פאקינג חתונה

1

 

 

אני יושב על כיסא עם משענת גב גבוהה בפינת חדר השינה בסוויטה במלון פלזה ומעלעל בעמודים גדושי הפרסומות של מגזין "כלות". מודעות שמטרגטות נשים הן מגוחכות. לא משנה עד כמה מושלם הלוּק שהאיפור מתיימר להעניק; אם את לא נראית מלכתחילה כמו דוגמנית של "ויקטוריה'ס סיקרט", שום טיח שבעולם לא יעזור לך להיראות כזאת.

 

עוד דבר שאני לא מבין — כולם תמיד כל כך מתלהבים מהפלזה, אבל החדר פרחוני מקיר לקיר — מצעים, ריפוד, תמונות על הקירות. נראה כמו משהו שעיצבה איזו סבתא מטורללת עם אובססיה לפעמוניות ושבלולים מאיורים של שירי "אמא אווזה". אני זז בכיסא, מחפש תנוחה נוחה, אבל ברור לגמרי שהמושב הזה הוא "לראותו בלבד". אני זונח את המגזין ומחכה.

 

מחכה לְמה, אתם שואלים?

 

לקייט, כמובן.

 

היא מעבר לדלת הסגורה של חדר הרחצה, כנראה עושה אמבטיה. והיא עדיין לא יודעת שאני פה. איזו הפתעה מחכה לה. הפתעה מלאת תשוקה מהסוג של עשרים־וארבע־שעות־לא־ראיתי־ אותה־ואני־מה־זה־מת־מת־מת־להיכנס־לתוכה.

 

אין לכם מושג מה הולך פה עכשיו, נכון? טוב, חכו בסבלנות; תכף הכול יהיה ברור.

 

כי דלת חדר האמבטיה נפתחת, וקייט יוצאת ממנה. וכמו כלב שלא ראה את הבעלים שלו יום שלם, הזין הגלמוד שלי זוקף את ראשו.

 

היא מחזיקה כוס שמפניה מלאה נוזל כתמתם תוסס. השיער שלה אסוף מעלה בקוקו גבוה, וכמה תלתלים מרושלים מרפרפים בעדינות על צווארה הלח. היא עטופה בחלוק משי אדום קצר שמשאיר מעט מאוד מקום לדמיון — בדיוק הסיבה שקניתי לה אותו.

 

אני מחייך כשהיא רואה אותי. העיניים החומות המכשפות שלה נפערות. "דְרוּ?" היא מעיפה מבט חטוף לעבר הדלת. "מה אתה עושה פה? אתה לא אמור להיות פה."

 

"אני יודע. התגנבתי. נהייתי סוכן חשאי."

 

היא מתקרבת אליי. "אם דִי תראה אותך, היא תחטוף קריזה."

 

אני מחמיץ פנים למשמע אזכור חברתה הטובה ביותר והפסיכוטית של קייט, שהמשימה הכללית שלה היא להתערב לי בחיים. "על הזין שלי, דִי. רציתי לראות אותך."

 

אמש היה הלילה הראשון שקייט ואני העברנו בנפרד מאז שקייט עברה לגור איתי. טוב, אולי בעיניכם לילה אחד זה לא כזה סיפור גדול — אם ככה אתם טועים. תשאלו כל נרקומן לשעבר איזה לילה של הגמילה היה הכי גרוע, מתי הוא היה הכי מורעב למנה. השעות הראשונות של הקריז תמיד הכי קשות.

 

קייט מחייכת בסלחנות אבל מזכירה לי, "לגברים אסור לראות את הנשים לפני קבלת הפנים. זאת המסורת."

 

אני קם, מושך את קייט ומצמיד אותה אליי, כי המראה שלה וריחות הווניל והלוונדר שעולים מעורה הופכים את הנגיעה בה להכרח. "זאת מסורת מטומטמת. וזה גם ממש לא מדויק — המנהג הוא שלחתן אסור לראות את הכלה לפני הטקס. דלורס פשוט המציאה את השטות הזאת כדי לאמלל אותי."

 

אתם מתחילים לקלוט מה קורה?

 

קייט צוחקת. "כי הכול תמיד סובב סביבך, נכון?"

 

"אה... כן."

 

אני רוכן קדימה כדי לנשק לה את השפתיים, אבל היא מקשיתה את הגב לאחור. "אתה לא יכול להישאר פה."

 

אני מגיב לניסיון החמיקה שלה בתנועת ראש מהירה לעבר צווארה. אני מנשק ומוצץ את העור הרגיש שמעל עצם הבריח שלה. טעים.

 

"בטח שאני יכול," אני ממלמל לתוך שקע הצוואר שלה.

 

קייט מטה את הראש הצדה ונאנחת, ואגב כך מאפשרת לי מרחב גדול יותר לטעימה. "וכשדִי תגלה שאתה כאן?" היא עדיין מתווכחת.

 

"אם דלורס תיכנס לחדר הזה, יהיה לה במה להזין את העיניים." אני מגחך. "אולי היא תתעוור. או שהיא תלמד משהו — לשמחתו של מתיו."

 

קייט משתכנעת מדברי החוכמה שלי. או שהיא פשוט חרמנית כמוני. אני חש את הגוף שלה מתרפה ואת הזרועות מתהדקות לי סביב הכתפיים. היא מתמסרת.

 

ניצחון!

 

היד שלי נשלחת תחת החלוק שלה, חופנת שד רך מופלא. ואני לוחש, "תגידי לי שהתגעגעת אליי בלילה."

 

היא נדחקת כנגד היד שלי, רוצה עוד. "התגעגעתי."

 

אני יורד תוך פיזור נשיקות קלילות מדגדגות על הצוואר והחזה שלה ומכופף את הברכיים כדי להגיע למטרה. אני טומן את הפנים בין השדיים שלה, חש את חלקלקות העור הקטיפתי, ונושף קלות על פטמה זקורה. "תגידי לי שחשבת עליי, קייט."

 

"הממ... אני תמיד חושבת עליך."

 

אני גומל לה על המילים בתנועת לשון מהירה. אני מלקק את הפטמה המופלאה שלה, ואז שואב אותה לתוך פי. קייט לופתת את הראש שלי כאילו חייה תלויים בזה. ואז, בדיוק כשהיד שלי מתחילה לטפס במעלה הירך...

 

נשמעת דפיקה, ומיד אחריה מגיע קול מעבר לדלת חדר השינה.

 

קול חורקני, כמו זה שנערים מתבגרים מעריצי־שטן שמעו בשנות השמונים כשניגנו את תקליטי הרוק־כבד שלהם לאחור.

 

"קייט? היי, קייטי, נרדמת שם?"

 

דלורס חשבה שזה יהיה רעיון נהדר שהיא וקייט יעבירו את הלילה האחרון יחד בסוויטה הכפולה הזאת. האימהות שלהן חלקו סוויטה זהה בהמשך המסדרון.

 

קייט מתקשחת ואני עוצם עיניים, מתפלל שהיא תעוף לאלף עזאזלים.

 

שלא במפתיע, התפילות שלי לא נענות. גולת הדלת זזה. "קייט, תפתחי."

 

אני לוקח שאכטה אחרונה מהפטמה של קייט ומשחרר אותה בקול פקיעה קל. היא סוגרת את החלוק, גוררת אותי לעבר הדלת ודוחפת אותי לפינה, שבה אהיה נסתר מעיניה של דלורס כשהדלת תיפתח. ואז היא נושמת עמוק, מסלקת את השיער מהפנים ופותחת את הדלת, רק קצת, בדיוק מספיק כדי לראות את דלורס.

 

"אני פה," קייט אומרת לה. "עשיתי אמבטיה. מה קורה?"

 

"הצלם בדרך. אז תתחילי להזדרז. הוא יהיה פה בעוד שעה." משתררות כמה שניות של שתיקה, ואז דלורס שואלת, "את בסדר?"

 

"כן, בטח. אני מאה אחוז."

 

חשד מחלחל לטון הדיבור של דִי. "את אדומה. מה הסמקת כל כך?"

 

קייט מצטיינת כמעט בכל דבר שהיא עושה. חוץ מאשר בלשקר. בזה היא על הפנים.

 

היא מנופפת בכף ידה לפני פניה. "אני אה... לא יודעת."

 

"אוננת?" די מקנטרת אותה.

 

הא... בשם כל המלאכים והקדושים, הלוואי שזה מה שהיא היתה עושה.

 

לראות את קייט מענגת את עצמה וגומרת — לעיניי — זה יהיה אדיר. זאת ה־פנטזיה שלי. אבל יש לה עכבות, זה מביך אותה. אני מנסה לגרום לה להרגיש בנוח עם הרעיון. שתי ציפורים, מכה אחת וכל זה.

 

בשביל גברים אין דבר יותר מחרמן. אז גבירותיי, אם אתן מחפשות איך לפלפל קצת את העניינים? תנסו קצת עסי־זאת־בעצמך. תאמינו לי — הקהל שלכן יתחנן להדרן.

 

"לא, דִי, לא אוננתי," קייט אומרת בטון לועג.

 

דלורס עדיין לא משתכנעת. "את עושה סקס־פון עם זיין העיזים?"

 

סקס־פון.

 

גם זה נמצא בראש הטו־דו ליסט שלי.

 

"אמרתי לך להפסיק לקרוא ככה לדְרוּ," קייט נוזפת בה.

 

"נכון... את צודקת. אני פשוט לא מסוגלת להתאפק. אני מדמיינת את הפרצוף שלו וזה ישר נפלט לי."

 

עכשיו קייט נשמעת קצרת רוח. "או־קיי — כן, טוב לך? אני באמצע שיחת סקס עם דרו."

 

"איי! למה סיפרת לי? אני לא רוצה לדעת."

 

קייט נאנחת. "אז למה שאלת? תקשיבי, דִי, תדאגי לעצמך כרגע, בסדר? אני אדאג להיות מוכנה כשהצלם יגיע."

 

"בסדר," דלורס רוטנת. "אמא שלך כמעט לבושה, אם את צריכה עזרה." ואז היא מציעה, "הֵי — אולי כדאי שתשאירי אותו תלוי באוויר? הביצים של הטמבל יכולות להיות על תקן הקמע שלנו..."

 

"ביי, דלורס." קייט סוגרת את הדלת.

 

אחרי שאנחנו שומעים את דלת החדר של די ננעלת, קייט נועלת את זו שלנו ופונה אליי. "היא קלטה אותנו. אני חייבת להגניב אותך איכשהו החוצה, אבל קודם צריך לוודא שהיא עסוקה לגמרי. אז נראה לי שתישאר פה קצת."

 

אני מחייך חיוך מעושה. "אוי, לא... איך לעזאזל נעביר את הזמן?"

 

קייט מסתובבת וניגשת אל הכיסא שנטשתי. כמו תמיד, חלוק המשי חושף טפח מגרה מהתחת המפואר שלה.

 

"אתה תעביר את הזמן בקריאה במגזין 'כלות', בזמן שאני אתלבש. לא כולנו יכולים להיראות ייצוגיים בחמש דקות."

 

אני מושך בכתפיי. "שבע, אם אני צריך להתגלח."

 

"בכל מקרה, אין זמן לשטויות — אפילו לא לקוויקי."

 

אני מתקרב אליה. "אל"ף, תמיד יש זמן לשטויות. בי"ת, זה תלוי בהגדרה שלך לקוויקי. בראייה שלי זה כמה מהר אני יכול לגרום לך לצרוח את השם שלי. ניסיון העבר מלמד שאני יכול לגרום לזה לקרות מהר מאוד."

 

לראשונה אני מבחין בבגדים התחתונים המונחים על השידה. גופיית סטרפלס לבנה חלקה ותחתוני חוטיני תואמים. אני מחווה אליהם בסנטר, "בלי ביריות?"

 

אני לא מעריץ גדול של לבני נשים, אבל אם כבר חייבים אותם, ביריות זה תמיד טאץ' נחמד.

 

קייט מפרקת את הקוקו ומטלטלת את הראש כדי לפזר את השיער. קווצות כהות מבריקות גולשות באי־סדר סביב ראשה, משוות לה מראה פראי שמעלה בדמיון התגלגלות בין סדינים סתורים ומדגיש את היופי המזוקק של עיניה הכהות, של האף הסולד והשפתיים המתוקות שכמו נבראו לנשיקות.

 

היא עונה, "לא, בלי ביריות. תבין למה כשתראה את השמלה —" היא משתתקת, והבעת פניה הופכת למבוהלת. היא מציצה לעבר שקית שתלויה ליד המיטה. "לא הסתכלת על השמלה שלי, נכון?"

 

אני עדיין נסער בגלל השיער הפרוע של קייט. אני מדמיין שאני מעביר יד בתוך הגלים הרכים שלו ואז מפתל אותו סביב האצבעות ומושך בעודי שקוע עמוק בתוכה.

 

בגלל זה הקול שלי לא נשמע לגמרי משכנע כשאני עונה, "לא, לא הסתכלתי."

 

קייט מורה עליי באצבע כמו מורה שנוזפת בתלמיד. "תגיד את האמת, דרו."

 

"מה אני, ילד בן עשר?"

 

"מבחינה רגשית? לפעמים. אבל זה לא העניין כרגע. הצצת על השמלה שלי?"

 

אני כורך את הזרוע סביב מותניה ומצמיד את חלקי הגוף התחתונים שלנו. "לא, מתוקה, לא הסתכלתי על השמלה שלך."

 

קייט מתמסרת לחיבוק שלי, ובעודה משחקת במִפתח הטי־שרט שלי היא מסבירה: "אני שמחה שלא הסתכלת כי רציתי לעשות לך הפתעה. אתה הולך להתחרפן כשתראה אותי בשמלה הזאת. זאת הולכת להיות השמלה הכי־אהובה־עליך."

 

אני מנשק לה במצח, יורד לאט אל הרקה וממשיך משם אל הלחי. "השמלה הכי אהובה עליי שלך תמיד תהיה... זאת שעל הרצפה."

 

אני נושך קלות את שפתה התחתונה שעה שידיי מקלפות את המשי מעל כתפיה. "כמו החלוק הזה." קייט מיישרת את הזרועות לצדי גופה ומאפשרת לי להחליק את הבד מעליה, עד שהוא נאסף סביב כפות רגליה. "פשוט אין עליו."

 

ואז אני חופן את הלסת שלה ביד אחת ומנשק אותה. נשיקה מלאה, עמוקה. אני לא מבזבז זמן ומחדיר את הלשון פנימה, והיא פוגשת את הלשון שלה שמצטרפת בלהיטות לריקוד פיתולים חושני.

 

בין נשיקות אני לוחש, "יש לך טעם של שמפניה."

 

היא צוחקת, ואני עובר לכתף שלה, מקרצף אותה בשיניים ואז משתהה במקום עם השפתיים כדי להרגיע את סימן המציצה.

 

"זה מימוזה. שתיתי כמה כוסות עם ארוחת הבוקר ועוד כמה באמבטיה."

 

אני מפשק את ברכיה ברגל שלי ומלטף את העור החלק של התחת המוצק שלה, ואז מצמיד אותה אליי ומושיב אותה על הירך. החיכוך מחלץ ממנה אנחה. היא מושכת את ראשי בחזרה אל השפתיים לעוד נשיקה בטעם מימוזה.

 

אני מייצב אותה עליי ולוקח את שנינו אל המיטה. אני מגליש אותה על הרגל שלי ומשכיב אותה על הסדינים המקומטים. ואז אני מושך את הטי־שרט מעל הראש ומעיף את מכנסי הספורט הקצרים לרצפה.

 

הזין הנלהב־תמיד שלי עומד, עבה וקשיח. קייט מתרוממת קצת, נשענת על המרפקים, טורפת אותי בעיניה. הלחיים שלה סמוקות מתשוקה, השפתיים מפושקות, הירכיים מתחככות זו בזו בציפייה. פשוט מהממת. המבט שלה מתביית על הזין שלי תוך כדי ליקוק משתוקק של השפתיים, כשהיא מחכה שאעשה את הצעד הבא.

 

אני חושב כמה מחרמן זה יהיה לראות את קייט מענגת את עצמה. אולי צריך להפעיל מולה את טקטיקת ה"אני אראה לך את שלי, את תראי לי את שלך"? אני לוקח את הזין ביד ומתחיל ללטף אותו לכל אורכו. קייט עוקבת במבטה אחרי כל תנועה שלי, מהופנטת. אחרי עוד כמה פמפומים אני אומר, "את יודעת, אף פעם לא באמת אהבתי שמפניה. אבל אולי פשוט שתיתי אותה מהכוס הלא נכונה. בואי נבדוק את התיאוריה הזאת."

 

אני לוקח את הכוס של קייט מהשולחן שליד המיטה ומתיישב לצדה. היא שולחת יד ומחליפה את ידי בשלה, מלטפת אותי במומחיות, מגרה את קצה הזין בליטופי אגודל.

 

ואני לא יכול שלא לגנוח.

