ראנא
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ראנא
הוספה למועדפים
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

משוררת וציירת. ילידת קיבוץ דגניה ב'. בוגרת בית הספר לאמנויות בצלאל. הציגה מיצירותיה בארץ ובחו"ל. את שיריה הראשונים, שהתפרסמו בעיתון 'על המשמר', שלחה לפירסום המשוררת לאה גולדברג, שגם בחרה והכינה להוצאה לאור את ספר שיריה הראשון ואשר זכה בפרס רחל ניומן לשנת תשל"ג. שיריה תורגמו והופיעו באנתולוגיות בשפות שונות ובמופעי תיאטרון ומחול. כמו כן זכתה בפרס ואלנרוד ובפרס ראש-הממשלה ליצירה. בשנים 1994־1998 אצרה סדרת תערוכות מיצירותיהם של יוצרים פגועי-נפש, אוטיסטים ופגועי תסמונת דאון. מביניהן, התערוכה "האמן החבוי" זכתה לייצג את ישראל במסגרת "שנת בריאות הנפש" הבינלאומית בז'נבה, והוצגה שם בפלה-דה-נסיון. חדוה היא אם לבן - אלישע הרכבי - שנהרג בתאונת ירי, בשנת 2003. מתגוררת בירושלים.

תקציר

במידה רבה 'רָאנָא' היא יצירה אוטוביוגרפית.
 
ראנא היא דמות אניגמטית, סודית, בעלת כוחות מאגיים, שיש לה השפעה טוטאלית על חייה הגועשים של המשוררת – חיים שהטווח שלהם משתרע מן הנפלא והפלאי ועד הנורא שאין יותר ממנו.
 
השירים אדירי-הממדים שבספר מתארים את רצף הגעגועים, חוסר-האונים, הייסורים, של אהבה בלי גבול, שמוכנה לתת את הכל, להביא את הכל, להקדיש את הכל; אהבה שלא מסוגלת להקשיב לחיים שקורים סביבה, שמתעקשת להזיז את הגבולות של המציאות, לשנות אותם, להמשיך לבנות לפי מידותיה את העולם שבו היא מתחוללת. 
 
"מי שקרא את שיריה של חדוה הרכביי", כתב יצחק לאור, "יודע כמה עוצמה גלומה בהם, כמה ויתור על אירוניה או על משחקי מילים. רק התעקשות אמיצה על חיפוש אחר הדבר הנחבא מתחת למילים, משהו שאין לבטאו במילים".
 
אלי הירש כתב: "הרכבי היא משוררת מרתקת ומשמעותית, ששמה ראוי להישמע בנשימה אחת עם שמות המשוררים הישראלים הבולטים ביותר".

פרק ראשון

52  |  וְעֶרֶב אֶחָד, כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה, הוֹ רָאנָא, כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה, עֶרֶב אֶחָד, כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה, כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה, וְתַבִּיטִי בִּי בְּעֵינַיִם טוֹבוֹת, וְתַגִּידִי לִי דְּבָרִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא אָמַרְתְּ לְאַף אָדָם. מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תִּתְחַלֵּקְנָה לַצְּדָדִים, רוּחוֹת יְיַלְּלוּ, יִהְיֶה לָנוּ קַר, בֵּית קָפֶה מְאֻחָר יַזְכִּיר לָנוּ אַלְבּוֹם תְּמוּנוֹת מִיָּמִים אֲחֵרִים, וְתִכְרְכִי אֶת זְרוֹעוֹתַיִךְ סְבִיב הַצַּוָּאר שֶׁלִּי, וְנָשִׁיר בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, וְלֹא יִהְיֶה לָנוּ עַל מָה לְהִתְחָרֵט
 
