לְיִשַׁי יֵשׁ חָבֵר פַּטְפְּטָן וְרַבְרְבָן שֶׁשְּׁמוֹ רוֹעִי,
שֶׁאוֹמֵר לוֹ כָּל מִינֵי דְּבָרִים.
לִפְעָמִים גַּם מַעֲלִיבִים.
הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל, וְיִשַׁי שׁוֹתֵק.
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד נִמְאַס לוֹ לִשְׁתֹּק...
הַסּוֹפֶרֶת הָאֲהוּבָה מֵאִירָה בַּרְנֵעַ־גוֹלְדְבֵּרְג וְהַמְּאַיֵּר רָמִי טַל מְסַפְּרִים לִילָדִים בְּפַשְׁטוּת וּבִישִׁירוּת סִפּוּר מְחַזֵּק וְאוֹפְּטִימִי וְקוֹרְאִים לָהֶם לִבְטֹחַ בְּעַצְמָם, לְהַאֲמִין בַּיְּכוֹלוֹת שֶׁלָּהֶם וְלֹא לָתֵת לְאַף אֶחָד לְהַחְלִישׁ אוֹתָם.
סִפְרָם הָרִאשׁוֹן לִילָדִים, "הַיַּלְדָּה שֶׁנִּסְּתָה", הָיָה לְרַב־מֶכֶר וְזָכָה לִשְׁבָחִים רַבִּים: