אִמָּא וְאַבָּא מְבַקְּשִׁים טוֹבָה
הַמְבֻגָּרִים תָּמִיד אוֹמְרִים: בְּעָיוֹת צָרִיךְ לִפְתֹּר בְּדִבּוּרִים. זֶה רַק בִּגְלַל שֶׁהֵם לֹא מַכִּירִים אֶת רָז מֵ־ה'2, הַיֶּלֶד הֲכִי גָּבוֹהַּ וַהֲכִי חָזָק בְּבֵית הַסֵּפֶר.
בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר הָלַכְתִּי לְשַׂחֵק כַּדּוּרְסַל בַּגָּן הַצִּבּוּרִי עִם יוֹנִי, הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי. יוֹנִי גָּר שָׁלֹש קוֹמוֹת מֵעָלַי, וּבַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל אֲנַחְנוּ כִּמְעַט כָּל הַזְּמַן בְּיַחַד.
הַשְּׁעָרִים וְהַסַּלִּים נִמְצָאִים בְּאוֹתוֹ מִגְרָשׁ. כְּשֶׁהָיִינוּ בְּאֶמְצַע הַמִּשְׂחָק הִגִּיעַ רָז עִם כַּדּוּרֶגֶל. הוּא הָיָה לְבַד. רָז אָמַר לָנוּ לָרֶדֶת מֵהַמִּגְרָשׁ. יוֹנִי בְּדִיּוּק קָלַע סַל מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת וְהָיָה בְּשִׂיא הַהִתְלַהֲבוּת. הַחֻלְצָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה רְטֻבָּה מִזֵּעָה. הוּא עָנָה לְרָז שֶׁהִגַּעְנוּ לַמִּגְרָשׁ קֹדֶם וְשֶׁהוּא לֹא הַמְנַהֵל פֹּה.
רָז הִתְעַצְבֵּן, תָּפַס לְיוֹנִי אֶת הַמַּרְפֵּק, וְסוֹבֵב אוֹתוֹ כָּל כָּךְ חָזָק שֶׁהָיוּ לְיוֹנִי דְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם. הוּא הִכְרִיחַ אֶת יוֹנִי לוֹמַר: "אֲנִי גַּמָּד קָטָן, מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵרָז מֶלֶךְ הַמִּגְרָשׁ וּמַבְטִיחַ לֹא לְהִתְחַצֵּף יוֹתֵר."
אַחַר כָּךְ רָז הִסְתּוֹבֵב אֵלַי וְאָמַר לִי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִצְעֹק אוֹתוֹ דָּבָר אִם אֲנִי לֹא רוֹצֶה לַחְטֹף כְּמוֹ יוֹנִי. לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה. הַפָּנִים שֶׁלִּי נִהְיוּ אֲדֻמּוֹת וְלֹא בִּגְלַל הַחֹם. הַחִיּוּךְ שֶׁל רָז נִהְיָה יוֹתֵר מְרֻשָּׁע. הוּא אָמַר שֶׁמֵּרֶגַע זֶה, כְּשֶׁנִּתָּקֵל בּוֹ בָּרְחוֹב אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לוֹמַר "שָׁלוֹם אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ" וּלְשַׁלֵּם עֶשְׂרִים שְׁקָלִים דְּמֵי מַעֲבָר.
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה רַבְתִּי עַם יוֹנִי. אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁהַכֹּל קָרָה בְּאַשְׁמָתוֹ, כִּי הוּא חַכְמוֹלוֹג שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ מָתַי לִסְתֹּם אֶת הַפֶּה. יוֹנִי אָמַר לִי שֶׁאֲנִי פַּחְדָן. עָנִיתִי לוֹ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ פַּחְדָן. כָּכָה עָמַדְנוּ וְהֶעֱלַבְנוּ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי בִּצְעָקוֹת עַד שֶׁהִתְעַיַּפְנוּ. חָזַרְנוּ הַבַּיְתָה בְּנִפְרָד. אַף פַּעַם לֹא רַבְנוּ כָּכָה.
בַּיָּמִים הַבָּאִים לֹא הֵעַזְתִּי לְהִסְתּוֹבֵב בַּחוּץ. הִשְׁתַּעֲמַמְתִּי. הַחֹק אֶצְלֵנוּ הוּא שֶׁמֻּתָּרוֹת לִי רַק שְׁעָתַיִם וָחֵצִי בְּיוֹם שֶׁל מָסַכִּים, כּוֹלֵל טֶלֶוִיזְיָה. קְצָת רִמִּיתִי, אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי לְרַמּוֹת בְּלִי סוֹף.
בִּשְׁאָר הַזְּמַן לֹא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת עִם עַצְמִי. רָצִיתִי לְהִתְקַשֵּׁר לְיוֹנִי וּלְהִתְפַּיֵּס, כְּדֵי שֶׁלְּפָחוֹת נוּכַל לְשַׂחֵק זֶה אֵצֶל זֶה, אֲבָל חָשַׁבְתִּי שֶׁלֹּא צוֹדֵק שֶׁרַק אֲנִי אֲבַקֵּשׁ סְלִיחָה. הֲרֵי מַה שֶּׁקָּרָה, קָרָה בִּגְלָלוֹ, וְגַם הוּא הֶעֱלִיב אוֹתִי. וְאָז נִזְכַּרְתִּי שֶׁיּוֹנִי בִּכְלָל נָסַע עִם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ לַצָּפוֹן כִּמְעַט עַד סוֹף הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל.
עָלָה לִי רַעֲיוֹן, לַחֲבֹש פֵּאָה גִ'ינְגִ'ית וּלְהַרְכִּיב מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ כְּדֵי שֶׁרָז לֹא יוּכַל לְזַהוֹת אוֹתִי, לְפָחוֹת לֹא מֵרָחוֹק, וְאָז אוּכַל לָצֵאת הַחוּצָה. הָלַכְתִּי לַחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁל אִמָּא, עָלִיתִי עַל כִּסֵּא, וּפָתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הָאָרוֹן הָעֶלְיוֹן. אִמָּא שׁוֹמֶרֶת שָׁם אֶת הַתַּחְפּוֹשׂוֹת הַיְשָׁנוֹת מִפּוּרִים.
כְּשֶׁשָּׁלַחְתִּי אֶת הַיָּד לַמַּדָּף וְגִשַּׁשְׁתִּי, הִפַּלְתִּי קֻפְסָה חוּמָה גְּדוֹלָה. מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹךְ הַקֻּפְסָה הִתְנַפֵּץ לְעֶשְׂרוֹת רְסִיסִים עַל הָרִצְפָּה.
מִיָּד זִהִיתִי מַה נִּשְׁבַּר. הַצַּלַּחַת הַגְּדוֹלָה מֵחַרְסִינָה סִינִית, שֶׁמְּעֻטֶּרֶת בְּעַנְפֵי עֵץ וּבְצִפֳּרֵי שִׁיר כְּחֻלּוֹת. אִמָּא יָרְשָׁה אֶת הַצַּלַּחַת מֵאַבָּא שֶׁלָּהּ, שֶׁיָּרַשׁ אוֹתָהּ מִסַּבָּא שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה רוֹפֵא, וְקִבֵּל אֶת הַצַּלַּחַת בְּמַתָּנָה מִתַּעֲשִׂיָּן עָשִׁיר שֶׁאַף רוֹפֵא אַחֵר לֹא הִצְלִיחַ לְרַפֵּא. אִמָּא מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בַּצַּלַּחַת הַזֹּאת רַק לַאֲרוּחוֹת מְיֻחָדוֹת, כְּמוֹ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה. הִיא תָּמִיד מְנַקָּה אוֹתָהּ בְּמַטְלִית בַּעֲדִינוּת, כְּאִלּוּ הִיא מְלַטֶּפֶת רֹאשׁ שֶׁל תִּינוֹק.
אָסַפְתִּי אֶת הַשְּׁבָרִים אֶחָד אֶחָד וְהִנַּחְתִּי אוֹתָם בְּשַׂקִּית פְּלַסְטִיק. אֶת הַשַּׂקִּית הֶחְבֵּאתִי בַּאֲרוֹן הַצַּעֲצוּעִים שֶׁלִּי. הַמַּזָּל הַגָּדוֹל הוּא שֶׁאַף אֶחָד לֹא הָיָה בַּבַּיִת. יָדַעְתִּי כַּמָּה אִמָּא תִּכְעַס כְּשֶׁתְּגַלֶּה מַה קָּרָה. וַהֲרֵי לְכָל הַמְאֻחָר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא תְּגַלֶּה.
בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֲדַס שָׁלְחָה הוֹדָעָה בַּוּוֹטְסְאַפּ הַכִּתָּתִי: הַמְחַנֶּכֶת שֶׁלָּנוּ, דּוֹרִית, שֶׁהָיְתָה אֲמוּרָה לְהַמְשִׁיךְ אִתָּנוּ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה, הֶחְלִיטָה לִפְרֹש. קוֹרְאִים לָזֶה "פֶּנְסְיָה מֻקְדֶּמֶת". הֲדַס תָּמִיד יוֹדַעַת חֲדָשׁוֹת כָּאֵלֶּה רִאשׁוֹנָה, כִּי אִמָּא שֶׁלָּהּ בְּהַנְהָגַת הַהוֹרִים הַבֵּית־סִפְרִית.
רַק זֶה הָיָה חָסֵר! דּוֹרִית הִיא הַמְחַנֶּכֶת הֲכִי טוֹבָה. הִיא תָּמִיד מְחַיֶּכֶת וְיוֹדַעַת לְהַסְבִּיר עִנְיָנִים מְשַׁעַמְמִים בְּצוּרָה מְעַנְיֶנֶת. מַה שֶּׁיּוֹתֵר גָּרוּעַ, כַּנִּרְאֶה שֶׁהַמַּחְלִיפָה שֶׁלָּהּ תִּהְיֶה זִיוָה, הַמּוֹרָה לְחֶשְׁבּוֹן. זִיוָה צוֹעֶקֶת וּמַעֲנִישָׁה כָּל הַזְּמַן. הַכִּנּוּי שֶׁלָּהּ הוּא "זִיוָה בֹּחַן פֶּתַע".
כָּכָה זֶה תָּמִיד - כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ אֶחָד מִתְקַלְקֵל, הַרְבֵּה דְּבָרִים מִתְקַלְקְלִים אַחֲרָיו.
בְּכָל פַּעַם שֶׁהַנַּיָּד שֶׁלִּי הִשְׁמִיעַ קוֹל, קִוִּיתִי: אוּלַי זֶה יוֹנִי? בְּכָל פַּעַם שֶׁשָּׁמַעְתִּי דֶּלֶת שֶׁל אָרוֹן נִפְתַּחַת, נִבְהַלְתִּי: אוּלַי זוֹ הַדֶּלֶת שֶׁל הָאָרוֹן בַּחֲדַר הָעֲבוֹדָה?
הִתְחַלְתִּי לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים עַד לַנְּסִיעָה שֶׁל אִמָּא וְאַבָּא. עוֹד חֲמִשָּׁה יָמִים, עוֹד אַרְבָּעָה יָמִים, עוֹד שְׁלֹשָה יָמִים... הֵם תִּכְנְנוּ לָטוּס בַּשָּׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל לְפִירֶנְצֶה, בְּאִיטַלְיָה, וְלַחְגֹּג שָׁם שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת נִשּׂוּאִים. הֵם חִכּוּ לַחֻפְשָׁה הַזֹּאת הַרְבֵּה זְמַן.
הָיִיתִי אָמוּר לַעֲבֹר לָגוּר אֵצֶל דּוֹדָה אֶפְרָת, אֲחוֹתָהּ הַצְּעִירָה שֶׁל אִמָּא, וּבְסוֹף הַשָּׁבוּעַ, מַמָּשׁ לִפְנֵי שֶׁמַּתְחִילִים הַלִּמּוּדִים, לִנְסֹעַ אִתָּהּ לְאֵילַת. תָּמִיד כֵּיף אֵצֶל דּוֹדָה אֶפְרָת - הִיא מְשַׂחֶקֶת בְּפוֹרְטְנַיְט וּבְמִשְׂחָקִים אֲחֵרִים, וּמַרְשָׁה לִי לָלֶכֶת לִישֹׁן מְאֻחָר.