אַחַר כָּךְ נָשׁוּט בַּסְּפִינָה 'אִיזָדוֹרָה הַיָּפָה' עַל הַמִּפְתָּן, מֵעַל הַמִּפְתָּן, מִתַּחַת הַמִּפְתָּן, לְאֹרֶךְ הַקִּירוֹת, בֵּין הָרָהִיטִים, עַל הַמַּחְצֶלֶת, עַל שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה שֶׁלָּךְ, בְּתוֹךְ הַמְּגֵרוֹת, בְּסַל הַנְּיָרוֹת, עַל הַכּוֹנָנִית, בֵּין הַמַּדָּפִים, מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹנוֹת, בַּגְּזוּזְטְרָה, לְיַד הַכְּלָבִים הַשְּׁקֵטִים שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהֵם מִזְדַּקְּנִים וְרָעֲדוּ, לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרָה, בְּאֶמְצַע הַצֹּמֶת, עַל עֲרֵמוֹת עָפָר, מוּל הַזְּרִיחָה - אֵיפֹה שֶׁהִכַּרְנוּ - וְתַגִּידִי לִי דְּבָרִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא אָמַרְתְּ לְאַף אָדָם אַחֵר
 
אַחַר כָּךְ תִּלְבְּשִׁי אֶת גּוּפִיַּת הַשֶּׁמֶשׁ הַגְּדוֹלָה שֶׁלִּי, וְתַרְגִּיעִי אֶת בֻּבַּת הַפְּלַסְטֶלִינָה שֶׁלִּי, מַנִּיחָה לָהּ לְהִתְנַחֵל בִּצְלָלִים צְהֻבִּים שֶׁל שֶׁמֶשׁ, מַתְחִילָה לְהִזָּכֵר, וְתַגִּידִי לִי דְּבָרִים שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תַּגִּידִי לְאַף אָדָם אַחֵר
 
 
 
 
 
 
דברים שתיארתְּ
 
א
 
"הַכֶּלֶב מְלַקֵּק אֶת הַשְּׂמִיכָה. בַּמִּטָּה הַסְּמוּכָה צִפּוֹר 
עֲטוּפָה חֲלִיפַת פְלָנֶל אֲדֻמָּה, מִתְכַּוֶּצֶת
בַּחֹם שֶׁל הַדְּמָעוֹת. 
אֲנִי סוֹפֶרֶת אֶת הַגְּנִיחוֹת שֶׁלָּהּ. 
יוֹם אֶחָד הַצִּפּוֹר הַזּוֹ תַּשְׁחִיר, 
תַּעֲצֹם אֶת עֵינֶיהָ
וְתָמוּת. 
 
חֵי־נַפְשִׁי, הַטְּרָגֶדְיָה שֶׁלָּהּ.
בְּעֶצֶם, 
מָה אֲנִי יוֹדַעַת.
 
הַדֶּלֶת נִסְגֶּרֶת. אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל הָרִצְפָּה כְּבָר שָׁבוּעַ, 
נוֹעֶצֶת בָּךְ אֶת עֵינַי, מְסַלֶּקֶת אוֹתָךְ מִמַּחְשְׁבוֹתַי, מַקְשִׁיבָה
לְדַסְטִי סְפְּרִינְגְפִילְד שָׁרָה אֶת 'טַחֲנוֹת הָרוּחַ שֶׁל מֹחֵךְ'.
 
מַשֶּׁהוּ בַּפְּנִיָּה שֶׁלָּךְ מַפְחִיד אוֹתִי. דּוֹחֶה אוֹתִי. מוֹשֵׁךְ אוֹתִי. 
נוֹגֵעַ לִי בַּלֵּב. מְסַבֵּךְ לִי אֶת עַצְמִי. עִזְבִי אוֹתִי. הַנִּיחִי לִי. 
בְּכֵנוּת: אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת אֶת הַמִּכְתָּבִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי לֹא רוֹצָה לַעֲנוֹת 
עֲלֵיהֶם. וְגַם,
הָעֹנֶג הַמַּכְאִיב שֶׁלָּךְ 
לְהִתְיַשֵּׁב בְּאֵיזֶה עוֹלָם, 
לָגַעַת עִם אֶצְבָּעוֹת פְּצוּעוֹת בְּמַה שֶּׁבִּפְנִים
 
 
אֲבָל אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַתְּ בְּעֶצֶם כּוֹתֶבֶת לְאֵיזוֹ
שֶׁאוֹתָהּ אַתְּ מְדַמְיֶנֶת, שֶׁאֵין לָהּ וְלִי
כִּמְעַט דָּבָר מִן הַמְשֻׁתָּף. 
וְזוֹ סִבָּה נוֹסֶפֶת. 
כָּךְ אוֹ כָּךְ, הַסֵּרוּב שֶׁלִּי הוּא אֵיתָן
וְחָמוּר.
קָשֶׁה לִי לְהַסְבִּיר.
אֲפִלּוּ לְעַצְמִי.
אֲנִי מִצְטַעֶרֶת, אֲבָל אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת 
שֶׁלֹּא תִּכְתְּבִי לִי כָּךְ עוֹד. 
 
שֶׁלָּךְ,"
 
 
ב
 
הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת מֵעַל הַדָּם בַּמִּכְתָּבִים. 
כָּמוֹנִי מַעֲצָמָה בָּלָה, מְמָרֶרֶת אֵלַיִךְ:
אַל תְּגַלִּי אוֹתָם. אַל תְּגַלִּי אוֹתָם. 
אַל תְּגַלִּי אוֹתָם.
לְעוֹלָמִים 
 
 
ג
 
כָּל הַתְּרִיסִים מוּגָפִים. אִלּוּ יָדַעְתְּ עַד כַּמָּה
הַבְּדִידוּת הִיא עוֹלָם 
לְלֹא נֶפֶשׁ חַיָּה 
 
ד
 
לֹא אֶכְתֹּב לָךְ כָּךְ עוֹד. אֲנִי מַבְטִיחָה לָךְ. סִלְחִי לִי.
סִלְחִי לִי. אֲנִי מִצְטַעֶרֶת. אֲנִי כָּל כָּךְ מִצְטַעֶרֶת. 
סִלְחִי לִי. לֹא אֶכְתֹּב לָךְ כָּךְ עוֹד. 
אֲנִי מַבְטִיחָה לָךְ 
 
ה
 
הֵרַמְתִּי רֶגַע. עָנָן גַּלְמוּד שֶׁמִּתְקָרֵב, כִּמְעַט שָׁבוּר, 
תּוֹלֶה בִּי אֶת עֵינָיו 
 
ו
 
אֲנִי שָׁטָה בַּסְּפִינָה 'אִיזָדוֹרָה הַיָּפָה', 
שָׁטָה עִם שַׂקִּיּוֹת קֶרַח לְקָרֵר רוּחוֹת רְפָאִים דּוֹהֲרוֹת בְּחַדְרֵךְ, 
עַל מִטָּתֵךְ, מִתַּחַת לַסְּדִינִים, בֵּין הַכָּרִיּוֹת, בָּאֲרוֹנוֹת, בַּמְּגֵרוֹת, 
עַל הַשָּׁטִיחַ, בֵּין פִּרְחֵי הַגֶּרַנְיוּם, שָׁטָה בְּלִבֵּךְ, עִם כָּל מַה 
שֶּׁטָּהוֹר וְתָמִים וְנִפְלָא וְאָהוּב בְּעֵינַיִךְ 
 
עִם הַמַּבָּט בְּעֵינַיִךְ מַזִּיעַ עַל שִׂפְתֵי חֲבֶרְתֵּךְ הָאֲהוּבָה,
עִם שְׂפָתַיִךְ צוֹעֲקוֹת בְּהֲנָאָה עַל צַוָּארָהּ, 
עַל סַנְטֵרָהּ, עַל כְּתֵפֶיהָ, עַל בִּטְנָהּ, 
יְרֵכֶיהָ,
קַרְסֻלֶּיהָ, 
עַל גַּבָּהּ 
 
 
ז
 
נִזְכַּרְתִּי בָּאֲחֵרוֹת, 'הַפַנְטַסְטִיּוֹת' שֶׁלָּךְ, 
וְכֻלָּן מְכַתְּרוֹת אוֹתָךְ בְּעָצְמָה,
מְחַלְּקוֹת אוֹתָךְ בֵּינֵיהֶן, מַעֲנִיקוֹת לָךְ אֶת 
אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם 
 
ח
 
'לְכָל אַחַת יֵשׁ אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁלָּהּ', אֲנִי מְהַרְהֶרֶת,
וְיָדִי מְצַיֶּרֶת 'יָם־שֶׁל־אֲנָשִׁים שֶׁנִּרְדְּמוּ עַל סַפְסָלִים', 
'אֶקְסְטָזָה', 
'עֶרְגָּה'
 
