תחנות ביניים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
תחנות ביניים
מכר
מאות
עותקים
תחנות ביניים
מכר
מאות
עותקים

תחנות ביניים

5 כוכבים (3 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

בוריס זיידמן

בוריס זיידמן (נולד בקישיניב, בריה"מ לשעבר ועלה ארצה ב-1975). ספרו הראשון, הרומן עטור הפרסים המינגווי וגשם הציפורים המתות ראה אור בהוצאת עם עובד (2007), תורגם לצרפתית, לגרמנית ולאיטלקית וזכה בפרס אקו"ם ובפרס ויצ"ו איטליה והיה בין 5 המועמדים הסופיים לפרס ספיר 2008. 

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר
כמו רוב בני דורו, גם טל שני שורף ימים ולילות (ובעיקר לילות) באבטחת שדה תעופה מדברי בגבול מצרים, כדי להרוויח את טיולו הגדול, לאחר שלוש שנות לבנון. רק שבניגוד לבני גילו, יעדיו אינם דרום־אמריקה־המזרח־הרחוק. הוא עורג אל נופיה הקפואים־מושלגים של ילדותו ונעוריו המוקדמים, כשעוד היה טוליק שניידרמן. הטיול הגדול מתממש, אבל כדרכם של כל המימושים, בדרך הכי לא צפויה. המפגש עם עברו, שכה כמה אליו, הופך לסיוט, מסבך אותו בפרשה ביטחונית לא מפוענחת, שותפות לפשע ואהבה בלתי אפשרית וחסרת סיכוי.
 
עלילת הספר שמתחילה בנוף המוכר של הנגב לוקחת את הקורא אלפי קילומטרים צפונה אל החורף הכאוטי של שנות התשעים בעיר הולדתו של טל, על רקע האימפריה הסובייטית המתפוררת. נופי הילדות המוכרים הופכים לזרים, המפגש עם הבית (עם ביתו ממש!) טומן בחובו הלם, סכנה ואיום ממשי על חייו. סופה של הפרשה מלמדת את טל־טוליק, שמה שנראה לנו כסוף, יכול להסתבר דווקא כהתחלה...
 
בתחנות ביניים ממשיך הסופר בוריס זיידמן לעסוק בתמות המסע וההגירה, אך הפעם מצדן המהופך, המקורי והמפתיע. ארבע דמויות מרתקות, מנוגדות בתכלית האחת לשנייה, מתנגשות בצומת דרכים הרסני של חייהן. הן כופות על הגיבור "שיבה אל המולדת" ומובילות אותו אל טלטלה שנייה, עוצמתית לא-פחות-אם-לא-יותר מחוויית ההגירה של נעוריו. היא גובה ממנו מחיר נפשי ומנטלי כבד, עד כי נדמה שהלשון, שזיידמן ממשיך ומלהטט בה גם כאן בפיכחון ובסחף, היא הבית היחיד שנותר לטל שני — בתוך המרחב המשתנה ללא הרף אל מול עיניו.
 
 
בוריס זיידמן, סופר, מתרגם, מרצה בסמינר הקיבוצים, מחנך ומורה למדעי הרוח בתיכון עירוני ד' בתל אביב. ספרו הקודם "המינגווי וגשם הציפורים המתות" (עם עובד) היה בין חמשת הזוכים בפרס ספיר ותורגם לחמש שפות. בין ספריו: "שפה שסועה" ו"מרק עורב". תירגם את "בת הקפיטן" של א.ס. פושקין מרוסית לעברית (מודן). כיום עוסק בכתיבה, תרגום, הוראה אקדמית וחינוך על־יסודי.

פרק ראשון

פרולוג
 
הגזיר המצולם בזירוקס היה חציו האופקי של עמוד ראשי של היומון "מוֹלְדַבְסְקִיֶה וֵדוֹמוֹסְטִי". ידיעות מולדובה. שנים־עשר באפריל אלף תשע מאות תשעים ו___. משום מה, והוא בעצמו לא הבין מדוע, כאילו הייתה יכולה חליפת השקף להקשות על הקריאה, או לשנות את תוכנה או מהותה של הידיעה הכלואה בו, הוא שלה את ההעתק המשוכפל מתוך שמרדפו השקוף.
 