 

אני מרים את הכוס ומחזיק אותה מעליה, מטה אותה קצת ומטפטף לה את המשקה הקר בין השדיים. הנשימה שלה נקטעת באנקה, וידה מתהדקת סביבי וגורמת לי עונג פנטסטי.

 

אני רוכן אליה ומתחיל ללקק את המיץ המחוזק בשמפניה. מעל מפתח הלב, סביב הבסיס הגמיש של השדיים הפאקינג מושלמים שלה, אני מלקק כל טיפה, טועם את המשקה — ואותה. זה שילוב משכר.

 

"הממ... זה טוב."

 

ולמרות שאני מת על התחושה של היד שלה עליי, אני אוחז את מפרקי הידיים שלה ומעלה את זרועותיה אל מעל לראש, כך שהיא שרועה על הגב. אני כורע על המיטה, גוהר מעליה ומטפטף עוד מהמימוזה על פסגות השדיים ואז מוצץ בחוזקה, תוך כדי צליפות לשון קלות על הפטמות שלה, אחת אחרי השנייה.

 

היא מתפתלת על המיטה וגונחת בקול דורש נואש שמדרבן אותי להמשיך.

 

עוד כמה טיפות מימוזה זולגות לה על הבטן. קייט מתקשחת ברפלקס, אבל נרגעת שוב כשהפה החם שלי מרפרף על עורה, עוקב אחר נתיב הנוזל המתוק.

 

האנחות שלה הופכות להתנשמויות בעודי מלקק ומוצץ את האזור סביב הטבור הקסום שלה, ואז יורד אל הירכיים. וההתנשמויות הופכות ליבבות דקיקות צורמניות כשאני מלחך את עור הירכיים ועולה בהתמדה יותר ויותר גבוה.

 

קייט אוהבת להיות יצירתית בתחום טיפוח הערווה שלה. היום זה מסלול נחיתה בקושי־נראה, שכמעט גורם לי לרעוד מרוב תאווה להשקיע בו את הפנים.

 

אני לא תובע מעצמי לחכות יותר מדי.

 

אני מחזיק את הכוס מעליה ושופך את שארית המשקה בין הירכיים המפושקות שלה. ואז אני מכסה אותה בפי, מוצץ ומלקק ומלחך כל זרזיף, כמו אלכוהוליסט שמספק את תשוקתו האחרונה לפני אשפוז גמילה.

 

אני מסוחרר מהטעם, מהריח, מהתחושה החלקה־נעימה של הכוס שלה על הלשון שלי. אני גונח לתוך הבשר שלה, וקייט צורחת בסערת חושים.

 

אני מצמיד שתי אצבעות לדגדגן שלה ומעסה אותו בתנועות סיבוביות מהירות. אגן הירכיים של קייט מתרומם ויורד מעצמו כשהיא מתקרבת לשיא, בהתאמה עם תנועות הלשון שלי פנימה והחוצה.

 

הירכיים שלה לוחצות את הראש שלי, ואני לופת את מותניה בחוזקה ומרים אותה כנגד פי. היא מתקשחת, ואנחה צרודה ארוכה אחרונה נמלטת מבין שפתיה.

 

ואז היא הופכת רפויה בידיי. סחוטה ומסופקת.

 

וזה עדיין מטריף אותי. העונג הזה שבלרדת לה, להעניק לה סיפוק. אם כי לא משנה עד כמה אני מאושר מזה שגרמתי לה לגמור, התשוקה ההדוניסטית שלי עצמי מניעה אותי הלאה, דוחפת אותי כמו שאגה של קהל במשחק פוטבול מכללות.

 

קדימה! קדימה! קדימה!

 

אני מתרומם על הברכיים ומכניס את הזרועות מתחת לשוקיים של קייט, מפשק אותן רחב. ואז, בתנועה עוצמתית אחת, משקיע את כולי בתוכה.

 

אין דבר יותר טוב מזה — שום דבר בעולם לא מעניק לך הרגשה כל כך מושלמת. החדירה הראשונה הזאת, כשהזין שלי עטוף בחמימות הרטובה ההדוקה של קייט — זו תחושה אקסטטית עזה, גובלת בכאב.

 

הראש שלי נזרק לאחור בעודי מתענג על ההרגשה. ואז אני מסיג את המותניים אחורה, נע כנגד הלפיתה שלה, וחודר שוב פנימה.