ט
 
כָּמוֹנִי מִתְרוֹעַעַת עַכְשָׁו עִם עֲדַת חֲתוּלִים יְרֻקָּה
מִתְרוֹצֶצֶת מֵרְחוֹב לִרְחוֹב, 
מִצְטוֹפֶפֶת בָּאֲוִיר,
נֶהֱפֶכֶת לְגֶשֶׁם, 
זוֹרֶמֶת בַּשְּׁלוּלִיּוֹת, בַּטַּל, בַּאֲבָנִים, 
בֵּין מִכְתָּבִים שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּטְרַאנְס
בְּשָׁלֹש לִפְנוֹת בֹּקֶר 
 
עוֹבֶרֶת לַצַּד הַשֵּׁנִי, 
נִגְמֶרֶת בְּלֵב הָרֵי־גַּעַשׁ שֶׁל דְּמָעוֹת עַד לֵב הַשָּׁמַיִם,
מִתְחַנֶּנֶת לְדוּ־שִׂיחַ
 
י
 
עֲנִי לִי. עֲנִי לִי. עֲנִי לִי. עֲנִי לִי. עֲנִי לִי. 
אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַגִּיד שֶׁאֲנִי לֹא מְאֻזֶּנֶת. אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל
לְהַגִּיד שֶׁאֲנִי לֹא הֶגְיוֹנִית. שֶׁאֲנִי מְדַמְיֶנֶת. שֶׁאֲנִי בּוֹדָה דְּבָרִים. 
אֵיךְ אֶפְשָׁר. אֵיךְ אַתְּ יְכוֹלָה 
 
 
י"א
 
תָּבִינִי: גּוֹרָלִי וְחַיַּי מֻנָּחִים בְּיָדַיִךְ מִדֵּי רֶגַע בְּרֶגַע, עוֹרְגִים
לְחִבָּה 
 
 
י"ב
 
כְּבָר שָׁלֹש לִפְנוֹת בֹּקֶר. פֹּה וָשָׁם עוֹד 
מְאַבֶּדֶת אֶת שִׁוּוּי מִשְׁקָלָהּ צִפּוֹר יְרוּיָה. 
אֲנִי שָׁטָה עַל הַסָּדִין הַקַּר, בָּעֲרָפֶל שֶׁל הַלַּיְלָה,
בֵּין יִלְלוֹת הָעֲשָׂבִים, 
שָׁטָה בְּמְעַרְבֹּלֶת־הֲזָיוֹת שֶׁל כָּל מִינֵי כוֹלֵירוֹת,
חוּלִיגָנִים, סוֹטִים סִדְרָתִיִּים 
 
שָׁטָה בְּחֲצֵרוֹת אֲחוֹרִיּוֹת שֶׁל רוֹחָה'לֶה וְלֵאָה'לֶה וְרִבְקָה, 
לְבוּשׁוֹת גּוּפִיּוֹת לְבָנוֹת, שֶׁכָּל הַלַּיְלָה לִקְּקוּ תַּ'זֻּהֲמָה 
שֶׁל כָּל מִינֵי חֲזִירִים הֲמוֹנִיִּים 
וְשָׁמְרוּ אֱמוּנִים זוֹ לְזוֹ
כָּל הַלַּיְלָה
 
 
י"ג
 
'הַחֲלוֹם הַחוֹזֵר שֶׁלָּךְ, שֶׁאַתְּ עָפָה, וְאַתְּ רוֹאָה הַכֹּל', נִזְכַּרְתִּי 
בְּשׁוּרָה מִתּוֹךְ סִפְרֵךְ "הַחוּלִיגָנִים" שֶׁיָּצָא לָאוֹר 
 
הַחֲלוֹם הַחוֹזֵר שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי נִצֶּבֶת בְּאֵיזוֹ קֶרֶן רְחוֹב נִדַּחַת
לִמְכֹּר מָגָזִינִים שֶׁל 'לָאִשָּׁה', קְלָפִים וְתַשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה 
וְאַתְּ בָּאָה
 