דּוֹדָה אֶפְרָת הִתְקַשְּׁרָה לִפְנוֹת עֶרֶב. הַפָּנִים שֶׁל אִמָּא נַעֲשׂוּ מִיָּד מֻדְאָגוֹת. הִיא יָשְׁבָה לְיַד שֻׁלְחַן הָאֹכֶל וַאֲנִי הָיִיתִי בַּחֲדַר הַמְּגוּרִים, מוּל הַטֶּלֶוִיזְיָה. שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ אוֹמֶרֶת, "אוֹי...", "אֲנִי מְבִינָה...", "אוֹי, אוֹי...", "בָּרוּר שֶׁאֲנִי לֹא מַאֲשִׁימָה אוֹתָךְ...", "אוֹי, אוֹי, אוֹי..."
אִמָּא נִתְּקָה וְקָרְאָה לְאַבָּא. הִיא סִפְּרָה לוֹ שֶׁהַמַּנְכָּ"ל בַּחֶבְרָה שֶׁל דּוֹדָה אֶפְרָת הֶחְלִיט לִשְׁלֹחַ אוֹתָהּ בְּאֹפֶן בָּהוּל לְמַשָּׂא וּמַתָּן בְּאַרְגֶנְטִינָה. דּוֹדָה אֶפְרָת נִסְּתָה לְהִתְוַכֵּחַ, אֲבָל בַּסּוֹף לֹא הָיְתָה לָהּ בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַסְכִּים. הַמַּנְכָּ"ל הַזֶּה קָשׁוּחַ מְאֹד, הוּא עָלוּל הָיָה לְפַטֵּר אוֹתָהּ אִם הָיְתָה מְסָרֶבֶת.
"שֶׁתִּהְיֶה בְּרִיאָה הָאָחוֹת שֶׁלָּךְ," אָמַר אַבָּא. "הַטִּיסָה שֶׁלָּנוּ מָחָר, הַמִּזְוָדוֹת אֲרוּזוֹת, הַכֹּל מוּכָן. אִם נְבַטֵּל לֹא נְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף בַּחֲזָרָה, וְאֶת דָּנִי אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לָקַחַת אִתָּנוּ. מַה בְּדִיּוּק אֲנַחְנוּ אֲמוּרִים לַעֲשׂוֹת?"
"אֵין לִי מֻשָּׂג," אִמָּא הֵשִׁיבָה.
"אוּלַי נְבַקֵּשׁ מִגַּלִּי לַחְזֹר?" שָׁאַל אַבָּא.
גַּלִּי הִיא אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה. הִיא עוֹלָה לְכִתָּה י'. הַחֲלוֹם שֶׁלָּהּ הוּא לִהְיוֹת וֶטֶרִינָרִית, וְהִיא נָסְעָה לְמַחֲנֵה קַיִץ מְיֻחָד שֶׁבּוֹ מְטַפְּלִים בְּבַעֲלֵי חַיִּים.
"זֶה לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן, אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה הַמַּחֲנֶה הַזֶּה חָשׁוּב לָהּ," אָמְרָה אִמָּא. "וְחוּץ מִזֶּה, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא צְעִירָה מִכְּדֵי לְקַבֵּל אַחְרָיוּת עַל יֶלֶד בֶּן שְׁמוֹנֶה."
אֲנִי לֹא בֶּן שְׁמוֹנֶה, אֶלָּא בֶּן שְׁמוֹנֶה וָחֵצִי. אֲבָל מְבֻגָּרִים סוֹפְרִים אַחֶרֶת.
אַבָּא נִרְאָה מְיֹאָשׁ. הוּא הִרְהֵר כַּמָּה רְגָעִים וְאָז אָמַר, בְּקוֹל שָׁקֵט: "אִם כָּךְ, הַפִּתְרוֹן הַיָּחִיד שֶׁעוֹלֶה עַל דַּעֲתִי הוּא אִמָּא שֶׁלִּי."
אִמָּא שֶׁל אַבָּא הִיא סָבְתָא רוּתִי.
אַבָּא הִבְחִין בַּמַּבָּט הַסַּפְקָנִי שֶׁל אִמָּא, וְהִמְשִׁיךְ בַּקּוֹל הֲכִי מְשַׁכְנֵעַ שֶׁלּוֹ: "לָמָּה לֹא, בְּעֶצֶם? אֶפְשָׁר לְהַגְדִּיל לְדָנִי אֶת שְׁעוֹת הַמָּסַכִּים. אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ שֶׁיִּהְיֶה עִם מָסַכִּים בְּלִי הַגְבָּלָה. כָּכָה הִיא לֹא תִּצְטָרֵךְ לְהַעֲסִיק אוֹתוֹ. וְכַמּוּבָן שֶׁאִם הוּא יִתְנַהֵג יָפֶה, בְּסֻכּוֹת לְכָל הַמְאֻחָר אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִסַּע אִתּוֹ לְאֵילַת."
