אִמָּא הִתְקַשְּׁרָה לַפְּרוֹפֶסוֹר פִיש: "אֲנִי לֹא יְכוֹלָה יוֹתֵר!" קָרְאָה בְּיֵאוּשׁ, "אוֹרִי וַאֲנִי לֹא תֵּאַרְנוּ לְעַצְמֵנוּ שזוֹאִי יַגִּיעַ לְגֹדֶל כָּזֶה! מָתַי הוּא יַפְסִיק לִגְדֹּל?!"
"גְּבֶרֶת כֹּהֵן," אָמַר פְּרוֹפֶסוֹר פִיש, "אֲנִי רַק יָכֹל לְהַרְגִּיעַ אוֹתָךְ, שֶׁגָּבְהָם שֶׁל הַדִּינוֹזָאוּרִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר לֹא עָלָה עַל שְׁנֵים-עָשָׂר מֶטְרִים..."
בְּיוֹם קַיִץ לוֹהֵט, לְנֶגֶד עֵינָיו הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁל אוֹרִי, בּוֹקֵעַ מִתּוֹךְ סֶלַע שֶׁבִּקְצֵה גַּן מִשְׂחָקִים יְצוּר יָרֹק שֶׁמֵּרֹאשׁוֹ מִזְדַּקֶּרֶת קֶרֶן קְטַנָּה. אוֹרִי וְאִמּוֹ מְבִיאִים אֶת הַיְּצוּר לַזִּהוּי בַּמַּחְלָקָה לְזוֹאוֹלוֹגְיָה בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת יְרוּשָׁלַיִם. מַדְּעָנִים מִכָּל הָעוֹלָם מִתְגַּיְּסִים לַמְּשִׂימָה, וּבְסוֹפָהּ הֵם קוֹבְעִים שֶׁהַיְּצוּר הַמּוּזָר הוּא דִּינוֹזָאוּר תִּינוֹק, הַמְּקַבֵּל אֶת הַשֵּׁם הַמַּדָּעִי אוֹרִיזָאוּרוּס.
אוּרִי מַחְלִיט לְגַדֵּל אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ, אֲבָל הַדִּינוֹזָאוּר הַקָּטָן מַגִּיעַ בִּמְהִירוּת לִמְמַדֵּי עֲנָק, וּמְאַלֵּץ אוֹתוֹ וְאֶת אִמּוֹ לְהִתְמוֹדֵד עִם בְּעָיוֹת וּקְשָׁיִים, וְגַם עִם מַצָּבִים מְשֻׁנִּים וּמַצְחִיקִים.
קְרִיאַת-כֵּיף שֶׁל הוֹצָאַת הַקִּבּוּץ הַמְּאֻחָד הִיא סִדְרָה לַיְּלָדִים שֶׁכְּבָר רָכְשׁוּ אֶת הַקְּרִיאָה. בְּסִפְרֵי הַסִּדְרָה תִּמְצְאוּ דִּמְיוֹן וּמְצִיאוּת, שַׁעֲשׁוּעַ וּרְצִינוּת, מֶתַח וְעִנְיָן.