 
י"ד
 
אֲנִי אוֹהֶבֶת סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. 
מְאֹד. 
לִשְׂחוֹת בְּסוּפַת רְעָמִים,
לַחְתֹּר בְּיָדִי בִּמְצוּלוֹת יָם גּוֹעֵשׁ
בְּאִישׁוֹן לַיְלָה,
לְהִסְתַּכֵּל בְּגַל סוֹעֵר, 
לִרְקֹם עָלָיו אֶת מַגָּעֵךְ 
 
 
ט"ו
 
אִלּוּ יָכֹלְתִּי לְהַגִּיד לָךְ דְּבָרִים שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אַגִּיד

משוררת וציירת. ילידת קיבוץ דגניה ב'. בוגרת בית הספר לאמנויות בצלאל. הציגה מיצירותיה בארץ ובחו"ל. את שיריה הראשונים, שהתפרסמו בעיתון 'על המשמר', שלחה לפירסום המשוררת לאה גולדברג, שגם בחרה והכינה להוצאה לאור את ספר שיריה הראשון ואשר זכה בפרס רחל ניומן לשנת תשל"ג. שיריה תורגמו והופיעו באנתולוגיות בשפות שונות ובמופעי תיאטרון ומחול. כמו כן זכתה בפרס ואלנרוד ובפרס ראש-הממשלה ליצירה. בשנים 1994־1998 אצרה סדרת תערוכות מיצירותיהם של יוצרים פגועי-נפש, אוטיסטים ופגועי תסמונת דאון. מביניהן, התערוכה "האמן החבוי" זכתה לייצג את ישראל במסגרת "שנת בריאות הנפש" הבינלאומית בז'נבה, והוצגה שם בפלה-דה-נסיון. חדוה היא אם לבן - אלישע הרכבי - שנהרג בתאונת ירי, בשנת 2003. מתגוררת בירושלים.

סקירות וביקורות

שיח האהבה של חדוה הרכבי אריאל הירשפלד הארץ 12/09/2014 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

סקירות וביקורות

שיח האהבה של חדוה הרכבי אריאל הירשפלד הארץ 12/09/2014 לקריאת הסקירה המלאה >
ראנא חדוה הרכבי
52  |  וְעֶרֶב אֶחָד, כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה, הוֹ רָאנָא, כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה, עֶרֶב אֶחָד, כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה, כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה, וְתַבִּיטִי בִּי בְּעֵינַיִם טוֹבוֹת, וְתַגִּידִי לִי דְּבָרִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא אָמַרְתְּ לְאַף אָדָם. מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תִּתְחַלֵּקְנָה לַצְּדָדִים, רוּחוֹת יְיַלְּלוּ, יִהְיֶה לָנוּ קַר, בֵּית קָפֶה מְאֻחָר יַזְכִּיר לָנוּ אַלְבּוֹם תְּמוּנוֹת מִיָּמִים אֲחֵרִים, וְתִכְרְכִי אֶת זְרוֹעוֹתַיִךְ סְבִיב הַצַּוָּאר שֶׁלִּי, וְנָשִׁיר בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, וְלֹא יִהְיֶה לָנוּ עַל מָה לְהִתְחָרֵט
 
אַחַר כָּךְ נָשׁוּט בַּסְּפִינָה 'אִיזָדוֹרָה הַיָּפָה' עַל הַמִּפְתָּן, מֵעַל הַמִּפְתָּן, מִתַּחַת הַמִּפְתָּן, לְאֹרֶךְ הַקִּירוֹת, בֵּין הָרָהִיטִים, עַל הַמַּחְצֶלֶת, עַל שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה שֶׁלָּךְ, בְּתוֹךְ הַמְּגֵרוֹת, בְּסַל הַנְּיָרוֹת, עַל הַכּוֹנָנִית, בֵּין הַמַּדָּפִים, מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹנוֹת, בַּגְּזוּזְטְרָה, לְיַד הַכְּלָבִים הַשְּׁקֵטִים שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהֵם מִזְדַּקְּנִים וְרָעֲדוּ, לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרָה, בְּאֶמְצַע הַצֹּמֶת, עַל עֲרֵמוֹת עָפָר, מוּל הַזְּרִיחָה - אֵיפֹה שֶׁהִכַּרְנוּ - וְתַגִּידִי לִי דְּבָרִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא אָמַרְתְּ לְאַף אָדָם אַחֵר
 
