על המלחמה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
על המלחמה
מכר
מאות
עותקים
על המלחמה
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

על המלחמה

4.3 כוכבים (3 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

יוסף אגסי

יוסף אגסי (נולד ב-7 במאי 1927), פילוסוף ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב.

בשנים 1946 - 1951 למד פיזיקה, מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1952 קיבל תואר מוסמך בפיזיקה. בשנים 1952 - 1956 למד לדוקטורט בבית הספר לכלכלה של לונדון בהנחיית הפילוסוף של המדע קרל פופר.
אגסי רואה עצמו כתלמידם של סוקרטס ואפלטון תחילה, ולאחר מכן כתלמידו, ממשיכו ומבקרו של פופר. הוא ניסה לחדד את דעותיו תוך הוספת שינויים קלים.

חיים אסא

ד"ר חיים אסא, שעמד בראש הצוות לביטחון לאומי של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, היה חוקר בכיר בענף חקר ביצועים בחיל האוויר, מפַתח במסגרת מפא"ת, המנהל הטכנולוגי ויו"ר של חברת ההייטק סייקאן, וראש יחידת משחקי המלחמה האסטרטגיים באונ' תל אביב.

תקציר

"רוב האנושות מעדיפה שלום על פני מלחמה, ועדיין כולנו במלחמה מתמדת, כיצד ייתכן הדבר?" כתב זיגמונד פרויד לאלברט איינשטיין. מתוך פרספקטיבה זו מחברי הספר מציגים את המלחמה, תוך הכרה באופייה ובתמורה שחלה בה עם הזמן. מנהיגים צבאיים ופוליטיים כושלים – או מתמהמהים – בזיהוי של תמורה זו וגורמים בכך למוות מיותר של מיליונים. 

השינויים הטכנולוגיים גרמו למלחמה הטוטאלית, שעיקרה שילוב של האזרחים בהכרעה הצבאית שהחל נפוליאון ושהגיע לשיאו במלחמת העולם השנייה, שבה, לראשונה בהיסטוריה, נהרגו יותר אזרחים מלוחמים. בנוסף, התודעה האזרחית ההולכת וגוברת על התודעה הצבאית) צפון קוריאה ואיראן הן המדינות היחידות שעדיין מונהגות על עקרונות של תודעה צבאית וכוח צבאי (יצרה מלחמה מסוג חדש, שבה הגרעין והטרור מהווים שחקנים ראשיים יחד עם או מול המרחב האזרחי.

על המלחמה הוא ספר מרתק שמציג את אופייה המשתנה של המלחמה לאורך 2500 השנים האחרונות: מימי מוקדון ועד נפוליאון, שבהם מלחמות הוכרעו בקרב שנמשך יום אחד בלבד ותוצאותיו חרצו את גורלן של יבשות, דרך מלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה, עד ימינו.

ד"ר חיים אסא, שעמד בראש הצוות לביטחון לאומי של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, היה חוקר בכיר בענף חקר ביצועים בחיל האוויר, מפַתח במסגרת מפא"ת, המנהל הטכנולוגי ויו"ר של חברת ההייטק סייקאן, וראש יחידת משחקי המלחמה האסטרטגיים באונ' תל אביב.

יוסף אגסי, פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באונ' תל אביב ובאונ' יורק שבטורונטו, התחנך בחדר, בבית הספר תחכמוני ובישיבת מרכז הרב. הצטרף לקבוצה פוליטית־מרקסיסטית שהתפרקה לאחר הצהרת העצמאות. מוסמך לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ודוקטור באוניברסיטת לונדון בהנחיית קרל פופר. חבר בקבוצת "אני ישראלי". היה נשוי ליהודית בובר אגסי משנת 1949 עד פטירתה ב־201. לשניים בת, תרצה, שנפטרה ממחלת הסרטן, ובן, אהרון.

פרק ראשון

פתח דבר
 
 
שני ענקי רוח, אלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד, בהתכתבות פרטית ביניהם אשר פורסמה, הביעו תמיהה: רוב האנושות מעדיפה שלום על פני מלחמה, ועדיין כולנו במצב מלחמה מתמיד. כיצד ייתכן הדבר?
 
