רֹאשׁ כְּרוּב נֶעֱלָב
רֹאשׁ כְּרוּב הִצִּיעַ לַחֲבֵרוֹ יָנִיב לָלֶכֶת אִתּוֹ לְבֵית הַקּוֹלְנוֹעַ וְלִצְפּוֹת בְּסֶרֶט לִילָדִים. יָנִיב סֵרֵב וְאָמַר כִּי הוּא מְאוֹד עָסוּק, וְאוּלַי בְּפַעַם אַחֶרֶת.
אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם יָצָא רֹאשׁ כְּרוּב לְטַיֵּל בַּשְּׁכוּנָה, וּלְפֶתַע פָּגַשׁ שׁוּב אֶת חֲבֵרוֹ יָנִיב, וְעוֹד שְׁנַיִם מֵחַבְרֵיהֶם מְשַׂחֲקִים בֶּחָצֵר. רֹאשׁ כְּרוּב שָׂמַח לִפְגֹּשׁ אוֹתָם, אַךְ אָז הִתְפָּרֵץ יָנִיב בִּפְנֵי הַחֲבֵרִים הָאֲחֵרִים וְאָמַר לְרֹאשׁ כְּרוּב: "אָנוּ הוֹלְכִים לְסֶרֶט עַכְשָׁו, אֲבָל אַתָּה לֹא מֻזְמָן!"
רֹאשׁ כְּרוּב מְאוֹד נֶעֱלַב, גַּם מִדְּבָרָיו שֶׁל יָנִיב וְגַם מִכָּךְ שֶׁהַחֲבֵרִים הָאֲחֵרִים לֹא הִתְעַקְּשׁוּ שֶׁיָּבוֹא אִתָּם.
יָנִיב הֶעֱלִיב אֶת רֹאשׁ כְּרוּב בְּנוֹכְחוּת הַחֲבֵרִים הָאֲחֵרִים, וְזֶה מַמָּשׁ לֹא נָעִים!
רֹאשׁ כְּרוּב נִזְכַּר בַּפִּתְגָּם:
"אַל תַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרְךָ בְּרַבִּים".
רֹאשׁ כְּרוּב לוֹמֵד לִהְיוֹת חָרוּץ
רְאִיתֶם פַּעַם נְמָלָה מִתְרוֹצֶצֶת וְסוֹחֶבֶת גַּרְגִּירִים וּפֵרוּרִים שֶׁהֵם לִפְעָמִים אֲפִלּוּ גְּדוֹלִים מִמֶּנָּה?
רְאִיתֶם פַּעַם עֲרֵמוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל חוֹל סְבִיב חוֹר קָטָן שֶׁהַנְּמָלָה חָפְרָה כְּדֵי לְהָכִין לְעַצְמָה בַּיִת, לִפְעָמִים בֵּין מִרְצְפוֹת הַמִּדְרָכָה וְלִפְעָמִים בַּגִּנָּה?
הַנְּמָלָה אֵינָהּ מִתְעַצֶּלֶת, הִיא תָּמִיד מְחַפֶּשֶׂת וּמְחַפֶּשֶׂת, וְכַמּוּבָן תָּמִיד מוֹצֵאת. הִיא תָּמִיד גּוֹרֶרֶת מָזוֹן שֶׁמָּצְאָה, וְאוֹגֶרֶת אוֹתוֹ בְּבַיִת שֶׁטָּרְחָה וְהֵכִינָה בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה.
רֹאשׁ כְּרוּב חָשַׁב לְעַצְמוֹ: וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה? לִפְעָמִים אֲנִי מִתְעַצֵּל לָקוּם בַּבֹּקֶר וְרוֹצֶה לִישֹׁן עוֹד קְצָת, לִפְעָמִים אֲנִי מִתְעַצֵּל לַעֲזֹר לְאִמָּא וּלְאַבָּא, לִפְעָמִים אֵין לִי חֵשֶׁק לְסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר וּלְהָכִין שִׁעוּרִים, וְלִפְעָמִים אֵין לִי חֵשֶׁק לִגְרֹב גַּרְבַּיִם וְאֵין לִי, וְאֵין לִי, וְאֵין לִי...
