרָה, 'אֲבָל אֲנִי אַצְלִיחַ לְגַלּוֹת מַהוּ מִשְׁקָלוֹ שֶׁל הַפִּיל. וּכְשֶׁאֶעֱשֶׂה זֹאת בְּהַצְלָחָה, אֶדְאַג לְהַשְׁמִיד אֶת דּוּכַן הַדָּגִים שֶׁלָּכֶם!' כָּל הַקָּהָל נֶחְרַד לְגוֹרָלָם הַקָּרֵב שֶׁל הַדַּיָּג וּבְנוֹ וּפַרְעֹה צִוָּה עַל מְשָׁרְתָיו לְהָבִיא אֶת הַמִּשְׁקָל הַגָּדוֹל בַּמַּמְלָכָה. וְאָכֵן הֵם הֵבִיאוּ.

"הָיוּ אֵלּוּ מֹאזְנַיִם שֶׁעֲלֵיהֶם נִתָּן הָיָה לְהַנִּיחַ לֹא יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר טוֹנוֹת, כְּלוֹמַר חָמֵשׁ טוֹנוֹת בְּכָל צַד לְכָל הַיּוֹתֵר. הֶעֱלוּ מַהֵר אֶת הַפִּיל עַל צַד אֶחָד שֶׁל הַמֹּאזְנַיִם כְּשֶׁהוּא עַל רִצְפַּת הַנָּמֵל, וְהֵחֵלּוּ לְהַנִּיחַ עוֹד וְעוֹד מִשְׁקוֹלוֹת עַל הַצַּד הַשֵּׁנִי, אֲבָל, לְאַחַר שֶׁהִנִּיחוּ כְּבָר חָמֵשׁ טוֹנוֹת מִשְׁקוֹלוֹת הַפִּיל לֹא הִתְרוֹמֵם, כְּלוֹמַר הוּא שׁוֹקֵל יוֹתֵר מֵחָמֵשׁ טוֹנוֹת וְחַעפְרַע נִכְשַׁל. הַמֶּלֶךְ הַמְּבֻיָּשׁ פָּנָה אֶל בְּנוֹ שֶׁיִּמְצָא פִּתְרוֹן, אַךְ זֶה הָיָה נַעַר מְפֻנָּק שֶׁלֹּא קָרַב אֲפִלּוּ לְפִתְרוֹן.

"'כַּנִּרְאֶה שֶׁהַדּוּכָן הֶעָלוּב שֶׁלָּכֶם נִצַּל,' אָמַר חַעפְרַע וּפָנָה לְדַרְכּוֹ. כֻּלָּם חָשׁוּ הֲקָלָה, אַךְ הַיֶּלֶד, שֶׁהָיָה אַמִּיץ, פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: 'אֲנִי יָכוֹל לִשְׁקֹל אֶת הַפִּיל!' הַדַּיָּג מִיָּד כִּסָּה בְּבֶהָלָה אֶת פִּיו שֶׁל הַיֶּלֶד, אַךְ חַעפְרַע, שֶׁהִסְפִּיק לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו, נֶעֱצַר בִּמְקוֹמוֹ וְהִסְתּוֹבֵב אֵלָיו.

"'יוֹדֵעַ מָה?' חַעפְרַע נִרְאָה כָּעוּס, 'אִם אַתָּה כָּזֶה חָכָם, קַח אֶת הַמֹּאזְנַיִם שֶׁלִּי וְכַמָּה מִשְׁקוֹלוֹת שֶׁתִּרְצֶה, לְמַעֲשֶׂה קַח כָּל דָּבָר. אֲבָל, יֵשׁ לְךָ שָׁעָה לִשְׁקֹל אֶת הַפִּיל, אוֹ שֶׁאֲנִי אֶדְאַג שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר זֵכֶר מֵהַדּוּכָן שֶׁלָּכֶם! רַק כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאמְרוּ עָלַי שֶׁאֲנִי אַכְזָר, וְהָיָה וְתַצְלִיחַ בַּמְּשִׂימָה, אָחוּס עֲלֵיכֶם וְאָבִיא לָכֶם מְטִיל זָהָב כָּבֵד!'

"הַיֶּלֶד מִיָּד נִגַּשׁ לָעֲבוֹדָה, וּבְעֶזְרַת פּוֹעֲלָיו שֶׁל פַּרְעֹה וְכָל שֶׁהָיָה בְּנִמְצָא, הוּא הִצְלִיחַ לְגַלּוֹת אֶת מִשְׁקָלוֹ שֶׁל הַפִּיל! כֵּיצַד הוּא עָשָׂה זֹאת?"

