דואט האשליות 2 - חטא האהבה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
דואט האשליות 2 - חטא האהבה
מכר
מאות
עותקים
דואט האשליות 2 - חטא האהבה
מכר
מאות
עותקים

דואט האשליות 2 - חטא האהבה

3.8 כוכבים (37 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם במארז

תקציר

גידאון
היא לקחה אותי איתה כשעזבה.
יום. אלף ימים.
אין לזה חשיבות.
היא כיבתה את הלהבה שבערה בתוכי, ועכשיו נותרתי בחשכה.
 
דירדרי
סבל הוא כיסוי הגנה.
המסכה ששומרת על העור הדק.
אושר נועד לאלו שלא סבלו יותר מדי.
אושר אינו גר כאן.
בבית הבובות השבורות.
רק החטא.
 
ספר שני בדואט האשליות. הדואט מכיל יסודות רגשיים חזקים ואלימות. ההנאה מובטחת.
 
***
 
״לקורא של הרומן הרומנטי שאינו חושש מהאפלה. מהאושר. משברון הלב. מההיקסמות. אין רגש שספר זה אינו נוגע בו.״ ג'.ב סלבסרי סופרת ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס"
 
״ל.מ. הולרן הובילה אותנו לתוך האפלה, לקחה אותנו לעולם רגשות מסחרר, חשוף ומותח של מציאות קשה, לתוך עולם של צביעות, תשוקה ועבר רדוף שאין בו מנוח. זהו סיפור אהבה כנגד כל הסיכויים שמדהיר את הלב הרומני שלנו. כתיבה נבונה וסוחפת שלא מאפשרת להניח מהיד את הספר.״  TotallyBooks
 
״אלוהים… בדיוק כשנדמה שהכתיבה של הסופרת הזו לא תוכל להשתפר, היא מוכיחה שעוד לא אמרה את המילה האחרונה שלה. הספר הזה מעל ומעבר למדהים.״ איב,  Between the Bookends 
 
״הסופרת הזו מדהימה אותי בכתיבתה בכל פעם מחדש והספר הזה אינו יוצא מן הכלל.״ ג',  The Hopeless Romantics Book Blog
 

פרק ראשון

הקדמה
 
גידאון
 
 
צבע נוטף מאצבעותיי. ארגמן. סמיך מדם. אכזרי. אני מסטול לגמרי, מהופנט מכוח המשיכה, מהגמישות שבה הצבע נפרד מעורי. חוטים זעירים דמויי דם נמתחים עד נקודת השבירה שלהם, ואז—
 
פלאץ'.
 
דממה מוחלטת. לא נשמע שום רחש כשהטיפות הזעירות נחבטות ברצפת הסטודיו שלי, בצמוד לנעלי המלוכלכת בצבע. הרחש נשמע רק בראשי. בין אוזניי, יחד עם כל שאר הדברים הכואבים. כל הידע, ההשלמה עם כך שהכאב הזה לא יתפוגג ולא משנה כמה מריחואנה אעשן, כמה אלכוהול אשתה וכמה שעות אשן.
 
חבר ותיק שלי, משורר שהכרתי בצרפת, אמר לי שאנחנו בוחרים בסבל שלנו; הוא הוסיף ואמר שאצילי לא פחות לבחור בסבל מאשר לבחור באושר. אחרי הכול, המאזניים חייבים להתאזן איכשהו.
 
חלק מאיתנו חייבים לסבול כדי לאשר את קיומם של האושר ושל אלו שהתמזל מזלם ליהנות ממנו.
 
בולשיט, הא?
 
אבל אותה שיחה שהתקיימה לפני זמן רב גרמה לי להתחיל לחשוב על הסבל, ובעיקר על סבל שאדם גורם לעצמו, סבל שנגרם בשל עקרון החטא.
 
איזה רעיון מרתק — לפעול, לחשוב או להרגיש בניגוד לאמות המידה שקובע כוח כל־יכול. עקרון שזוכה לאישוש באמצעות אמונה, שנתיניו הופכים ליוצריו.
 
אבל הפן הדתי אינו מעניין אותי. לעומת זאת, הפן האנושי הופך למפעל חיי.
 
האם היא יודעת שהחטא אופף אותה כאילו היה בושם?
עד כמה היא יפה?
עד כמה היא חזקה?
 
 
 
היא לקחה אותי איתה כשעזבה.
יום.
אלף ימים.
זה לא משנה.
 
היא כיבתה את הלהבה שבתוכי
ועכשיו,
עכשיו
 
אני שרוי בחשכה.
 
יומנו של גידאון מסטרס

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם במארז

דואט האשליות 2 - חטא האהבה ל.מ. הולרן
הקדמה
 
גידאון
 
 
צבע נוטף מאצבעותיי. ארגמן. סמיך מדם. אכזרי. אני מסטול לגמרי, מהופנט מכוח המשיכה, מהגמישות שבה הצבע נפרד מעורי. חוטים זעירים דמויי דם נמתחים עד נקודת השבירה שלהם, ואז—
 
פלאץ'.
 
דממה מוחלטת. לא נשמע שום רחש כשהטיפות הזעירות נחבטות ברצפת הסטודיו שלי, בצמוד לנעלי המלוכלכת בצבע. הרחש נשמע רק בראשי. בין אוזניי, יחד עם כל שאר הדברים הכואבים. כל הידע, ההשלמה עם כך שהכאב הזה לא יתפוגג ולא משנה כמה מריחואנה אעשן, כמה אלכוהול אשתה וכמה שעות אשן.
 
חבר ותיק שלי, משורר שהכרתי בצרפת, אמר לי שאנחנו בוחרים בסבל שלנו; הוא הוסיף ואמר שאצילי לא פחות לבחור בסבל מאשר לבחור באושר. אחרי הכול, המאזניים חייבים להתאזן איכשהו.
 
חלק מאיתנו חייבים לסבול כדי לאשר את קיומם של האושר ושל אלו שהתמזל מזלם ליהנות ממנו.
 
בולשיט, הא?
 
אבל אותה שיחה שהתקיימה לפני זמן רב גרמה לי להתחיל לחשוב על הסבל, ובעיקר על סבל שאדם גורם לעצמו, סבל שנגרם בשל עקרון החטא.
 
איזה רעיון מרתק — לפעול, לחשוב או להרגיש בניגוד לאמות המידה שקובע כוח כל־יכול. עקרון שזוכה לאישוש באמצעות אמונה, שנתיניו הופכים ליוצריו.
 
אבל הפן הדתי אינו מעניין אותי. לעומת זאת, הפן האנושי הופך למפעל חיי.
 
האם היא יודעת שהחטא אופף אותה כאילו היה בושם?
עד כמה היא יפה?
עד כמה היא חזקה?
 
 
 
היא לקחה אותי איתה כשעזבה.
יום.
אלף ימים.
זה לא משנה.
 
היא כיבתה את הלהבה שבתוכי
ועכשיו,
עכשיו
 
אני שרוי בחשכה.
 
יומנו של גידאון מסטרס