אַחַר כָּךְ תִּלְבְּשִׁי אֶת גּוּפִיַּת הַשֶּׁמֶשׁ הַגְּדוֹלָה שֶׁלִּי, וְתַרְגִּיעִי אֶת בֻּבַּת הַפְּלַסְטֶלִינָה שֶׁלִּי, מַנִּיחָה לָהּ לְהִתְנַחֵל בִּצְלָלִים צְהֻבִּים שֶׁל שֶׁמֶשׁ, מַתְחִילָה לְהִזָּכֵר, וְתַגִּידִי לִי דְּבָרִים שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תַּגִּידִי לְאַף אָדָם אַחֵר
 
 
 
 
 
 
דברים שתיארתְּ
 
א
 
"הַכֶּלֶב מְלַקֵּק אֶת הַשְּׂמִיכָה. בַּמִּטָּה הַסְּמוּכָה צִפּוֹר 
עֲטוּפָה חֲלִיפַת פְלָנֶל אֲדֻמָּה, מִתְכַּוֶּצֶת
בַּחֹם שֶׁל הַדְּמָעוֹת. 
אֲנִי סוֹפֶרֶת אֶת הַגְּנִיחוֹת שֶׁלָּהּ. 
יוֹם אֶחָד הַצִּפּוֹר הַזּוֹ תַּשְׁחִיר, 
תַּעֲצֹם אֶת עֵינֶיהָ
וְתָמוּת. 
 
חֵי־נַפְשִׁי, הַטְּרָגֶדְיָה שֶׁלָּהּ.
בְּעֶצֶם, 
מָה אֲנִי יוֹדַעַת.
 
הַדֶּלֶת נִסְגֶּרֶת. אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל הָרִצְפָּה כְּבָר שָׁבוּעַ, 
נוֹעֶצֶת בָּךְ אֶת עֵינַי, מְסַלֶּקֶת אוֹתָךְ מִמַּחְשְׁבוֹתַי, מַקְשִׁיבָה
לְדַסְטִי סְפְּרִינְגְפִילְד שָׁרָה אֶת 'טַחֲנוֹת הָרוּחַ שֶׁל מֹחֵךְ'.
 
מַשֶּׁהוּ בַּפְּנִיָּה שֶׁלָּךְ מַפְחִיד אוֹתִי. דּוֹחֶה אוֹתִי. מוֹשֵׁךְ אוֹתִי. 
נוֹגֵעַ לִי בַּלֵּב. מְסַבֵּךְ לִי אֶת עַצְמִי. עִזְבִי אוֹתִי. הַנִּיחִי לִי. 
בְּכֵנוּת: אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת אֶת הַמִּכְתָּבִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי לֹא רוֹצָה לַעֲנוֹת 
עֲלֵיהֶם. וְגַם,
הָעֹנֶג הַמַּכְאִיב שֶׁלָּךְ 
לְהִתְיַשֵּׁב בְּאֵיזֶה עוֹלָם, 
לָגַעַת עִם אֶצְבָּעוֹת פְּצוּעוֹת בְּמַה שֶּׁבִּפְנִים
 
 
אֲבָל אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַתְּ בְּעֶצֶם כּוֹתֶבֶת לְאֵיזוֹ
שֶׁאוֹתָהּ אַתְּ מְדַמְיֶנֶת, שֶׁאֵין לָהּ וְלִי
כִּמְעַט דָּבָר מִן הַמְשֻׁתָּף. 
וְזוֹ סִבָּה נוֹסֶפֶת. 
כָּךְ אוֹ כָּךְ, הַסֵּרוּב שֶׁלִּי הוּא אֵיתָן
וְחָמוּר.
קָשֶׁה לִי לְהַסְבִּיר.
אֲפִלּוּ לְעַצְמִי.
אֲנִי מִצְטַעֶרֶת, אֲבָל אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת 
שֶׁלֹּא תִּכְתְּבִי לִי כָּךְ עוֹד. 
 