עיניו רצו ודילגו שוב ושוב על גופני הכותרת, מועדות, מוטחות ארצה, קמות שוב, נתקלות באותיות ובמילים ושוב בורחות. כמו מבהלה שבעוד רגע ישלוף החתול את הזירוקס מידו ויגיד שמספיק, שגם ככה זה יותר מדי ליום אחד, לפעם אחת, לטוליק אחד:
 
"אסון אווירי של מטוס התובלה אנטונוב שלושים ושתיים בפאתי קישינב"
 
— האותיות, לעומת עיניו, ניצבו באיפוק, צעדו בסך, תקתקו בעקבי מגפיהן השחורים. הוא תיאר לעצמו שאם הייתה הכותרת חבושה על פדחתו של עמוד ראשי של מעריב או ידיעות, הייתה צורחת מלוא הגרון בלבן על אדום בגופנים מופרזים־היסטריים, מלווים בשמונה תצלומי פוטו רצח. ועוד הוא לא הבין איך זה שהאותיות רועדות באופן עצמאי, כחיות מעצמן, בזמן שאצבעותיו יציבות־מאובנות ובעיקר קפואות.
 
— רוצה שאחזיק לך? תרגיע, אתה לא שייך לזה. עוד לא...
 
צמד המילים הזה, ה־עוד־לא, ה — עוד — לא, נורה משפתיו של החתול בצליל אטום־מעומעם כאילו הבריג משתיק קול אל תוך לועו לפני שפלט אותן באקראי. אקראי שאין מכוון ממנו.
 
"... בליל האחד־עשר באפריל, בניסיון לנחיתת חירום, התרסק מטוס התובלה AN-32 שהמריא במסלול קישינב — אנטליה — חרטום. זמן קצר לאחר ההמראה ביצע הקברניט פניית פרסה וניסה להנחית את כלי הטיס, אבל התרסק סמוך ליישוב הכפרי בָּאצ'וֹי, הסמוך לשדה התעופה הבינלאומי של קישינב. גוף המטוס התלקח מעוצמת ההתרסקות. מטוס התובלה, השייך לחברת התעופה הסודנית "קאטא אייר טרנספורט", היה בתחילתה של טיסת סחר־תובלה. על סיפונו נמצאו שמונה אנשי צוות — ארבעה אזרחי מולדובה וארבעה אזרחי אוקראינה. כולם נספו כתוצאה מהתרסקותו והתלקחותו של המטוס. המטוס נשא על סיפונו כשתי טונות ציוד הומניטרי, חלקי חילוף ושמן טכני למנועי סילון. על נסיבות התאונה המשוערות מוסיף כתבנו בנושא תחבורה אווירית, איגור סאראנוב, את הפרטים הבאים..."
 
הוא התיק את עיניו מהסימנים הקיריליים הקופצניים ותקע מבט חסר הבעה בפניו של החתול. באותו רגע ידע בוודאות, במעין ידיעה פנימית של מי שסוקר את עצמו מבחוץ, שמבטו הוא חסר הבעה לחלוטין. מעין מבט חלול ואטום, ככל שיכול המבט להיות חלול ואטום באותו רגע נתון.

בוריס זיידמן

בוריס זיידמן (נולד בקישיניב, בריה"מ לשעבר ועלה ארצה ב-1975). ספרו הראשון, הרומן עטור הפרסים המינגווי וגשם הציפורים המתות ראה אור בהוצאת עם עובד (2007), תורגם לצרפתית, לגרמנית ולאיטלקית וזכה בפרס אקו"ם ובפרס ויצ"ו איטליה והיה בין 5 המועמדים הסופיים לפרס ספיר 2008. 