פִּתְרוֹן

הַיֶּלֶד אָמַר לַפּוֹעֲלִים לְהַחְזִיר אֶת הַפִּיל לַסְּפִינָה, אֲשֶׁר כְּתוֹצָאָה מִמִּשְׁקַל הַפִּיל שָׁקְעָה מְעַט אֶל תּוֹךְ מֵי הַנִּילוּס. אָז אָמַר הַיֶּלֶד לַפּוֹעֲלִים לְסַמֵּן עַד לְהֵיכָן הִגִּיעַ מִפְלַס הַמַּיִם כְּשֶׁהַפִּיל עַל הַסְּפִינָה, וּלְאַחַר שֶׁסִּמְּנוּ אֶת הַמָּקוֹם בְּמַסְמֵר אָמַר לָהֶם הַיֶּלֶד לְהוֹרִיד אֶת הַפִּיל וְהַסְּפִינָה עָלְתָה מַעְלָה מֶטֶר אוֹ שְׁנַיִם. אָז הוֹרָה הַיֶּלֶד לַפּוֹעֲלִים לְהַעֲמִיס מִשְׁקוֹלוֹת עַל הַסְּפִינָה. הֵם הֶעֱמִיסוּ עוֹד וְעוֹד מִשְׁקוֹלוֹת עַד שֶׁהַסְּפִינָה שָׁקְעָה מַסְפִּיק בִּכְדֵי שֶׁמִּפְלַס הַמַּיִם יַגִּיעַ לְאוֹתוֹ הַמַּסְמֵר, וְאָכֵן כְּשֶׁהַדָּבָר קָרָה, הַיֶּלֶד הוֹרָה לָהֶם לַעֲצֹר וּלְחַשֵּׁב מָה מִשְׁקַל הַמִּשְׁקוֹלוֹת שֶׁעַל הַסְּפִינָה. שְׁמוֹנֶה טוֹנוֹת עָנוּ הַפּוֹעֲלִים.

"זֶהוּ מִשְׁקָלוֹ שֶׁל הַפִּיל," הַיֶּלֶד אָמַר.

"מִנַּיִן לְךָ?!" חַעפְרַע קָרָא בְּכַעַס.

"זֶה דֵּי פָּשׁוּט," אָמַר הַיֶּלֶד, "כְּשֶׁהַפִּיל עוֹלֶה עַל הַסְּפִינָה, הִיא שׁוֹקַעַת מַטָּה בְּהֶתְאֵם לַמִּשְׁקָל שֶׁלּוֹ, וּכְשֶׁהוּא יוֹרֵד מִמֶּנָּה הִיא צָפָה כָּרָגִיל, וְאִם נַנִּיחַ מִשְׁקוֹלוֹת עַל הַסְּפִינָה עַד שֶׁהִיא תִּשְׁקַע בַּמַּיִם לְאוֹתָהּ נְקֻדָּה שֶׁאֵלֶיהָ הִיא שָׁקְעָה עִם הַפִּיל, סִימָן שֶׁהַפִּיל שׁוֹקֵל כְּמִשְׁקַל הַמִּשְׁקוֹלוֹת שֶׁעַל הַסְּפִינָה, שֶׁבַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ זֶה שְׁמוֹנֶה טוֹנוֹת!" חַעפְרַע הֶהָמוּם לֹא הֶאֱמִין כֵּיצַד בְּנוֹ שֶׁל הַדַּיָּג הִתְעַלָּה עָלָיו וְעַל בְּנוֹ הַנָּסִיךְ, וּבְלֵית בְּרֵרָה הוֹרָה לִמְשָׁרְתָיו לְהַעֲנִיק לַיֶּלֶד וּלְאָבִיו מְטִיל זָהָב גָּדוֹל וּפָנָה מִשָּׁם הָלְאָה.

"תַּעֲלוּמָה מַדְהִימָה," אֲנִי אָמַרְתִּי.

"בְּהֶחְלֵט, אֲבָל הֲכִי יָפֶה הוּא הַסּוֹף. כְּשֶׁהַדַּיָּג נָשַׁק לִבְנוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ כֵּיצַד הוּא יָדַע זֹאת, הוּא אָמַר: 'אַבָּא, אֵינְךָ זוֹכֵר כְּשֶׁיָּצָאנוּ לָדוּג פַּעַם וְדַגְנוּ יוֹתֵר דָּגִים מִכְּפִי שֶׁהַסִּירָה יָכְלָה לָשֵׂאת? הֵבַנְתִּי כָּךְ שֶׁכְּכָל שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר דָּגִים, הַסִּירָה שׁוֹקַעַת יוֹתֵר. וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם חָזַרְנוּ הַבַּיְתָה וַאֲנִי הָיִיתִי עָצוּב כִּי לֹא יָכֹלְנוּ לְהָבִיא אֶת כָּל הַדָּגִים וְדָאַגְתִּי מָה נֹאכַל. וְאַתָּה אָמַרְתָּ לִי לֹא לִדְאֹג, שֶׁאֲנַחְנוּ הֲגוּנִים וְהַפַּרְנָסָה תִּמְצָא אֶת דַּרְכָּהּ אֵלֵינוּ, וְהִנֵּה תִּרְאֶה!'

"הָאָב הִבִּיט בִּמְטִיל הַזָּהָב, חִיֵּךְ אֶל בְּנוֹ וְאָמַר: 'כַּנִּרְאֶה שֶׁצָּדַקְתִּי...'"