הספר הידוע ביותר על מלחמה,1 "על המלחמה", מ-1832, של הגנרל הפרוסי קרל פון קלאוזביץ, מציין את ניגוד העניינים המתמיד בין מדינות כגורם לסכסוך המוביל למלחמה. בספר זה אנו משתדלים להציג את המלחמה מנקודת מבטם של איינשטיין ופרויד. לדעתנו, הגם שפתרון סכסוך תוך שימוש באלימות נראה לעתים סביר, אין זה תמיד כך. אין סכסוך קלאסי יותר מאשר האימפריאליזם, שפירושו השתלטות של מדינה אחת על אחרת כדי לשאוב ממנה את אוצרותיה הטבעיים. ואולם, יציאתה של בריטניה מהודו מרצון היא עדות לכך שההנהגה הלאומית שם הכירה בעובדה כי מבחינה כלכלית גרידא, אין באימפריאליזם כל טעם.
 
על השאלות שאנו שואלים בספר זה - כיצד יש לפרש את האיוולת שבמלחמות השונות שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות, וחשוב מזה, כיצד יש למנוע אותן בעתיד - אנו עונים בפרק האחרון.
 
מהתבוננות במלחמות ב-2,500 השנים האחרונות הבחנו בתמורה מהותית במושג "מלחמה", כמו גם באופייה. ניתן לומר כי כל מדינות העולם מצויות במערכת אחת של מלחמה. כמו כן, היכולת להבחין בשינוי - מצד מנהיגים צבאיים או מצדם של מנהיגים המוּנעים על ידי תודעה צבאית (להבדיל מתודעה אזרחית) - מתרחשת תמיד באיחור משמעותי, ועקב כך נהרגים רבים לחינם (ראו מלחמת העולם הראשונה כדוגמה, ועל כך בהמשך הספר).
 
למשל, אילו הגנרלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה היו מבינים את משמעות השימוש בטנק מיד עם תחילת המלחמה, היא היתה מתקצרת בשלוש שנים לפחות, וחייהם של עשרות מיליוני בני אדם היו נחסכים. כך גם הגנרלים היפנים שנדרשו לזמן מיותר ולאמצעים קיצוניים - ומעל כולם, הפצצת הירושימה ונגסאקי בנשק גרעיני - כדי להבין שעדיף להם להיכנע. וכך גם אדולף היטלר, שהחריב את ארצו וכמעט את העולם כולו, כשכשל מלהבין כי לא ניתן לכבוש צבאית את כל המדינות שעל הגלובוס, ולו רק מפני שהעולם כולו מתנהל תחת מערכת אחת של מושג המלחמה החדש, שבה האזרחים הם השחקן הראשי. הם שחקן ראשי הן בגין מהפכת המידע העצומה שאנו מצויים רק בראשיתה, והן בגין ההתפתחות של המלחמה הטוטלית, שניצניה הופיעו כבר במלחמות נפוליאון בתחילת המאה ה-19 ושהגיעה לשיאה במלחמות העולם במאה ה-20. כיום הכלי שיש ללמוד היטב את כוחו ואת מידת משמעותו האסטרטגית הוא מושג התודעה האזרחית, ובכלל זה נְשוּאי2 התודעה - הלוא הם האזרחים.

יוסף אגסי

יוסף אגסי (נולד ב-7 במאי 1927), פילוסוף ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב.

בשנים 1946 - 1951 למד פיזיקה, מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1952 קיבל תואר מוסמך בפיזיקה. בשנים 1952 - 1956 למד לדוקטורט בבית הספר לכלכלה של לונדון בהנחיית הפילוסוף של המדע קרל פופר.
אגסי רואה עצמו כתלמידם של סוקרטס ואפלטון תחילה, ולאחר מכן כתלמידו, ממשיכו ומבקרו של פופר. הוא ניסה לחדד את דעותיו תוך הוספת שינויים קלים.