סקירות וביקורות

קישינב על המנגל: ראיון עם הסופר בוריס זיידמן קרן דותן ישראל היום 15/05/2021 לקריאת הסקירה המלאה >
החתול שמיל ממולדובה: סיפור מרתק בעלילה אפרורית חבצלת פרבר מקור ראשון 28/10/2020 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

סקירות וביקורות

קישינב על המנגל: ראיון עם הסופר בוריס זיידמן קרן דותן ישראל היום 15/05/2021 לקריאת הסקירה המלאה >
החתול שמיל ממולדובה: סיפור מרתק בעלילה אפרורית חבצלת פרבר מקור ראשון 28/10/2020 לקריאת הסקירה המלאה >
תחנות ביניים בוריס זיידמן
פרולוג
 
הגזיר המצולם בזירוקס היה חציו האופקי של עמוד ראשי של היומון "מוֹלְדַבְסְקִיֶה וֵדוֹמוֹסְטִי". ידיעות מולדובה. שנים־עשר באפריל אלף תשע מאות תשעים ו___. משום מה, והוא בעצמו לא הבין מדוע, כאילו הייתה יכולה חליפת השקף להקשות על הקריאה, או לשנות את תוכנה או מהותה של הידיעה הכלואה בו, הוא שלה את ההעתק המשוכפל מתוך שמרדפו השקוף.
 
עיניו רצו ודילגו שוב ושוב על גופני הכותרת, מועדות, מוטחות ארצה, קמות שוב, נתקלות באותיות ובמילים ושוב בורחות. כמו מבהלה שבעוד רגע ישלוף החתול את הזירוקס מידו ויגיד שמספיק, שגם ככה זה יותר מדי ליום אחד, לפעם אחת, לטוליק אחד:
 
"אסון אווירי של מטוס התובלה אנטונוב שלושים ושתיים בפאתי קישינב"
 
— האותיות, לעומת עיניו, ניצבו באיפוק, צעדו בסך, תקתקו בעקבי מגפיהן השחורים. הוא תיאר לעצמו שאם הייתה הכותרת חבושה על פדחתו של עמוד ראשי של מעריב או ידיעות, הייתה צורחת מלוא הגרון בלבן על אדום בגופנים מופרזים־היסטריים, מלווים בשמונה תצלומי פוטו רצח. ועוד הוא לא הבין איך זה שהאותיות רועדות באופן עצמאי, כחיות מעצמן, בזמן שאצבעותיו יציבות־מאובנות ובעיקר קפואות.
 
— רוצה שאחזיק לך? תרגיע, אתה לא שייך לזה. עוד לא...
 
צמד המילים הזה, ה־עוד־לא, ה — עוד — לא, נורה משפתיו של החתול בצליל אטום־מעומעם כאילו הבריג משתיק קול אל תוך לועו לפני שפלט אותן באקראי. אקראי שאין מכוון ממנו.
 
"... בליל האחד־עשר באפריל, בניסיון לנחיתת חירום, התרסק מטוס התובלה AN-32 שהמריא במסלול קישינב — אנטליה — חרטום. זמן קצר לאחר ההמראה ביצע הקברניט פניית פרסה וניסה להנחית את כלי הטיס, אבל התרסק סמוך ליישוב הכפרי בָּאצ'וֹי, הסמוך לשדה התעופה הבינלאומי של קישינב. גוף המטוס התלקח מעוצמת ההתרסקות. מטוס התובלה, השייך לחברת התעופה הסודנית "קאטא אייר טרנספורט", היה בתחילתה של טיסת סחר־תובלה. על סיפונו נמצאו שמונה אנשי צוות — ארבעה אזרחי מולדובה וארבעה אזרחי אוקראינה. כולם נספו כתוצאה מהתרסקותו והתלקחותו של המטוס. המטוס נשא על סיפונו כשתי טונות ציוד הומניטרי, חלקי חילוף ושמן טכני למנועי סילון. על נסיבות התאונה המשוערות מוסיף כתבנו בנושא תחבורה אווירית, איגור סאראנוב, את הפרטים הבאים..."
 
הוא התיק את עיניו מהסימנים הקיריליים הקופצניים ותקע מבט חסר הבעה בפניו של החתול. באותו רגע ידע בוודאות, במעין ידיעה פנימית של מי שסוקר את עצמו מבחוץ, שמבטו הוא חסר הבעה לחלוטין. מעין מבט חלול ואטום, ככל שיכול המבט להיות חלול ואטום באותו רגע נתון.