שֶׁלָּךְ,"
 
 
ב
 
הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת מֵעַל הַדָּם בַּמִּכְתָּבִים. 
כָּמוֹנִי מַעֲצָמָה בָּלָה, מְמָרֶרֶת אֵלַיִךְ:
אַל תְּגַלִּי אוֹתָם. אַל תְּגַלִּי אוֹתָם. 
אַל תְּגַלִּי אוֹתָם.
לְעוֹלָמִים 
 
 
ג
 
כָּל הַתְּרִיסִים מוּגָפִים. אִלּוּ יָדַעְתְּ עַד כַּמָּה
הַבְּדִידוּת הִיא עוֹלָם 
לְלֹא נֶפֶשׁ חַיָּה 
 
ד
 
לֹא אֶכְתֹּב לָךְ כָּךְ עוֹד. אֲנִי מַבְטִיחָה לָךְ. סִלְחִי לִי.
סִלְחִי לִי. אֲנִי מִצְטַעֶרֶת. אֲנִי כָּל כָּךְ מִצְטַעֶרֶת. 
סִלְחִי לִי. לֹא אֶכְתֹּב לָךְ כָּךְ עוֹד. 
אֲנִי מַבְטִיחָה לָךְ 
 
ה
 
הֵרַמְתִּי רֶגַע. עָנָן גַּלְמוּד שֶׁמִּתְקָרֵב, כִּמְעַט שָׁבוּר, 
תּוֹלֶה בִּי אֶת עֵינָיו 
 
ו
 
אֲנִי שָׁטָה בַּסְּפִינָה 'אִיזָדוֹרָה הַיָּפָה', 
שָׁטָה עִם שַׂקִּיּוֹת קֶרַח לְקָרֵר רוּחוֹת רְפָאִים דּוֹהֲרוֹת בְּחַדְרֵךְ, 
עַל מִטָּתֵךְ, מִתַּחַת לַסְּדִינִים, בֵּין הַכָּרִיּוֹת, בָּאֲרוֹנוֹת, בַּמְּגֵרוֹת, 
עַל הַשָּׁטִיחַ, בֵּין פִּרְחֵי הַגֶּרַנְיוּם, שָׁטָה בְּלִבֵּךְ, עִם כָּל מַה 
שֶּׁטָּהוֹר וְתָמִים וְנִפְלָא וְאָהוּב בְּעֵינַיִךְ 
 
עִם הַמַּבָּט בְּעֵינַיִךְ מַזִּיעַ עַל שִׂפְתֵי חֲבֶרְתֵּךְ הָאֲהוּבָה,
עִם שְׂפָתַיִךְ צוֹעֲקוֹת בְּהֲנָאָה עַל צַוָּארָהּ, 
עַל סַנְטֵרָהּ, עַל כְּתֵפֶיהָ, עַל בִּטְנָהּ, 
יְרֵכֶיהָ,
קַרְסֻלֶּיהָ, 
עַל גַּבָּהּ 
 
 
ז
 
נִזְכַּרְתִּי בָּאֲחֵרוֹת, 'הַפַנְטַסְטִיּוֹת' שֶׁלָּךְ, 
וְכֻלָּן מְכַתְּרוֹת אוֹתָךְ בְּעָצְמָה,
מְחַלְּקוֹת אוֹתָךְ בֵּינֵיהֶן, מַעֲנִיקוֹת לָךְ אֶת 
אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם 
 
ח
 
'לְכָל אַחַת יֵשׁ אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁלָּהּ', אֲנִי מְהַרְהֶרֶת,
וְיָדִי מְצַיֶּרֶת 'יָם־שֶׁל־אֲנָשִׁים שֶׁנִּרְדְּמוּ עַל סַפְסָלִים', 
'אֶקְסְטָזָה', 
'עֶרְגָּה'
 
ט
 
כָּמוֹנִי מִתְרוֹעַעַת עַכְשָׁו עִם עֲדַת חֲתוּלִים יְרֻקָּה
מִתְרוֹצֶצֶת מֵרְחוֹב לִרְחוֹב, 
מִצְטוֹפֶפֶת בָּאֲוִיר,
נֶהֱפֶכֶת לְגֶשֶׁם, 
זוֹרֶמֶת בַּשְּׁלוּלִיּוֹת, בַּטַּל, בַּאֲבָנִים, 
בֵּין מִכְתָּבִים שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּטְרַאנְס
בְּשָׁלֹש לִפְנוֹת בֹּקֶר 
 