חיים אסא

ד"ר חיים אסא, שעמד בראש הצוות לביטחון לאומי של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, היה חוקר בכיר בענף חקר ביצועים בחיל האוויר, מפַתח במסגרת מפא"ת, המנהל הטכנולוגי ויו"ר של חברת ההייטק סייקאן, וראש יחידת משחקי המלחמה האסטרטגיים באונ' תל אביב.

עוד על הספר

על המלחמה יוסף אגסי, חיים אסא
פתח דבר
 
 
שני ענקי רוח, אלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד, בהתכתבות פרטית ביניהם אשר פורסמה, הביעו תמיהה: רוב האנושות מעדיפה שלום על פני מלחמה, ועדיין כולנו במצב מלחמה מתמיד. כיצד ייתכן הדבר?
 
הספר הידוע ביותר על מלחמה,1 "על המלחמה", מ-1832, של הגנרל הפרוסי קרל פון קלאוזביץ, מציין את ניגוד העניינים המתמיד בין מדינות כגורם לסכסוך המוביל למלחמה. בספר זה אנו משתדלים להציג את המלחמה מנקודת מבטם של איינשטיין ופרויד. לדעתנו, הגם שפתרון סכסוך תוך שימוש באלימות נראה לעתים סביר, אין זה תמיד כך. אין סכסוך קלאסי יותר מאשר האימפריאליזם, שפירושו השתלטות של מדינה אחת על אחרת כדי לשאוב ממנה את אוצרותיה הטבעיים. ואולם, יציאתה של בריטניה מהודו מרצון היא עדות לכך שההנהגה הלאומית שם הכירה בעובדה כי מבחינה כלכלית גרידא, אין באימפריאליזם כל טעם.
 
על השאלות שאנו שואלים בספר זה - כיצד יש לפרש את האיוולת שבמלחמות השונות שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות, וחשוב מזה, כיצד יש למנוע אותן בעתיד - אנו עונים בפרק האחרון.
 
מהתבוננות במלחמות ב-2,500 השנים האחרונות הבחנו בתמורה מהותית במושג "מלחמה", כמו גם באופייה. ניתן לומר כי כל מדינות העולם מצויות במערכת אחת של מלחמה. כמו כן, היכולת להבחין בשינוי - מצד מנהיגים צבאיים או מצדם של מנהיגים המוּנעים על ידי תודעה צבאית (להבדיל מתודעה אזרחית) - מתרחשת תמיד באיחור משמעותי, ועקב כך נהרגים רבים לחינם (ראו מלחמת העולם הראשונה כדוגמה, ועל כך בהמשך הספר).
 
למשל, אילו הגנרלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה היו מבינים את משמעות השימוש בטנק מיד עם תחילת המלחמה, היא היתה מתקצרת בשלוש שנים לפחות, וחייהם של עשרות מיליוני בני אדם היו נחסכים. כך גם הגנרלים היפנים שנדרשו לזמן מיותר ולאמצעים קיצוניים - ומעל כולם, הפצצת הירושימה ונגסאקי בנשק גרעיני - כדי להבין שעדיף להם להיכנע. וכך גם אדולף היטלר, שהחריב את ארצו וכמעט את העולם כולו, כשכשל מלהבין כי לא ניתן לכבוש צבאית את כל המדינות שעל הגלובוס, ולו רק מפני שהעולם כולו מתנהל תחת מערכת אחת של מושג המלחמה החדש, שבה האזרחים הם השחקן הראשי. הם שחקן ראשי הן בגין מהפכת המידע העצומה שאנו מצויים רק בראשיתה, והן בגין ההתפתחות של המלחמה הטוטלית, שניצניה הופיעו כבר במלחמות נפוליאון בתחילת המאה ה-19 ושהגיעה לשיאה במלחמות העולם במאה ה-20. כיום הכלי שיש ללמוד היטב את כוחו ואת מידת משמעותו האסטרטגית הוא מושג התודעה האזרחית, ובכלל זה נְשוּאי2 התודעה - הלוא הם האזרחים.