ששון יוצא להרפתקה לילית

לְאִמָּא נַעֲמָה יֵשׁ הוֹדָעָה חֲשׁוּבָה

 

 

 

 

שָׂשׂון הִתְקַדֵּם בְּשֶׁקֶט עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו בְּתוֹךְ הַמְּחִלָּה, מְנַסֶּה לְהִתְגַּנֵּב בְּלִי שֶׁיַּבְחִינוּ בּוֹ.

 

"שָׂשׂוֹן, אַתָּה שׁוּב מְאַחֵ—" אִמָּא נַעֲמָה עָצְרָה בְּאֶמְצַע הַמִּשְׁפָּט. "מָה קָרָה לָאַף שֶׁלְּך?" הָרָאשִׁים שֶׁל כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִסְתּוֹבְבוּ אֶל שָׂשׂוֹן.

 

הוּא הִסְמִיק וּמִלְמֵל, "נִסִּיתִי לְהִסְתַּכֵּל מִקָּרוֹב בִּדְבוֹרָה מְאַבֶּקֶת פֶּרַח. אֲפִלּוּ שֶׁחִיַּכְתִּי אֵלֶיהָ הִיא נִבְהֲלָה וְעָקְצָה אוֹתִי."

 

 

 

 

"הוֹ, שָׂשׂוֹן," נֶאֱנַח אַבָּא אַלֵכְּס. הוּא טָפַח בְּחִבָּה עַל רֹאשׁוֹ וְהוֹבִיל אוֹתוֹ לַמִּטְבָּח, שָׁם הוּא מָרַח דְּבַשׁ עַל הָאַף הַנָּפוּחַ שֶׁל בְּנוֹ הַסַּקְרָן. "הַדְּבַשׁ יַרְגִּיעַ אֶת הַגֵּרוּד וְיוֹרִיד אֶת הַנְּפִיחוּת. וְעַכְשָׁו בּוֹא נַחְזֹר לַפְּגִישָׁה הַמִּשְׁפַּחְתִּית. לְאִמָּא יֵשׁ חֲדָשׁוֹת חֲשׁוּבוֹת מְאוֹד."

 

אִמָּא נַעֲמָה חִכְּתָה שֶׁיִּתְיַשְּׁבוּ, הֶעֱבִירָה אֶת מַבָּטָהּ בֵּין כָּל הַנּוֹכְחִים וּלְבַסּוֹף אָמְרָה, "כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים, אֶתְמוֹל הִשְׁתַּתַּפְתִּי בִּפְגִישָׁה חֲשׁוּבָה שֶׁל הַנְהָלַת פַּארְק הַחַיּוֹת עִם נְצִיגֵי בַּעֲלֵי הַחַיִּים. אֲנָשִׁים מְבִיאִים חַיּוֹת בַּר חוֹלוֹת וּפְצוּעוֹת לַוֶּטְרִינָר שֶׁל הַפַּארְק, אֲבָל הַצֶּוֶת הָרְפוּאִי שֶׁלָּנוּ קָטָן מִדַּי וְאֵין לָנוּ מַסְפִּיק מִטּוֹת בַּמִּרְפָּאָה כְּדֵי לְטַפֵּל בָּהֶן. הֶחְלַטְנוּ לִבְנוֹת בֵּית חוֹלִים גָּדוֹל וְחָדִישׁ לְבַעֲלֵי הַחַיִּים. צָרִיךְ בִּשְׁבִיל זֶה הַרְבֵּה כֶּסֶף, וְאֵין לָנוּ מַסְפִּיק. כְּדֵי לַחְסֹךְ הֶחְלַטְנוּ שֶׁמֵעַכְשָׁו רֹב בַּעֲלֵי הַחַיִּים בַּפַּארְק יַאַסְפוּ וְיָצוּדוּ אֶת הָאֹכֶל שֶׁלָּהֶם בְּכוֹחוֹת עַצְמָם. זֶה אוֹמֵר —" וְכָאן אִמָּא נַעֲמָה עָצְרָה וְכֻלָּם הִמְתִּינוּ בְּצִפִּיָּה לְהֶמְשֵׁךְ הַדְּבָרִים — "שֶׁמִּמָּחָר כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יִצְטָרֵךְ לְהִתְאַמֵּץ לְהָבִיא מָזוֹן לַמְּחִלָּה שֶׁלָּנוּ." בִּזְמַן שֶׁאָמְרָה אֶת הַמִּשְׁפָּט הָאַחֲרוֹן אִמָּא נַעֲמָה נָעֲצָה אֶת מַבָּטָהּ בְּשָׂשׂוֹן, שֶׁנָּע בְּאִי־נוֹחוּת וְהִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ. הוּא יָדַע בְּדִיּוּק לָמָּה אִמָּא הִתְבּוֹנְנָה בּוֹ כָּך.

