קיבוצי'לה

1

 

בחצר גן הילדים "לילך" היה ארגז חול. קראנו לזה ארגז חול, אבל בעצם זה היה ריבוע בטון בגודל שלושה על ארבעה מטרים, מלא חול בעומק 30 ס"מ בערך. בשבילנו זה היה עולם ומלואו. בנינו שם ארמונות ומחילות, חומות ומגדלים. טוב, נו, הרי היינו רחוקים מאוד מהים, ומבחינתנו ארגז החול היה הדבר הכי קרוב לחוף ים.

הכי אהבנו לבנות שם מלכודות. נהגנו לחפור בור ענק (בעומק 20 ס"מ) עד שהגענו לאדמה שמתחת לחול. קראנו לה "השחור של החמור" (כינוי לפתח היציאה באחוריים של החמור בפינת החי). מילאנו את הבור במים וכיסינו אותו בנייר עיתון עם שכבה דקה של חול ועלים, בתקווה שאחד הפועלים הדרוזים - שיצקו את מדרכות הבטון בקיבוץ או בנו את הסוכה של הגן לקראת חג סוכות - ייפול לבור. או לפחות אחד הילדים מגן "תומר" השכן, שאיתם היינו ביריבות באופן קבוע.

אחרי שנבנתה המלכודת אסור היה להתקרב לארגז החול, כדי להגביר את הסיכויים שמישהו ייפול לתוכו, ולכן עברנו למשחק השני הכי אהוב עלינו: קאובויים ואינדיאנים. במשחק הזה הקאובויים רודפים אחרי האינדיאנים כדי להענישם על כך שגנבו לקאובויים את הסוסים ושרפו להם את העגָלות.

לקבוצת המיעוט של האינדיאנים שנידונו להפסד ידוע מראש, התנדבנו בדרך כלל חגי ואני. אני כי תמיד העדפתי להיות אחר ולא לעשות מה שכולם עושים, וחגי משום שהיה החבר הכי טוב שלי ותמיד עשינו הכול יחד. אזור המרדף היה מסביב לגן, ומעל ומסביב למקלט הצמוד לגן הילדים. הקרב התבטא תמיד במרדף, כנראה בהשפעתה של תקופת המרדפים שנצרבה בזיכרון מסוף שנות ה-60, כאשר הקיבוץ שלנו היה יעד מועדף לחדירות מחבלים מירדן לישראל. אבני הבזלת שנאספו מרמת הגולן וכיסו את המקלט של הגן יצרו גבעה אפורה קטנה ליד הגן וסיפקו פינות מסתור לנחשים ארסיים, אך במשחקי הילדים שלנו הן היו גבעות המערב הפרוע. בחום הקיץ הכבד בעמק בית שאן היית חייב לרוץ ולדלג מסלע לסלע, כי אפילו ילדי הקיבוץ, שמגיל אפס רצים יחפים בחוץ, לא יכולים לעמוד על סלע רותח כזה.

שאגות ה"קאם און, חבר," שהייתה קריאת ההסתערות של הקאובויים, ורעש היריות שלהם - "פיוּ פיוּ אתה מת, ספור עד עשר," "מה פתאום! לא פגעת!" - נשמעו היטב גם בגן תומר השכן, מה שגרם לילדי גן תומר להתאסף יחדיו ולצאת להתקפה מרוכזת על כוחותינו. בשלב הזה הגיע קרב המרדפים שלנו לפיוס מיידי, כדי להתאחד ולהגן על גן לילך כנגד הפלישה מצפון של כוחות גן תומר הצמאים לדם.

אבל אף פעם לא נפל מישהו למלכודת בארגז החול.