עוֹבֶרֶת לַצַּד הַשֵּׁנִי, 
נִגְמֶרֶת בְּלֵב הָרֵי־גַּעַשׁ שֶׁל דְּמָעוֹת עַד לֵב הַשָּׁמַיִם,
מִתְחַנֶּנֶת לְדוּ־שִׂיחַ
 
י
 
עֲנִי לִי. עֲנִי לִי. עֲנִי לִי. עֲנִי לִי. עֲנִי לִי. 
אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַגִּיד שֶׁאֲנִי לֹא מְאֻזֶּנֶת. אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל
לְהַגִּיד שֶׁאֲנִי לֹא הֶגְיוֹנִית. שֶׁאֲנִי מְדַמְיֶנֶת. שֶׁאֲנִי בּוֹדָה דְּבָרִים. 
אֵיךְ אֶפְשָׁר. אֵיךְ אַתְּ יְכוֹלָה 
 
 
י"א
 
תָּבִינִי: גּוֹרָלִי וְחַיַּי מֻנָּחִים בְּיָדַיִךְ מִדֵּי רֶגַע בְּרֶגַע, עוֹרְגִים
לְחִבָּה 
 
 
י"ב
 
כְּבָר שָׁלֹש לִפְנוֹת בֹּקֶר. פֹּה וָשָׁם עוֹד 
מְאַבֶּדֶת אֶת שִׁוּוּי מִשְׁקָלָהּ צִפּוֹר יְרוּיָה. 
אֲנִי שָׁטָה עַל הַסָּדִין הַקַּר, בָּעֲרָפֶל שֶׁל הַלַּיְלָה,
בֵּין יִלְלוֹת הָעֲשָׂבִים, 
שָׁטָה בְּמְעַרְבֹּלֶת־הֲזָיוֹת שֶׁל כָּל מִינֵי כוֹלֵירוֹת,
חוּלִיגָנִים, סוֹטִים סִדְרָתִיִּים 
 
שָׁטָה בְּחֲצֵרוֹת אֲחוֹרִיּוֹת שֶׁל רוֹחָה'לֶה וְלֵאָה'לֶה וְרִבְקָה, 
לְבוּשׁוֹת גּוּפִיּוֹת לְבָנוֹת, שֶׁכָּל הַלַּיְלָה לִקְּקוּ תַּ'זֻּהֲמָה 
שֶׁל כָּל מִינֵי חֲזִירִים הֲמוֹנִיִּים 
וְשָׁמְרוּ אֱמוּנִים זוֹ לְזוֹ
כָּל הַלַּיְלָה
 
 
י"ג
 
'הַחֲלוֹם הַחוֹזֵר שֶׁלָּךְ, שֶׁאַתְּ עָפָה, וְאַתְּ רוֹאָה הַכֹּל', נִזְכַּרְתִּי 
בְּשׁוּרָה מִתּוֹךְ סִפְרֵךְ "הַחוּלִיגָנִים" שֶׁיָּצָא לָאוֹר 
 
הַחֲלוֹם הַחוֹזֵר שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי נִצֶּבֶת בְּאֵיזוֹ קֶרֶן רְחוֹב נִדַּחַת
לִמְכֹּר מָגָזִינִים שֶׁל 'לָאִשָּׁה', קְלָפִים וְתַשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה 
וְאַתְּ בָּאָה
 
 
י"ד
 
אֲנִי אוֹהֶבֶת סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. 
מְאֹד. 
לִשְׂחוֹת בְּסוּפַת רְעָמִים,
לַחְתֹּר בְּיָדִי בִּמְצוּלוֹת יָם גּוֹעֵשׁ
בְּאִישׁוֹן לַיְלָה,
לְהִסְתַּכֵּל בְּגַל סוֹעֵר, 
לִרְקֹם עָלָיו אֶת מַגָּעֵךְ 
 
 
ט"ו
 
אִלּוּ יָכֹלְתִּי לְהַגִּיד לָךְ דְּבָרִים שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אַגִּיד