 

לְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר יָצְאוּ הַסּוּרִיקָטוֹת כְּהֶרְגֵּלָן לְחַפֵּשׂ מָזוֹן, אֲבָל הַפַּעַם זֶה לֹא הָיָה רַק כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת הַגּוּרִים לָצוּד. הַלַּחַץ לִמְצֹא מָזוֹן נִכַּר בַּפָּנִים הָרְצִינִיּוֹת שֶׁל הַסּוּרִיקָטוֹת הַבּוֹגְרוֹת. הָיָה זֶה תּוֹרָהּ שֶׁל דּוֹדָה דְּבוֹרָה לְהִשָּׁאֵר מֵאָחוֹר כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַמְּחִלָּה, וְהַשְּׁאָר הִתְפַּזְּרוּ לֶאֱסֹף צְמָחִים וְלָצוּד חֲרָקִים וְזוֹחֲלִים. אִמָּא נַעֲמָה וְאַבָּא אָלֵכְּס לִוּוּ אֶת הַגּוּרִים. הֵם הֶרְאוּ לָהֶם אֵיפֹה כְּדַאי לַחְפֹּר כְּדֵי לִמְצֹא שָׁרָשִׁים וּפְקָעוֹת טְעִימִים, מֵאֲחוֹרֵי אֵיזֶה עָלֶה מִסְתַּתֵּר פְּרִי מָתוֹק, וּבְאֵילוּ צְמָחִים אָסוּר לָגַעַת כִּי הֵם רְעִילִים.

 

בָּעֶרֶב חָזְרוּ כֻּלָּם לַמְּחִלָּה וְחָלְקוּ אֶת הָאֹכֶל שֶׁמָּצְאוּ. אֶחָיו וַאֲחוֹתוֹ שֶׁל שָׂשׂוֹן מִיקִי, רְנָנָה וֶאֱלִישָׁע הֵבִיאוּ תָּמִיד פְּרִי עֲסִיסִי אוֹ פְּקַעַת טְעִימָה, וְזָכוּ לְחִבּוּקִים חַמִּים וּלְשָׁעָה נוֹסֶפֶת שֶׁל מִשְׂחָקִים בְּגִנַּת הַמִּתְחָם, אֲבָל שָׂשׂוֹן הַקָּטָן, שֶׁהָיָה גּוּר סַקְרָן וּקְצָת חוֹלְמָנִי, חָזַר לָרֹב בְּיָדַיִים רֵיקוֹת — וְהוֹרָיו נָזְפוּ בּוֹ.

 

 

  

 

 

 

"אַלְפֵי פְּעָמִים הֶרְאֵינוּ לְךָ אֵיפֹה לִמְצֹא צְמָחִים. לָמָּה אַתָּה לֹא יָכוֹל לִלְמֹד מֵהָאַחִים שֶׁלְּךָ וְלִהְיוֹת כְּמוֹהֶם?"