אִמָּא עָנְתָה: "אֲנִי לֹא בְּטוּחָה שֶׁזֶּה מַעֲשִׂי. אִמָּא שֶׁלְּךָ, בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה... אַתָּה יוֹדֵעַ."
אַבָּא הֵשִׁיב: "אֲנִי יוֹדֵעַ. אֲבָל אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאִם אַסְבִּיר לָהּ אֶת הַמַּצָּב הִיא תַּסְכִּים."
פִּתְאֹם הֵם שָׂמוּ לֵב שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ כָּל מִלָּה, וְהִסְתַּכְּלוּ עָלַי. "נוּ?" אַבָּא שָׁאַל. "מָה אַתָּה אוֹמֵר, דָּנִי?"
הֵבַנְתִּי לְמָה אִמָּא הִתְכַּוְּנָה. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִין גַּם בְּלִי שֶׁאוֹמְרִים אוֹתָם בְּאֹפֶן מְפֹרָשׁ. פַּעַם הָיִינוּ נוֹסְעִים אֶל סָבְתָא וְסַבָּא בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת. סָבְתָא הָיְתָה מְכִינָה אֲרוּחָה מְפֹאֶרֶת וּמִתְרוֹצֶצֶת בֵּין הַמִּטְבָּח לְשֻׁלְחַן הָאֹכֶל הַגָּדוֹל. סְבִיב הַשֻּׁלְחָן הִיא שָׁאֲלָה הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת וְהִתְעָרְבָה בְּכָל מִינֵי עִנְיָנִים. הִיא הָיְתָה שׁוֹלַחַת אוֹתָנוּ הַבַּיְתָה עִם סִירִים גְּדוּשִׁים בְּתַבְשִׁילִים לְכָל הַשָּׁבוּעַ וְעִם עוּגִיּוֹת רִבָּה שֶׁאָפְתָה.
מֵאָז שֶׁסַּבָּא נִפְטַר, סָבְתָא נִרְאֵית מְרֻחֶקֶת. הִיא הִפְסִיקָה לְהַזְמִין אוֹתָנוּ לָאֲרוּחוֹת, וּכְשֶׁאַבָּא מַזְמִין אוֹתָהּ לְבַקֵּר, לֹא תָּמִיד הִיא מַסְכִּימָה לָבוֹא. "מַמָּשׁ עוֹשָׂה טוֹבוֹת," שָׁמַעְתִּי אֶת אִמָּא רוֹטֶנֶת. כְּשֶׁסָּבְתָא כְּבָר מַגִּיעָה לְבִקּוּר הִיא מִתְיַשֶּׁבֶת עַל הַסַּפָּה בַּחֲדַר הַמְּגוּרִים וְנִרְאֵית עֲיֵפָה וּמְשֻׁעֲמֶמֶת.
הִסְתַּכַּלְתִּי עַל אִמָּא וְאַבָּא. הֵם נִרְאוּ מְתוּחִים. זוֹ הָיְתָה הַרְגָּשָׁה נְעִימָה, שֶׁכָּל כָּךְ הַרְבֵּה תָּלוּי בַּהַחְלָטָה שֶׁלִּי. לֹא רָצִיתִי לְאַכְזֵב אוֹתָם. עוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ, לֹא רָצִיתִי שֶׁהֵם יְבַטְּלוּ אֶת הַנְּסִיעָה וַאֲנִי אֶתָּקַע בַּבַּיִת עַם כָּל הַצָּרוֹת. הִנְהַנְתִּי בָּרֹאשׁ וְאָמַרְתִּי: "בֶּטַח, אֵין בְּעָיָה."
אֵיךְ יָכֹלְתִּי לְנַחֵשׁ שֶׁכָּכָה יַתְחִיל הַשָּׁבוּעַ הֲכִי מַדְהִים שֶׁהָיָה לִי בַּחַיִּים?
.jpg)