 

אני מזיין אותה חזק, אבל לאט. אני שקוע בתוכה עמוק עד העצם, מנענע את המותניים מצד לצד ומחכך את האגן כנגד הנקודה המתוקה של קייט, שמתאוששת מהאורגזמה הראשונה שלה ומטפסת אל השנייה.

 

עם כל תנועת מותניים שלי, קייט זועקת בהתנשמות גרונית.

 

"כן!"

 

"דרו!"

 

"עוד!"

 

העונג מעקצץ וגואה, הולך ומתעצם בתחתית הבטן. וכשקייט מקמרת את הגב ונלפתת סביבי, אני בוטש קדימה פעם אחרונה וגומר בתוכה, גונח ומקלל.

 

חסר נשימה אני מתמוטט עליה, והיא מצמידה את שפתיה לשפתיי, וחזהּ עולה־יורד. אחר כך אני טומן את הראש בשקע צווארה ומתנשף לתוכו.

 

היא צוחקת צחוק קטן ואומרת, "וואו, כנראה באמת התגעגעת אליי בלילה."

 

אני מחייך. "מה הסגיר אותי?"

 

אני מתהפך על הצד, וקייט נצמדת אליי ומחבקת אותי. אחרי שדפיקות הלב שלה מאיטות, היא מתלוננת, "אני מזיעה כולי. בגללך אני צריכה להתקלח שוב."

 

אני מעביר אצבעות בשֹערה. "אני אוהב אותך מזיעה. תישארי ככה."

 

פניה מתקמטות. "אני מסריחה."

 

אני משקיע את הפנים בין הצוואר והכתף שלה ושואף בדרמטיות. "יש לך ריח של זיעה וסקס ו... שלי. זה סבבה. אוֹ־דה־שפיך מכסח את האמ־אמא של שאנל חמש."

 

בשביל גבר, יש משהו קמאי באישה עם הריח שלך — זאת הדרך הכי פרימיטיבית לסמן בעלות; להראות לכל שמוק אחר שהאישה הזאת תפוסה. זה חייתי, ברור, אבל זה לא עושה את זה פחות מגרה.

 

"אתה דוחה. אני הולכת להתקלח."

 

"מה שעושה לך טוב," אני צוחק.

 

מה גם שזה ייתן לי סיבה לעשות אותה מיוזעת שוב. עוד סיבה.

 

כעבור חמש דקות של התלטפויות וחיבוקים כמקובל, קייט מרימה את ראשה מכרית החזה שלי ומצווה, "אתה חייב לעוף מפה."

 

המצח שלי מתקמט. "כבר מגרשת אותי? אני מרגיש לגמרי מנוצל."

 

היא צוחקת.

 

"קלטתי ת'קטע שלך," אני אומר לה. "את רוצה אותי רק בשביל הגוף."

 

קייט מחקה את הטון הקודם שלי ועונה, "זה נכון... למרות שהשכל שלך יכול להיות די משעשע."

 

אני מפליק לה על התחת בכף יד פתוחה.

 

שלאק.

 

היא צורחת ומזנקת מהמיטה, מחוץ להישג ידי.

 

"תתלבש." הבגדים שלי מושלכים לעבר הראש שלי, וקייט משתחלת לתוך החלוק, הולכת על קצות האצבעות אל הדלת ויוצאת לוודא שהשטח פנוי.

 

כשהיא חוזרת לחדר אני כבר לבוש.

 

היא מושיטה לי יד. "קדימה, דִי בחדר שלה. אתה יכול ללכת."

 

אני תופס את היד שלה ומושך אותה עד שהיא נופלת עליי. "אני לא רוצה ללכת. אני רוצה לטמא את מלון פלזה המפונפן — רוצה שתרכבי עליי באמבטיה כמו בתולת־ים זנותית."

 

קייט מנענעת את ראשה. "לא היום. להתראות בעוד כמה שעות."

 

אני נאנח. "טוב." אני מרפרף בשפתיי על שפתיה. "אני אספור את הדקות."

 

קייט צובטת אותי, יודעת שאני סרקסטי. "נתראה למטה."

 

"יהיו המון אנשים למטה. איך אני אמצא אותך?"

 

היא מחייכת. "לא תוכל לפספס. אני אהיה זאת שתלך לקראתך במעבר. לבושה ב... כסף."