וְאָז, רֹאשׁ כְּרוּב הָלַךְ לְחַפֵּשׂ נְמָלִים וְלַעֲקֹב אַחֲרֵיהֶן, כְּדֵי לִלְמֹד כֵּיצַד הֵן מִתְנַהֲגוֹת. הוּא יָצָא לֶחָצֵר וְרָאָה שֶׁהֵן אָכֵן חֲרוּצוֹת מְאוֹד וַעֲמֵלוֹת לְהַשִּׂיג לְעַצְמָן אֹכֶל.
גַּם לָכֶם כְּדַאי לִפְעָמִים לַעֲקֹב אַחֲרֵי נְמָלָה חֲרוּצָה לְיַד הַחוֹר הַקָּטָן בָּאֲדָמָה שֶׁהָפַךְ לַבַּיִת שֶׁלָּהּ, וְאוּלַי אֲפִלּוּ לְפַזֵּר כַּמָּה פֵּרוּרֵי לֶחֶם וְלִרְאוֹת כֵּיצַד הִיא סוֹחֶבֶת אוֹתָם לְבֵיתָהּ.
רֹאשׁ כְּרוּב נִזְכַּר בַּפִּתְגָּם:
"לֵךְ אֶל הַנְּמָלָה, עָצֵל. רְאֵה דְּרָכֶיהָ – וַחֲכָם".
רֹאשׁ כְּרוּב לוֹמֵד לְהִתְכּוֹנֵן מֵרֹאשׁ
בְּיוֹם שְׁלִישִׁי הִתְאַסְּפוּ חֲבֵרָיו שֶׁל רֹאשׁ כְּרוּב וְהֶחֱלִיטוּ לַעֲרֹךְ מִשְׂחַק כַּדּוּרֶגֶל בַּשְּׁכוּנָה. רֹאשׁ כְּרוּב נִבְחַר לִהְיוֹת הַשּׁוֹעֵר. הוּא הִתְרַגֵּשׁ מְאוֹד, וּבְיוֹם הַמִּשְׂחָק הִמְתִּין בְּקֹצֶר רוּחַ לְשָׁעָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם – שְׁעַת תְּחִילַת הַמִּשְׂחָק.
כַּאֲשֶׁר הֵחֵל לְהִתְכּוֹנֵן בַּחֲדַר הַהַלְבָּשָׁה שֶׁל מִגְרַשׁ הַכַּדּוּרֶגֶל, הוּא גִּלָּה כִּי בְּעֶצֶם נַעֲלֵי הַסְּפּוֹרְט קְטַנּוֹת עָלָיו וְלוֹחֲצוֹת. וְאָמְנָם, רֹאשׁ כְּרוּב לֹא שִׂחֵק אֶלָּא יָשַׁב וְרָאָה כֵּיצַד חֲבֵרָיו מְשַׂחֲקִים.
הַאִם הָיָה לוֹ זְמַן לִמְדֹּד וְלִבְדֹּק בַּבַּיִת אִם נְעָלָיו עֲדַיִן נוֹחוֹת לוֹ? בְּוַדַּאי, הֲרֵי הוּא יָדַע עַל הַמִּשְׂחָק וְהִמְתִּין לוֹ כַּמָּה יָמִים. הָיָה לוֹ דֵּי זְמַן לִמְדֹּד וְלִקְנוֹת נַעֲלַיִם שֶׁיִּהְיוּ נוֹחוֹת וּמַתְאִימוֹת לוֹ.
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר רֹאשׁ כְּרוּב לֹא שִׂחֵק, כִּי לֹא הֵכִין עַצְמוֹ לִקְרַאת הַמִּשְׂחָק שֶׁכָּל כָּךְ חִכָּה לוֹ.
בְּאִי נְעִימוּת רַבָּה לָמַד רֹאשׁ כְּרוּב כִּי:
"מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת – יֹאכַל בְּשַׁבָּת".