 

בְּכָל בֹּקֶר הִבְטִיחַ שָׂשׂוֹן לְעַצְמוֹ שֶׁהַיּוֹם לֹא יִתֵּן לְדָבָר לְהַסִּיח אֶת דַּעְתּוֹ, וּבְכָל בֹּקֶר נִכְשַׁל מֵחָדָשׁ. בְּיוֹם אֶחָד, בְּדִיּוּק כְּשֶׁמָּצָא שֹׁרֶשׁ טָעִים רָאָה פַּרְפַּר צִבְעוֹנִי מִתְעוֹפֵף בֵּין הַפְּרָחִים. מִיָּד שָׁמַט מִיָּדָיו אֶת הַשֹּׁרֶשׁ וְנִסָּה לַעֲקֹב אַחַר הַפַּרְפַּר עַד שֶׁהַיּוֹם הֶחְשִׁיךְ — וְהוּא חָזַר לַמְּחִלָּה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. בְּיוֹם אַחֵר גִּלָּה שָׂשׂוֹן שִׂיחַ גַּרְגִּירִים מְתוּקִים, כְּשֶׁפִּתְאוֹם רִחֲפָה לְיָדוֹ נוֹצַת פְלָמִינְגּוֹ ורֻדָּה. שָׂשׂוֹן נִסָּה לִתְפֹּס אֶת הַנּוֹצָה הַיָּפָה אַךְ זוֹ הִסְתַּחְרְרָה וְחָמְקָה מִמֶּנּוּ. בְּלִי שֶׁהִרְגִּישׁ שׁוּב חָלַף הַיּוֹם, וְהוּא חָזַר לַמְּחִלָּה עָיֵף וּמִתְנַשֵּׁף — וּבְלִי אֹכֶל. בְּפַעַם אַחֶרֶת הִבְהִיל אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה כְּשֶׁחָזַר לַמְּחִלָּה מִתְגָּרֵד כֻּלּוֹ, מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הִתְאַפֵּק וְלִטֵּף זַחַל שָׂעִיר בְּצֶבַע כָּתֹם בּוֹהֵק.

 

עִם הַזְּמַן מִשְׁפַּחַת הַסּוּרִיקָטוֹת הִתְיָאֲשָׁה מִשָּׂשׂוֹן, וְהוֹרָיו חָדְלוּ

 

לְהָעִיר לוֹ.

 

בְּכָל עֶרֶב מֵחָדָשׁ הִתְחַלְּפָה הַהִתְלַהֲבוּת מֵהַרְפַּתְקְאוֹת הַיּוֹם בְּעֶצֶב, וּדְמָעוֹת נִקְווּ בְּעֵינָיו כְּשֶׁהֵבִין שֶׁשּׁוּב נִכְשַׁל וְאִכְזֵב אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ.

 

 

  

 

 

 

"אֲבָל אֲנִי בֶּאֱמֶת מְנַסֶּה בְּכָל הַכּוֹחַ," יִבֵּב שָׂשׂוֹן בְּחֵיקָהּ שֶׁל אִמּוֹ.

 

"אֲנִי יוֹדַעַת, חָמוּד שֶׁלִּי," לָחֲשָׁה אִמָּא נַעֲמָה. "אַל תִּדְאַג, אֲנַחְנוּ נִמְצָא פִּתְרוֹן."

 

"אָסוּר לְהַמְשִׁיךְ לְפַנֵּק אֶת שָׂשׂוֹן!" אָמַר סַבָּא מֵאִיר. "נְבַטֵּל אֶת כָּל הַפְסָקוֹת הַמִּשְׂחָקִים שֶׁלּוֹ — עַד שֶׁיִלְמַד שֶׁאִסּוּף מָזוֹן זֶה עִנְיָן רְצִינִי."

 

"אִם נִשְׁלַח אוֹתוֹ לִישֹׁן רָעֵב עֶרֶב אֶחָד הוּא כְּבָר יִלְמַד לֶקַח," הוֹסִיפָה הַדּוֹדָה דְּבוֹרָה.

 

שָׂשׂוֹן הִתְעַצֵּב. "כֻּלָּם כּוֹעֲסִים עַל אַבָּא וְעַל אִמָּא בִּגְלָלִי," חָשַׁב. "יִהְיֶה הֲכִי טוֹב אִם אֶעֱזֹב אֶת הַמְּחִלָּה וְאֶחְיֶה לְבַד בְּמָקוֹם אַחֵר."